Academia.edu no longer supports Internet Explorer.
To browse Academia.edu and the wider internet faster and more securely, please take a few seconds to upgrade your browser.
2020
בלשנות עברית, 74: 149-131
مجلة كلية اللغات, 2017
The current research addresses the epistolary style in Hebrew literature in the Enlightenment Era. The researcher addressed this style of writing in Abraham's novel (the hypocrite) that has become as mailbox of all the novel's characters. The novelist utilized these letters to present the secrets and thoughts of the characters as well as their feelings. Generally, this novel was composed entirely of letters that aimed at preparing the readers, who were living outside Israel, to comprehend the implicit meaning of the novel. The writer in his novel depicted the Jewish people in a particular time who characterized as a conservative community. He found out that letters werean appropriate means to uncover the thoughts of characters. Those letters revolved around (criticism, piece of advice, guidance, cheating, and conspiracy). Abraham Mapu put forward in-depth information through this type of writing. It was clearly observed that the main plot of the novel concentrated on letters...
Zenodo (CERN European Organization for Nuclear Research), 2016
HEBREW PSYCHOLOGY פסיכולוגיה עברית, 2009
נטייה לפרפקציונזים אצל מחוננים יש תכונת פיפיות: מצד אחד, פרפקציוניזם מאפשר למחונן להגיע להישגים גבוהים בתחומים רבים – כל עוד ישקיע בכך מאמצים מספיקים למשך זמן ארוך דיו. מצד שני, כאשר גורמים מרכזיים ההכרחיים להתפתחות הילד או המתבגר ניזוקים, למשל – פיתוח קשרים חברתיים נזנח לטובת לימודים מואצים – התוצאה היא התפתחותה של אישיות שבה קיימים פערים בין החלקים השונים של ה"אני". במאמר אבדוק את נושא הפרפקציוניזם אצל מחוננים תוך ניסיון למצוא מענה לשתי שאלות: 1. האם הפרפקציוניזם הוא אחד ממאפייני המחוננות? 2. האם פרפקציוניזם הוא תמיד שלילי או שניתן לעשות הבחנה ברורה בין פרפקציוניזם חיובי לזה השלילי? בחרתי לבחון נושא זה בקרב האוכלוסיה הדתית בישראל משתי סיבות עיקריות: 1. מרבית הילדים, הנערים והנערות שהוריהם התייעצו אתי בנושא זה באו מהאוכלוסיה הדתית; 2. מהיכרותי האישית והמקצועית עם ילדים מחוננים דתיים נוכחתי לדעת, שקיום אורח חיים דתי בכלל, והקפדה על קיום מצוות הדת בפרט, מהווים כר נרחב לפיתוח בעיית הפרפקציונזים הן אצל בנים והן אצל בנות במגזר זה.
Judea and Samaria Research Studies, 2021
This study presents a new methodological approach by which to identify the function, relative age, and field relations between buried walls at two sites in the valley of Nahal (wadi) Zanoah along the morphological contact between the Judean Highland Hills and Foothills. Sedimentology and relative pulsed-photon stimulated luminescence (PPSL)-based chronology of fine-grained sediments beneath, within, above, and abutting the studied walls, reveal the sedimentation phases of the valley and the role of these walls. A wadi-terrace wall was revealed bordering alluvium of a buried and ancient course of Nahal Zanoah, reflecting a more energetic flow regime than that of today. On the palaeosurface of the infilled sediment behind the wadi-terrace wall and up-valley are low field walls, probably marking agricultural boundaries. The upvalley field wall upon colluvium is found to be slightly more mature than the field wall positioned in the wadi-terraceAn overlaying ~0.75 m of sediment originati...
Judea and Samaria Research Studies, 2022
British authorities in Palestine encouraged the development of Jerusalem beyond its municipal boundaries, based on their understanding of its future trends. Under Ottoman rule, new neighborhoods were built in proximity to the center of town and with a certain degree of geographic contiguity with the neighborhoods that preceded them. In contrast, the British Mandate built neighborhoods in remote locations, spread over extensive areas. These neighborhoods had no contiguity with any previous settlements, and were planned based on available land. These "Garden Suburbs" established a new form of urban sprawl that surrounded central Jerusalem from the south (Talpiot together with Admat Amos and Givat Eliyahu, which were in the planning stage) and the west (Rehavia, Bayit VeGan, Beit HaKerem, Kiryat Moshe and Givat Shaul). Until the beginning of the Mandate period, the area east of Jerusalem remained almost devoid of Jewish habitation. Members of Agudat HaDayarim (The Tenants'...
SSRN Electronic Journal, 2021
עד עכשיו ידענו שהסדר גישור כמו פסק בוררות, מחייבים אך ורק את הצדדי ם להם ובשום מקרה לא יתחייבו את מי שלא היו צדדים להליכים שמהם הם נבעו .אולם, לאחר שהסדר הגישור או פסק הבוררות קיבלו תוקף של פסק-דין, מהווה הסדר הגישור (כמו גם פסק הבורר שאושר בביהמ"ש) מעשה בי"ד ובכך מקבל תוקףכלפי כולי עלמא. גם אם הדברים מובנים מאליהם, עדיין, מן הראוי להפנות לתוצאתה של קביעה זו אתתשומת ליבם של המגשרים.
מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר The gifted child in the Periphery: Studies in nurturing and teaching , 2011
מרבית ההורים לילדים מחוננים נאלצים להתמודד עם השאלות, הסוגיות והבעיות הכרוכות בגידולו של ילד מחונן ללא עזרה. שכן, מחוננות נתפסת כיכולת שכלית גבוהה במיוחד, וככזו, על פי ההבנה המקובלת, אין כרוכות בה בעיות מיוחדות. מצד שני – דיעות קדומות ואמונות תפלות הקשורות במחוננות רווחות עד מאוד בכל התרבויות בהן יש התייחסות למחוננות, והדעת נותנת שיש לשאול למה קיימות דיעות כאלה. על אף הדיעה הרווחת בדבר "האם היהודייה הבטוחה שילדה מחונן" דומה, שהמציאות רחוקה עד מאוד מכך. לדוגמה: נמצא ש-98% מההורים של ילדים הלומדים בגן "מעדיפים שילדם לא יהיה מחונן" (לידור, 2007). זאת ועוד. פעמים רבות ילדים מחוננים מגיעים לטיפול או לייעוץ בעקבות בעיה שהוריהם מסרבים לראות את הקשר בינה לבין מחוננות. לדוגמה: הילד המסרב ללכת לבית הספר. ההורים, בדרך כלל, רואים בכך בעיה של קבלת מרות, חוסר רצון לקבל מוסכמות, מרדנות, או, כפי שהגדירה זאת אם תוסכלת: "כל הילדים המתבגרים עושים הכל ההיפך". הורים אלה מודים, לא אחת, ש"עיניהם נפקחו" כשהבינו שילדם משתעמם לאורך שנים בכיתה, ששיעורי הבית שאין הוא מוכן להכין אינם מאתגרים אותו, שהוא חש ש"להתכונן למבחן זה מטומטם". ישנם הורים שמגיעים לייעוץ בעקבות הערות של מורה או יועצת בבית הספר בדבר "התנהגות שמורה על אי-בשלות רגשית". כשהילד נבדק מתברר, שהוא התנהג כפי שהיה צפוי על פי גילו, אבל מאחר שיכולותיו הקוגניטיביות מקדימות במספר שנים את הצפוי על פי גילו הכרונולוגי, הפער בין היכולות הרגשיות, מותאמות-הגיל, לבין אלו הקוגניטיביות, מקדימות-הגיל, בולט ואפילו צורם. בעיות כאלה, ועוד רבות אחרות, נראות פחות מסובכות, כאלה שניתן להתמודד אתן ביתר קלות, כאשר ההורים מגלים ש"הם לא לבד". עצם העובדה שניתן לחלוק אותן עם הזולת, לדעת ש"בסירה שלך" שטים עוד הורים רבים וילדיהם, מקלה מאוד את המסע. ייעוץ אישי חשוב מאוד כאשר יש בעיה בחינוך הילד המחונן, בהשתלבותו החברתית, במציאת מסגרת לימודים הולמת, בהחלטה על האצה או העשרה. אולם, לא תמיד יש גישה לייעוץ, ובאילת הגישה לייעוץ בתחום המחוננות קשה במיוחד. יתר על כן: גם כאשר יש עם מי להתייעץ, לא תמיד ניתן לעמוד במעמסה הכספית הכרוכה בכך. סדנה שבה מלובנות בעיות משותפות, בה מוצאים ההורים אוזן קשבת ולפעמים אף כתף אוהדת, יכולה לעזור מאוד. איש המקצוע שמנהל את הסדנה יוכל גם לעזור לכוון את ההורים לסוג הייעוץ האישי שנחוץ להם, לקצר הליכים של איבחון, למצוא מסגרות לימודיות, לתווך ברישום לתכניות למחוננים, לעזור בבחירת פעילויות שאחרי הלימודים, ולתת תמיכה בבעיות משפחתיות וחברתיות. הסדנה להורים לילדים מחוננים שהתקיימה באילת נועדה לכל המטרות הללו. להלן נבדוק את דרכי פעולתה ונראה, האם עמדה בציפיות ומילאה את המטרות, ובאיזו מידה.
Gender-oriented dialogue in Education: Between theory and praxis (Hebrew). דיאלוג מגדרי בחינוך: בין תיאוריה ומעשה , 2010
הבת המוכשרת נמצאת בסיכון להימצא בקונפליקט בין רצונותיה לבין רצונות החברה אליה היא שייכת, בין שאיפותיה לקידום מקצועי ואינטלקטואלי לבין מסרים מבולבלים, דו-משמעיים ואף סותרים הקשורים לקידומה המקצועי, מסרים שלא אחת מגיעים אף ממוריה ( ;Kerr, 1997 .)Noble et al., 1999בת כזאת תחוש סיפוק כל אימת שהיא מעפילה לגבהים של הישגים לימודיים, מקצועיים ויצירתיים. אולם, המסרים שהיא שומעת הם פעמים רבות בנוסח: "הלימודים זה לא הכול", "אולי כדאי ש'תתפזרי' יותר, שתעסקי גם בנושאים חברתיים", או "לא יפה להרגיש שאת יותר טובה מאחרים". על הצוות החינוכי "להיות שם בשבילה", לחוות אִ תה את הצלחותיה, לעזור לה לחוש גאווה בהם ולדרבן אותה להשקיע ביכולותיה הקוגניטיביות בכל עת שתפנה אליו לתמיכה בתחום זה (.(Reis, 2002, 2005 בעבודה זו נשתמש לסירוגין במונח 'מחוננת', שהוא תגית שניתנת לבנות בגילאי 9-8שנבחרו על פי יכולותיהן הקוגניטיביות להשתתף בתכניות ההעשרה למחוננים או בכיתות המחוננים מטעם משרד החינוך, ו"מוכשרת", תואר שאנו משתמשים בו עבור בנות ונערות שיכולותיהן יוצאות הדופן אינן מתבטאות דווקא באחד משני תת-התחומים הקוגניטיביים: המילוליים או המתמטיים-לוגיים. שלוש סתירות עיקריות קיימות בין שאיפותיה של הבת המחוננת למימוש יכולותיה לבין הקודים החברתיים המקובלים: סתירה בין ציפיות החברה לבין ציפיות עצמיות; סתירה בין ההתנהגות הנדרשת מבנות, כמו קונפורמיות, קבלת סמכות, דיוק, יושר, רגישות ואמפתיה לבין ההתנהגות המביאה להצלחה בעולם המקצועי; התשלום החברתי על הרצון להצטיין, תשלום שעלול להביא לירידה בפופולריות, ולבעייתיות במציאת בן זוג. במאמר זה נדון בבעיות אלה ו באחרות, ונביא שורה של המלצות כיצד יש לתמוך בבת המוכשרת והיצירתית בכל טווח הגילאים של בית הספר של בית הספר, ובייחוד מתחילת תקופת קדם ההתבגרות, כדי שתממש את הפוטנציאל הטמון בה.
talk given at the World Congress of Jewish Stuies, 2013
Cooking and the male gaze: Tamar as viewed by Lucius (II Samuel 13 and Apuleus' Golden Ass 2:7). A comparison of two texts from the Ancient World that refer to a similar cooking activity by a woman in the context of male erotic reaction to it. The texts are not related to each other as a literary tradition; however, the similarities in the everyday activity portrayed in both allow them to illuminate each other to the modern reader.
SSRN Electronic Journal
The gifted child in the Periphery: Studies in nurturing and teaching מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר, 2011
בפרק זה יוצג תיאור המקרה של חדוה, נערה דתית מחוננת, שלה אחים מחוננים. חדוה מתגוררת באילת ולומדת באולפנא במקום מגוריה. מטרת הצגת מקרה זה היא להוסיף לספרות הקיימת בנושא מחוננים ולזרוע אור אודות מקומה של הבת המחוננת בכיתה רגילה, הטרוגנית עד מאוד: כיתה שלומדות בה בנות המוגדרות כבנות חינוך מיוחד, לאחר שעברו ועדת השמה, בנות רגילות, בנות בעלות הישגים מצוינים ובנות שהוגדרו כמחוננות. דרך הצגת הבת, תחושותיה ורשמיה, ברצוני לבחון אלו מהמאפיינים הקוגניטיביים, הרגשיים והתנהגותיים המיוחדים למחוננים באים אצלה לידי ביטוי, הן בהתנהלותה החברתית והן בזו הלימודית בכיתה. בין השאלות שתעמודנה למבחן: האם השהות בכיתה כה רבת קצוות מבחינת יכולות הלימוד והרקע מקשה עליה או שמא מסייעת? האם היא חשה בכיתה בנוח מבחינת האפשרות לבטא את עצמה, או שמא היא חשה שעליה להצטדק תדיר על עצם היותה מחוננת? האם לדעתה היא יוצאת נשכרת מבחינת לימודית או שמלווה אותה תחושה של "בזבוז זמן"? סיפורה של חדוה יוצג בדרך של ראיונות איתה ועם אימה – אביגיל, עם מחנכת כיתתה ועם אחת מחברותיה הטובות. בדיון שלאחר הצגת המקרה ייבחנו ההנחות העולות מתוך תיאור המקרה אל מול הספרות הקיימת בתחום. התובנות שיעלו מהתיאור יוכלו להוסיף, ולו נדבך אחד, להבנת מקומם של מחוננים במערכת החינוך בכלל, ולהיכרות מעמיקה יותר עם בעיותיהן של נערות מחוננות המתגוררות בפריפריה בפרט.
2012
חיבור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות, ובאופן קונקרטי – ההלכה, לבין שיח זכויות האדם. למושג זכויות האדם כמה משמעויות. הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן גורם מתווך בין ערכים לבין חובות, או, מנקודת מבט תרבותית, דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו. ליהדות פנים רבות. החיבור מתמקד בהופעתה הנורמטיבית – בהלכה. טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו, כמו גם על אופיו ועיצובו. השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי, אך לרוב באופן סמוי, כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני. ברובד הסמוי, העקיף לעתים, יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם, והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו, כל אחת בדרכה. הפרק המצורף לדוגמא - המפגש הסמוי: שיקולים מוסריים כשיקולים פרשניים מנחים.
יוסף טובי נגינה וכלי נגינה בשירת החול העברית בספרד: שיר השבח של יוסף אבן צדיק לכבוד יצחק אבן ברון, דפים למחקר בספרות 16-17 (תשסט) 101-137
Medieval Arabic sources attest that Arabic poetry, especially the muwaššaḥāt, were performed in the courts of the kings with music, usually by the qaynah (pl. qiyān), the captive female slave, specifically educated and raised to be a singer, music player and dancer at the courtly banquets. No wonder, then, that this character of the qaynah frequently appears in medieval Arabic poetry, in particular that of Andalusia. The regular musical instrument used at these banquets was the lute (Ar. al-'ūd; Heb. kinnor or nevel). This object was highly esteemed in Arabic literature and was considered the foremost musical instrument. From the mid-tenth century Hebrew secular verse in Andalusia adopted the theme of music, and in fact reflected all its details as they appear in Arabic poetry. The present paper surveys in detail the occurrences of music in all its aspects in Andalusian Hebrew poetry, from Dunaš ben Labrạt at the court of Ḥisday ben Šaprūt in Cordova in the third quarter of the ...
New studies in the archaeology of Jerusalem and its region , 2022
Summary of the excavations work done in the IAA Jerusalem District during 2022.
פסיכולוגיה עברית Hebrew Psychology , 2013
באבחון מחוננים בארץ ובעולם עולות במקרים רבים בעיות הגורמות למתן אבחנות שגויות והמלצות לא מתאימות. במאמר ייסקרו הסיבות המרכזיות להפניית ילדים מחוננים לאבחונים פסיכולוגיים, ויפורטו הבעיות הנפוצות באבחונים כאלה - בעיות הקשורות במבחנים עצמם ובעיות הנעוצות בחוסר ניסיון או חוסר מודעות של המאבחנים. המאמר מבקש לתרום ליכולתם של אנשי המקצוע להציע המלצות שמתאימות יותר לצרכים הקוגניטיביים והרגשיים של הילד המחונן.
Hebrew Psychology פסיכולוגיה עברית
מאמר זה מהווה המשך למאמר "אבחון ילדים מחוננים" ומתמקד במתן מענה לשאלות שעלו בעקבותיו. דר' דויד מביאה כאן דוגמאות למקרים שבהם מומלץ לאבחן מחוננות אצל ילדים ומזהירה מפני נטייה לאבחון-יתר.
Hebrew Psychology פסיכולוגיה עברית, 2013
קיימות שתי גישות שונות בארץ לטיפוח ילדים מחוננים מתמטית. גישות אלו מייצגות את הנעשה גם בתחום טיפוח המחוננות המוזיקלית, שכן, שתיהן נראות לעין בגילים צעירים יחסית לשטחים אחרים (דויד, 1997א), אם כי בהבדלים מסוימים. להלן שתי הגישות: 1. טיפוח כללי, תוך הקצאת משאבים לא מבוטלים גם למתמטיקה, אבל מתוך דאגה שחיי הילד יהיו דומים ככל האפשר לחיי ילדים אחרים בגילו. במשפחות הדוגלות בחינוך זה המשפחה לא יוצאת מגדרה כדי לממן את ההשכלה המתמטית, לא משנה את מקום מגוריה ובוודאי לא מתפלגת כאשר אחד ההורים משמש כחונך ואמרגן של הילד על פני העולם, לפי התקדמות הילד. 2. טיפוח מתמטי, כאשר המטרה שהילד יהיה בבגרותו מתמטיקאי. גישה זו מיוצגת, למשל, על ידי בנו ארבל ז"ל (דויד, 1996; David, 2001a). בימים עברו היתה נהוגה למדי התופעה, שהורים מציגים לראווה את יכולותיהם המתמטיות יוצאות-הדופן של ילדיהם. אין בידי נתונים עד כמה הצטמצמה תופעה זו, אולם אני רוצה להאמין שמאז פסקו ילדים מחוננים מתמטית להופיע בתשלום בירידים ובקרקסים, נחסכים מילדים רבים כאלה התרוצצויות על פני הגלובוס, והגיל שבו המתמטיקאי הצעיר מתחיל ל"גלות למקום תורה" גבוה בממוצע מגילו של ילד-הפלא במוזיקה. אולם, שתי הגישות דומות בכך שכל אחת מהן מסתמכת על אמונה במושג "מה טוב לילד". בשתיהן קיימת הירארכייה שנעה בין "מה טוב יותר" לבין "מה לא טוב". מייצגי האסכולה הראשונה "יודעים" ש"יותר טוב לילד" שיגור במקום קבוע, שיהיו לו חברים (בהנחה ששהות במקום מגורים קבוע היא תנאי לא רק הכרחי אלא גם מספיק ל"רכישת" חברים), שיעסוק במגוון רחב של עיסוקים – בקיצור – שיהיה יותר "נורמאלי". מייצגי אסכולת המיקוד טוענים, שכל המתמטיקאים הגדולים היו כבר "שרופים" בגיל 30 (אם לא קודם לכן), ושאם הילד "יבזבז את הזמן" הוא לא יהיה מתמטיקאי, וזה "לא טוב". שכן – "חבל על הזמן" שלו, וחבל על הכשרונות שלו שהיו יכולים לתרום לאנושות אבל לא באו לידי מיצוי ונמוגו עם השנים. מייצגי שתי האסכולות גם יחד מתעלמים משלוש נקודות עיקריות שהופכות את טיעוניהם לבלתי רלוונטיים: א. ההסקה ממה שהיה בעבר על מה שיהיה בעתיד אינה רלוונטית בכל הקשור לגיל שבו ימצה אדם מסוים את היכולות המתמטיות שלו (או לא ימצה אותן). תוחלת החיים ואיכותם עולה מדור לדור, וגם צורת עבודתם של מתמטיקאים השתנתה: בעוד שבעבר הם נטו לעבוד לבדם במקרים רבים מתמטיקאים עובדים היום בקבוצות, ועוד; ב. גם אם הסטטיסטיקה הידועה לנו על גילם של מתמטיקאים היא אמנם "טובה" במובן זה שמספר המתמטיקאים שהיא כוללת גדול דיו, הרי כל מתמטיקאי היה יחיד ומיוחד, וגורמים רבים, בנוסף לגורם הגיל, היו שותפים בהיעשותו מתמטיקאי. לפיכך אין לנו "קבוצה של מתמטיקאים" במשמעותה הסטטיסטית, אלא קבוצה של אנשים שחיו במקומות שונים, בזמנים שונים, בתנאים שונים – וגם היו מתמטיקאים; ג. לשאלת ה"דעות" אין כל חשיבות כאשר מדובר ברצונו של היחיד לממש את היכולת שלו. כך, למשל נראה, שכאשר מראיינים אנשי שם בתחומים שונים, רבים מהם מספרים על שנות ילדות שהתאפיינו בוויתורים עצומים – על נוחות, על חברה בכלל וחברת ילדים בפרט, על יחסי משפחה רעועים ועוד – רבים מהם אומרים "אבל לא הייתי מוותר בשום אופן אילו הייתי היום ילד והייתי יכול לחיות את חיי באופן שונה". כמובן שהדבר עלול להיות שונה אצל שחקניות שנוצלו כ"ילדות פלא", התמכרו לסמים או פיתחו הפרעות אכילה, ובבגרותן תלו את האשמה ב"דחיפת" ההורים. אפשר אולי "לדחוף" ילד שילמד מתמטיקה; אבל אפילו בולדוזר לא יכול לדחוף מספיק כדי שהילד יהיה מתמטיקאי.
Loading Preview
Sorry, preview is currently unavailable. You can download the paper by clicking the button above.