תשוקה זו שבין האיש לאשה עלולה להשפיל את האדם עד שאול תחתיות, לגרום לו לרדוף אחר אשה זרה, לחטוא בגילוי עריות, להרוס משפחות ולאבד את חייו בעולם הזה ובעולם הבא. כשיצר רע זה תוקף את האדם הוא עלול לאבד את שיקול דעתו ולהתנהג כמשוגע, וכפי שאמרו חכמים על כלל העבירות ובמיוחד על עבירה זו (סוטה ג, א): "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות". וכך אנו מוצאים אנשים, שרצונם הבסיסי טוב, ובשעה שהתחתנו, התכוונו באמת לשמור אמונים לאשת בריתם, אולם משהסכימו לתת מקום ליצר הרע, הלך וגבר עליהם עד שהיו מוכנים להפר את כל שבועותיהם, לבגוד באשת בריתם, לאמלל את ילדיהם, ולאבד את ממונם ומעמדם.
ועל כך הרבה להזהיר החכם במשלי (ב, טז-יט): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים". ונאמר (ה, א-כ): "בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ… כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת. רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ… יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ. אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה". ונאמר (ו, כד-כו): "לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה. אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ. כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם, וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד". [1]
[1] אמרו חכמים (ב"ב טז, א): "הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות". בזוהר ביארו עניין זה בדימוי ומשל על דרכיו של היצר הרע (ח"א קמח, א, ויצא, חלק סתרי תורה, בתרגום חופשי): צד הנקבי של מלאך המוות יורד לעולם ומתלבש בדמות של אשה יפה שכדי להחטיא בני אדם, מקשטת עצמה בכל תכשיטיה כאשה זונה, שערה אדום ומסורק, פניה לבנות עם אדמומיות, באוזניה תולה ששה תכשיטים מובחרים ממצרים, על צווארה תולה מיני תכשיטים יקרים. פותחת את פיה בעדינות ויופי, לשונה מפתה ומחודדת כחרב, דבריה חלקים כשמן, שפתותיה יפות ואדומות כשושנה, מתוקות מכל מתוק שבעולם, לבושה ארגמן מקושט בשלושים ותשעה קישוטים. זה השוטה שנטה אחריה ושתה יין מכוסה, עושה בה ניאופים וליבו הולך שבי אחריה. לאחר שהיא רואה שהוא סטה מדרך הישר והלך אחריה מה היא עושה? מניחה אותו ישן במיטתה, פושטת מעליה את כל מלבושיה ותכשיטיה, ועולה למעלה ומלשינה עליו שחטא בניאוף, וכיוון שנגזר דינו לרעה, מקבלת רשות להמיתו ויורדת למטה. והנה מתעורר אותו השוטה ורוצה להמשיך לשחק עמה, ופתאום הוא רואה אותה בלא תכשיטיה ובגדיה היפים, ואש מלהטת סביבה, ופחד נורא נופל עליו. ופתאום הוא רואה שהיא מלאה עיניים איומות, וחרב חדה בידה, וטיפי ארס תלויים עליה, והיא הורגת אותו ומשליכה אותו לגיהנם.
