האם המגה-עיר העתידנית שיונגאן, פרויקט הדגל המגלומני של נשיא סין שי ג'ינפינג, שעד כה הושקעו בתכנונה ובבנייתה כ־116 מיליארד דולר, הופכת בהדרגה לאחד הכישלונות הגדולים שידעה סין בעת המודרנית? שיונגאן (שילוב בסינית של המילים "אמיץ" ו"שלום"), הממוקמת 60 ק"מ בלבד מבייג'ינג, הייתה עד לפני שבע שנים בלבד אוסף של ביצות ואדמות חקלאיות לגידול תירס.
היא הוקמה יש מאין כחלק מהיוזמה השאפתנית של שי, להפוך מחוז שכוח-אל לאזור טכנולוגי חדשני - מטרופולין סופר־מודרני, שיהיה מפגן ראווה ליכולות התכנון העירוני של סין; "תוכנית אלף השנים, עיר לדוגמה בהיסטוריה של ההתפתחות האנושית", כזו שתמשוך אליה תעשיות וחברות מובילות מכל העולם ותקל על הצפיפות בבירה הסינית לאחר שינהרו אליה מיליוני תושבים חדשים.
התשתיות הבנויות של העיר מכסות כבר עתה שטח של 100 קמ"ר, שיורחב בעתיד ל-2,000 קמ"ר, פי שלושה משטחה של ניו-יורק. במקום הוקמו אלפי מתחמי מגורים רחבי ידיים, בנייני משרדים, בתי ספר, בתי חולים, מלונות יוקרה, ואחד מסמלי העיר - תחנת רכבת מהגדולות בסין, בגודל של 88 מגרשי כדורגל, שתוכננה למעבר של כ-10 אלף נוסעים ביום.
במקביל, באותה תחנה צפויה גם לפעול הרכבת המהירה בין בייג'ינג ושיונגאן, שתאפשר הגעה מעיר לעיר תוך חצי שעה בלבד. בין סניפי החברות הבולטות שכבר התמקמו בשיונגאן ניתן למצוא את ענקית המסחר המקוון עליבאבא, וענקיות הטכנולוגיה טנסנט ובאידו. חוץ מהן פועלות במקום כבר כ־100 חברות הייטק.
על־פי התוכנית המקורית של העיר, המפרטת 38 מטרות, צריכת האנרגיה בה תתבסס כולה על חשמל נקי ובר-קיימא. שירותים חיוניים רבים כמו כבלי חשמל מוקמו במנהרות תת קרקעיות גדולות כדי להקל על התחזוקה, ומרכז שליטה ממוחשב, מבוסס רשת דור 5 סלולרית, מאפשר לנטר מרחוק כל תחום בזמן אמת - החל מזרימת התנועה ועד צריכת החשמל.
במקביל, כלי הרכב שינועו בעיר אמורים להיות אוטונומיים לחלוטין, ולשם כך הוקמה רשת נרחבת של חיישנים, אנטנות וממסרי נתונים. נוסף על כך נקבעו גם יעדים ליחס ההשקעה בפיתוח לעומת התוצר ומספר הפטנטים שיירשמו לכל 10,000 נפש.
מפגן של זעם
רק דבר אחד חסר בשיונגאן: תושבים. גם לאחר שהחלו לזרום למקום חברות ומוסדות ממשלתיים - עסקים פרטיים ותושבים לא מיהרו בעקבותיהם. האזור רחוק מאוד מהים, אין בו קישורי תחבורה מפותחים, אין חיי תרבות, והוא נבנה על ביצות.
נכון לעכשיו בעיר מתגוררים רק 170 אלף תושבים, רבים מהם הועברו מכפרים מקומיים. לפי כתב "וול סטריט ג'ורנל", שביקר במקום באחרונה, למרות תנופת הבנייה האדירה והתמיכה הממשלתית המאסיבית - העיר עדיין ריקה, תחנת הרכבת הענקית שוממת, והבניינים המתוכננים להפליא עומדים ללא שימוש: "דממת מוות. אתה יכול לשמוע כמה עובדי ניקיון, כמה מאבטחים, אבל חוץ מזה שקט כאן". גם כתב "בלומברג" סיפר כי כשהגיע לעיר, הכביש המהיר לתוכה היה כמעט ריק.
על-פי מיטב המסורת הסינית, כדי להקים את שיונגאן הרסה הממשלה הסינית כפרים שלמים ועקרה אלפי תושבים מבתיהם. כאשר השיטפונות הקשים שאירעו באזור לפני שנתיים איימו להציף את העיר, הסיטה אותם הממשלה למה שקראה "אזורי שיטפון ייעודיים", כלומר לעיירות ולכפרים סמוכים.
יותר מ־1.5 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם בשיטפונות, מה שהצית מחאות ציבוריות — מחזה נדיר בסין. בסרטונים שעלו ברשתות החברתיות נראו כפריים יוצאים לרחובות במפגן נדיר של זעם, מאשימים את הממשלה בהקרבת בתיהם כדי להגן על פרויקט הדגל של הנשיא. בלי קשר, ההרס הדגיש את החששות לגבי ההחלטה לבנות עיר בשווי מיליארדי דולרים במישור המועד להצפות. סיכוני השיטפונות בשיונגאן צפויים רק לגדול ככל שהאזור יתפתח.
"הנשיא שי", כתב איש זכויות האדם הסיני שו ג'י-יונג זמן קצר לפני שנכלא בגין "הפרת הסדר הציבורי", "העיתוי שלך שגוי, בחרת במקום הלא נכון, והאנשים שאתה סומך עליהם שינהלו את הפרויקט אינם מתאימים למשימה. זוהי תוכנית 'נהדרת' שתימשך אלף שנה!".
סיום בשנת 2035
המפלגה הקומוניסטית מקווה ששיונגאן תהפוך להצלחה, לפחות כמו מגה-עיר אחרת, שנזן, הנמצאת 2000 ק"מ דרומית לבייג'ינג, שהפכה למרכז הייטק בו מרוכזות חברות טכנולוגיה, ומסמלת את השינוי שחל בסין משנות ה־80. גם היא הייתה לא יותר מעיירת שוק מוקפת כפרי דייגים, עד שהיו"ר המנוח דנג שיאופינג הכריז עליה כ"אזור כלכלי מיוחד" ב-1980.
ראשי העיר שיונגאן מעודדים במכוון חברות העוסקות בטכנולוגיית מידע, ביו-רפואה ואנרגיה חדשה על חשבון תעשיות מסורתיות. לשנזן, אגב, לקח יותר מעשור מאז הוקמה כדי להיחשב מיזם מוצלח, וגם זאת רק לאחר שסין נפתחה למבול של השקעות מערביות. שיונגאן, לעומת זאת, נבנית בימים של האטה כלכלית בסין, הינתקות הולכת וגוברת מהמערב, וירידה בגידול האוכלוסייה.
בניגוד לשנזן, שיונגאן מתוכננת בקפידה, ויש אומרים שהדבר דווקא בעוכריה. נקבעו בה תקנות מחמירות: מגבלות על גובה הבנייה – הנשיא שי, מתברר, מתעב גורדי שחקים - ופיקוח על מחירי הדירות ומבני התעשייה. לשי יש עוד זמן: רשמית, הממשלה טוענת כי תאריך הסיום של בניית העיר הוא 2035 וכי 5 מיליון בני אדם צפויים להתגורר בה בסופו של דבר, כאשר המגזרים הדיגיטליים יהוו לפחות 80% מהכלכלה המקומית.
ההיסטוריה מלמדת, כי ערים סיניות רבות שזכו בעבר ללעג כערי רפאים, אוכלסו לבסוף עם השנים. כך שלשיונגאן יש עוד עשרות שנים עד שניתן יהיה לבחון את הצלחתה האמיתית. ולממשל הסיני, כידוע, יש סבלנות.
