סדרת ההרצאות הבינתחומית השניה רפואה – מדעי הרוח 2019

מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר The gifted child in the Periphery: Studies in nurturing and teaching , 2011

מרבית ההורים לילדים מחוננים נאלצים להתמודד עם השאלות, הסוגיות והבעיות הכרוכות בגידולו של ילד מחונן ללא עזרה. שכן, מחוננות נתפסת כיכולת שכלית גבוהה במיוחד, וככזו, על פי ההבנה המקובלת, אין כרוכות בה בעיות מיוחדות. מצד שני – דיעות קדומות ואמונות תפלות הקשורות במחוננות רווחות עד מאוד בכל התרבויות בהן יש התייחסות למחוננות, והדעת נותנת שיש לשאול למה קיימות דיעות כאלה. על אף הדיעה הרווחת בדבר "האם היהודייה הבטוחה שילדה מחונן" דומה, שהמציאות רחוקה עד מאוד מכך. לדוגמה: נמצא ש-98% מההורים של ילדים הלומדים בגן "מעדיפים שילדם לא יהיה מחונן" (לידור, 2007). זאת ועוד. פעמים רבות ילדים מחוננים מגיעים לטיפול או לייעוץ בעקבות בעיה שהוריהם מסרבים לראות את הקשר בינה לבין מחוננות. לדוגמה: הילד המסרב ללכת לבית הספר. ההורים, בדרך כלל, רואים בכך בעיה של קבלת מרות, חוסר רצון לקבל מוסכמות, מרדנות, או, כפי שהגדירה זאת אם תוסכלת: "כל הילדים המתבגרים עושים הכל ההיפך". הורים אלה מודים, לא אחת, ש"עיניהם נפקחו" כשהבינו שילדם משתעמם לאורך שנים בכיתה, ששיעורי הבית שאין הוא מוכן להכין אינם מאתגרים אותו, שהוא חש ש"להתכונן למבחן זה מטומטם". ישנם הורים שמגיעים לייעוץ בעקבות הערות של מורה או יועצת בבית הספר בדבר "התנהגות שמורה על אי-בשלות רגשית". כשהילד נבדק מתברר, שהוא התנהג כפי שהיה צפוי על פי גילו, אבל מאחר שיכולותיו הקוגניטיביות מקדימות במספר שנים את הצפוי על פי גילו הכרונולוגי, הפער בין היכולות הרגשיות, מותאמות-הגיל, לבין אלו הקוגניטיביות, מקדימות-הגיל, בולט ואפילו צורם. בעיות כאלה, ועוד רבות אחרות, נראות פחות מסובכות, כאלה שניתן להתמודד אתן ביתר קלות, כאשר ההורים מגלים ש"הם לא לבד". עצם העובדה שניתן לחלוק אותן עם הזולת, לדעת ש"בסירה שלך" שטים עוד הורים רבים וילדיהם, מקלה מאוד את המסע. ייעוץ אישי חשוב מאוד כאשר יש בעיה בחינוך הילד המחונן, בהשתלבותו החברתית, במציאת מסגרת לימודים הולמת, בהחלטה על האצה או העשרה. אולם, לא תמיד יש גישה לייעוץ, ובאילת הגישה לייעוץ בתחום המחוננות קשה במיוחד. יתר על כן: גם כאשר יש עם מי להתייעץ, לא תמיד ניתן לעמוד במעמסה הכספית הכרוכה בכך. סדנה שבה מלובנות בעיות משותפות, בה מוצאים ההורים אוזן קשבת ולפעמים אף כתף אוהדת, יכולה לעזור מאוד. איש המקצוע שמנהל את הסדנה יוכל גם לעזור לכוון את ההורים לסוג הייעוץ האישי שנחוץ להם, לקצר הליכים של איבחון, למצוא מסגרות לימודיות, לתווך ברישום לתכניות למחוננים, לעזור בבחירת פעילויות שאחרי הלימודים, ולתת תמיכה בבעיות משפחתיות וחברתיות. הסדנה להורים לילדים מחוננים שהתקיימה באילת נועדה לכל המטרות הללו. להלן נבדוק את דרכי פעולתה ונראה, האם עמדה בציפיות ומילאה את המטרות, ובאיזו מידה.

פסיכולוגיה עברית HEBRREW PSYCHOLOGY, 2010

הוראת הפסיכולוגיה במכללה להוראה בכלל ובמכללה הערבית בישראל בפרט מהווה אתגר ראשון במעלה באימון לחשיבה. בראש ובראשונה – הסטודנטית צריכה לעבור מהשלב שבו מה שחשוב הוא המבחנים והציונים, לשלב שבו ללא תהליך חשיבה משל עצמה לא תוכל להצליח. זאת מכיון שהדרישה מהסטודנטית במכללה היא לחשוב באופן ביקורתי, ולא לקבל את המוכתב לה על ידי המורים כאמת מוחלטת. זאת ועוד. בניגוד למקצועות רבים, בהם צריך ללמוד, להבין ולשנן את ה"חומר", הרי מקצוע הפסיכולוגיה דורש, כבר בשלבים הראשונים של למידתו, הבנה במישור הרגשי כמו גם השכלי, הטמעה, קריאת תיגר על דברים שמקובל להניחם כנכונים ויכולת יישום. כאשר מלמדים פסיכולוגיה במכללה ערבית יש להדגיש שוב ושוב, שהתיאוריות הנלמדות הן לדעתו של חוקר או מדען כלשהו, אבל אין הן בבחינת אמת מוחלטת. רק בדרך זו ניתן ללמד נושאים המנוגדים למסורות מסוימות, נושאים שלא נזכרו בעבר באחד מתחומי הלימוד ונושאים שיש בהם רגישות גבוהה. לדוגמה: נושאים הקשורים למיניות האדם, לדרכי חינוך הילדים, להתייחסות לדבריהם של חכמים, זקנים ומכובדים, ולקונפליקטים שעלולים להיגרם בשל העובדה, שהפסיכולוגיה המודרנית היא מדע מערבי מובהק, ולפיכך כאשר היא מתייחסת לדת או למסורת הכוונה שלה היא אך ורק לאלה הקשורות בנצרות וביהדות, בלי להביא את האיסלאם כלל בחשבון כאשר תכנית הלימודים מותאמת לצרכים ההתפתחותיים, לתחומי העניין וליכולות של הלומד הדבר מאפשר התפתחות אישית ואקדמית בו-זמנית. במעבר מלמידה-תוך-שינון ללמידה שיש בה התפתחות "רב-ערוצית" מכינים את הלומד לחיים המודרניים, לחיים ה"אמיתיים" מחוץ לכותלי המוסד החינוכי, לחיים של אשת מקצוע או איש מקצוע ביקורתיים ובעלי דיעה משל עצמם. אולם, דווקא בשל ההכרח ללמד פסיכולוגיה במכללה להוראה בשיטה שבה קיימת התפתחות אישית של הסטודנטים הופכת ההוראה למשימה לא פשוטה עליה עמדו כבר חוקרים רבים.

2019

2022

Preface "Faith, liberty, friendship, chief blessings of the human mind" (Tacitus) "When I was a kid I used to pray every night for a new bicycle. Then I realised that the Lord doesn't work that way so I stole one and asked Him to forgive me." (Emo Philips) "He who believes does not know he believes. He who knows he believes does not believe" (Joshua Sobol) Oren Hasson opens his discussion of the "Evolution of God" with a quote from Lewis Carroll's book Through the Looking Glass, according to which: …the Queen tells Alice that she is "'just one hundred and one, five months and a day.' 'I can't believe that!' said Alice. 'Can't you?' the Queen said in a pitying tone. 'Try again: draw a long breath, and shut your eyes.' Alice laughed. 'There's no use trying,' she said: 'one can't believe impossible things.'" In Centro IV x* Alice was wrong, of course. We believe in many highly improbable things. Sometimes it even seems to us, especially when we contemplate the beliefs of others, that the more impossible things are, the more easily we are persuaded to believe in them. Pay attention what people believe or believed: according to the Papago native American tribe, living in Arizona, out of the primordial chaos was born a child named 'First Born'. He created the earth with the help of song-a motif of sacred importance among the native Americans. 'First Born' only created the sun after the explicit request of humans, who wanted to see one another and live in peace with one another. The Greeks believed that the Titans created the world, that Prometheus created humans and became their patron, and they also believed that the first woman, Pandora, was created by Hades, god of the volcano and the underworld. The statement about the social role of man and woman in our world is deeply embedded and emphasized in this creation narrative. The god Ngāi, who resides atop Mount Kenya, promised the promised land, namely, the highlands of Kenya, with its fertile lands, to the chosen people, the Kikuyu tribe. Most believers in a singular God believe that his son, Jesus, born of a virgin, is the Messiah who brought redemption to the world and that there is none beside him. Hundreds of millions of others believe that God changed his covenant with the descendants of Abraham for the sake of his covenant with the prophet Muhammad. A negligible minority of monotheistic believers are more optimistic, still hoping that the Messiah has not yet come and that there is still room to expect a better world. An even smaller minority within this minority was more precise in its expectations and believed that the late Lubavitcher Rebbe is the Messiah, and behold, the end of days is upon us. Many of these believers continued to believe this even when the rabbi was on his deathbed, and many of them still believe

פסיכואקטואליה PsychoActualya, 2013

מחוננים ואחיהם: על מחקרים, דיעות, אמונות ועובדות בגליון יוני 2012 של "פסיכואקטואליה", שהוקדש למחוננות, התפרסם מאמרה של ד"ר עדנה כצנלסון, "אחים לילדים מחוננים". ואלו חלקי המאמר: א. מניית האפשרויות שבהן יחסי מחוננים והוריהם יהיו בעלי פוטנציאל להשפיע על האחאות בין ילד מחונן וילד שלא אותר כמחונן. חלק זה כולל את סקירת הספרות העוסקת בשאלה: "האם זה 'טוב' או 'רע' לילד שאחיו או אחותו הוגדרו כמחוננים?"; ב. יחסי אחים מחוננים ואחים "רגילים" – חלק זה סוקר חלק קטן מהמחקרים שנעשו בעולם בנושא זה, וכמו כן את שני המחקרים שנעשו בארץ: המחקר של לפידות-ברמן ואשרת (לא ברור מתי נערך, הוצג לראשונה ב-2006, התפרסם ב-2009) ומחקרי שנעשה בשנה האקדמית 2008/9 ופורסם לראשונה ב-2009 (David et al., 2009). מסקנותיהם של שני המחקרים סותרות זו את זו באשר להשפעת מחוננותו של ילד על אחאיו. לו השאלה "האם יש השפעה שלילית על יחסי האחאים במשפחה כאשר אח אחד מאותר כמחונן והשני לא" היתה תיאורטית גרידא, ניתן היה להתייחס למאמר של כצנלסון כסיכום של דיעות קיימות – שרובן המכריע – כפי שיובהר במשך – אינן מסתמכות על מחקרים כמותיים שנעשו כהלכה. אולם, נושא היחסים בין ילדים מחוננים ואחיהם הוא אחד החשובים המעסיקים הורים לילדים מחוננים, כפי שנוכחתי לדעת בעשרות שנות עבודתי עם משפחות שלהן ילדים מחוננים. הנה, לדוגמה, מספר החלטות שמשפחות מקבלות בהסתמך על הדיעה הקדומה הרווחת, לפיה כאשר ילד אחד מאותר כמחונן ואחיו או אחותו אינם מאותרים ככאלה ישפיע הדבר לרעה על היחסים בין האחאים

Gifted Education International , 2005

ספרות המחקר על ילדים מחוננים שנכתבה בעברית מצומצמת ביותר. למעשה, מבין כ-140הפריטים המופיעים במאגר המידע של מכון הנרייטה סאלד בערך "מחוננות", רק ספריהם של אריקה לנדאו ואבנר זיו מכילים תיאורי מקרה ואף תיאורים אלו הם חלקיים ומאירים רק אספקטים בודדים בחיי הילדים. חשיבותו הראשונית של מאמר זה היא להוסיף נדבך לספרות הקיימת בעברית על ילדים מחוננים בכלל, וניסיון ראשון לכתיבת תיאור מקרה מפורט, שיתאים למציאות החינוכית, החברתית, המעמדית, הכלכלית והפוליטית בארץ בפרט. "טיפוח כשרונות צריך להיות בעדיפות לאומית ראשונה במעלה: כשרונות מטופחים עשויים, לטווח ארוך, להשפיע לא רק על חיי הילדים עצמם, אלא גם על רווחת הכול. ככל שאנו יודעים יותר על הילדות המוקדמת של ילדים צעירים מחוננים, כן נדע יותר כיצד לשמר את האוצר היקר הזה - ונדע יותר איך לעודד את ההתפתחות הכוללת של כל הילדים". יתר על כן, מעבר לעריכת ההיכרות עם חמישה ילדים מחוננים, יתאר המאמר את הקשרים ביניהם. קשרים אלו חשובים במיוחד, משום שדרכם ניתן יהיה להצביע על בעיית הקשרים החברתיים של הילד המחונן בחברה ה"רגילה" ועל אחת הדרכים לפתרונה. כאשר מספר הילדים המחוננים בקבוצת גיל מסוימת גדול דיו, הם בני אותו מין והם בעלי תחומי התעניינות דומים - לכל אחד מהחברים בקבוצה יש לפחות תחום התעניינות משותף אחד עם כל חבר אחר - הדרך ליצור קשרים עם בני אותה קבוצת גיל קלה יותר. הספרות הקיימת על מחוננים מצביעה על האחוז הגבוה של הבנים הבכורים או היחידים ביניהם, ועל רגישותם הגבוהה יחסית של אלה אף ביחס לזו של "שאר" המחוננים. שלושה מחמשת הילדים שיתוארו כאן הם בנים בכורים לשני הוריהם, הרביעי - בן בכור לאמו אך לא לאביו, והחמישי - בן שני במשפחה שכל שלושת הבנים בה מחוננים. תיאור מצביהם המשפחתיים והחברתיים של ילדים אלו עשוי לתת אישוש איכותני - ולו חלקי, להנחות מספר: (א) הסתגלותו החברתית של מחונן שהוא בן בכור עשויה להיות קשה מזו של מחונן שאינו בכור. (ב) קשרים חברתיים בין מחוננים מתפתחים לעתים קרובות בהתאם לתחומי עניין משותפים ואין חשיבות מיוחדת לגיל הכרונולוגי או למין ביצירת קשרים. (ג) במשפחות שבהן יש מספר ילדים מחוננים הצורך בחברה מחוץ למשפחה נמוך מאשר במשפחה שיש בה ילד מחונן אחד. (ד) האצה בדרך של כניסה מוקדמת לבית הספר או הקפצת כיתה היא פתרון (חלקי) בחינוך ילדים מחוננים - בפתרון זה יש להשתמש בצורה מבוקרת ורק על פי המלצה של פסיכולוג. במקרים רבים שבהם אין משתמשים בפתרון זה גורמים עוול לילד המחונן. (ה) מספר ילדים מחוננים בכיתה רגילה מספקים תמיכה הדדית. (ו) בחלק גדול מהמקרים אין בכיתה הרגילה פתרונות מספקים לבעיותיהם החברתיות והלימודיות של ילדים מחוננים, לפיכך יש להם צורך במסגרות מיוחדות; אולם על ההורים להפעיל את כל משאביהם כדי להשתמש בהם. הורים העומדים על זכותם של ילדיהם המחוננים ללמוד במסגרות מיוחדות ומחפשים באופן פעיל מסגרות כאלה, יצליחו למצוא את המסגרות הלימודיות והחברתיות האופטימאליות לילדיהם יותר מהורים שדוגלים בקונפורמיות ובקבלת סמכות. הורים המעדיפים לחנך את ילדיהם ללכת בתלם - לא לקפוץ כיתה, לא לדרוש תכניות מיוחדות, לא להתמקד בתחביב מסוים ברמת היכולת הגבוהה ביותר שקיימת - קיימת סבירות גובהה למדי שילדיהם לא ימצו את יכולותיהם. להלן נערוך היכרות עם כל אחד מחמשת הילדים ומשפחותיהם לאור שש הנחות אלה. This is a seven-year study of five gifted Israeli boys aged between three and a half to four and a half years old. Described are the regular classroom enrichment program in which three of them participated from third grade onward, and their other activities (e.g. sports, chess, etc.). Physical, psychological, educational, and familial details are also provided. Details are provided of the boys' social standing, and the relationships among the boys. Educational problems such as underachievement, boredom, and lack of challenge are discussed. Among the recommendations suggested are paying special attention to firstborn gifted boys who are socially at risk, and more frequent application of acceleration strategies.

The gifted child in the periphery: Studies in nurturing and teaching (Hebrew). מחוננים בפריפריה: טיפוח הוראה ומחקר , 2011

"בעיית" הילד המחונן החלה בארץ, כמו בארצות רבות נוספות, לאחר חקיקת חוק חינוך חובה וכפייתו. וונדראקובה ופאלקובה Vondráková, & Palková, 2007)) מציינות, שבשל חוק חינוך חובה, פעמים רבות ילד מחונן, שעד לכניסתו לבית הספר היה בעל עניין אינטלקטואלי רב, מתחיל לאבד עניין עת עליו ללמוד בחברת ילדים רגילים, בקצב שלהם וברמתם. קופר וסורו (Cooper, & Sureau, 2007), במאמרם על חינוך ביתי, מונים, בין הקבוצות שבקרבם נפוץ החינוך הביתי, הורים לילדים מחוננים, שכמו קבוצות ייחודיות אחרות באוכלוסיה מתקשים למצוא מענה לצרכי ילדיהם בחינוך הציבורי. מצד שני: כל עוד לא היה קיים חוק חינוך חובה, רבים מהילדים שכישוריהם לא היו גבוהים במיוחד, כמו גם בעלי המוגבלויות והלקויות, לא למדו כלל בבית הספר, או למדו רק מספר כיתות יסוד, ולפיכך הרמה הכללית היתה גבוהה יותר ככל שדרגת הלימודים היתה מתקדמת יותר וגיל הלומדים גבוה יותר, עובדה שאיפשרה לרבים מהילדים המחוננים ללמוד במסגרת הרגילה באופן מאתגר (Barrington, 1968). מאחר שבארץ קיים חוק חינוך חובה, ובמסגרתו לומדים רוב הילדים המחוננים רוב הזמן בכיתת רגילות (David, 2008), הרי כאשר נוצרות בעיות המיוחדות למחוננים, או כאשר בעיות האופייניות למחוננים מתגלות עם הכניסה למערכת החינוך הפורמאלית, תפקידן של נשות החינוך חשוב ביותר להתמודדות אתן. זאת ועוד. בחינוך המיוחד המורות מקבלות הכשרה ספציפית לתחום זה בזמן לימודיהן ובמהלך עבודתן. גם היועצות העובדות בחינוך המיוחד, או כאלה המתעתדות לעבוד בו, שבחלקן הגדול הן בעלות תעודת הוראה ואף ניסיון לא מבוטל בתחום, מתכשרות לכך תוך כדי לימודיהן לתואר השני בייעוץ חינוכי, לומדות מספר רב של שיעורים וסמינריונים, ומשתתפות בפרקטיקום שנושאו חינוך מיוחד (לדוגמה: בית הספר לחינוך, ידיעון תש"ע 2009-2010). כך, למשל, בשנת הלימודים תש"ע הוצעו לתלמידי מגמת הייעוץ החינוכי באוניברסיטת תל אביב לא פחות משלוש אופציות לפרקטיקום, שהן מחצית מכל ההיצע, בתחום החינוך המיוחד (שם, עמ' 67). בנוסף, שניים מהסמינריונים השנתיים שהוצעו היו גם הם בתחום זה, כמו גם חמישה שיעורי בחירה סמסטריאליים (שם, עמ' 68). כל זאת בנוסף למגמה מלאה – לימודים לקראת תואר שני של החוג לחינוך מיוחד ולייעוץ חינוכי, שבה, כמובן, חלקם של השיעורים בחינוך מיוחד רב אף יותר (שם, עמ' 73-81). אם נסתכל באותו ידיעון עצמו (שם), או בכל ידיעון של אוניברסיטה אחרת המכשירה יועצים חינוכיים (ידיעון אוניברסיטת חיפה, ידיעון אוניברסיטת בן גוריון, ידיעון האוניברסיטה העברית, ידיעון אוניברסיטת בר אילן), לא נמצא, במסגרת לימודי יעוץ חינוכי, קורסים בנושא המחוננות. בנוסף לבעיה של חוסר השכלה פורמאלית בנושא המחוננות קיימת בעיה נוספת שמקשה מאוד על תפקודם של עובדי הוראה עם מחוננים: היעדר ידע מבוסס-מחקר שמקורו בהשכלה כללית, בניסיון האקדמי ובניסיון הפרטי, כפי שקיים בתחומי חינוך רבים אחרים מחד-גיסא, ושפע של אמונות תפלות, דיעות קדומות וחצאי אמיתות, שמקורן במידע חלקי, אנקדוטאלי, מאידך-גיסא

Hebrew Psychology פסיכולוגיה עברית

מאמר זה מהווה המשך למאמר "אבחון ילדים מחוננים" ומתמקד במתן מענה לשאלות שעלו בעקבותיו. דר' דויד מביאה כאן דוגמאות למקרים שבהם מומלץ לאבחן מחוננות אצל ילדים ומזהירה מפני נטייה לאבחון-יתר.

The gifted child in the Periphery: Studies in nurturing and teaching מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר, 2011

בפרק זה יוצג תיאור המקרה של חדוה, נערה דתית מחוננת, שלה אחים מחוננים. חדוה מתגוררת באילת ולומדת באולפנא במקום מגוריה. מטרת הצגת מקרה זה היא להוסיף לספרות הקיימת בנושא מחוננים ולזרוע אור אודות מקומה של הבת המחוננת בכיתה רגילה, הטרוגנית עד מאוד: כיתה שלומדות בה בנות המוגדרות כבנות חינוך מיוחד, לאחר שעברו ועדת השמה, בנות רגילות, בנות בעלות הישגים מצוינים ובנות שהוגדרו כמחוננות. דרך הצגת הבת, תחושותיה ורשמיה, ברצוני לבחון אלו מהמאפיינים הקוגניטיביים, הרגשיים והתנהגותיים המיוחדים למחוננים באים אצלה לידי ביטוי, הן בהתנהלותה החברתית והן בזו הלימודית בכיתה. בין השאלות שתעמודנה למבחן: האם השהות בכיתה כה רבת קצוות מבחינת יכולות הלימוד והרקע מקשה עליה או שמא מסייעת? האם היא חשה בכיתה בנוח מבחינת האפשרות לבטא את עצמה, או שמא היא חשה שעליה להצטדק תדיר על עצם היותה מחוננת? האם לדעתה היא יוצאת נשכרת מבחינת לימודית או שמלווה אותה תחושה של "בזבוז זמן"? סיפורה של חדוה יוצג בדרך של ראיונות איתה ועם אימה – אביגיל, עם מחנכת כיתתה ועם אחת מחברותיה הטובות. בדיון שלאחר הצגת המקרה ייבחנו ההנחות העולות מתוך תיאור המקרה אל מול הספרות הקיימת בתחום. התובנות שיעלו מהתיאור יוכלו להוסיף, ולו נדבך אחד, להבנת מקומם של מחוננים במערכת החינוך בכלל, ולהיכרות מעמיקה יותר עם בעיותיהן של נערות מחוננות המתגוררות בפריפריה בפרט.