
Tamar Gidron
Related Authors
Aldo Schiavello
Università degli Studi di Palermo
David Seamon
Kansas State University
Remo Caponi
University of Cologne
Armando Marques-Guedes
UNL - New University of Lisbon
Noe Cornago
University of the Basque Country, Euskal Herriko Unibertsitatea
Samuel LÉZÉ
École Normale Supérieure de Lyon
Mauro Grondona
University of Genova
Cosmin Sebastian Cercel
Ghent University
Rafael Domingo Osle
University of Navarra
Ken Pennington
The Catholic University of America
Uploads
Papers by Tamar Gidron
בתחום המשפט הציבורי ( החוקתי, המנהלי והפלילי). בתחום המשפט הפרטי, בעיקר בדיני
. בעזרת תזה כזו, לוּ פוּתחה, 1 נזיקין, עיקרון זה כמעט ואינו נוכח, לפחות לא כתזה הוליסטית
ניתן היה להמשיג באופן קוהרנטי יותר תופעות משפטיות מזדמנות , ועם זאת מרכזיות
ורלוונטיות, ולהאחיד כמכלול כללים ספורדיים שמקורם בחקיקה נזיקית – כללית או
נקודתית – ובפסיקה הנרחבת, שא ר היה לה, בעשורים האחרונים , תפקיד מפתח בקידום
ובפיתוח משטר הנזיקין הישראלי.
מאמר זה בא לבחון את השאלה, אם, ועד כמה , ניתן לאתר בדיני הנזיקין הישראלים
שימוש חקיקתי ופסיקתי בכלים שעקרון המידתיות, כפי שהתפתח בענפי משפט אחרים,
מספק. בהמשך לאיתור דוגמאות לשימוש כזה , ועל בסיס הבנתו ומטרתו, נבקש להאיר את
תרומתו האפשרית לדיני הנזיקין , ולהציע לפתח אותו באופן מובנה ומסודר במסגרת מספר
סוגיות נזיקיות נורמטיביות ויישומיות , הן במישור קביעת האחריות הנזיקית – הקצאתה
וחלוקתה – והן במישור התרופתי – בחירת סוג הסעד הראוי, מידתו וחישובו.
בעשורים האחרונים. השינויים הללו משקפים התפתחויות חברתיות, תרבותיות, כלכליות
וטכנולוגיות, שרישומן משליך הן על מעמדו של הפרט-המטופל מול המערכת המטפלת בו,
שנדרשת לראות בו כיום שותף פעיל, והן על מעמד המטפל שהחברה והמשפט מטילים עליו
את האחריות להוציא מהכוח אל הפועל את האוטונומיה החדשה הזו של מי שבהם הוא
מטפל. דמות הרופא הכול יכול, המורם מעם, שעל פיו יישק דבר, אינה משקפת עוד את
האידיאל הנורמטיבי. המטפל והמטופל אמורים, לפי המודל הזה, לשאת באחריות משותפת
– גם אם לא שווה – בבחירת הטיפול הרצוי, אופן ביצועו, זהות מבצעו מיקומו ועיתויו.
ההגנה על האוטונומיה של המטופל, על זכותו לבחור סיפור חיים, לכתוב אותו ולנתב אותו
באופן מושכל על פי מידע שהמערכת המטפלת מספקת, מהווה כיום תמה מרכזית שלאורה
מתנהל השיח המלווה את הטיפול הרפואי, הן זה שמתקיים באופן אישי בין המטפל למטופל
והן זה שמכתיב את פרוטוקול המגעים שבין ספקי שירותי הבריאות לבין הצרכנים
המטופלים על ידן
בתחום המשפט הציבורי ( החוקתי, המנהלי והפלילי). בתחום המשפט הפרטי, בעיקר בדיני
. בעזרת תזה כזו, לוּ פוּתחה, 1 נזיקין, עיקרון זה כמעט ואינו נוכח, לפחות לא כתזה הוליסטית
ניתן היה להמשיג באופן קוהרנטי יותר תופעות משפטיות מזדמנות , ועם זאת מרכזיות
ורלוונטיות, ולהאחיד כמכלול כללים ספורדיים שמקורם בחקיקה נזיקית – כללית או
נקודתית – ובפסיקה הנרחבת, שא ר היה לה, בעשורים האחרונים , תפקיד מפתח בקידום
ובפיתוח משטר הנזיקין הישראלי.
מאמר זה בא לבחון את השאלה, אם, ועד כמה , ניתן לאתר בדיני הנזיקין הישראלים
שימוש חקיקתי ופסיקתי בכלים שעקרון המידתיות, כפי שהתפתח בענפי משפט אחרים,
מספק. בהמשך לאיתור דוגמאות לשימוש כזה , ועל בסיס הבנתו ומטרתו, נבקש להאיר את
תרומתו האפשרית לדיני הנזיקין , ולהציע לפתח אותו באופן מובנה ומסודר במסגרת מספר
סוגיות נזיקיות נורמטיביות ויישומיות , הן במישור קביעת האחריות הנזיקית – הקצאתה
וחלוקתה – והן במישור התרופתי – בחירת סוג הסעד הראוי, מידתו וחישובו.
בעשורים האחרונים. השינויים הללו משקפים התפתחויות חברתיות, תרבותיות, כלכליות
וטכנולוגיות, שרישומן משליך הן על מעמדו של הפרט-המטופל מול המערכת המטפלת בו,
שנדרשת לראות בו כיום שותף פעיל, והן על מעמד המטפל שהחברה והמשפט מטילים עליו
את האחריות להוציא מהכוח אל הפועל את האוטונומיה החדשה הזו של מי שבהם הוא
מטפל. דמות הרופא הכול יכול, המורם מעם, שעל פיו יישק דבר, אינה משקפת עוד את
האידיאל הנורמטיבי. המטפל והמטופל אמורים, לפי המודל הזה, לשאת באחריות משותפת
– גם אם לא שווה – בבחירת הטיפול הרצוי, אופן ביצועו, זהות מבצעו מיקומו ועיתויו.
ההגנה על האוטונומיה של המטופל, על זכותו לבחור סיפור חיים, לכתוב אותו ולנתב אותו
באופן מושכל על פי מידע שהמערכת המטפלת מספקת, מהווה כיום תמה מרכזית שלאורה
מתנהל השיח המלווה את הטיפול הרפואי, הן זה שמתקיים באופן אישי בין המטפל למטופל
והן זה שמכתיב את פרוטוקול המגעים שבין ספקי שירותי הבריאות לבין הצרכנים
המטופלים על ידן
Part II of this paper outlines the structure of Israeli tort law at large, stressing issues that will be later relevant to the specific topic at hand. Part III presents the leading Israeli PEL case law and then analyzes the current state of the law. In order to present the material in a “hands-on” manner, part VI provides nine fictional, but true-to-life, examples of economic loss. These examples are examined and discussed using Israeli case law and theory. This part is both challenging and effortless due to the unique state of the law as explained above. Effortless, because the current common trend in Israeli tort law points toward expanding liability in tort at large and in negligence in particular; challenging because to date, Israeli case law is devoid of any clear, binding analysis of this important issue.