"בעלי יונתן הוא טרנסג'נדר. זה אומר שבעבר הוא היה אישה והוא ביצע תהליכים להתאמה מגדרית", אומר דניאל מריומה (39), די.ג'יי ומפיק אירועים בולט בסצנת הבילויים הגאה של ישראל. "אנחנו גרים ברמת גן, ויש לנו שני ילדים, תומר בן התשע ואורי בת הארבע. הילדים הם נקודות האושר הכי יפות בחיי".
אתה קורא לבן הזוג שלך "בעלי". מתי נישאתם?
"לא באמת התחתנו, עשינו הסכם ידועים בציבור, כי בארץ, אתה יודע, זה יותר בעייתי להתחתן עבור אנשים מהקהילה הגאה. עשינו את ההסכם כשיונתן היה בהיריון, בחודש השמיני, עם הבן הראשון שלנו תומר, וידענו שכנראה שיהיו לנו בעיות מבחינת משרד הפנים, בגלל שיונתן טרנסג'נדר. עשינו את ההסכם בסיוע של ארגון 'משפחה חדשה', אחרי ארבע שנים של זוגיות".
4 צפייה בגלריה
דניאל, יונתן ופרי אהבתם המשותף. אנשים לא הבינו מה עושה זוג גברים בחדר בדיקות ההיריון
(צילום: אלבום פרטי)
הם הכירו במרכז הגאה. דניאל הגיע להחליף לתקופה קצרה את רכז האדמיניסטרציה, ויונתן הגיע כדי להנחות קבוצה של נוער טרנסג'נדרי. "איך שראיתי אותו הוא נראה לי מאוד-מאוד חמוד והצעתי לו לצאת איתי, והוא בסופו של דבר הסכים. בהמשך הפכנו לזוג".
כשפגשת אותו לראשונה, ידעת מיד שהוא טרנסג'נדר?
"אני אומר שלא, יונתן אומר שכן. עברו כל כך הרבה שנים מאז שאני כבר לא זוכר. אני כן אגיד שהוא היה גברי. בשורה התחתונה, אני גבר, זכר, בן שאוהב בנים. מבחינתי, ראיתי גבר מאוד חתיך והתחלתי איתו. זאת הייתה הפעם הראשונה שהכרתי מישהו מהקהילה הטרנסג'נדרית בכיוון של זוגיות, ופשוט התאהבתי בו. זה הצליח לנו, אנחנו יחד כבר 12 שנים".
"כשהלכתי להביא ליונתן כדורי ברזל שלוקחות נשים בהיריון, הרוקח אמר לי מזל טוב ושאל אם זה היריון ראשון של אשתי. התלבטתי אם להגיד לו שלא מדובר באשתי אלא בבעלי, אבל לא רציתי לסבך אז פשוט עניתי כן"
אבל אתה מגדיר את עצמך כהומו, נכון?
"לחלוטין, אבל אני חושב שאהבה היא לא משהו שרואה מגדר או נטייה. אני מתאהב באדם ובמה שהוא מביא איתו".
ההריונות והלידות במקרה שלכם היו בתהליך טבעי לגמרי?
"נכון, לא היינו זקוקים לפונדקאות. הרווחתי מהבחינה הזאת. אבל היו גם סיפורים מצחיקים סביב זה, כי הרי אין הרבה אנשים טרנסג'נדרים שהם בהיריון. למשל, כשהלכתי להביא ליונתן כדורי ברזל שלוקחות נשים בהיריון, הרוקח אמר לי מזל טוב ושאל אם זה היריון ראשון של אשתי. התלבטתי אם להגיד לו שלא מדובר באשתי אלא בבעלי, אבל לא רציתי לסבך אז פשוט עניתי כן.
"או כשהיינו מגיעים יחד למרפאה הגניקולוגית, היו בחדר ההמתנה רק זוגות של גבר ואישה, והם הסתכלו עלינו מוזר ולא הבינו מה עושה שם זוג גברים. לגבי מבטים של אנשים בכלל בתקופת ההיריון, אז בגלל שמדובר בגבר שנמצא בהיריון, אנשים לא עושים את הקישור ופשוט חושבים שמדובר במישהו שמן".
איך המשפחות שלכם קיבלו את הזוגיות ואת התא המשפחתי שלכם?
"היום עפים עלינו, ואנחנו מקבלים משתי המשפחות את כל התמיכה והאהבה. אבל ההתחלה מהצד שלי הייתה יותר קשה. אני מגיע ממשפחה שהיא קצת שמרנית, אמא שלי שייכת לעדי יהווה. בעבר, לא היה להם קל עם הזהות המינית שלי, ולא היה להם פשוט עם היציאה שלי מהארון בגיל 16. לקח להם עשור עד שהם קיבלו את זה, כי זה התנגש עם הערכים שלהם. היו המון ריבים, גם ניתוקים, והייתה תקופה שעזבתי בגלל זה את הבית. לקח להם זמן להגיד, 'זה הבן שלנו ואנחנו אוהבים אותו'. היום זה אחרת לגמרי ויש קבלה שלמה והמון אהבה".
אילו תגובות אתם מקבלים כמשפחה מהמעגלים היותר רחבים?
"כשהיינו עם הילדים בגינת משחקים, הילדה שלנו אמרה פעם, 'הייתי בבטן של אבא', ואז אתה צריך להסביר להם את הסיפור המשפחתי המיוחד שלנו ואת זה שיונתן היה בהיריון. מבחינת הילדים זה עובר חלק, זה ממש פשוט להם, מבחינת ההורים צריך לפעמים להסביר את זה יותר".
4 צפייה בגלריה
דניאל, יונתן ותומר. "כשהיינו עם הילדים בגינת משחקים, הילדה שלנו אמרה פעם, 'הייתי בבטן של אבא'"
(צילום: צילום: עופר חן)
איך התייחסו הרשויות לזוגיות ובהמשך לתא המשפחתי שלכם?
"היינו צריכים לעבור הרבה בשביל לקבל את ההכרה במשפחה ובזוגיות, בעיקר מבחינת הבירוקרטיה והטופסולוגיה, ממש מאבק משפטי. לפני ההיריון של יונתן, המדינה הכירה בו כטרנסג'נדר ושינו את המגדר שלו בתעודת הזהות מנקבה לזכר, אבל אחרי הלידה הם שוב שינו את המגדר שלו ברשומות והחזירו לנקבה, הפעם על דעת עצמם.
"אחר כך, בשנה הראשונה אחרי שהבן שלנו נולד, המדינה בכלל לא הכירה בי כהורה. יצאנו למאבק משפטי על ההכרה שלנו כזוג הורים זכרים. החלק הראשון של המאבק היה לכתוב אותי כהורה בתעודות הלידה ובשאר המקומות, והחלק השני היה הכרה בזוגיות שלנו.
"תחשוב שאתה צריך להגיע עם הילד שלך לטיפולים בקופת חולים ושואלים אותך שם איך אתה קשור לילד, למרות שאתה לחלוטין אביו הטבעי. מעבר לזה, בתעודת הלידה רושמים את שם האם ושם האב, אבל בעלי הוא לא אם, הוא זכר. עד היום הם לא הסכימו שיהיה רשום פעמיים שם האב. הפשרה הייתה שיהיה כתוב 'שם ההורה'.
"כמובן שהפשרה קרתה רק בזכות בג"צ, בלעדיהם לא היה פתרון. מבחינתי, הם אלה שהגנו עליי ועל הילדים שלי. בסופו של דבר, אנחנו ניצחנו את המדינה ויש תקדים על השם שלנו בבג"צ. אני חייב פה לפרגן לעורכי דין דניאלה יעקובי וחגי אלקלעי שליוו אותנו לאורך הדרך".
"חלמתי על פסטיבל דראג ראשון בתל אביב"
הוא נולד וגדל בתל אביב, עד שעבר עם יונתן והילדים לחיות חיי משפחה בורגניים ברמת גן. את עיסוקו כדיג'יי החל במקרה, אחרי שהתנדב בארגון שהמנכ"ל שלו הציע לו לתקלט באחד האירועים שלו. "אמרתי לו שאף פעם לא עשיתי את זה, והוא בכל זאת הציע לי לנסות. זאת הייתה מסיבת חוף, ובמקום לעשות סט של שעה, כמו שהמנכ"ל ביקש ממני, תקלטתי במשך שמונה שעות, עם מלא טעויות אבל בניתי סיפור מוזיקלי מדהים".
"תחשוב שאתה צריך להגיע עם הילד שלך לטיפולים בקופת חולים ושואלים אותך איך אתה קשור לילד, למרות שאתה לחלוטין אביו הטבעי. מעבר לזה, בתעודת הלידה רושמים את שם האם ושם האב, אבל בעלי הוא לא אם, הוא זכר"
"הייתה שם באירוע בעלים של בר שהתלהבה והציעה לי לבוא לתקלט אצלה, וככה התחלתי, אצלה בבר. אחר כך אילנה שירזי נתקלה בי מתקלט, והזמינה אותי לתקלט במסיבות שלה. באותה תקופה מאוד אהבתי את עופר ניסים והוא היה מבחינתי מודל לחיקוי. עפרה גם עזר לי באופן אישי, והוא הפך למנטור שלי. הוא עזר לי לבנות כיוון מוזיקלי, לבנות סט, לימד אותי לקרוא קהל, למדתי ממנו מלא. מנטורים נוספים שהיו לי הם אליוט ומוטי סעדיה, אנשים שהם אוניברסיטאות לחיי לילה. גם מהם למדתי הרבה, והם משפחה בעיני".
אתה מפיק כיום לא מעט אירועי דראג. איך הגעת לתחום הזה?
"כדי.ג'יי תמיד הייתי מארח מלכות דראג. בהמשך פתחתי ליין דראג עם גלינה פור דה-ברה. הזינוק הגדול היה לפני שש שנים, כשפתחתי עם דקל לזימי לב ועם גל זיגל את ליין הדראג One Night Only. לאירוע הראשון הבאנו מחו"ל את מלכת הדראג ת'נדר פאק, זוכת מרוץ הדראג של רופול. הקהל היה בשוק מאיכות ההפקה, ובאירועים הבאים של הליין המשכנו להביא מלכות מובילות מחו"ל ואלפי כרטיסים נמכרו מראש תוך כמה שעות".
השבוע אתם מקיימים את DRAGFEST בהיכל התרבות בתל אביב. איך נולד הרעיון?
"בתקופת המלחמה, בגלל הקושי להביא אורחות מחו"ל, עשינו בעצם פעם ראשונה במסגרת One Night Only מופע שהוא כולו ישראלי, גם מבחינת המשתתפות וגם מבחינת התוכן. המופע נסגר עם השיר, 'כאן נולדתי', ובדיוק כאן הבנתי שהגיע הזמן להגשים את החלום שלי - להפיק את פסטיבל הדראג הראשון של ישראל. והנה זה קורה, בסוף השבוע הקרוב, שלושה ימים שבהם מופיעים רק ישראלים, 50 מלכות ומלכי דראג. אנחנו כבר כמעט סולד-אאוט. זאת תהיה חגיגה אדירה של אמנות".
