אחרי כמעט 40 שנה, ערוץ המוזיקה, MTV, מחשיך את המסך וזה זמן מעולה להיזכר ב- 20 קליפים שהפכו אותו לכל כך משפיע ואייקוני.
לפני שנתחיל ראויים לציון: Soundgarden- Black Hole Sun, Madonna- Vouge, Alanis Morissette- Ironic, Radiohead- Paranoid Android, Bjork- All is Full of Love, Prodigy- Smack My Bitch Up, OK Go- Here It Goes Again, Fatboy Slim- Weapon of Choice, Childish Gambino- This Is America, Johnny Cash- Hurt, Smashing Pumpkins- Tonight, Tonight, Aerosmith- Crazy.
The Buggles- Video Killed the Radio Star (1979)
כמו כל סיפור טוב גם הפוסט הזה צריך להתחיל מההתחלה ובמקרה הזה ההתחלה היא הקליפ הראשון שאי פעם שודר ב- MTV.
הלהיט הזה שנכתב על ידי ה"באגלס" ומנהיגם, טרבר הורן, אשר לימים יכונה "האיש שהמציא את שנות ה- 80", מלא חשיבות לא רק בגלל הקליפ הייחודי שלו לתקופה שלו או לפזמון המדבק שלו, אלא בגלל האמירה שלו שחזתה את העתיד.
בעידן בו מי שנוגן ברדיו הפך לכוכב ענק, ה"באגלס" הבינו את כוחו של המדיום הטלוויזיוני וחזו שהוא יעלים את כוכבי הרדיו. לא היה מתאים ממנו להיות זה אשר פותח את שידוריו של הערוץ שיעשה בדיוק את זה.
Duran Duran- Hungry Like the Wolf (1982)
כש- MTV נולד הוא יצר "כלי" תרבותי מוזיקלי חדש אבל לתוך הכלי הזה צריך היה ליצוק תוכן מתאים.
להקות הרוק העגמומיות ומלאות הפאתוס של התקופה פחות התאימו לרוח החדשה ששאפו ב- MTV להעביר ולכן חיבק הערוץ את אמני הגל החדש, הניאו רומנטיים והרכבי הסינת'פופ הבריטיים שהביאו איתם שני דברים שהיו קריטיים להצלחת הערוץ.
הראשון היה מוזיקה חדשה מבוססת סינתיסייזרים חדשניים שהיו מנוגדים לצלילי הרוק ה"מיושנים" והמאוסים.
השני והלא פחות חשוב, היה הסטייל שהביאו איתם גל הלהקות הללו. לא עוד מבט מיוסר על מצע חולצה מכופתרת אלא אופנה צבעונית, שלא לומר צעקנית, שנשענה רבות של תקופת הרנסס הרומנטי והא-מיניות שהתגלמה באומני "גלאם רוק" כמו דייויד בואי.
הרכבים כמו "ויסאז'", "סופט סל", "קולצ'ר קלאב" ואחרות תרמו להצלחתו המטורפת של הערוץ לא פחות מאשר הערוץ הביא להצלחה של ההרכבים הללו. הלהקה המזוהה ביותר עם הגל הזה הייתה ללא ספק דוראן דוראן.
ההרכב הבריטי האלמותי קיבל חיבק ענק מ- MTV בשל מוזיקת הפופ הקליטה שלו, הסטייל הצבעוני והגברים הצעירים שהפנטו את בנות העולם המערבי והם בתמורה החזירו לו בהייפ מטורף ואחוזי צפייה שרק עלו ונסקו.
הקליפ לסינגל הבכורה מאלבומם השני של דוראן דוראן, Rio, זכה לתקציב מטורף לתקופתו של 200,000 דולר, הוא צולם במלואו בסרי לנקה ומציג לא פחות מסרט קצר בהשפעת סרטי אינידיאנה ג'ונס. למעשה יש המכנים אותו כקליפ הראשון בהיסטוריה שהיה בו נרטיב ברור וסיפור באופן כזה שהשפיע על דורות של במאים ויוצרי קליפים ועודד אותם לצאת מהקופסה ולא פשוט לצלם להקה שעומדת ומנגנת שיר.
Michael Jackson – Thriller (1983)
אם MTV היה הערוץ ששינה את פני המוזיקה, מייקל ג'קסון היה הפרזנטור שלו. עם כישרון יוצא דופן בריקוד, שירה וסטייל, הקליפים של מייקל ג'קסון מילאו את MTV לאורך כל תקופת הזוהר שלו כאשר מעל כולם נצץ בגאון שיר הנושא מאלבומו המיתולוגי של ג'קסון, Thriller.
הקליפ שאורכו המלא עמד על 13 דקות נהגה במוחם של מייקל ג'קסון וג'ון לנדיס אשר כתב את "זאב אמריקאי בלונדון" שהיווה השראה ישירה לקליפ.
למרות ששוחרר כסינגל השביעי (!) מהאלבום, הטירוף סביב הקליפ הכפיל את מכירות האלבום, נתון יוצא דופן לזמנו שהפך את הקליפ למיתולוגי כמעט מיד בצאתו.
עד היום נחשב הקליפ לפורץ דרך ולאחד המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של ערוץ המוזיקה ושל התרבות המערבית בכלל. כמות הרפרנסים, המחוות וההשפעות שנעשו לו לאורך השנים חסרי תקדים והם אלה אשר דואגים שגם המורשת של ג'קסון וגם זאת של MTV תחיה ככל הנראה לנצח.
A-Ha- Take On Me (1984)
ללא ספק הקליפ שלקח את החיבור בין צליל לתמונה צעד אחד קדימה. בעצם, כמה צעדים קדימה.
גם לקליפ היפיפה בצורה קיצונית הזה נעשו עשרות מחוות לאורך השנים וגם הוא השפיע על דורות של אמנים.
הרעיון בבסיסו של הקליפ (שאגב היה השני שצולם לשיר שיצא לפני כן בגרסה שונה מאוד מזאת המוכרת), היה ליצור שילוב בין לייב וידאו לשרטוטי עפרון בטכניקה אשר נקראת רוטוסקופינג.
לא פחות מ- 3000 פריימים צוירו עבור הקליפ שהציג פנטזיית קומיקס רומנטית הכוללת סיפור אהבה, נבלים והכל בצורה שנראית אקטואלית, רלוונטית ודי מדהימה, גם כיום.
Dire Straits- Money for Nothing (1985)
די מדהים לגלות שאחד הקליפים הכי אייקוניים אי פעם צולם עבור להקה שהסולן שלה טען ש"קליפים הורסים את טוהר הכתיבה". מזל שחברתו של קנופלר דאז שכנעה אותו ש"אין מספיק קליפים מעניינים ב- MTV מה שבסוף גרם לו להעניק חירות יצירתית למפיק ולאחד מיוצרי הקליפים המפורסמים של העשור, סטיב בארון.
בארון השתמש בטכניקת מחשב פורצת דרך לזמנה ויצר למעשה את אחד הקליפים הממוחשבים והתלת מימדיים, הראשונים בהיסטוריה.
בקליפ רואים שתי דמויות העובדות בסבלות וחולמות להשיג בחורות על ידי כך שהם "ינגנו בגיטרה ב- MTV". פלא שהשיר הזה התנגן ללא הפסקה בערוץ המוזיקה והפך לכל כך אייקוני?
Peter Gabriel-.Sledgehammer (1986)
על פי המגזין Time הקליפ הנפלא הזה של פיטר גבריאל הוא הקליפ ששודר הכי הרבה פעמים ב- MTV.
גבריאל ומפיק הקליפ, סטיבן ג'ונסון, רצו ליצוק עבור השיר משהו שונה, ומצחיק כאשר מספר רעיונות עלו על הפרק. לבסוף הרעיונות של השניים מומשו בקליפ שכולו על טהרת טכניקת ה- Stop Motion בה מנפישים פריימים בודדים לכדי סרטון מלא. התוצאה, מרהיבה, מופלאה ורעננה גם כיום.
"הקליפ היה קשה מאוד לצילום" סיפר גבריאל לימים והוסיף כי לעיתים הוא היה צריך להישאר סטטי על סט גם 16 שעות. "בהצלחה למי שרוצה להעתיק את הקליפ הזה" אמר בצחוק.
בזמנו זכה הקליפ בלא פחות מאשר 7 פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV (הכי הרבה אי פעם ועוד כשלטקס הייתה משמעות) והגיע למקום הראשון בעשרות דירוגים הסוקרים את הקליפים הגדולים ביותר שאי פעם שודרו ב- MTV.
Aerosmith & Run D.M.C- Walk This Way (1986)
לא מדובר בקליפ הכי גדול בכל הזמנים ואפילו לא בשיר הכי גדול של איירוסמית', אבל הוא כן מראה את כוחו של הערוץ בלקיחת סיכונים ושינוי דעת קהל.
הקטע המקורי של איירוסמית' יצא עוד ב- 1975 אבל כעשור לאחר מכן לקחו Run DMC את השיר והתיכו לתוכו אולדסקול ראפ, מה שיצר לראשונה סינרגיה מרתקת בין גיטרות וסקרצ'ים באופן שיהדהד עוד שנים קדימה.
השילוב הזה בא לידי ביטוי גם בקליפ הנפלא ששודר ללא הפסקה ב- MTV ובו שתי הלהקות מתחילות לשיר בחדרים נפרדים עד אשר הם מפילים (ליטרלי) את הקירות סביבם ומאחדים כוחות לכדי נגינה משותפת.
בימים בהם המוזיקה השחורה עוד הייתה סגורה בגטאות, MTV היה מן הערוצים הראשונים שהעניקו לאמנים השחורים זמן אוויר. ממייקל ג'קסון דרך "פבליק אנמי" ועד Run DMC, ב- MTV תמיד שאפו להקדים את זמנם, לחדש ולהיות צעד אחד לפני כולם, בדיוק כפי שכל אלה באים לידי ביטוי בשיתוף הפעולה הזה.
אגב, אם כבר איירוסמית' אז לגמרי חייבים להזכיר את הקליפים שלהם ל- Cryin, Crazy ואחרים בהם שיתפו פעולה עם אלישיה סילברסטון. שלל הקליפים האלה חרכו את הערוץ לכל אורך שנות ה- 90 והפכו את איירוסמית' לאחת מלהקות הרוק הגדולות בעולם 20 שנה אחרי אלבום הבכורה שלהם. מטורף!
Madonna – Like a Prayer (1989)
ב- 1989 מדונה כבר הייתה בשיא תהילתה אבל היא לא התכוונה לרגע להוריד את הרגל מהגז.
היא החליטה להשתמש בפלטפורמה הויזואלית של MTV בכדי לעורר דיון סביב גזענות ועבור הקליפ לשיר הנושא של אלבומה הרביעי, היא הלכה על תסריט הכולל זוג מעורב אשר נרצח על ידי ארגון ה- KKK המאמין בעליונות לבנה.
אם זה לא קונטרוברסלי מספיק אז הסיפור ממשיך אל מחוזות הדת הנוצרית כאשר מדונה, העדה לרצח, מנשקת את רגליו של גבר קדוש שחור (ישו?) כאשר לקינוח היא יוצאת בריקודים על רקע צלבים נשרפים.
הקליפ הנע בין הביקורת החברתית לדתית, בין המיני לפרובוקטיבי, נחשב עד היום לאחת היצירות הכי מעוררות מחלוקת ששודרו אי פעם בערוץ המוזיקה.
למעשה, בעוד שערוצים אחרים אסרו את שידורו, MTV דווקא ניגן אותו שוב ושוב בכדי לבדל את עצמו מהערכים השמרניים והמיושנים שדגלו בהשתקה ופוליטיקלי קורקט.
כתוצאה מ"פגיעה ברגשות הדת" עשרות חברות מסחריות ומובילי דעה עודדו חרם נגד מדונה לרבות האפיפיור, ג'ון פול השני, אשר יצא בפומבי נגד הזמרת.
החברה המפורסמת ביותר שנפגעה מהמלך של מדונה הייתה פפסי במה שהפך לאחד הסיפורים המוכרים בעולמות המוזיקה, התרבות והשיווק ולהלן התקציר:
פפסי מימנה את סיבוב ההופעות החדש של מדונה ובתמורה "זכתה" לשלב את השיר בפרסומת שלה לפני כולם. לאחר שיצא הקליפ, פפסי גנזה את הפרסומת, חתכה את קשריה עם מדונה ואך משכה את השקעתה בסך 5 מיליון דולרים מסיבוב ההופעות של הזמרת. לאומץ יש מחיר מסתבר.
Sinéad O'Connor- Nothing Compares 2 U (1990)
בניגוד גמור לקליפים המושקעים של התקופה הקליפ ללהיט הענק של שינייד אוקונור שנכתב במקור על ידי פרינס, הוא אחד הפשוטים ששודרו אי פעם ב- MTV אך יחד עם זאת גם אחד העוצמתיים.
ללא אנימציה מרהיבה, עבודת המחשב מתקדמת או הפקה ענקית, מצליחה אוקונור להעביר רגש טהור אל המסך על ידי הבעות פניה בלבד וזה פשוט עובד.
נחרט בזיכרון בעיקר הרגע בו אוקונור בוכה בקליפ, בכי אותנטי לגמרי. זה קורה ברגע בו שרה הזמרת על "הפרחים שמתו מאז שעזבת" ועלה בה הזיכרון של אמה שנפטרה המטפלת בערוגת הפרחים בגינה שלהם. איך אמרו גדולים ממני? לפעמים Less is More.
George Michael- Freedom 90 (1990)
בקליפ הזה מנער מעצמו ג'ורג' מייקל את תדמית הגבר ההטרוסקסואלי המסוקס ומפנה לחלוטין את המסך לטובת חמשת דוגמניות העל המובילות בעולם לאותה תקופה: נעמי קמפבל, לינדה אוונג'ליסטה, טטיאנה פטיץ, כריסטי טרלינגטון וסינדי קרופורד.
בעוד שדוגמניות בקליפים לא היה מחזה נדיר, הן בדרך כלל שיחקו את מושא אהבתם של הזמרים. במקרה של Freedom 90 הדוגמניות מבצעות ליפסינק למילות השיר באווירה ביתית נוטפת סטייל והכל בביומו של הגאון, דייויד פינצ'ר.
Nirvana- Smells Like Teen Spirit (1991)
כמו שידעו להעלות לתודעה את אמני הסינת'פופ של שנות ה- 80 כך ידעו קברניטי MTV בתחילת שנות ה- 90 להיות קשובים למתרחש מתחת לפני השטח ולחבק את המוזיקה האלטרנטיבית רגע לפני שהיא מתפרצת כמו מלוע של הר געש.
אחרי שנים של פופ ואמני רוק מצועצעים, בתחילת הניינטיז החזירו MTV את הגיטרה לאופנה ובגדול. "סמאשינג פאמפקינס", "סאונדגארדן", "פרל ג'אם" ואחרות הפכו לפסקול החדש של בני הנוער מסביב לעולם והחזירו את הצבע ללחיים של כל חובב דיסטורשן ממוצע.
מעל כל אלה עמדה נירוונה עם סולנה המתוסבך אך הכריזמטי בצורה בלתי אפשרית, קורט קוביין, אשר בדיוק כמו MTV שאף שלא לדבר בני הנוער אלא אל בני הנוער ורצוי בגובה העיניים.
הקליפ של הלהקה שזכה להתנגן הכי הרבה בערוץ, היה כמובן של Smells Like Teen Spirit והוא המחיש במדויק את השינוי בהלך הרוח המוזיקלי מצבעוני לקודר, משמח לזועם.
בקליפ נראים חברי הלהקה מנגנים באולם כדורסל בית ספרי כרפרנס גם לקהל היעד שלהם וגם למקום בו הרגישו הכי לא רצויים.
בין לבין נראה גם שרת בית ספר כזכר לכך שקוביין נאלץ לעבוד כשרת בבית ספרו, עובדה שגררה עוד יותר בירינות מצד "חבריו" לספסל הלימודים. קליפ שהוביל ללא פחות מאשר מהפכה בהרגלי האזנה של מיליונים ברחבי העולם.
Guns N' Roses- November Rain (1992)
יש רגעים, סצנות בחיים, שלעד יחרטו לך בנשמה. כזה עבורי הוא הרגע בו עולה סלאש על הפסנתר של אקסל רוז בקליפ האלמותי לשיר November Rain. זה הרגע המדויק בו החלטתי (אני ועוד מיליוני צעירים ברחבי העולם) להרים גיטרה ולהחליט להקדיש לפחות חלק מחייהם לדבר הזה שנקרא מוזיקה.
אחרי שהפציצו עם אלבום בכורה רווי דיסטורשנים וטסטוסטרון, החליט אקסל רוז כי השלב האבולוציוני הבא של "גאנז אנד רוזס" ישלב בתוכו רבדים עמוקים יותר של מוזיקה, עיבודים וכן, גם כלי מיתר. November Rain שיצא כסינגל השלישי מצמד אלבומי המופת של הלהקה, Use You Illusion, הוא תצוגת התכלית המושלמת לכך עם 8 דקות ו- 57 שניות של פסנתרים, גיטרות, דיסטורשן, כלי מיתר מסונתזים ועוד.
כמובן שיצירה כזאת דורשת מעטפת ויזואלית פומפוזית לא פחות וכך נולד הקליפ לשיר שהחזיק במשך שנים (ויש הטוענים עד היום), בתואר "הקליפ היקר אי פעם".
הקליפ הוא למעשה חלק מסוג של טרילוגיית קליפים הכוללת את Don't Cry ואת Estranged.
התסריט מבוסס על סיפור קצר מפי הסופר, המוזיקאי והכתב, דל ג'יימס, הנקרא Without You ומתאר את סיפורו הטרגי של כוכב רוק המתקשה להתאושש מהתאבדותה של חברתו. מה שעונה על החידה רבת השנים ממה מתה הכלה בקליפ ולא, היא לא מתה מהגשם.
ביולי 2018 הפך הקליפ לראשון אי פעם אשר חוצה את רף מיליארד הצפיות. בפברואר 2023 הוא כבר הגיע ל- 2 מיליארד צפיות מה שמוכיח שקלאסיקות לעולם לא מתות.
Pet Shop Boys- Go West (1993)
דווקא בתקופה של גיטרות מכסחות, חולצות פלנל וג'ינסים קרועים, הניף צמד הפופ האגדי, פט שופ בויז, את דגל הפופ בגאון עם יצירתם החמישית, Very מ- 1993.
כיאה לאלבום שהיה מלא בסינתיסייזרים, מכונות תופים וסאונד פומפוזי, גם הקליפים שליוו את הסינגלים מהאלבום היו גדולים מהחיים ונוצרו כולם בטכנולוגיית CGI שהקדימה בשנים רבות את זמנה. למעשה עד היום מוצגים שלל הקליפים מהאלבום באולמות קולנוע ומסכים נבחרים בכדי להציג לראווה את ההישג הויזואלי שלהם.
מבין כולם, קליפ אחד תפס יותר מכולם ואני מדבר כמובן על Go West. הקליפ מציג את הצמד לבוש בסרבלים כחולים צהובים על רקע עולם ממוחשב כולו הכולל רצועת חוף, עיר אורבאנית, גרם מדרגות ענק ואפילו את פסל החירות.
על רקע נפילת חומת ברלין היצירה שילבה גם רפרנסים לרוסיה הסובייטית כאשר ה"הליכה מערבה" לא מייצגת רק אוטופיה הומוסקסואלית ברת קיימא אלא גם רפרנס פוליטי למיזוג מלא תקווה בין מזרח ומערב.
עשרות מחוות בוצעו לקליפ לאורך השנים, כאשר המפורסם בהם עבור קהל הישראלי הוא כמובן הפרסומת לקטשופ של אסם אשר זיכתה את הצמד בכינוי "קטשופ בויז" במשך רוב הניינטיז.
השיר אגב זכה בתואר שיר השנה בישראל לשנת 1993 והאלבום Very לאלבום השנה. כבוד.
Blind Melon- No Rain (1993)
אפשר להתווכח אם היו קליפים גדולים, יפים או משפיעים ממנו אבל כאשר חושבים על ייצוג ויזואלי, מעטות הדמויות שהתקבעו בזיכרון הקולקטיבי שלנו בהקשר של MTV כמו ילדת הדבורה מקליפ הבכורה של "בליינד מלון" לשירם No Rain.
הילדה המדוברת שכיכבה בקליפ כרקדנית סטפס לא מוצלחת במיוחד שזוכה ללעג בעודה מחפשת מזור בתחפושת דבורה ביתית, היא הת'ר דלוך, שבשיאה כונתה "הנסיכה החדשה של MTV" והפכה אייקונית לפחות, אם לא יותר מהשיר הנפלא של בליינד מלון.
Beastie Boys- Sabotage (1994)
אם יש משהו שתמיד יעבוד זה הומור ול"ביסטי בויז" תמיד היה הומור שנון ומשובח כפי שמוכיח הקליפ האדיר הזה ל- Sabotage.
הקליפ, אשר בוים על ידי פאקינג ספייק ג'ונז, נטחן עד דק ב- MTV הרבה בשל העובדה שהוא כולו מחווה, או יותר נכון פרודיה, על סדרות האקשן האמריקאיות מהסבנטיז כמו "סטרסקי והאץ", "הרחובות של סן פרנסיסקו", S.W.A.T. ועוד.
השילוב המנצח בין ההומור של הביסטי בויז לבין הנוסטלגיה האמריקאית הקפיץ את הקליפ הזה לגבהים מטורפים של אהדה והכרה שהפכו אותו לאחד הגדולים של שנות התשעים ובכלל.
2Pac ft. Dr. Dre- California Love (1995)
אחרי עידן הגראנג' והבריט פופ, המחצית השנייה של שנות התשעים הציעה הצצה לעתיד המוזיקה הפופולארית: עלייתה של המוזיקה השחורה.
שניים ממבשרי המהפכה היו 2Pac וד"ר דרה אשר התאחדו ב- 1995 ליצירת המגה להיט הענק הזה שחרך את העולם.
שני קליפים שוחררו לשיר הזה כאשר המפורסם מתוכם הוא הקליפ הראשון אשר שואב את השראתו מהסרט "מקס הזועם: כיפת הרעם".
השיר זכה להפקת ענק אשר צולמה בקליפורניה וזכתה לעשרות ניצבים ושחקנים מוכרים כמו קלנטון פאוול, כריס טאקר ואחרים. בקליפ השני שצולם לשיר אגב, מתברר שהכל היה חלום. בכל מקרה אחד הקליפים שהכי הרבה התנגנו ב- MTV ושדחף את כל הז'אנרים השחורים קדימה להמונים.
Daft Punk- Around the World (1997)
כמו הרבה מההרכבים שצוינו פה, גם "דאפט פאנק" ידעו להשתמש היטב במדיום הטלוויזיוני עם מגוון קליפים אלמותיים שכיף להיזכר ולצפות בהם עד היום.
יחד עם זאת מעל כולם עומד בעיני תמיד Around the World. הקליפ אשר בוים על ידי לא אחר ממישל גונדרי, הפך כל כך אייקוני בשל הקונספט הכל כך פשוט שלו: קבוצות של יצורים עומדים על במה כאשר כל קבוצה מייצגת על ידי ריקוד, אלמנט מוזיקלי אחר בשיר.
"נמאס לי לראות כוריאוגרפיה שלא מייצגת את השיר נאמנה ונמצאת שם רק לשם ה"פילר" סיפר לימים גונדרי. התוצאה היא מיצג ויזואלי שכמה שהוא נשמע פשוט ככה הוא מענג לצפייה.
Blink 182- What's my Age Again (1999)
קל, אולי קל מדי, לזלזל בבלינק 182 אבל עבור מיליוני צעירים בסוף שנות התשעים, הם היו אי של שפיות בעידן שנשלט על ידי להקות בנים מתקתקות, אלילות פופ ממוסחרות וגיבורי פופ פלסטיים.
במובן הזה בלינק 182 היו האצבע המשולשת המורמת כלפי כל מה שנוגן ברדיו, שודר בריפיט MTV או נכתב עליו במגזיני הנוער.
חלק מזה היה כלל כמובן גם שימוש בבדיחות קקי-פיפי, שפה בוטה ובמקרה של What's my Age Again גם עירום.
אז נכון, לא מדובר בקליפ "גאוני", "שנון" או מורכב בצורה יוצאת דופן (בלשון המעטה כמובן) אך בעידן ה"אמריקן פאי" ו"יורוטריפ" הגישה הניהליסטית של בלינק 182 הייתה בדיוק מה שצעירי העולם דרשו וקיבלו.
הקליפ היה כל כך אהוב שהוא נשאר הקליפ הפופולארי ביותר בערוץ במשך שנתיים רצופות! למעשה, הקליפ הזה הוא שהביא להמונים את סגנון הפאנק-פופ שישתלט על העולם בתפר שבין שנות התשעים לאלפיים בזכות להקות כמו Sum41, Fall out Boy, "אופספרינג" ואחרות.
Eminem- The Real Slim Shady (2000)
נישא על כתפיהם של "ביסטי בויז" ו"בלינק 182" גם אמינם הפך את הקליפים שלו לפרודיות שקשה עד בלתי אפשרי להוריד מהן את העיניים.
תוך שהוא יורה חצים אל עבר כל העולם ואישתו, מזכיר אמינם מי שולט בסצנה ועושה זאת עם אטיטוד וקסם שקשה לעמוד בפניהם.
השנינות הלירית של אמינם מצליחה לבוא לידי ביטוי גם בקליפ הזה שהפך לאחד המשודרים ביותר באותה שנה ולמעשה, השלים את המעבר של המוזיקה השחורה מהגטאות הישר אל תוך המיינסטרים.
Lady Gaga- Bad Romance (2009)
אני לא איזה חובב גדול של ליידי גאגא אבל אי אפשר שלא להעריך את האופן בו היא יודעת להשתמש במדיום הטלוויזיוני לטובתה.
החל מ- Poker Face דרך Paparazzi ועד Bad Romance, ליידי גאגא החזירה את הכיף לפופ חצד את התחכום והסטייל.
בעידן בו הדעיכה של MTV כבר הורגשה בשל עלייתן של הרשתות החברתיות, ליידי גאגא הייתה מטאור שהחזיר את הצבע ואת החשק להדליק מחדש את ערוץ המוזיקה המיתולוגי והקליפ המשוגע ל- Bad Romance הוא הדוגמה המובהקת לכך.
כתבתי כאן בעבר על אמנים ענקיים ששחררו אך ורק אלבום אחד. עכשיו קבלו רשימה של להקות וזמרים ששחררו רפרטואר שלם של אלבומים אבל מתוכם רק אחד היה באמת טוב. כאילו, טוב ברמה שכל השאר מחווירים לידו. אם תרצו, פרץ יצירתיות שלעולם לא שוחזר יותר.
Interpol- Turn On the Bright Lights
למרות שהשתייכה באופן מובהק לגל הלהקות של תחיית רוק הגראז'ים שכבש את העולם בתחילת שנות ה- 2000, אינטרפול תמיד הייתה חריגה בנוף.
בעוד הסטרוקס, היה יה יה'ז, TV on the Radio ואחרות הושפעו מהרוק האמריקאי של הסבנטיז, מקורות ההשראה של אינטרפול הגיעו מעבר לים מאמני הפוסט-פאנק הבריטיים דוגמת ג'וי דיוויז'ן והקיור. כפועל יוצא מכך גם הסאונד של ההרכב נטה לעגמומיות אפלה בניגוד לפרץ החיות שאימצו אחיותיה לז'אנר.
בדיעבד ה"זרות" הזאת היא זאת אשר נתנה ל- Turn On the Bright Lights, אלבום הבכורה של ההרכב, את הבידול לו הוא היה זקוק בשביל לפרוץ בענק.
זאת לא תהיה הגזמה לומר שיצירת הביכורים המופלאה של ההרכב הייתה מן הגדולות שיצאו באותו עשור והיא השפיעה על דורות של אמנים ביניהם: The Killers, The xx, Editors ועוד רבים אחרים.
אלבומם השני של אינטרפול, Antics, עשה קולות של מתחרה אבל במבחן הזמן Turn On the Bright Lights נשאר עד היום המגנום אופוס של ההרכב ללא מתחרים ולגמרי בצדק.
Travis- The Man Who
אחרי שגעון הבריטפופ שסחף את בריטניה ואת העולם, לקראת סוף שנות התשעים חזרו הבריטים לנמנם וחיבקו את תנועת הפוסט-בריטפופ, גל להקות שהמירו את הדיסטורשן בכלים אקוסטיים ואת הטירוף בשירים אישיים ושקטים.
ממובילות הגל הזה הייתה להקת טראוויס הסקוטית שעם כל הציניות שהיא בדרך כלל סופגת, סיפקה במאי 1999 סגירה הולמת, מלנכולית ומופלאה לעשור הזה בדמות אלבומה השני, The Man Who.
תחילה קיבל האלבום ביקורות לא מחמיאות על היותו שקט ומינימליסטי יותר מקודמו אך זה מסתבר בדיוק מה שהממלכה הבריטית הייתה צריכה בעידן הזה: קצת שקט וחשבון נפש ו- The Man Who סיפק בדיוק את זה.
האלבום הנפלא הזה העיף את טראוויס עד לגג העולם ופתח את הדלת לעוד המון להקות שיגיעו אחריה, בדיוק כמו הבאה ברשימה.
לאורך השנים טראוויס שיחררו עוד לא מעט שירים יפים ואלבומים לא רעים בכלל, אבל אף אחד מהם לא הגיע לקרסוליים של ההצלחה או האיכות שהציג The Man Who.
אך בעוד שאלבום הבכורה של קולדפליי העניק לה הצלחה רבה בארץ מולדתה, A Rush of Blood to the Head כבר היה סיפור אחר לגמרי. גם שונאיהם הגדולים ביותר של כריס מרטין וחבריו לא יוכלו להכחיש שמדובר באלבום מעולה שראוי לכל סופרלטיב.
הייתי בארצות הברית בזמן שהאלבום הזה יצא ואני זוכר עד היום איך שהיו שלטים שלו בכל מקום ואנשים עפו עליו, לא דבר שבשגרה כאשר מדובר על להקה בריטית באמריקה.
מאז קולדפליי התעצמו לכדי מפלצת ענקית נטולת נשמה אבל אלבומה השני תמיד יזכר כזה שהתחיל הכל וככזה אשר מוכיח שפעם להרכב הזה היה גם לא מעט כישרון ובעיקר נשמה.
Death Cab For Cutie- Transatlanticism
בן גיברד הוא האדם היחיד שזכה להכלל גם ברשימה הזאת וגם ברשימה הקודמת שלי על אמנים ענקיים שבאופן מפתיע שחררו רק אלבום אחד. אז כתבתי עליו בהקשר של האלבום החד פעמי והמופלא שהוציא יחד עם המפיק, ג'ימי טמבורלו, Give Up תחת השם The Postal Service, אבל גם בלהקת האם שלו הוא יכול היה לעשות הרבה יותר מאשר לשחרר יצירת מופת אחת בלבד.
בן גיברד זכה לאחד הקולות הכי יפים ששמעתי בחיי (באמת אני לא מגזים) וגם לכישרון לא מבוטל אבל זה לא הספיק לו וללהקה בהנהגתו לשחרר יותר מאלבום בודד שהפך קלאסיקה.
אלבומם הרביעי של Death Cab For Cutie הוא אלבום בוגר, כתוב היטב, מופק היטב ומלא בצלילים שרק מחכים להטביע אותך לתוכם. זו יצירה שיצאה בנקודה בהיסטוריה בה המון קהלים יכלו להתחבר אליה כמו לדוגמה מי שמאסו בנו-מטאל הכבד, אלה שגילו את ה"אימו" או מי שחיפשו את התשובה האמריקאית לפוסט-בריטפופ.
עד היום Transatlanticism נחשב לאחד האלבומים הכי משפיעים בעשור הראשון של המילניום וזה לא פחות מטרגדיה לחשוב איך הרכב עם כל כך הרבה כישרון ופוטנציאל לא הצליח לשחזר אפילו במעט את פרץ היצירתיות של אותו יצירה מופלאה.
Television- Marquee Moon
בניגוד לרוב הלהקות כאן, Television שחררו שחררו רק שלושה אלבומים שכולם זכו אמנם לאהדת הביקורת אבל רק אחד העפיל על כולם בצורה משמעותית. אני מדבר כמובן על Marquee Moon.
עם יציאתו, והאמת גם היום, אף אחד לא כל כך יודע איך להגדיר את האלבום הזה. זה פאנק? זה Lo-Fi? זה Garage Rock? אבל האמת היא שזה לא משנה שמדובר ביצירה שהיא לא פחות מפורצת דרך.
מצד אחד ב- Marquee Moon אין את ה"לכלוך" הפאנקיסטי אך מן העבר השני אין לי את היומרנות של אמני הרוק של התקופה, לכן הוא מצליח לבלוט ולזרוח גם היום.
על אלבומם השני של ההרכב, Adventure, כבר נכתב ב'רולינג סטון' כי הוא "מאכזב וחסר את המתח והמיסתוריות של אלבום הבכורה". תכלס הם צודקים ובדיוק בגלל זה עד היום Marquee Moon נשאר המגנים אפוס היחיד של Television.
Alanis Morissette- Jagged Little Pill
אחרי שמאסה בלהיות זמרת Teen Pop במולדתה קנדה, נדדה אלאניס מוריסט כל הדרך ללוס אנג'לס והצטרפה לגל הרוק האלטרנטיבי שכבש בתחילת הניינטיז את העולם.
לא יאמן שאותה זמרת שאחראית על Jagged Little Pill, אחד מאלבומי הרוק הנשי הגדולים והמשפיעים בכל הזמנים, היא גם אותה זמרת שאחראית על שירי הטראש שממלאים את שני אלבומיה הראשונים. אבל השינוי הזה כאמור עשה לה רק טוב ואלבומה השלישי הוא קלאסיקה שנשמעת מדהים ורלוונטי גם היום. אממה, כמו הרבה אמנים אחרים לפניה גם מוריסט לא ידעה לתעל את ההצלחה והמוזה ליצירות חזקות נוספות.
לאחר שהגיעה לפסגת האולימפוס החליטה מוריסט ללמוד יוגה ולטוס למזרח כאילו סיימה 3 שנים בגבעתי. את תוצאות החיפוש העצמי הזה ניתן לשמוע באלבומה הבא, Supposed Former Infatuation Junkie והמפוהק. משם הדרך לאבדון הייתה קצרה.
מוריסט עדיין משחררת אלבומים ואת מה ששלה אף אחד לא יוכל לקחת ממנה, אבל Ja1gged Little Pill תמיד תשאר היצירה הבאמת גדולה היחידה שלה.
Animal Collective- Merriweather Post Pavilion
אני באמת אוהב את אנימל קולקטיב. לאורך השנים הם שחררו יצירות מרתקות שדחפו את גבולות הפופ והאלקטרוניקה לקצה, אבל חייבים להודות באמת, שום אלבום שלהם לא באמת מגיע לקרסוליים של Merriweather Post Pavilion המופלא שלהם. מדובר ביצירה רדיקלית, מונומנטלית וחד פעמית עד שפשוט בלתי אפשרי להתחרות בה.
הבעיה היא שכמו שחקן שהפך להיות כל כך מזוהה עם דמות אחת עד שלא מלהקים אותו לסרטים אחרים, כך Merriweather Post Pavilion עומד בגאון מעל כל הדיסקוגרפיה הענפה של אנימל קולקטיב ומטיל עליה צל כבד שבלתי אפשרי, וגם לא בטוח שצריך, להשתחרר ממנו.
MGMT- Oracular Spectacular
כמו פתיל שנדלק וזוחל לו לאיטו אל עבר הפצצה, כך גם לאלבום הבכורה של MGMT לקח זמן להתלקח, אבל כשזה קרה הפיצוץ היה גרעיני. מדובר באלבום של צמד יוצרים צעירים ורעבים שהתפוצצו עם יצירה לא פחות ממפעימה שמשלבת רוק, פסיכדליה, פופ ועוד מגוון ז'אנרים בצורה שהיא לא פחות ממושלמת.
יש אמנים שחיים שלמים ינסו ולא יצליחו לכתוב קלאסיקות כמו Kids, Electric Feel או Time to Pretend שהוא בקלות אחד השירים האהובים עלי אי פעם.
הבעיה של MGMT הייתה שאחרי אלבום כל כך טוב, כנראה שנגמרו להם הרעיונות כי מלבד כמה יציאות פה ושם, אף אלבום שלהם לא הצליח לגרד את היופי והקסם של Oracular Spectacular.
Nirvana- Nevermind
אל תהרגו אותי אבל עם כמה ש- Bleach ו- In Utero טובים, בואו, הם לא באמת ברמה של Nevermind. אהיה קיצוני עוד יותר ואומר ש- Bleach קיבל יחס רק אחרי שנירוונה הפכה להיסטריה ולגבי In Utero פשוט אצטט את NME שכתבו בביקורת שלהם על האלבום: "כממשיך דרכו של אחד מהאלבומים הטובים ביותר בעשור האחרון, In Utero לא בדיוק שם".
האמת היא שבאמת קשה להתעלות על פרץ יצירה חסר תקדים כמו Nevermind. מדובר באלבום שהגדיר דור אבל גם אם מתעלמים מזה (עד כמה שהדבר אפשרי) אז מגלים שהוא פשוט הרבה יותר טוב מאחים שלו. כאילו, הרבה הרבה הרבה יותר טוב.
Sinéad O'Connor- The Lion and the Cobra
עם כל המיתולוגיה והכותרות שיצרה, בסוך היום שינייד אוקונור שחררה רק אלבום אחד באמת, אבל באמת טוב וזה לא האלבום שכולל את Nothing Compares 2 U.
בעידן בו "בנות רק רצו לכייף", אלבום הבכורה של שינייד אוקונור היה אמיץ, חד ומאתגר. השירים נכתבו כולם ככלי לרפא את נפשה הפצועה של הזמרת ואת האותנטיות הזאת אי אפשר לזייף וכנראה גם לא לשחזר.
העליות, המורדות, הנפש המיוסרת לצד החלטות מקצועיות גרועות גרמו לקריירה של אוקונור לדעוך ובפועל להפוך לאחת המבוזבזות בהיסטוריה. נו, לפחות תמיד יהיה לנו את The Lion and the Cobra ואת הקאבר ההוא לפרינס.
The Strokes- Is this it
תקשיבו הסטרוקס היא אחת הלהקות האהובות עלי. אני מכיר את כל הדיסקוגרפיה שלהם מלפנים ומאחור ובעוד שאני נהנה מכל האלבומים שלהם, אין מה לעשות, כיצירה שלמה ומושלמת, אף אלבום לא מגיע לרמה של Is this It.
כתבתי בעבר בהרחבה של כך ש- Room on Fire, אלבומם השנילא מקבל את הכבוד הראוי לו ואני עדיין סבור כך, אבל את החד פעמיות של Is This it ואת מה שהוא עשה לקריירה של ההרכב אי אפשר לשחזר.
מעבר לכך, האלבום הזה לא רק מדהים ביופיו אלא בעל השפעה חסרת תקדים. זוהי יצירה שהגדירה תקופה, דור, ז'אנר ואת הדברים האלה מסתבר לא ניתן לשחזר בקלות.
Tracy Chapman- Tracy Chapman
אלבום הבכורה של טרייסי צ'פמן הוא לא רק אלבום מדהים הוא גם אלבום חשוב. זהו מסמך היסטורי, חברתי ופוליטי ראשון במעלה שמוכיח את העצמה של המוזיקה הפופולארית להעביר מסרים בעלי ערך בצורה שתהדהד שנים קדימה.
אין מספיק מילים שיוכלו לתאר עד כמה האלבום הזה יפה או עד כמה הוא נוגע, מרגש וכנה ולכן אני יכול להבין מדוע צ'פמן מעולם לא הצליחה להתעלות עליו.
מי שהמשיך הלאה עם צ'פמן יודע שלא נגמרו לה הדברים לומר ולכן קשה בדיוק לשם את האצבע על הסיבה המדויקת שבגללה היא לא המשיכה לשמור על אותה איכות אבל היי, מאסטרפיס אחד עדיף על כלום.
Bloc Party- Silent Alarm
ב- 2005, בדיוק באמצע העשור הראשון של המילניום החדש, התפוצצו Bloc Party עם אלבום בכורה מלא אנרגיה ומפוצץ להיטים. האלבום היה שונה בנוף של אותה תקופה והשירים בו זכו לכינוי "דאנס-רוק" בגלל המקצב המהיר שלהם והחשק שעושים עושים פשוט לקום ולרקוד. דמיינו לעצמכם אלבום שהוא קצת ניו אורד, קצת The Chemical Brothers, קצת ליברטינס ותקבלו את Silent Alarm.
אולי כל האנרגיה הזאת גרמה ללהקה להתעייף כי מאז, למעט כמה יציאות פה ושם, הם לא ממש הצליחו לשחזר את פרץ הטירוף החד פעמי של אותו אלבום אלא רק הלכו ודעכו עד שהפכו לסיוט של כל יוצר: לא רלוונטיים.
Keane- Hope and Fears
אני מודה שאלבום הבכורה של הלהקה הבריטית הוא לא בדיוק כוס התה שלי אבל לאימפקט ולהצלחה שזכה לו בצאתו אי אפשר להתכחש. מעבר לעובדה שמדובר באלבום הנמכר ביותר בממלכה המאוחדת ב- 2004 שהגיע עד עכשיו למכירות של פלטינה כפול 9(!), זוהי יצירה שהשפיעה רבות על המוזיקה של העשור הראשון של שנות האלפיים ודחפה להקות כמו Snow Patrol, Razorlight, Kaiser Chiefs להצלחה כבירה.
לא אגזים אם אומר שמדובר באחד האלבומים הכי אהובים בהיסטוריה הבריטית, חבל רק מבחינת Keane שהם לא ידעו כיצד למנף את ההיסטריה.
בעוד Hopes and Fears הושווה לקלאסיקות כמו Definitely Maybe ואחרות, אלבומיהם הבאים של הלהקה לא זכו לטעום את אותו טעם ההצלחה החד פעמי וההרכב רק הלך ודעך עד עצם היום הזה למעשה.
להקליט קאבר זו כנראה הדרך היפה ביותר לספר לאמן כמה אתם אוהבים את השיר שלו. לאורך ההיסטוריה קאברים כבשו את ראשי המצעדים, קישטו את הפלייליסטים של כל אחת ואחד מאיתנו והפכו לפסקול חיינו, הרבה פעמים מבלי שידענו כלל שהם קאברים. קבלו רשימה אולטימטיבית של 101 הקאברים הגדולים בכל הזמנים.
כן יש משהו כמעט מתבקש שלהקה שקוראים לה (בתרגום חופש) "להקת נערים" תבצע את "צעיר לנצח", להיט האייטיז האלמותי של אלפאוויל.
אז נכון שהוא נכתב בהזמנה עבור סדרת הנעורים The OC, ונכון שהוא קיטשי ונכון שהוא מתקתק אבל כשקאבר עובד הוא פשוט עובד.
100. Queens of the Stone Age- Goodbye Yellow Brick Road
אלבומי מחווה זה תמיד דבר טריקי. ראשית זה לא פשוט אף פעם להרכיב אלבום שלם מגרסאות כיסוי של אותו אמן ושנית, תמיד יש פערים גדולים באיכות גרסאות הכיסוי השונות.
לא שונה מכך הוא אלבום המחווה שהוקלט עבור אלטון ג'ון וברני טופין, Revamp: Reimagining the Songs of Elton John & Bernie Taupin. עם ספקטרום של אמנים כמו 'קולדפליי' ואד שירן ועד 'הקילרס' ו'ממפורד אנד סנס' התוצאה לא אחידה אבל היא מאפשרת לשיר הסיום, בדמותו הקאבר של להקת הרוק הוותיקה, Queens of the Stone Age ל- Goodbye Yellow Brick Roadלזרוח בכל עוצמתה ובכל יופייה.
99. Alien Ant Farm- Smooth Criminal
גם גילטי פלז'ר הוא עדיין פלז'ר וזה בדיוק הסיפור של גרסת הכיסוי הזאת של Alien Ant Farm.
ההרכב מקליפורניה מחשמל בצורה נפלאה ואנרגטית ביותר את הקלאסיקה הזאת של ג'קסון ולוקח אותה עמוק אל תוך מחוזות הרוק, האלטרנטיב והטרלול ולמרות שזה נשמע נורא, התוצאה עם יד על הלב די מעולה.
98. Whitney Houston- I Will Always Love You
אני לא חובב דיוות וגם לא ממש את השיר הזה אבל היי, עם הצלחה קשה להתווכח. יוסטון לקחה את המנון שבורות הלב הזה של דולי פרטון והפכה אותו למגה מפלצת כאשר שרה אותו בקולה הענק בפסקול לסרט בכיכובה "שומר הראש".
עד היום זה אחד משירי האהבה הכי מזוהים עם הניינטיז והכי גדולים אי פעם וגם מגיע לו להיות פה רק בגלל שאלפי זוגות רקדו לצליליו במסיבות כיתה כשיצא. לחיי הנוסטלגיה.
97. Natalie Imbruglia- Torn
נכון, להיט הניינטיז הזה הוא לגמרי צ'יזי פינת מביך אבל היי הוא עושה את העבודה. גם העובדה שאימברוגליה האוסטרלית הצליחה להעלים לגמרי מהראדר את העובדה שמדובר בכלל בקאבר ללהקת Ednaswap האמריקאית, נותנת לה כמה נקודות זכות.
אולי זאת פשוט נוסטלגיה מתוקה אבל בכל זאת מדובר באחד הקאברים הכי מצליחים ששוחררו בשנת התשעים והאמת. גם אי פעם.
96. Devo- (I Can't Get No) Satisfaction
אני אומר, אם כבר לעשות קאבר אז לקחת אותו לקצה. לזרום עד הסוף עד שהוא יהיה ממש שלכם וזה בדיוק מה שעושים Devo לקלאסיקה של הרולינג סטונס.
הביצוע הזה כל כך שונה מהמקור עד שאם הוא יקפוץ לכם ברדיו או באיזה פלייליסט יש מצב שבכלל לא תזהו שמדובר בקאבר ועוד של אחד השירים הכי מפורסמים בהיסטוריה.
95. Everything but the Girl- Time After Time
אינספור גרסאות כיסוי הוקלטו ושוחררו לקלאסיקה הרומנטית הזאת של סינדי לאופר ובאמת שלרבים מהם יש מקום ברשימה הזאת.
אז למה דווקא Everything but the Girl זכו בכבוד? אולי זה קולה המהפנט של טרייסי ת'ורן ואולי פינה חמה בלב אבל בשורה התחתונה מדובר בקאבר עדין, מינימליסטי ומלא קסם שעם כל השמאלץ עדיין מצליח לרגש.
ברנדון פלאוורס מ'הקילרס' אמר פעם ש"אם שיר נשמע טוב על גיטרה לבד, זה אומר שהוא באמת שיר טוב" וזה בגדול מה שקורה כאן.
94. Atomic Tom- Don't You Want Me
אין לי נתונים מדויקים לאושש את הטענה הזאת אבל לדעתי קלאסיקת האייטיז האלמותית הזאת של Human League היא אחת היצירות להן בוצעו הכי הרבה גרסאות כיסוי אי פעם. למעשה, יכולתי לעשות דירוג שלם רק מקאברים לשיר הזה.
הגרסה של להקת הרוק הניו-יורקית, התפרסמה בזכות העובדה שלקחה חלק בסרט Take Me Home Tonight שעושה הרבה כבוד למוזיקה ולתרבות של האייטיז.
מסאונד ניו וייב "מסונתז", הופכים אטומיק טום את השיר הזה במיומנות רבה לשיר פופ-רוק מקפיץ ואנרגטי שעושה המון כבוד, טוב ובעיקר כיף בלב ועם כל הכובד, חשוב שיהיה לנו כיף מדי פעם לא?
חובבי אייטיז, ממליץ לכם גם להעיף מבט בקליפ שכולל לא מעט רפרנסים לעשור הכי צבעוני בהיסטוריה.
93. The Wallflowers- Heroes
אולי הקאבר הכי פחות מוערך ברשימה. כל כך הרבה גרסאות בוצעו לאורך השנים לשיר המושלם של דייויד בואי (אין עוד מלבדו) אבל דווקא זה של פרויקט הרוק של ג'ייקוב דילן (הבן של), מצליח גם להשאר נאמן לרוח המקורית וגם להעניק לו אדג' של חספוס ואקטואליות.
הגרסה הובילה את פסקול הסרט "גודזילה" מ- 1998 שלמרות הצלחתו הקופתית לא נחשב לסוגה עילית אך עדיין מתהדר בפסקול די מדהים שכולל הרכבים כמו 'ג'מירוקוואי', רייג' אגנסט דה מאשין', 'אייר', 'פו פייטרס' ועוד.
92. Charlie Hickey- Time to Pretend
כנראה השיר הכי חדש ברשימה ואולי הוא כאן בגלל שהקלאסיקה הזאת של MGMT היא מהשירים האהובים עלי. בכל מקרה, המוזיקאי מפסדינה שחתום בחברת התקליטים של פיבי ברידג'רס, מספק כאן טיפול רגיש, אקוסטי ונפלא לאחד השירים הכי יפים שיצאו בעשור הראשון של שנות ה- 2000.
91. Sarah Brightman- Glosoli
צריך לא מעט חוצפה בשביל לבצע מחדש שיר של סיגור רוס, אחד ההרכבים המרתקים בהיסטוריה של המוזיקה.
ברייטמן סיפרה על החשש שלה כשביקשה מהלהקה לבצע את Glosoli (משהו כמו "לזרוח" באיסלנדית) ועל הרתיעה שלהם מכך שברייטמן תתרגם את מילות השיר לאנגלית אך בסוך הם התרצו וכולם יצאו נשכרים.
ברייטמן אמנם לקחת את השיר למחוזות יותר "נגישים" אך עושה זאת מבלי לגרוע ביופיו המקורי ועם הרבה כבוד לאסתטיקה המקורית שלו. אבל יודעים מה, רק על האומץ לנגוע בשיר של סיגור רוס מגיע לה מקום ברשימה.
90. The National- Learning
הנשיונל הוכיחו כבר מזמן שהם לא מסוגלים להוציא שיר לא טוב וגם הביצוע שלהם ל- Learning של Perfume Genius. מוכיח את זה.
למרות שיצא בסוך הכל כבי סייד לסינגל I Need My Girl מ- 2014, הנשיונל שופכים את כל הרגש שיש להם אל תוך הקאבר הקטן והמינימליסטי הזה והתוצאה, כמו ברוב הרפרטואר שלהם, מרטיטה את הלב.
89. Candy Flip- Strawberry Fields Forever
זה רק היה מתבקש לעשות גרסה אלקטרונית ל- Strawberry Fields Forever המהורהר והמרתק של הביטלס וזה בדיוק מה שעשו Candy Flip ב- 1990.
נישאים על גלי תרבות הרייבים וסצנת "מדצ'סטר" האלקטרונית, לוקחים Candy Flip את הקלאסיקה של הביטלס לכיוונים רקידים, טריפיים, הזויים והתוצאה? קסומה, נפלאה ומרעננת גם היום.
88. No Doubt- It's My Life
ב- 2003 החליטו 'נו דאוט' לשחרר אוסף להיטים אך מכייון שהיו בהפסקה ולא רצו להכנס לתהליך של כתיבת שיר הם החליטו לבצע קאבר שיצא כסינגל שיקדם את האוסף.
ההרכב ניגן מספר קאברים כאשר לקו הסיום הגיעו Don't Change של INAX, הבלדה, A Question of Lust של 'דפש מוד' ו- It's My Life של Talk Talk.
הבחירה בסופו של דבר ב- It's My Life התבררה כנכונה. השיר הפך ללהיט ענק, היה מועמד לגראמי ובילה 28 שבועות במצעד הסיגנלים האמריקאי.
אולי זה כי אני מעריץ של מארק הוליס ו- Talk Talk אבל אני באמת חושב שהגרסה של 'נו דאוט' עושה הרבה כבוד לשיר הענק הזה.
87. Weezer- Africa
בכדי לקצר סיפור ארוך (מעניין אך ארוך), בדצמבר 2017, צייצה בטוויטר, מארי קילם בת ה- 14, ללהקת וויזר "It's about time you bless the rains down in Africa" או בתרגום חופשי: הגיע הזמן שתעשו קאבר לשיר Africa של 'טוטו' זאת אחרי הלהקה כבר ביצעה קאבר לשיר אחר של 'טוטו', Rosanna.
בקיצור ואחרי שהציוץ הפך למגה ויראלי, במאי 2018 שיחררה הלהקה את השיר יחד עם אלבום קאברים מלא שזכה לכינוי The Teal Album.
הקליפ המופלא שצולם לשיר מציג את ווירד אל ינקוביץ' עם מחווה משלו לקליפ של הלהקה Undone – The Sweater Song. למרות שלא מדובר בביצוע גאוני או יוצא מן הכלל, הסיפור סביב השיר הפך אותו לאחד הקאברים המפורסמים ביותר שממחיש את כוחה של המדיה בעידן המודרני.
86. Ghost- It's a Sin
עשרות קאברים בוצעו לקלאסיקת הסינת'פופ האדירה הזאת של צמד הפופ האלמותי, פט שופ בויז (הגרסה של אולי אלכסנדר ואלטון ג'ון הייתה קרובה להכנס), אבל באופן מעניין היא בעיקר חביבה על הרכבי מטאל.
בעצם חביבה זה אנדרסטייטמנט, יש לשיר הזה כל כך הרבה גרסאות מטאל שזה כבר הפך לקלישאה, כנראה בגלל המסרים המחאתיים והאנטי ממסדיים ודתיים שבו.
ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהגרסה הבאמת מיוחדת הזאת של להקת המטאל השוודית, Ghost מ- 2018 שגורמת לשיר הזה להשמע כאילו הוא נכתב על ידי להקת מטאל ולא על ידי שני בחורים אנגלים מעונבים.
85. The Futureheads- Hounds of Love
זה לא פשוט בלשון המעטה לעשות קאבר לקייט בוש אבל The Futureheads עומדים במשימה בכבוד עם עיבוד ווקאלי, רוקיסטי מהדהד ומעניין לשיר הנושא מתוך אלבום המופת שלה, Hounds of Love.
הקאבר הזה אף נבחר על ידי מגזין NME כסינגל הטוב ביותר לשנת 2005 שזה לגמרי יפה. אגב, זה לא הקאבר היחיד לקייט בוש כפרה עליה ברשימה.
84. Tears for Fears- My Girls
צמד הפופ הנפלא לא שחרר אלבום חדש במשך תקופה של כמעט 18 בין השנים 2004-2022 אבל ב- 2014 הם פינקו את המעריצים שלהם עם Ready Boy & Girls?, תקליט במהדורה מוגבלת ומיוחדת לכבוד Record Store Day המכיל 3 קאברים שבקלות כל אחד יכול היה להכנס לרשימה.
בתקליט אפשר למצוא את Ready to Start של ארקייד פייר, And I Was a Boy from School של הוט צ'יפ ואת My Girls השמיימי של אנימל קולקטיב.
למרות פסגת המופת הגאונית של פנדה בר וחבריו, טירז פור פירס עושים כבוד לקלאסיקה הזאת עם קאבר מעט יותר עדין, מעט יותר פשוט, אבל לא פחות יפה.
83. Lorde- Everybody Wants to Rule the World
ומהמקור אל הקאבר. טירז פור פירז כל כך התרשמו מגרסאת הכיסוי שהקליטה הזמרת הניו זילנדית ללהיט שלהם עבור פסקול הסרט "משחקי הרעב" עד שהם השתמשו בו בתחילת כל הופעה בסיבוב ההופעות העולמי שלהם, Rule the World.
במיומנות רבה לוקחת לורד את סטנדרט האייטיז הנפלא מלכתחילה הזה ומוסיפה לו אפיל אפל ומלודרמטי שיושב על הקול שלה כמו כפפה ליד. אני עדיין לא חושב שהוא יפה כמו הגרסה המקורית אבל הוא ללא ספק ביצוע מקורי ומעניין בפני עצמו.
82. SOAK- Bloodbuzz Ohio
הנשיונל כבר הפכו מזמן לאחת הלהקות החשובות והמשפיעות בדורנו והקאבר הזה של הזמרת האירית והנון-בינארית, ברידי מונדס ווטסון (תחת שם הבמה שלה SOAK), הוא דוגמה נהדרת לכך.
"מאט ברנינגר הוא אחד מכותבי השירים האהובים עלי" סיפרה ווטסון לאחר שהקליטה את הקאבר הנפלא הזה, ולמרות שהשיר המקורי מדבר על שורשיו וביתו של ברנינגר, ווטסון לא מתקשה להכנס לנעליו הגדולות בקטע הזה שכבר הספיק להפוך לקלאסיקה מודרנית.
81. Counting Crows- Untitled (Love Song)
אלבומי קאברים הם בדרך כלל בעייתיים וגם אלבום המחווה של קאונטינג קרואוז המופלאים, Underwater Sunshine (or What We Did on Our Summer Vacation), לא שונה ולמרות זאת יש בו נקודת אור אחת מאוד גדולה בדמות הקאבר הנפלא הזה לשירם של The Romany Rye.
האמת היא שהגרסה של קאונטינג קרואוז לא ממש שונה מהמקור אבל זה לא משנה כל עוד אדם דוריץ מגיש את הטקסט בכל כך הרבה רגש ואמת פנימית. טוב זה לא פייר, גם אם הבן אדם הזה ישיר את רשימת המרכיבים שעל גבי קופסת דגני בוקר הוא עדיין יצליח לרגש.
80. Ramones- I Don't wanna Grow Up
השיר הזה של טום וייטס שעוסק בנון-קונפורמיזם וברצון הטבעי שלנו לא לגדול, כאילו נכתב במיוחד במיוחד עבור הראמונס האנטי ממסדיים ששאפו תמיד לשמר את רוח הנעורים שלהם ושל הרוק.
אגדות הפאנק הקליטו את השיר הזה עבור אלבום הפרידה שלהם, Adios Amigos מ- 1995, ואיזה פרידה מעולה זאת!
79. Van Halen- You Really Got Me
תשמעו אני תמיד מחפש את העומק במוזיקה שלי אבל לפעמים גם סתם כיף טהור זה מעולה וככה בדיוק מרגיש הקאבר הזה של ענקית ה- Hair Matel לקלאסיקה של הקינקס. וגם, אף פעם לא ימאס לי לשמוע עוד פעם סולו של אדי ואן הלן האדיר.
78. UB40- Red Red Wine
בשל היותה מעצמה קולוניאלית בין לאומית, הגלובליזציה של שנות ה- 80 הביאה איתה לממלכה הבריטית שלל ז'אנרים חדשים כמו הרגאיי, הסקא, דאב ואחרים שהתמזגו בתוך המוזיקה המקומית. מתוך ההיתוכים הללו קמו להקות שקיבלו על עצמם השפעות "זרות" כמו 'הפוליס', 'מדנס', 'הקלאש', פיטר גבריאל וכמובן UB40.
דוגמה נהדרת לפריצת האופקים הזאת הוא הקאבר של ההרכב ברמינגהאם, שלקח את השיר האקוסטי בעיקרו שלו ניל דיימונד מ- 1967 והפך אותו לשיר רגאיי טהור.
התוצאה הייתה להיט היסטרי שכבש את המקום הראשון המצעד הבריטי.
77. Guns N' Roses- It Ani't Fun
מה בדרך כלל עושה להקה רגע לפני שהיא מתה? משחררת אלבום קאברים כמובן, וזה בדיוק מה שגאנז אנד רוזס עשו ב- The Spaghetti Incident.
מכל השירים באלבום הדי מיותר הזה, עומד בגאון מעל כולם It Anit Fun של ה- Dead Boys, שנבנה באיטיות עד לקליימקס אפי מטורף בו מציג אקסל רוז את אחת התצוגות הווקאליות המרשימות ביותר שלו אי פעם.
אז כן יש את Knockin' on Heaven's Door ואת Live and Let Die אבל It Ani't Fun לפחות רמה את מעליהם.
76. José González – Heartbeats
אמן הגיטרה הידוע בזכות גרסאות הכיסוי האקוסטיות הרבות שעיבד, מתעלה כאן לרמה חדשה של יופי עם הקאבר הזה ל- The Knife השוודיים.
מדהים איך שגונזלס (שחי בעצמו בשוודיה אחרי שהוריו ברחו מארגנטינה) מצליח לשמור על העיבוד הקיים אך את הטקסטורות של הסינתיסייזר הוא מחליף בגיטרה האקוסטית. ככה עושים קאבר.
75. Metallica- Whiskey in a Jar
מדהים איך גם שיר עם אירי שבוצע על ידי אינספור אמנים מצליח להשמע מהודק וייחודי בידיהם המיומנות של חברי מטאליקה (איזה משפט סחי יצא לי).
הגרסה של מטאליקה לשיר הזה שהתפרסם הכי הרבה כנראה בביצוע של Thin Lizzy מנובמבר 1972, מגיעה מתוך אלבום הקאברים שלהם, Garage Inc מ- 1998 שמלבד Whiskey in a Jar מכיל גם כמה גרסאות כיסוי לא רעות בכלל לבוב סיגר, בלאק סאבאת' ואחרים.
74. The Lightning Seeds- You Showed Me
הלהקה הבריטית שזכתה ל- 15 דקות התהילה שלה במחצית השניה של הניינטיז בזכות גל הבריט-פופ שסחף את העולם, הציגה את הגרסה שלה לקלאסיקה של The Turtles ועשתה את זה מעולה.
למרות שהעיבוד לא ממש שונה מהותית מהמקור, עם ניחוח טריפ-הופי ואדישותו המקסימה של הסולן, איאן ברודי, השיר הזה מצליח לזרוח גם היום.
73. Soccer Mommy- I'm On Fire
לא הרבה מסוגלים להכנס לנעליים העצומות של "הבוס" אבל סופיה רג'ינה אליסון, Soccer Mommy בשבילכם, עומדת במשימה בכבוד עם קאבר אקוסטי, עדין ומרגש לשיר הנפלא של ספרינגסטין מתוך אלבומו הקלאסי, Born in the USA.
72. Lilly Allen- Somewhere Only We Know
בשנת 2013 הפשיטה לילי אלן את הלהיט הזה של להקת Keane לכדי בלדת פסנתר מלאת שמאלץ אך עדיין אפקטיבית. הקאבר של אלן הגיע עד למקום הראשון במצעד הבריטי והפך ללהיט גלובלי ושיר מבוקש לפרסומות.
בשל הרפרנסים שבו לשימוש בסמים, כשלראשונה יצא באלבום, קיבל Hang on to Your Ego מילים שונות ושם שונה: I Know There's an Answer, אבל עם הזמן וההוצאות החדשות, גם הגרסה המקורית שוחררה.
פרנק בלאק, האיש והפיקסיז, הקליט את הקאבר הזה עבור אלבום הסולו הראשון שלו כאשר את העיבוד העדין והמקורי מחליף הדיסטושן ואת ההרמוניות השמיימיות של ההרכב מקליפורניה מחליף קולו המחוספס של בלאק והתוצאה? לא פחות מאדירה
70. Marilyn Manson- Sweet Dreams
היום זה כמעט בנאלי לעשות קאברי רוק לשירי פופ מהאייטיז אבל כשמרלין מנסון עשו את זה ב- 1995 זה היה לגמרי מרענן. את ריף הסינתיסייזר האייקוני מחליף ריף גיטרה יפה לא פחות אך גם כזה שמצליח למעורר אי נוחות והכי בקטע טוב.
מרלין מנסון ינסו לשחזר את הנוסחה עם Tainted Love ו- Personal Jesus אבל זה פחות עבד ועד היום Sweet Dreams נשאר אולי השיר המפורסם ביותר שלהם.
69. Tina Turner – Proud Mary
למרות שמדובר בשיר שהוקלט במקור על ידי Creedence Clearwater Revival ב- 1969, אפשר להודות שהגרסה של "מלכת הרוק" הפכה להיות הגרסה המפורסמת ביותר שלו.
את הגרסה שלה הקליטה לראשונה טרנר עוד ב- 1970 יחד עם בעלה אייק אך ב- 1993 הקליטה אותו מחדש עבור פסקול הסרט What's Love Got to do With It והפכה אותו לנצח לשלה.
68. Santana- Black Magic Woman
השיר המהפנט נכתב על ידי פיטר גרין, אחד מחלוצי הלהקה הלונדונית פליטווד מק ב-1968. יש הטוענים שבעקבות כתיבת השיר, גרין המשיך והתקרב למאגיה שחורה ולעוסקים בה.
בכל מקרה מאז שוחרר לראשונה נעשו מספר גרסאות כיסוי לשיר, אך הגרסה של סנטנה, עם הקצב הרוק-בלוז-לטיני והגיבסון הבוכייה זיכתה את האלבום Abraxas, בו השיר מככב, בפלטינה מרובעת.
אחד השירים הכי יפים ומוכרים מהפרויקט הוא Such Great Heights, שהוא במקרה גם אחד השירים הכי אהובים עלי באופן אישי. משם לקח את המושכות סמואל ארווין בים הידוע בשם הבמה, Iron & Wine, כשהקליט מחדש את השיר כבלדה אקוסטית מינימליסטית, 180 מעלות מהמקור האלקטרוני.
הגרסה של Iron & Wine הופיעה בסרט Garden State עם נטלי פורטמן ואף שוחררה כ'בי-סייד' לסינגל המקורי, מה שהפך אותה למוכרת כמעט כמו המקור.
66. Cranberries- Go Your Own Way
להקת הרוק האירית הקליטה את הגרסה שלה לקלאסיקה של פליטווד מק בסשנים לאלבומם השלישי, To the Faithful Departed. למרות שהשיר לא נכנס לאלבום אלא שוחרר רק בגרסת הבונוס שלה, הלהקה ניגנה אותו בסיבוב ההופעות עם אנרגיות מטורפות שהעיפו אותו למעלה.
מדובר בגרסה די נאמנה למקור אבל כשהמקור כל כך טוב, אין באמת על מה להתלונן. וכמה שאני מתגעגע לקולה האדיר של דולורס או'ריורדן המדהימה.
65. Moby- Temptation
כאחת הלהקות המשפיעות בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית, לאורך השנים בוצעו אינספור קאברים לשיריהם פורצי הדרך של ניו אורדר. המוכר (והמשעמם) ביותר הוא כנראה זה של Frente האוסטרליים ל- Bizarre Love Triangle אבל דווקא הקאבר של מובי לסינגל הרביעי בסך הכל של חלוצי המוזיקה האלקטרונית, הוא אולי היפה ביותר.
במקור השיר הזה שנכתב על אהבה אבודה, קיבל עיבוד קצבי ומרקיד, אבל בידיו המיומנות של מובי ועם קולה העדין להפליא של הזמרת, לורה דון, Temptation הופך לבלדה מרירה – מתוקה ומלאת קסם שתמחץ לכם את הלב. פנינה חבויה ולא מספיק מוערכת וזה הזמן לתקן.
64. Bruce Springsteen- Because the Night
אני לא יודע טכנית עד כמה השיר הזה נחשב קאבר כי בכל זאת ברוס ספרינגסטין כתב אותו בעצמו יחד עם פאטי סמית' ובגרסה שלו הוא אפילו שינה את המילים, ובכל זאת כשהביצוע כל כך טוב לא נתחשבן על כך.
השיר הזה זכה אמנם לאינספור קאברים נוספים אבל הביצוע של הבוס תמיד יזרח מעל כולם, יחד עם הביצוע המקורי של סמית' כמובן.
63. Talking Heads- Take Me to the River
כשאחת הלהקות הכי מיוחדות בהיסטוריה פוגשת את אחד מזמרי הסול הגדולים ביותר, חייב לצאת משהו טוב וזה בדיוק המקרה של Take Me to the River. 'טוקינג הדס' בחכמה משמרים את המהות והגרוב של השיר המקורי אך מוסיפים לו את הטאצ' היחודי שלהם והתוצאה? לא פחות מקסם.
62. Bon Iver- I Can't Make You Love Me
טוב זה לא באמת פייר, גם אם אם אתן לג'סטין ורנון לשיר את ההמנון של אוזבקיסטן כנראה שהלב שלי יתנפץ לרסיסים על הרצפה. הבן אדם שכל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב, ביצע מחדש את שירה של בוני רייט לייב במסגרת ה- Jagjaguwar Session המדהים שלו יחד עם מתופף ההרכב, שון קרי, הנפלא לכשעצמו.
הגרסה שוחררה במסגרת חגיגות העשור לאלבום המושלם Bon Iver ובאמת מדובר באחד השירים הכי יפים, כנים ומרגשים ברשימה הזאת וזה לא פשוט.
61. Keren Ramirez- I Didn't Know I Was Looking for Love
עם כמה שהטקסט של השיר הזה קיטשי, ככה הוא גם אפקטיבי. בגרסה של הזמרת הבריטית, קרן רמירז מ- 1998, הבלדה העדינה של Everything but the Girl עוברת טרנספורמציה לקטע דאנס/האוס רקיד שהפך ללהיט מועדונים גדול תוך שהוא עדיין שומר על רוח הרומנטיקה של הביצוע המקורי. אחד השירים שיעשו לכל מי שגדל בשנות התשעים קווץ' של נוסטלגיה בלב.
60. Quiet Riot- Cum On Feel The Noize
האמת שהגרסה הזאת של להקת הגלאם מטאל, Quiet Riot, לשירם של Slade, נשמעת ממש, אבל ממש דומה למקור ועדיין, קאבר זה קאבר והשיר הזה הפך הרבה יותר מפורסם בזכות הביצוע של Quiet Riot.
למעשה הגרסה של Quiet Riot הייתה כל כך מצליחה שהסינגל מכר ארגזים בארצות הברית. למרות שלא מדובר בשיר בעל מסר עמוק מדי, עם השנים הוא הפך לסטנדרט רוק שקשה להתעלם ממנו.
59. Bjork- It's Oh So Quiet
הקאבר של ביורק לשירה של בטי האטון מ- 1951 הוא אחד הביזאריים בקריירה שלה וזה הישג כשמדובר בביורק. הקאבר הזה כל כך שונה ולא מייצג את המוזיקה הנשגבת של האמנית האיסלנדית שבדיוק בגלל זה כל כך מתאים לה לבצע אותו.
58. Kim Carnes- Bette Davis Eyes
הלהיט העצום הזה של קים קרנס ששהה תשעה שבועות (לא רצופים) בראש מצעד הסינגלים האמריקאי וזכה בגראמי הוקלט לראשונה על ידי זמרת אמריקאית אחרת בשם ג'קי דשאנון.
בעוד הביצוע הראשוני נשמע כמו שילוב של סווינג עם מעט אר אנ' בי, הקאבר של קים קרנס לוקח את השיר למחוזות אחרים לגמרי עם עיבוד חדש וסינתיסייזרים ברוח התקופה.
כשהשיר התפוצץ והפך ללהיט גדול, אפילו בטי דייויס בעצמה התקשרה להודות לקים קרנס על כך שלפתע אפילו הנכד שלה מבין מי היא באמת.
57. Peter Gabriel- Flume
לא מעט קאברים בוצעו לבון איבר לאורך השנים וכמעט כולם מצוינים אבל זה של פיטר גבריאל הוא כנראה המיוחד מכולם. קולו העמוק של גבריאל והעיבור המינימליסטי הופכים את הקטע הזה למהורהר עוד יותר מהמקורי ולממש מצמרר.
השיר הזה מגיע מתוך אלבום הקאברים שגבריאל שחרר ב- 2010, ממנו יכולים היו להכנס בקלות שירים נוספים לרשימה כמו הביצועים שלו ל- Heroes של דייויד בואי (אין עוד מלבדו) או ל- My Body is a Cage של ארקייד פייר שהיה כל כך קרוב להצטרף לרשימה אבל הנה, גם הוא הוזכר כאן וקיבל את הכבוד המגיע לו.
56. Sonic Youth- Superstar
למרות המוזיקה המתקתקה משהו שיצרו הקרפנטרס, בעיקר קרן קרפנטר, היוו השראה לדורות של אמנים כמעט מכל קצוות הקשת המוזיקלית.
ב- 1994 שוחרר אלבום מחווה לקרפנטרס בשם If I Were a Carpenter שהיה מורכב כולו מביצועים של להקות אלטרנטיב לשירי ההרכב.
הגרסה של סוניק יות' ל- Superstar התבררה כמבריקה במיוחד בזכות החספוס והדיסטורשנים שמשנים לגמרי את החזות של הגרסה המקורית שגם היא בכלל קאבר לצמד הנשכח מהסיקסיטז, Delaney and Bonnie.
55. Ryan Adams- Wonderwall
בניינטיז אואזיס הייתה אחת הלהקות הגדולות בעולם (אם לא הגדולה ביותר), הרבה בזכות המגה להיט המפלצתי שלה, Wonderwall, שהפך את החבורה ממנצ'סטר לשם מוכר בכל בית.
מכל המוזיקאים שהקליטו קאבר לשיר הזה (והיו לא מעט), נואל גאלאגר אמר על אדמס כי "הוא היחיד שבאמת הצליח לעשות אותו כמו שצריך". כבוד.
54. The White Stripes- Jolene
מתוך כל מיליארד הגרסאות שבוצעו לקלאסיקה הזאת של דולי פרטון, הקאבר של 'הווייט סטרייפס' היא אולי המפתיעה והמיוחדת ביותר.
למרות ששיחררו גם גרסאת אולפן לקאבר הזה כבי-סייד לסינגל Hello Operator, דווקא גרסת ההופעה החיה שלו צעדה גבוה יותר במצעדים ברחבי העולם ואף נבחרה על ידי קוראי מגזין ה'רולינג סטון' כקאבר הלייב הגדול בכל הזמנים. סחטיין.
53. Dum Dum Girls- There Is a Light That Never Goes Out
צריך ביצי ברזל בכדי לבצע שיר של הסמית'ס ועוד את הקלאסיקה הגדולה ביותר שלהם, מזל של- Dum Dum Girls אין כאלה.
ההרכב בהובלתה של קריסטין גונדרד לוקח את העצב התהומי של השיר הזה והופך אותו לבריכת כעס רוויית דיסטורשן שמצליחה לשמר את הקסם המקורי אך מזווית מעט שונה. לא סתם בחרתי בקלאסיקה של הסמית'ס במקום הראשון בדירוג שמונים השירים הגדולים של שנות ה- 80.
52. Yo La Tengo- Friday I'm in Love
הקיור היא ללא ספק מהלהקות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה וכפועל יוצא מזה, אלפי קאברים בוצעו לשיריה לאורך השנים. מאדל ועד בלינק 182, מסמסשינג פאמפקינס ועד פיבי ברידג'רס, אין הרבה אמנים שלא סיפקו את האינטרפטציה שלהם לאיזשהו שיר שכתב רוברט סמית' ובכל זאת, לרשימה נכנס דווקא הקאבר היחסית צנוע הזה של Yo La Tengo הנפלאים.
ההקלטה הזאת של הקלאסיקת האופטימית משהו של הקיור נשמעת כל כך פשוטה, כאילו הוא הוקלטה על ידי חברים בסלון, אבל מכאן גם הקסם שלה. הפשטות, הצניעות והאהבה הכנה למקור.
51. The Clash- I Fought the Law
הפאנקיסטים תמיד שאפו להחזיר את הרוק לשורשיו לכן זה לא פלא שהקלאש המיתולוגים בחרו לתת בוסט מודרני פאנקיסטי לשיר הרוק הזה מ- 1960.
הקטע המקורי נכתב עוד ב- 1958 על ידי הגיטריסט סאני קרטיס והוקלט על ידי the Crickets אחרי שקרטיס החליף את באדי הולי המנוח. משם השיר התגלגל וקיבל המון גרסאות כיסוי שהפכו אותו לאחד השירים המזוהים עם רוח המרדנות של הרוקנ'רול. ועדיין, הגרסה של הקלאש בועטת יותר מכולם.
50. Led Zeppelin- Dazed and Confused
באחד מסיבובי ההופעות של ה- Yardbirds, זכה לחמם אותם זמר הפולק האמריקאי, ג'ק הולמס שביצע שיר פולק אקוסטי בשם Dazed and Confused. ג'ימי פייג' כל כך התרשם מהשיר שהחליט לצרף אותו לרפרטואר ההופעות של ה- Yardbirds.
לאחר ש"ציפורי החצר" התפרקו, אימץ פייג' מחדש את השיר, הפעם עם ההרכב החדש שלו, The New Yardbirds. אחרי שהוסיף מילים חדשות לשיר ושינה את שם הלהקה ל- Led Zeppelin…. נו, השאר היסטוריה.
49. Urge Overkill- Girl You'll Be a Woman Soon
הקאבר הנפלא הזה של הרכב הרוק האלטרנטיבי משיקגו לשירו של ניל דאימונד, מוכיח שטרנטינו לא רק גאון קולנוע אלא שיש לו גם אוזן מצוינת.
השיר הזה שהוקלט על ידי Urge Overkill ב- 1992, מצא את דרכו לסרט "ספרות זולה" של טרנטינו ומשם דרכו לרשימת הקאברים הגדולים בכל הזמנים כבר הייתה קצרה. כמו הסרט, גם הקאבר הזה כבר מזמן הפך לקלאסיקה.
48. The Rolling Stones- Like A Rolling Stone
טוב, זה רק היה מתבקש שהרולינג סטונס יבצעו קאבר לשיר האלמותי הזה של בוב דילן. דילן הוא מהיוצרים שבוצעו לשיריו הכי הרבה קאברים בהיסטוריה, כאשר יש סיכוי טוב ש- Like A Rolling Stone עומד בראשם וזה בפני עצמו אומר הרבה, אבל הביצוע של הרולינג סטונס עומד מעל הרוב המוחלט.
למעשה זה מרגיש כאילו השיר הזה נכתב במיוחד עבור ההרכב הבריטי האגדי והביצוע שלהם לא רק שעושה חסד עם הגרסה המקורית אלא מרגיש כאילו תפור למידותיהם המדויקות.
47. Madness- It Must Be Love
כמו דני סנדרסון בישראל, גם במקרה של מדנס קשה לדעת מתי הם רציניים ומתי הם סתם עושים שטויות אבל האמת שרוב הזמן זה לא משנה כי השירים שלהם פשוט מצוינים ולא שונה מכך הוא הקאבר שלהם לזמרת הבריטית, לבי סיפר, שיצא במקור ב- 1972.
כמו תמיד במקרה של מדנס, כדאי לכם גם לצפות בקליפ לשיר הזה, לא תצטערו.
46. Cyndi Lauper- Girls Just Want To Have Fun
אני חייב להודות שלא מדובר באחד השירים האהובים עלי (בלשון המעטה) אבל העובדה שסינדי לאופר לקחה את השיר הזה שבוצע לראשונה על ידי גבר והפכה אותו להמנון העצמה נשית (ממש כמו ארית'ה פרנקלין עם Respect) הוא באמת מדהים.
מרוב שהשיר הזה מזוהה עם לאופר, עד היום לאף אחד אין שמץ של מושג שהוא נכתב ובוצע לראשונה על ידי הזמר האמריקאי, רוברט הזארד.
45. Bruce Springsteen- Jersey Girl
בגלל ש"הבוס" כל כך מזוהה עם ניו ג'רזי, קל מאוד לטעות ולחשוב שהשיר Jersey girl הוא שלו, אבל האמת היא שהשיר נכתב במקור על ידי טום וייטס על אישתו, קתלין ברנן, ילידת ניו ג'רזי.
למרות שעידן את מילות השיר ("הזונות בשדרה השמינית" הפכו ל"בחורות בשדרה השמינית") ולמרות ששוחרר רק כבי-סייד לסינגל Cover Me, הגרסה של ספרינגסטין הפכה לאהודה ביותר ולאחד השירים המזוהים איתו.
44. Mark Ronson feat. Amy Winehouse- Valerie
מה לא נכתב ונאמר על קולה הייחודי של איימי ויינהאוס? על האטיטוד, ההגשה והכריזמה הנשפכת? את כל אלו ועוד הכניסה הזמרת אל תוך הקאבר הנפלא שהפיק מארק רונסון לשיר של להקת The Zutons הליברפולית שיצא במקור ב- 2006.
רונסן סיפר לימים שהצמד החליט לגנוז את השיר אך לאחר מותה של ויינהאוס הוא חזר אליו וגילה שמדובר באחד הביצועים הווקליים הכי מרשימים של הזמרת המנוחה והוא לגמרי צדק.
43. Marvin Gaye – I Heard It Through The Grapevine
בניגוד להרבה שירים ברשימה הזאת שבצאתם לא זכו להצלחה אך אחרי שעברו עיבוד מחדש התפוצצו, I Heard It Through The Grapevine דווקא כן הצליח ואפילו כבש את המקום הראשון במצעד האמריקאי בביצוע של Gladys Knight & the Pips.
ב- 1968, שנתיים בלבד לאחר הצלחתו הראשונית, שחרר מרווין גיי את הגרסה שלו שגם הצליחה לכבוש את פסגת מצעד הסינגלים האמריקאי וגם להפוך לקלאסיקת סול על זמנית.
42. Johnny Cash- Ring of Fire
כן כן, אחד השירים שהפכו את את ג'וני קאש ל… ובכן, ג'וני קאש, הוא קאבר. השיר נכתב תחילה על ידי אישתו השנייה של קאש, ג'ון קרטר, ובוצע לראשונה על ידי אחותה, אניטה קרטר.
אחרי שלא זכה לתהילה עולם (ואני כיתב זאת בעדינות), לקח קאש את המושכות והפך את השיר הזה לאחד המזוהים ביותר עימו וללהיט ענק שהוכתר לאחד ממאה השירים הגדולים בכל הזמנים על ידי מגזין ה'רולינג סטון'. זה לא יהיה השיר האחרון של קאש ברשימה.
41. Nouvelle Vague- In a Manner of Speaking
ההרכב הצרפתי קנה לעצמו שם של ממש במחצית הראשונה של שנות ה- 2000 בזכות קאברים שביצע בסגנון בוסה נובה לשירי גל חדש מסוף הסבנטיז והאייטיז.
לאורך השנים שחרר ההרכב לא מעט קאברים מוצלחים בין היתר להרכבים כמו דפש מוד, הקיור, ניו אורדר ואחרים אבל מעל כולם עומד In a manner of Speaking שלמרות שנחרש עד דק בגלגל"צ מצליח להשמע מרענן גם היום.
משיר דארק אייטיז אפל, הופכים Nouvelle Vague את השיר הזה לרומנטי, עדין ומכשף שקשה לעמוד בפניו.
40. Ugly Kid Joe- Cats in the Cradle
בין כל להקות הרוק האלטרנטיבי של תחילת שנות ה- 90, איפשהו שם בין נירוונה לפרל ג'אם, היו Ugly Kid Joe ששיחררו ב- 1992 את אלבום הבכורה שלהם שזכה להצלחה ענקית הרבה בזכות הקאבר הנפלא שלהם לשיר הפולק של הארי צ'אפין מ- 1974.
בצאתו, מכר Cats in the Cradle חצי מיליון עותקים שהזניקו לא רק את הקריירה של הלהקה אלא גם את גל הרוק האלטרנטיבי בכלל.
39. Regina Spektor- No Surprises
למרות שרבים ורבות עשו זאת לאורך השנים, זה אף פעם לא פשוט חדש שיר של רדיוהד ועוד לצאת מהאירוע כשידך על העליונה אבל רג'ינה ספקטור עושה זאת בגדול.
עם קולה העדין שמעוטר בארפג'ו פסנתר עדין, ספקטור מגישה גרסה מינימליסטית וקסומה לקלאסיקה הפוסט מודרנית הזאת של רדיוהד עם הרבה רגש והרבה כבוד ליצירה המקורית.
38. Muse- Feeling Good
מעולם לא הייתי חובב גדול של הגרסאות המוקדמותשל השיר (הגרסה המקורית מגיעה בכלל מהמחזמר The Roar of the Greasepaint – The Smell of the Crowdׁ), אבל זאת של מיוז, היא פשוט פצצת אנרגיה מטורפת שקשה לעמוד בפניה.
למרות שהשיר הזה קיבל גרסאות מענקי מוזיקה כמו נינה סימון, פרנק סינטרה, ג'ורג' מייקל ואחרים, הגרסה של מיוז לוקחת אותו לקיצון עם הררי דיסטורשנים נפלאים וים של כריזמה.
37. Joan Jett and the Blackhearts- I Love Rock 'N' Roll
עוד קאבר שהפך כל כך מפורסם עד שלא הרבה יודעים שבכלל מדובר בקאבר. למרות שבוצע על ידי אינספור אמנים כולל בריטני ספירס (?WTF) השיר הזה שיצא במקור ב- 1975 תחת ידיהם של The Arrows, מזוהה יותר מכולם עם ג'ואן ג'ט.
אמנם לא מדובר באחת מפסגות הרוקנ'רול אבל כשיצא ב- 1981 הרוק היה בדעיכה מסוימת והשיר הזה סיפק לו זריקה אנרגיה נחוצה שתוכיח שהז'אנר הבועט לא מתכוון ללכת לשום מקום וטוב שכך.
36. Eric Clapton- Cocaine
בסבנטיז קוקאין היה אחד מחבריו הקרובים ביותר של אריק קלפטון כך שזה היה ממש מתבקש עבורו להקליט גרסה משלו לשירו של הזמר והגיטריסט האמריקני, J.J Cale.
למרות שהוא נתפס כשיר שמאדיר את השימוש בסם, האמת היא שהוא בכלל שיר אנטי סמים, זה לפחות מה שקלפטון טוען. בכל מקרה, לא משנה למה התכוון המשורר, השיר הזה עדיין ממכר (הבנתם מה עשיתי פה?).
35. The Killers- Ultraviolet (Light My Way)
לציון עשרים שנה לצאתו של Achtung Baby, התקבצה ב 2011 חבורה מרשימה ביותר להקות שהקליטו יחד אלבום מחווה מיוחד ליצירה המפורסמת והמשפיעה של 'יו 2' בשם AHK-toong BAY-bi Covered.
בין השמות שלקחו חלק בפרויקט ניתן למצוא את 'דפש מוד', 'סנואו פטרול', פטי סמית', 'ניין אינצ' ניילס' ואחרים שמספקים קאברים באמת נהדרים לשירי האלבום המקורי.
אך מעל כולם עומדים 'הקילרס' עם ביצוע לא פחות ממופתי ל- Ultraviolet (Light My Way) שאמנם לא יצא כסינגל אך הפך לאחד השירים הכי אהובים ברפרטור של הלהקה האירית המיתולוגיצ ובצדק מוחלט.
"כשהתבקשנו לקחת חלק בפרויקט, ארבעתנו החלטנו פה אחד לבצע את השיר הזה" סיפר מתופף הלהקה, רוני ונוצ'י ואין ספק שזו הייתה החלטה מעולה. למרות שיש מפורסמים ממנו, מדובר באחד הקאברים הכי יפים שהוקלטו אי פעם מתוך אחד מאלבומי המחווה האיכותיים ביותר שראו אור.
34. George Harrison- Got My Mind Set on You
את השיר הזה שבוצע לראשונה על ידי זמר ה- R&B, ג'יימס ריי, הכיר ג'ורג' הריסון כבר בקיץ של 1963 אז טס לבקר את אחותו שגרה באילנוי שבארה"ב.
24 שנים אחרי הוא החליט לסגור מעגל ולהקליט את השיר בעצמו, החלטה מצוינת שהפכה אותו לאחד הלהיטים האהובים של הריסון ואף הביאה אותו לראשי המצעדים ב- 1987.
33. Janis Joplin- Me and Bobby McGee
הלהיט הזה שהפך להיות כל כך מזוהה עם ג'ניס ג'ופלין, נכתב במקור על ידי כריס כריסטופרסון ופרד פוסטר עבור הזמר רוג'ר מילר ב- 1969.
הגרסה של ג'ופלין שיצאה ב- 1971, הייתה השיר השני אי פעם שכבש את המקום הראשון במצעד הסינגלים האמריקאי על ידי אמן שכבר לא בין החיים. הראשון אגב היה אוטיס רדינג עם (Sittin' On) The Dock of the Bay.
32. Fiona Apple- Across the Universe
חוץ מסופלה שוקולד טוב, אחד הדברים שהכי קשה לעשות הוא קאבר ראוי לביטלס אבל פיונה אפל עושה זאת בגדול. רבים וטובים ניסו לשחזר את הקלאסיקות של הביטלס ללא הצלחה יתרה (אני מחריג אותך מר קוקר), כולל את השיר הזה ממש שאפילו ג'ון לנון בכבודו ובעצמו ניסה "לשפר" יחד עם דייויד בואי עבור אלבומו של האחרון Young Americans.
אבל דווקא הגרסה של אפל שהוקלטה עבור הסרט Pleasantville עושה את השירות הטוב ביותר עבור Across the Universe. פיצ'פורק אפילו קבעו כי הקאבר של אפל הוא ההיילייט של הסרט והפסקול כולו.
31. Etta James- At Last
בשנות החמישים והשישים העניין הפעוט הזה של זכויות יוצרים לא ממש בשיאו ולכן היה מאוד מקובל ששיר יקבל המון גרסאות מאמנים שונים, החכמה היא להפוך אותו לשלך וזה בדיוק מה שעשתה Etta James ל- At Last, שיצא במקור עוד ב- 1941.
ג'יימס לקחה את השיר והפכה אותו לאחד משירי האהבה הגדולים בכל הזמנים ולאחד הלהיטים הכי מוכרים וחשובים שלה.
30. Pet Shop Boys- Go West
במהלך הקריירה הארוכה והמדהימה שלהם, ביצעו פט שופ בויז עשרות קאברים מדהימים לשירים ממגוון ענק של ז'אנרים ולכן זה לא השיר היחיד שלהם שתמצאו ברשימה אבל בהחלט אחד הבולטים שבהם.
בשנת 1992 הוזמנו הבויז להופיע במופע צדקה לגיוס תרומות למלחמה באיידס במועדון ה'הסיינדה' האגדי והחליטו לבצע קאבר לאחד השירים הפחות מוכרים של להקת ה'ויליג' פיפל'.
למרות שהגרסה הייתה חצי אפויה והסולן, ניל טננט, שכח חלק נכבד מהמילים, הרגישו הצמד כי יש פוטנציאל בביצוע הזה והחליטו להקליט אותו מחדש עבור אלבומם המופתי, Very.
מיד עם צאתו כסינגל בספטמבר 1993, התפוצץ הקאבר הזה לכל עבר והפך ללהיט עצום ולאחד השירים שהגדירו את הניינטיז. עם קליפ אייקוני, רפרנסים פוליטיים לפירוקה של ברית המועצות והפקה מודרנית, כבש השיר את צמרות המצעדים בכל רחבי העולם כולל גם כאן בישראל בו הוא נבחר אפילו כשיר השנה.
29. A-ha- Crying in the Rain
כחובב אייטיז מושבע, אין ספק בכלל שהעשור הזה צריך לקבל יותר הכרה ובתוכו גם להקות שקל מדי ללגלג עליהן כמו א-הא. הקאבר הזה של ההרכב הנורווגי המעולה לשירם הנפלא של 'האברלי בראדרס', מגיע מתוך התקופה ה"בוגרת" והקודרת יותר של השלישייה, תקופה שהגיעה אחרי להיטי הפופ האפקטיביים שלה.
הבחירה בשיר כמו גם העיבוד המהורהר יותר שלו, מציגים טרנספורמציה מעניינת עבור הלהקה שנתפסה עד אז כ"לא מספיק רצינית" וגם עושה המון כבוד למקור.
28. Deep Purple- Hush
באופן מפתיע, את הלהיט הראשון של דיפ פרפל, כלל לא כתבו דיפ פרפל. ריצ'י בלאקמור שמע את Hush לראשונה בהמבורג בביצועו המקורי של בילי ג'ואל רויאל וחשב שזו תהיה נקודת פתיחה טובה עבור הלהקה החדשה שלו.
בלאקמור צדק ו- Hush לא רק שהפך ללהיט גדול אלא גם לאחד השירים הכי מזוהים עם 'דיפ פרפל' ומהקטעים הכי מזוהים עם ההארד רוק בכלל.
27. Roberta Flack- Killing Me Softly
חתיכת היסטוריה יש לשיר האולטרה מפורסם הזה. היסטוריה של דמעות, שערוריות ומלחמות קרדיטים. שורשיו של השיר מגיעים עד לתחילת שנות ה- 70 אז נכחה הזמרת לורי ליברמן בהופעה של הזמר דון מקלין וחשה כי הוא שר ממש אליה ועליה.
ליברמן שירבטה כמה מילים על מפית ואז חלקה את הרעיון היצירתי שלה עם צמד הכותבים נורמן גימבל וצ'ארלס פוקס שיצרו יחד את Killing Me Softly With His Song.
לצערה של ליברמן הגרסה שלה לשיר לא הצליחה אך זו של רוברטה פלאק מ- 1973 הצלחה גם הצליחה ואף הביאה לזמרת זכייה מרשימה בגראמי.
26. Smashing Pumpkins- Landslide
רבבות גרסאות בוצעו לקלאסיקה הזאת של פליטווד מק ורבים מהם ראויים להכלל ברשימה הזאת, אבל מה לעשות שיש לי חולשה לבילי קורגן?
השיר שהופיע במקור כבי-סייד לסינגל Disarm המופתי, שומר על הסאונד האקוסטי העדין של הביצוע המקורי בזמן שקולו החודר של קורגן מעניק לו את החספוס המתבקש.
גם סטיבי ניקס עצמה שכתבה וביצעה את השיר במקור החמיאה לקורגן על הביצוע וסיפרה שהם אף הפכו לחברים בעקבותיו ואיזה כיף זה להיות חבר של סטיבי ניקס.
25. Aretha Franklin- Respect
השיר הזה של האישה והקול האדיר, ארית'ה פרנקלין, שיצא ב- 1967, הפך לאחד מהמנוני הנשים הגדולים אי פעם אבל קשה להאמין שהוא בכלל בוצע לראשונה על ידי גבר, ולא סתם גבר, אלא "המלך של מוזיקת הנשמה", אוטיס רדינג.
העובדה הזאת מחזקת עוד יותר את ההישג של פרנקלין כשהפכה את השיר הזה לא רק לשלה, אלא של כל אישה באש היא. ללא ספק ריספקט.
24. Joe Cocker- With A Little Help From My Friends
עם קולו העמוק והבלתי ניתן לחיקוי, הפך ג'ו קוקר את הקלאסיקה הזאת של הביטלס לגמרי לשלו. משיר "חמוד", בואכה ילדותי, הופך אותו קוקר להמנון גדול מהחיים עם טוויסט מלנכולי משהו.
בניגוד לרוב השירים כאן, קוקר שינה כמעט לחלוטין את המבנה של השיר ואת העיבוד שלו לכדי משהו חדש שמתאים למידותיו הגדולות. צעד אמיץ שהשתלם בגדול.
23. Tori Amos- Smells Like Teen Spirit
גם אם תנגנו את Smells Like Teen Spirit על משולש וקסילופון הוא ישמע אדיר כי שיר שבמהות שלו הוא טוב, מאוד קשה להרוס.
למרות שבגסרה הזאת העיבוד שלו צומצם לפסנתר לבד על פסנתר בלבד, איכשהו טורי אמוס מצליחה לשמר את האנרגיה המקורית של השיר וזה נפלא ומרגש בעת ובעונה אחת.
22. Run DMC- Walk This Way
מצחיק שגם אחרי שהקליטו את השיר יחד עם סטיבן טיילור וג'ו פרי, חברי 'ראן די.אמ.סי' עדיין לא רצו לשחרר אותו כסינגל כי לא חשבו שהוא טוב מספיק.
בסופו של דבר הסינגל שוחרר ולא רק שהפך לאחד השירים המצליחים בשנות השמונים ולתחיית הקריירה של איירוסמית', הוא גם הניח את היסודות למספר רב של ז'אנרים ופיוז'נים שיבואו בעקבותיו ויהפכו להיות סופר פופולריים בעתיד.
21. The Righteous Brothers- Unchained Melody
השיר הזה שיצא במקור עוד ב- 1955, נכתב במקור עבור סרט בשם Unchained ומכאן שמו. מאז הוא עבר עשרות ידיים כאשר הוא מוגדר כאחד השירים שבוצעו לו הכי הרבה גרסאות במאה ה- 20.
עם כל כך הרבה ביצועים לאורך השנים קשה עוד יותר להתבלט אבל הגרסה של The Righteous Brothers עושה בדיוק את זה. הדבר המדהים הוא שהשיר הוקלט כ-"בי סייד" לסינגל Hung on You בגלל שעל פי מפיק הצמד, פיל ספקטור, הוא רצה שיר שלא יתייחסו אליו אלא רק לסינגל.
אבל בעוד הסינגל לא הצליח, דווקא Unchained Melody נוגן על ידי שדרני הרדיו עד שהפך ללהיט ולגרסה המפורסמת ביותר של השיר הקלאסי הזה.
20. Jimi Hendrix- Hey Joe
רבים טוענים לבעלות על Hey Joe, אבל אף אחד לא ביצע אותו כמו ג'ימי הנדריקס. אין הרבה מה לכתוב על הקטע הזה שהפך כבר מזמן לקלאסיקת רוק כי הכל כבר נכתב. לפעמים צריך רק להגביר את הווליום וליהנות.
19. Faith No More- Easy
אחד הקאברים הכי לא צפויים אך הכי מוצלחים בהיסטוריה של המוזיקה. בביצוע הזה של פיית' נו מור ל'קומודורס' של ליינול ריצי', רצתה הלהקה הקשוחה לברוח קצת מהסאונד הכבד שלהם ולהראות צד אחר באישיותם וזה עובד בענק.
למרות שהעיבוד נשאר פחות או יותר נאמן למקור, מייק פאטון והחברים מגישים בצורה מושלמת את השיר עם תוספת קמצוץ של חספוס גברי כי בכל זאת גראנג' וזה.
18. The Animals– The House of the Rising Sun
העובדה ש"בית השמש העולה" הוא סיפור על בית זונות זה פרט טריוויה די ידוע, אבל העובדה שהוא קאבר לשיר עם נושן שהתפרסם בזכות הביצוע של בוב דילן, זה כבר פחות ידוע.
הקאבר הזה בגרסה של "האנימלס" הבריטים שוחרר בשיאה של הפלישה הבריטית השנייה והפך ללהיט ענק. האנימלס בחכמה רבה "חישמלו" את השיר הזה ובמידה רבה תרמו דרך העיבוד החדשני שהעניקו לו לעלייתו של הרוק לגדולה במחצית השנייה של הסיקסיטז.
17. Beck- Everybody's Got to Learn Sometimes
הבלדה הזאת בוצעה על ידי כל כך הרבה אמנים עד שאף אחד אפילו לא בטוח מה המקור שלה. אז ובכן השיר המקורי יצא ב- 1980 והוא נכתב ובוצע על ידי צמד הפופ הבריטי, The Korgis. אמנים כמו Glasvegas, Yazz, Army of Lovers, ו- Erasure הם רק חלק קטן מהשמות שחידשו את השיר הזה אבל מעל כולם עומדת הגרסה המהפנטת של בק.
עם הסטייל היחודי שלו והטאצ' שאי אפשר לבלבל עם אף אחד אחר, הופך בק את השיר הזה למרגש יותר מאי פעם, הרבה בזכות העובדה ש"כיכב" בסצנת הסיום של סרט המופת המרגש של מישל גונדרי, "שמש נצחית בראש צלול".
16. Elvis Presley- Hound Dog
בשנות הארבעים, החמישים ואפילו השישים, היה מאוד נפוץ עבור אמנים להקליט שירים של אחרים בלי המון התחשבות בדברים פעוטים כמו זכויות, קניין רוחני וכאלה.
למעשה אחד הזרזים לפריצתו של הרוקנ'רול בשנות החמישים הייתה אימוצם של שירי בלוז ורוק שחורים על ידי אמנים לבנים, תשאלו את הרולינג סטונס והביטלס שעשו מזה קריירה, אבל קצת לפניהם היה שם מלך הרוקנ'רול, אלביס פרסלי.
פרסלי ביצע לא מעט קאברים בימי חייו אבל המפורסם מכולם הוא כנראה שיר הרית'ם אנד בלוז של הזמרת ביג מאמא ת'ורנטון. עם הכריזמה הבלתי נגמרת שלו, הוסיף פרסלי לשיר את החספוס הגברי, קולו העמוק וכמובן את החישמול והאטיטוד שיהפכו אותו לגדול בדורו.
15. Red Hot Chili Peppers- Higher Ground
קחו את הפאנק סטיבי וונדר, תתבלו אותו עם הפלפל של רד הוט צ'ילי פפרס ותקבלו את אחד הקאברים הפאנקיים והאנרגטיים ביותר שאי פעם יצאו.
השיר הזה שוחרר כסינגל הראשון מתוך Mother's Milk, אלבום הבכורה של ג'ון פרושיאנטה וצ'אד סמית' כחברים מן המניין ולמרות שבזמנו הוא לא זכה למספיק הערכה היום הוא נחשב לאלבום הפריצה של ההרכב והרבה תודות לסטיבי וונדר.
14. B.B. King- The Thrill is Gone
מדהים לחשוב שהשיר המזוהה ביותר עם אגדת הבלוז, השיר שהפך לסטנדרט בלוז, השיר שהביא לבי.בי קינג 2 פרסמי גראמי, הוא בכלל קאבר.
הגרסה המקורית לשיר יצאה עוד ב- 1951 על ידי מוזיקאי הבלוז, רוי הוקינס אבל כאמור, קינג הוא זה שהפך אותה לאלמותית.
13. Beatles- Twist and Shout
הקטע הזה היה אחד משירי הפריצה של הביטלס והפך כל כך מזוהה איתם עד שמעטים יודעים שהוא הוקלט לראשונה על ידי the Top Notes ב- 1961, שנתיים לפני שהביטלס שחררו את הגרסה שלהם.
העובדה שהביטלס אימצו את השיר הזה, הייתה זרז לפריצתו של הגל השני של הרוקנ'רול באמריקה בחסות "הפלישה בריטית". אם תרצו, מדובר באחד הקאברים, לא רק הכי יפים שהוקלטו אי פעם, אלא גם הכי חשובים.
12. Frank Sinatra- My Way
אחד השירים המוכרים והיפים ביותר אי פעם הוא במקורו בכלל צרפתי. כן כן, אחד השירים הכי מזוהים עם פרנק סינטרה ועם התרבות הפופולרית האמריקאית בכלל, יצא לראשונה בצרפת בשנת 1967 תחת השם Comme d'habitude.
לאחר ששמע אותו לא אחר מאשר דייויד בואי (אין עוד מלבדו), הוא החליט בשנת 1968 לכתוב לו מילים חדשות ולתת אותו לפול אנקה תחת השם Even a Fool Learns to Love.
גם פול אנקה שינה את המילים והחליט לתת אותו לפרנק סינטרה, הפעם תחת השם My Way והשאר? היסטוריה.
David Bowie- Wild is the Wind .11
מרוב שהשיר הזה כל כך מזוהה עם דייויד בואי (אין עוד מלבדו), לא הרבה יודעים שמדובר בכלל בקאבר לשירו של ג'וני מאטיס מ- 1957 עבור הסרט באותו השם משנת 1957.
האמת היא שבואי הכיר את השיר דרך הביצוע של נינה סימון אותה הוא העריץ והחליט לתת צ'אנס בעצמו לקטע הזה לאות הערכתו אליה.
הגרסה של בואי, הסוגרת את אלבומו העשירי, Station to Station, עדינה ורומנטית בניגוד להרבה משירי התקופה שלו.
מספרים כי בואי ביקש לכבות את כל האורות בסטודיו לפני שהקליט את השיר בכדי להכנס למוד המתאים וכנראה שזה עזר כי הביצוע של בואי הוא ללא ספק אחד מהחידושים הכי יפים ומרגשים אי פעם.
10. Soft Cell- Tainted Love
לא הרבה יודעים אבל אחד משירי הניו וייב המפורסמים של האייטיז הוא בכלל קאבר לשיר סול של הזמרת גלוריה ג'ונס מ- 1965.
הקאבר של סופט סל שיצא ב- 1981 היה בנוי כולו על סינתיסייזרים ומכונות תופים ובמידה רבה הצלחתו הענקית (מקום ראשון במצעד הסינגלים הבריטי) דחפה מאוד את ז'אנר הסינת'פופ למיינסטרים.
9. Jimi Hendrix- All Along the Watchtower
כשהגיטרה של הנדריקס פוגשת את הטקסט של בוב דילן, אין סיכוי שלא שלא תצא מזה קלאסיקה.
הנדריקס הקליט את השיר הזה שנה אחת בלבד אחרי שיצא לראשונה ונתן לו בוסט מחשמל, מהפנט ומעט פסיכדלי, שלקח את הטקסט המקורי למחוזות רחוקים ומופלאים. בדיוק בגלל קטעים כאלה ג'ימי הנדריקס נחשב עד היום לאייקון חד פעמי.
8. Fine Young Cannibals- Suspicions Minds
עוד דאבל קאבר! השיר הזה התפרסם בזכות הביצוע של מלך הרוקנ'רול, אך כמו הרבה מלהיטיו, הוא הוקלט ושוחרר עוד ב- 1968 על ידי מארק ג'יימס.
ב- 1986 החליטו Fine Young Cannibals להקליט גרסה משלהם לשיר אחרי שלטענתו של רולנד גיפט, סולן ההרכב, אלביס פרסלי בא אליו בחלום ואמר לו שהוא יקליט את הגרסה הכי טובה אי פעם ל- Suspicions Minds. וואלה צדק.
7. Nirvana- The Man Who Sold the World
הרבה לסתות נפלו כשבהופעת האנפלגד המופלאה שלהם, בחרו נירוונה לבצע את אחד משיריו המוקדמים של דייויד בואי (אין עוד מלבדו), אבל הרווח הוא כולו שלנו.
בעדינות מופתית הנוגדת במידה מסוימת את הפרסונה של קוביין, מצליח הזמר האלמותי להגיש את הטקסט של בואי כאילו היה שלו ולהרטיט את נימי הנפש העדינים ביותר. הבחירה בשיר הזה ממחישה לדעתי שוב את העבודה, שלצד הביטלס, אין אמן שהשפיע על מגוון כל כך רחב של אמנים וז'אנרים כמו דייויד בואי.
6. Placebo- Running up that Hill
אחד השירים הכי יפים שנכתבו אי פעם מקבל גרסה איטית, מהורהרת ואניגמטית בידיהם המיומנות של פלסיבו. את הדרמה של בוש החליף עיבוד מנימליסטי, קסום ובמידה מסוימת אף עוכר שלווה, שעליו מנצח קולו הייחודי של בריאן מולוקו.
הקאבר שלוקח את הקלאסיקה של קייט בוש הכי רחוק מגרסתו המקורית אבל זאת למעשה המשמעות האמיתית של קאבר לא? לפעמים האומץ משתלם.
5. Sinéad O'Connor- Nothing Compares 2 U
לא כולם יודעים שאחד השירים הכי מרגשים שהוקלטו אי פעם הוא למעשה קאבר. את הלהיט ההיסטרי הזה של שינייד אוקונור כתב לא אחר מאשר פרינס עבור פרויקט הצד שלו The Family ב- 1985.
אך בזמן שהביצוע של פרינס לא קיבל תשומת לב מיוחדת, הגרסה השקטה והמלנכולית במיוחד של אוקונור הפכה ללהיט גלובלי היסטרי שהקפיץ את הזמרת האירית למעמד של כוכבת על.
ואי אפשר ללא מילה על הקליפ האייקוני לשיר שבנוי רובו ככולו מקלואז' אפ על פניה של אוקונור עד לרגע המרגש בו הזמרת בוכה באמת כאשר היא שרה "כל הפרחים ששתלת בגינה האחורית אמא נבלו עכשיו כשהלכת" ונזכרת באמה המתעללת שהלכה לעולמה שנים שנים מוקדם יותר.
4. Gary Jules- Mad World
הקאבר היפיפה הזה של גארי ג'ולס מתוך הסרט "דוני דארקו" (אחד הסרטים האהובים עלי), הפך לאחד הלהיטים המפתיעים שאי פעם כשכבש את המקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי בחג המולד של 2001.
השיר המקורי של Tears for Fears האלמותיים יצא אי שם בשנת 1982 והיה מלא סינתיסייזרים ומכונות תופים שהקנו לו הרגשה קלסטרופובית כמעט כאילו העולם באמת משתגע. לעומתם ג'ולס בגרסתו העדינה, מפשיט את השיר מכל אלמנט אלקטרוני ומשאיר אותו חשוף לצלילי פסנתר רכים ונגיעות צ'לו ומוכיח שלפעמים פחות זה יותר.
3. Pet Shop Boys- Always on My Mind
לא לחינם, הקאבר הזה של פט שופ בויז לקלאסיקה של אלביס פרסלי (שהיא בעצמה קאבר לברנדה לי), נבחר כקאבר הגדול בכל הזמנים על ידי צופי ומאזיני ב- BBC. כשמדברים על לקחת שיר ולהפוך אותו ב- 180 מעלות לשלך, מתכוונים בדיוק לזה.
במלאות עשור למותו, התבקשו אשפי הפופ הבריטיים ליצור קאבר לאחד משיריו של 'המלך' עבור תכנית ספיישל ייחודית. הבויז בחרו ב- Always on My Mind שהתקבל בכזאת התלהבות עד שהשיר שוחרר כסינגל והגיע למקום הראשון במצעד הבריטי בדצמבר 1987 (Christmas Number One).
את העדינות והרומנטיקה של פרסלי, מחליף קצב Hi-NRG מדבק, מלא שכבות של סאונד שנשמע אפי, אקטואלי ורענן עד היום. קלאסיקת פופ אמיתית.
2. Johnny Cash- Hurt
סדרת ה- America Recordings של ג'וני קאש והמפיק הגאון, ריק רובין, ניפקו לא מעט גרסאות כיסוי נפלאות כמו: Personal Jesus או Bridge Over Troubled Water אך אין בכלל ספק שמעל כולם עומד Hurt, הביצוע המופתי של קאש ל- Nine Inch Nails.
למעשה, ההקלטה של קאש כל כך מפורסמת עד שהרבה אנשים כלל לא יודעים שמדובר בקאבר. קאש, בעזרתו של רובין, הופך את השיר הזה על פניו עם עיבוד קאנטרי נפלא ומרגש בצורה יוצאת דופן.
גם הקליפ הנפלא שמלווה את השיר הפך לקלאסיקה בעצמו ומהווה את המצבה המכובדת והיפה ביותר שג'וני קאש יכול היה לבקש.
1. Jeff Buckley- Hallelujah
כל כך הרבה קאברים הוקלטו להללויה האלמותי של לאונרד כהן, אבל מעל כולם עומד אחד יפה ומיוחד שהפך את השיר הזה באמת לקלאסיקה על זמנית.
עם גיטרה חשמלית בלבד ובקולו העצמתו אך החודר למרחקים, מספק באקלי סטנדרט לאיך עושים קאבר ומוכיח שלפעמים לא צריך הפקות גרנדיוזיות אלא רק טקסט משובח, כלי נגינה ורגש. המון רגש.
אומרים שאלבומים שניים נוטים לאכזב. אפילו יש לזה שם: "תסמונת האלבום השני". אז הנה 10 אלבומים שניים שדווקא מוכיחים את ההפך.
Muse- Origin of Symmetry
אלבום הבכורה של מיוז, Showbiz, היה אמיץ ונפלא בזכות עצמו, אבל רק ב- Origin of Symmetry הדנ"א של השלישייה מטיינמות' התגבש באמת לכדי יצירה אחת שלמה ומפעימה ביופיה.
הבס הדומיננטי, הטקסטים החדים, קולו האדיר של מת'יו בלאמי, הכל התחבר בסינרגיה אחת לכדי אלבום שיקפיץ את מיוז למעמד של אחת מלהקות הרוק הגדולות של דורנו. וגם, הוא מכיל את Citizen Erased שזה השיר הכי טוב של ההרכב, אז מה עוד צריך?
אלבום הבכורה של אואזיס, Definitely Maybe, היה קולם של מעמד הפועלים המדוכא שרק רוצה לברוח מחיי היום יום האפורים לכדורגל, לסיגריות ולחלומות על סקס, סמים ורוקנ'רול. אבל ב- Whats the Story הלהקה ממנצ'סטר כבר הפכה לקולו של דור שלם.
שום פס קול של שנות התשעים לא יהיה שלם בלי לפחות אחד מלהיטים הנצחיים שקיימים באלבום הזה. Some Might Say, Don't Look Back in Anger, Wonderwall, Champagne Supernova עם פול וולר על הגיטרה ומעל כולם בעיני Cast No Shadow המרגש שנכתב על ריצ'רד אשקרופט. תעשו Shuffle ותיפלו על שיר שאתם מכירים בוודאות. כמאמר הקלישאה של אואזיס עצמם המציאו, האלבום הזה יחיה לנצח. 20 שנה ל- Whats the Story Morning Glory של אואזיס>>
Bon Iver- Bon Iver
עם לב שבור ובעיצומו של משבר חיים רציני, נכנס ב- 2007 ג'סטין ורנון לבקתה של אביו בויסקונסין המושלגת ויצא ממנה עם יצירת המופת For Emma Forever Ago.
האלבום שהיווה את קרש הקפיצה עבור ורנון ולהקתו, בון איבר, הוקלט במינימום אמצעים ומבוסס רובו ככולו על הגיטרה האקוסטית של ורנון, מה שאי אפשר לומר על האלבום השני של ההרכב.
Bon Iver שיצא ב- 2011 הוא יצירת מופת שמצליחה להעלות את הסאונד הבסיסי והנטורלי של ההרכב בכמה רמות בעזרת עיבודים מפעימים, כלי נשיפה קסומים וטונות של רגש.
באלבום לוקח אותנו ורנון למסע במשעולי נפשו המיוסרת דרך מקומות אמיתיים ובדויים המייצגים רגשות אנושיים, מה שהופך את האלבום הזה לאחד המרגשים ביותר אי פעם. לא סתם בחרתי בו במקום השני ברשימת 50 אלבומי העשור שלי. לפעמים שלמות היא לא מילה גסה. קלאסיקה מודרנית: 5 שנים לאלבום Bon Iver>>
Nirvana- Nevermind
האלבום השני של נירוונה הפך להיות כל כך ענק עד שיש אנשים שעוד בטוחים שזה אלבום הבכורה של הלהקה.
אבל האמת היא שאלבום הבכורה של נירוונה, Bleach, יצא כבר כבר ב- 1989 תחת הלייבל Sub Pop. רק כאשר חתמה השלישייה מסיאטל בענקית Geffen והוצמד לה המפיק בוץ' ויג (גארבג'), הפכה הלהקה לסנסציה עם Nevermind.
רבים ראו בצעד הזה "התמסחרות" מצידה של נושאת דגל הגראנג' ותרבות האלטרנטיב, אבל מה לעשות שמוזיקה טובה היא פשוט מוזיקה טובה וב- Nevermind יש שפע ממנה.
שניה לפני שהוא מאמץ את הגיטרה החשמלית ומצטרף למהפכת הרוק, שיחרר במרץ 1963 בוב דילן את אלבומו השני והמונומנטלי The Freewheelin’ Bob Dylan.
האלבום יהפוך את דילן מ"עוד זמר פולק" לקולו של דור בזכות שירים נצחיים כמו: A Hard Rain's a-Gonna Fall Masters of War, Girl from the North Country, Blowin' in the Wind ועוד רבים אחרים. בעיני לפחות, מדובר באלבום הטוב ביותר של היהודי הצנום ששינה את העולם.
New Order – Power Corruption And Lies
המבקרים שחטו את האלבום הראשון של ניו אורדר לאחר שאיאן קרטיס התאבד ולקח את ג'וי דוויז'ן איתו לקבר. הם ראו בו ניסיון כושל לשחזר את הצליל של אותו הרכב מיתולוגי.
אבל אחרי שנתיים של כתיבה, הופעות והרבה מסיבות בניו יורק, המציאו את עצמם ניו אורדר מחדש כלהקהת "דאנס-רוק" פורצת דרך שהשפיעה ברבות השנים על דורות של מוזיקאים.
באופן אישי אני לא חושב ש- Power Corruption And Lies הוא אלבומם הטוב ביותר של ניו אורדר, אבל הוא בהחלט החשוב ביותר בהתפתחות של ההרכב ושל המוזיקה האלקטרונית בכלל.
Radiohead- The Bends
באווירה הכללית של 1993, Pablo Honey לא הרגיש חריג במיוחד. הוא השתלב היטב בזרם הבריטפופ ולהקות הרוק החדשות שזכו ל- 15דקות התהילה שלהן. אבל The Bends היה גייים צ'יינג'ר.
העיבודים הפכו מעניינים יותר, ההפקה עשירה יותר ואפילו ניצנים אלקטרוניים שיהפכו את רדיוהד למה שהיא היום אפשר כבר לשמוע באלבום הנפלא הזה.
The Bends גם מכיל כמה מהקלאסיקות הגדולות של ההרכב כמו Fake Plastic Trees, Just, Street Spirit, The Bends, High and Dry, My Iron Lung והשיר ששובר לי את הלב בכל פעם מחדש, Bullet Proof… I Wish I Was. אני עדיין אוהב יותר את OK Computer אבל פאק איזה אלבום אדיר זה The Bends!
The Killers- Sam's Town
המקרה של Sam's Town הוא שונה משאר האלבומים כאן מכיוון שבצאתו הוא ספג ביקורת קשה על כך שאינו עומד בסטנדרטים של אחיו הגדול, Hot Fuss, שיצא שנתיים לפניו. אבל כמובן שמדובר בקשקוש מוחלט כי אין ספק שמדובר באלבום מעולה. קוראי מגזין ה"רולינג סטון" אפילו דירגו אותו בראש רשימת 20 האלבומים הלא מספיק מוערכים של העשור.
אלבומם השני של הקילרז מביא לכדי שלמות את הנוסחה הכוללת המון דיסטורשן לצד סינתיסייזרים שברנדון פלאוורס כל כך אוהב. הגיע הזמן לעשות קצת כבוד לאלבום הבאמת נפלא הזה. תסמונה האלבום השני? עשור ל- Sam's Town של הקילרס>>
Pixies- Doolittle
הנה רק חלק קטן מהשירים שמופיעים באלבומם השני והאדיר של פיקסיז: Debaser, Hey, Here Comes Your Man, Monkey Gone to Heaven, Wave of Mutilation, אפילו La La Love You שאני פשוט משוגע עליו נמצא שם. תגידו? מה צריך יותר מזה?
בזמן אמת הפיקסיז לא מילאו איצטדיונים (בלשון המעטה) אבל בכל זאת הם אחד ההרכבים שהשפיעו הכי הרבה על המוזיקה האלטרנטיבית ובכלל (רק תשאלו את נירוונה).
דוליטל היה ונשאר אלבום מונומנטלי עם אנרגיות שיא, טירוף, כיף וזעם נעורים שמצליח להרעיד ולצמרר אותי בכל פעם מחדש. אלבום פשוט ענק.
Foo Fighters- The Colour and the Shape
בעוד שאלבום הבכורה של הפו פייטרס היה בעיקר מאמץ סולו של דייב גרוהל, The Colour and the Shape כבר נשמע יותר כמו להקה מגובשת (על אף שגרוהל נשאר כמובן במושב הנהג).
עם טקסטים אינטרוספקטיביים יותר שכתב גרוהול בעקבות גרושיו מהצלמת ג'ניפר יאנגבלד ועיבודים נגישים יותר, The Colour and the Shape העיף את הלהקה לגבהים חדשים של הצלחה וסלל את דרכה להיות אחת המשפיעות בעשרים השנים האחרונות.
אחד מזיכרונות הילדות הכי חזקים שלי הוא הרגע שבו Changes של טופאק יצא. אני נשבע לכם שיום אחרי זה חצי מהבנים הלבנבנים בשכבה שלי במקיף ג' באר שבע, לבשו מכנסי Xboy וסימנו "ווסטסיייייייד" עם הידיים כאחרוני הגנגסטרים בגטו של קומפטון. הראפ כבש סופית את המיינסטרים. המהפכה הושלמה.
89. Catatonia- Road Rage
סינגל הפריצה של ההרכב הוולשי המעט נשכח הזה, נקרא על שמם של 2 דמויות ניינטיז אייקוניות: מאלדר וסקאלי מ"תיקים באפלה". אבל עד כמה שהשיר הזה היה טוב (והוא שיר מעולה) Road Rage שיצא אחריו במאי 1998 הצליח להתעלות עליו.
השיר נכתב בעקבות הרצח של לי הארווי בידי חברתו, הדוגמנית, טרישיה אנדרוס, שדקרה אותו 42 פעמיים לאחר ויכוח במכונית. נורמלי סך הכל.
אבל בינינו, גם אם לא אהבתם את השיר, המבטא הוולשי הכבד של הסולנית, קאריס מת'יוס, לא הורס אתכם?
88. Len- Steal my Sunshine
קל לשכוח שלפעמים מוזיקה נועדה פשוט בשביל לגרום לנו להרגיש טוב יותר וזה בדיוק מה ש- Steal My Sunshine עושה. סינתזת ההיפ הופ/דיסקו/פופ הזאת זכתה להצלחה שקטה שכבשה אט אט את העולם עם וייב אופטימי של קיץ שטוף שמש בקליפורניה.
"ה- Don't You Want Me" של שנות התשעים כונה השיר הזה על ידי מבקר המוזיקה רוב ברונר מ- Entertainment Weekly בהתייחסו לקאלסיקת האייטיז האלמותית. אז Steal my Sunshine אולי לא פורץ דרך ומשפיע כמו Don't You Want Me, אבל הוא בהחלט הפך את הניינטיז לעשור קצת יותר כיף.
87. Dr. Dre- Nuthin' but a 'G' Thang
בשני העשורים האחרונים ההיפ הופ הוא המיינסטרים החדש והרבה מזה בזכות ד"ר דרה. האיש שעמד מאחורי N.W.A המיתולוגית ועשרות הפקות לאורך השנים, שחרר את אלבום הבכורה שלו, The Chronic, ב- 1992 כאשר Nuthin' but a 'G' Thang היה הסינגל המוביל מתוכו.
הקטע הוא שיאו של תהליך בו הפך הגנגסטראפ מתופעה שולית יחסית שהחלה באמצע שנות השמונים, לפסגות המיינסטרים. בשיר מתארח לראשונה סנופ דוג שיהפוך בעצמו לכוכב על ובכלל השיר הזה פרץ את הדרך לעשרות אמני ראפ והיפ הופ שיכבשו את ראשי המצעדים לכל אורכו של העשור.
86. Goo Goo Dolls- Iris
לא הרבה יודעים, אבל לפני שהפכה לממתק סוכרתי, גו גו דולז הייתה להקת פאנק בועטת. למעשה אם תאזינו לשני האלבומים הראשונים שלהם לא תאמינו שמדובר באותה להקה.
אבל לשלישייה מבאפלו ניו יורק, היו תוכניות גדולות הרבה יותר. וככה אט אט הם חתכו למיינסטרים עם שורת להיטי פופ-רוק מתקתקים אך אפקטיביים להחריד שנטחנו למכביר בחצי השני של העשור.
השיא היה עם Iris שקיבל דחיפה ענקית בזכות חלקו בסרט City of Angels והפך לאחד הלהיטים הגדולים של העשור. למרות שנחרש עד דק בכל מיקסטייפ של ילד בן 15, תאמינו או לא, הוא ממשיך להיות אפקטיבי גם היום.
85. Robert Miles- Children
באמצע שנות ה- 90, חדרו סוף סוף הרייבים ומסיבות הטראנס למיינסטרים אחרי שנים שחיו במחתרת. אבל החגיגה התחלפה מהר מאוד בביקורת אחרי במספר לא מבוטל של צעירים שנהרגו בתאונות דרכים אחרי המסיבות הללו.
הצעירים השתויים והעייפים נאלצו לנסוע מסטולים וגזורים מרחקים ארוכים עד למסיבות וחזרה ולעיתים תכופות מדי נרדמו על ההגה.
כתוצאה מזעקת הביקורת שהושמעה נגד תרבות הטראנס, החליט ה- DJ האיטלקי, רוברט מיילס, ליצור קטע עדין יותר ש"ירגיע" מעט את המבלים ויוריד את הדופק לפני שהמסיבה נגמרת.
התוצאה הייתה הקטע Children, שיר טראנס בבסיסו עם מלודיית פסנתר עדינה ומרגיעה. בגלל שהשיר לא היה שיר טראנס רגיל, הוא הפך ללהיט בינלאומי עצום שחרג הרבה מעבר לקהל חובבי הטראנס.
הקטע החלוצי הזה שינה את תרבות הטראנס ואף היה לסנונית ראשונה של תת ז'אנר שיקרא לימים "דרים טראנס" (Dream Trance)
84. Madonna- Frozen
אחרי Bedtime Stories, חיפשה מדונה כיוון מוזיקלי חדש ומצאה אותו במפיק וויליאם אורביט (פרינס, בריטני ספירס, פינק, יו2 ועוד). אורביט לקח את מדונה לכיוון הכי אלקטרוני בקריירה שלה והתוצאה היא Ray of Light, אלבומה הטוב בקריירה.
השינוי ניכר כבר בסינגל הראשון והנפלא, Frozen, שהציג את האימג' החדש של מדונה ואת הכיוון המוזיקלי האלקטרוני, טריפ-הופי שלה שמאז לא שוחזר בהצלחה.
83. Duran Duran- Ordinary World
בסוף שנות השמונים הפופולריות של דוראן דוראן פחתה משמעותית, אבל ב- 1993 הם חזרו בגדול עם אלבומם השביעי, Duran Duran הידוע יותר בכינויו The Wedding Album בגלל תמונות החתונה של הוריהם של חברי הלהקה שמעטרות את עטיפת האלבום- קונספט די מביך לכשעצמו.
הסינגל הראשון מהאלבום, Ordinary World, הוא חלק מסדרת שירים שכתב סיימון לה בון בעקבות מותו של חברו, דייויד מיילס, ב- 1986 ומצליח להתבלט כאחד מהשירים הבאמת איכותיים של שנות התשעים.
82. ?Monaco- What Do You Want From Me
לשיר הזה מגיע להיכנס לרשימה רק בגלל שהאלבום מתוכו הוא הגיע, Music For Pleasure, הוא מהפנינים החבויות והכי פחות מוערכות שלא בצדק בעשור הזה. בפרויקט הצד שלו, פיטר הוק (ג'וי דוויז'ן, ניו אורדר) יחד עם הזמר והגיטריסט, דייויד פוטס, הוכיח שהוא יכול לנפק להיטי פופ נפלאים גם ללא החברים מלהקת האם.
אם תשאלו אותי אז יש ב- Music For Pleasure לפחות 4-5 שירים יפים יותר מ- ?What Do You Want From Me ובכל זאת מדובר באחד מלהיטי הרוק-פופ היפים והממכרים של העשור.
81. Travis- Writing to Reach You
שניה וחצי לפני שהסתיים העשור, שיחררו טראוויס הסקוטיים את אלבומם השני והמפתיע מאוד לטובה תחת הפקתו של המפיק הגאון, נייג'ל גודריך.
אחרי הטירוף של האחים גאלאגר, הצבעוניות של ברט אנדרסון והאלקטרוניקה של תום יורק, האי הבריטי היה זקוק לקצת שקט ושלווה ו- The Man Who סיפק בדיוק את זה. סיכום מלנכולי, שקט ואישי לעשור חברתי, צעקני וצבעוני. אם תרצו The Man Who הוא כמו שביזות יום א' אחרי סופ"ש פרוע במיוחד.
בין כל השירים הבאמת נפלאים בו, כנראה היפה ביותר הוא Writing to Reach You ולא רק בשל השורה האלמותית בו ששואלת "מה זה בכלל וונדרוול"? כן, הניינטיז היו עשור מעולה לגדול בו.
"בעודי הולך בגיא צלמוות, אני מביט על חיי ומבין כי דבר לא נותר…". השיר הזה, מתוך הסרט "סיכון מחושב" עם מישל פייפר, הביא את תרבות הגנגסטרים, ובעיקר את ההשלכות שלה למיליוני מאזינים ברחבי העולם. פתאום להיות גנגסטר מיוסר היה הדבר הכי מגניב בעולם.
השיר הוא סוג של עיבוד מחדש לשיר Pastime Paradise של סטיבי וונדר מ- 1976. וונדר התנה את השימוש בשיר בכך שלא יהיו בו קללות ושפה לא נאותה. זו הסיבה שזהו אחד השירים הבודדים בהיסטוריה של הראפ שעוסק בגנגסטרים מבלי שתהיה בו ולו קללה אחת.
79. Natalie Imbruglia- Torn
כמו הרבה כוכבים אוסטרליים לפניה, גם נטלי אימברוגליה החלה את הקריירה שלה באופרת הסבון המפורסמת "שכנים". אך תהילת העולם שלה הגיעה בזכות סינגל הבכורה שלה, Torn, שיצא באוקטובר 1997.
השיר התפוצץ כמעט בבת אחת על העולם והפך לאחד השירים הכי מזוהים עם שנות התשעים. מדובר היה בלהיט בינלאומי מפלצתי שמרוב שהיה גדול מחק מהתודעה לגמרי את העובדה שמדובר בקאבר ללהקת Ednaswap האמריקנית (למעשה, לא רבים יודעים את זה גם היום).
הלהיט הזניק את אימברוגליה למעמד של כוכבת על ואלבום הבכורה שלה, Left of the Middle, מכר למעלה מ- 7 מיליון עותקים. לא רע בכלל.
מסתבר שלא סתם אומרים שלב שבור מעורר את המוזה. גוון סטפני כתבה את השיר הזה בעקבות הפרידה שלה מבסיסט הלהקה, טוני קאנל, והזניקה את הקריירה של No Doubt למחוזות השמורים לגדולים ביותר.
במקור Don't Speak היה אמור להישמע כמו עוד שיר פאנק-סקא מהסוג שמילא את שני האלבומים הראשונים של הלהקה, אבל גוון החליטה להוריד טמפו ולהפוך את השיר למעין בלדה.
ההחלטה כאמור השתלמה בענק. Don't Speak הפך לשיר המושמע ביותר באמריקה בשנת 1996, תפס את המקום הראשון במצעד האמריקאי במשך 16 שבועות רצופים (!) והפך לאחד הלהיטים הגדולים של העשור.
למרות שהיה בעיני די בלתי נסבל בזמן אמת, היום אני בהחלט מבין למה היה מדובר בלהיט כל כך גדול.
77. Michael Jackson- Black or White
ההיסטריה סביב מייקל ג'קסון לא נעצרה באייטיז. ב- 1991 הוציא מלך הפופ את אלבומו השמיני ושטף את העולם מחדש עם להיטי ענק כמו Remember the Time, Heal the World, In the Closet ואחרים.
אבל מעל כולם עמד הסינגל הראשון מהאלבום, Black or White, שעם ריף הגיטרה הממכר, הקליפ הקאנוני שכלל את מקולי קאלקין (ילד פלא בזמנו) ואת אפקט החלפת הפנים שזכה מאז לאינספור פארודיות, הפך לאחד מסימני ההיכר של העשור.
76. 2Pac feat. Dr.Dre- California Love
שני האייקונים הגדולים ביותר שמייצגים את ההיפ הופ של החוף המערבי בשיר אהבה למדינת מולדתם, קליפורניה. השיר הזה היה סוג של סינגל קאמבק עבור טופאק אחרי שחררו מהכלא והפך ללהיט ענק שהביא לו אפילו מועמדות לגראמי.
גם הקליפ העצום שצולם לשיר, בהשראת סרטי מקס הזועם, החצין את צמד התדמיות הגדולות מהחיים של טופאק ודרה והפך לאייקוני.
TLC- Waterfalls .75
ללא ספק אחד מהמנוני הניינטיז ומהשירים המזוהים ביותר עם העשור. על פי חברות הלהקה, "לרדוף אחרי מפל" זו אנלוגיה לרדיפה אחר דברים שלא יקרו, אך בנוסף זהו שיר העוסק במחלת האיידס.
ליסה "לפט איי" לופז הייתה דוברת מאוד קולנית בכל הקשור לסקס בטוח כאשר לעיתים קרובות היא אף הסתובבה עם קונדומים מחוברים לבגדיה.
כמו הרבה מהשירים ברשימה, גם Waterfalls, חייב חלק גדול מההצלחה שלו לקליפ שליווה אותו שעלה כמיליון דולר ובאופן טבעי נטחן ללא הפסקה ב- MTV.
74. Offspring- Self Esteem
השיר הזה מתאר סיטואציות שעל פי סולן הלהקה, דקסטר הולנד, מבוססות על קשרים אמיתיים שהיו לו ולחברים שלו עם בנות המין השני שדרכו עליהם כי לא היה להם מספיק ביטחון עצמי.
אי אפשר להגיד שהסיטואציות הללו נדירות (בלשון המעטה), בטח בגיל ההתבגרות, אולי זו הסיבה שהשיר הזה היה להיט ענק כשיצא בדצמבר 1994 ונשמע אקטואלי ומעולה גם היום.
73. The Connells- 74-75
למרות שהיו די אנונימיים במולדתם ארה"ב, ב- 1993 שיחררו "הקונלס" את ה- One Hit Wonder הבלתי צפוי הזה שהפך ללהיט ענק ברחבי אירופה.
אז נכון זה שיר מעט שמאלצי ולא באמת ייחודי, אבל הוא כן לוחץ חזק על כפתור הנוסטלגיה וזה תמיד עובד.
72. Moby- Why Does My Heart Feel So Bad?
את הלהיט האלקטרוני הנוגה הזה, כתב מובי כבר ב- 1992 אבל זנח אותו משום שהוא היה נשמע לו כמו "קטע טכנו ממש רע…". שנים מאוחר יותר חזר מובי לקטע הגנוז ועיבד אותו מחדש כשיר עדין יותר, איטי יותר ו"רומנטי יותר".
התוצאה היא אחד מקטעי הטכנו המפתיעים והמשפיעים ביותר ביותר של העשור וזה למרות שיצא חודשיים לפני סיומו.
71. The Cranberries- Ode to My Family
אז נכון היו שם Zombie, Linger ו- Dreams לפני כן, אבל השיר הכי יפה ובעיקר הכי מרגש של הקרנבריז הוא ביי פאר Ode to My Family.
השיר נכתב על ידי דולורס או'ריורדן כשיר כמיהה וגעגוע למשפחתה ובעיקר לילדותה ולזמנים הפשוטים יותר לפני שהפכה למפורסמת. כשאת אינך: פרידה מדולורס או'ריורדן>>
70. Dave Matthews Band- Crash into Me
דייב מת'יוס בנד אף פעם לא ממש הצליחו בגדול מחוץ למולדתם שבארה"ב, בטח שלא בישראל. אבל ההפסד כולו שלנו.
השיר שיצא כסינגל השלישי מתוך אלבומה השני של הלהקה, Crash, נכתב מנקודת מבטו של מציצן שעוקב אחר מושא אהבתו (תאבתו?) דרך חלון ביתה.
השיר לא היה להיט גדול במיוחד בזמן אמת, בטח לא ברמה הבינלאומית, אבל אט אט הפך לשירים האלה שאתה דופק את הראש על זה שלא הכרת אותם קודם.
69. Babybird- You're Gorgeous
אולי לא מדובר באחד מלהיטי הניינטיז הגדולים ביותר, אבל זה לגמרי אחד השירים הכי קסומים שיצאו בעשור הזה. הקסילופון והעיבוד העדין והנפלא עומד כמעט בסתירה לנושא בו הוא עוסק, צלם דוגמניות שמנצל את מושאי צילומיו, שני עשורים לפני תנועת ה- METOO#.
68. Nas- If I Ruled the World (Imagine That)
מחוזק בלורן היל, הראפר "נאס" הפציץ עם אחד משירי הראפ הגדולים בהיסטוריה. בשיר מתאר "נאס" את כל מה שהיה עושה אם היה עשיר והיה "שולט העולם".
השיר הוא חידוש של קלסיקת האולד סקול, If I Ruled the World של הראפר קרטיס בלואו ששר איך הוא יביא שלום כשיהיה מלך. בגרסה שלו, "נאס" משלב סימפול מהשיר Friends של "הודיני" והופך את השיר ליותר "חומרני" מצד אחד, אך באופן שמדגיש את החלמות הגדולים באמת של מי שבא מהגטו.
אגב, אפשר לשמוע את לורן היל עושה מחווה קטנטנה לשיר בלהיט הענק של ה"פוג'יז", Ready or Not.
67. Tom Petty- Learning to Fly
לפעמים לא צריך הרבה בשביל ליצור קלאסיקה, 4 אקורדים זה מספיק מסתבר. טום פטי כתב את השיר אחרי שראה ראיון בטלוויזיה עם טייס שטען שזה "לא קשה ללמוד לטוס, אם כבר החלק הקשה הוא הנחיתה".
השיר לקוח מאלבומו השמיני והמעולה של פטי, Into the Great Wide Open שגם לשיר הנושא שלו, עם הקליפ בכיכובו של ג'וני דפ, יש מקום ברשימה הזאת. כמה חבל שיש רק 90 שירים.
66. Everything But the Girl- Missing
עם כל הציניות וכל הפלצנות, באמת שקשה שלא להשבות בקסמו של שיר שהפזמון שלו מכיל את המשפט: "אני מתגעגעת אליך כמו שהמדבר מתגעגע לגשם". בנאלי, חרוש ועם זאת כל כך פשוט ונוגע.
מדהים שלקח ללהקה לא פחות משמונה אלבומים ו- 12 שנים לשחרר להיט. למעשה בגירסתו הרגילה השיר לא הצליח בכלל, רק אחרי שהמפיק וה- DJ, טוד טרי, מיקסס את אותו הוא הפך ללהיט בינלאומי ענק ולא פחות חשוב, מוערך מאוד.
65. U2- One
השיר הזה נבחר כשיר העשור בישראל ולמרות שעם השנים הפכו לבלתי נסבלים, אי אפשר לקחת מבונו דה אדג' ושות' את האלבומים הנפלאים והשירים החזקים של תחילת העשור.
כמו שכתבתי בעבר בפוסט על 10 שירים עם משמעות שונה ממה שחשבתם, ONE הוא לא שיר על אחדות אוניברסלית או משהו בסגנון, זהו למעשה שיר על חרדה של ילד לצאת מהארון אל מול אביו ובכל זאת קלאסיקה. 25 שנה ל- Achtung Baby של U2>>
64. Placebo- Pure Morning
Pure Morning היה השיר האחרון שהוקלט עבור אלבומה השני של הלהקה, Without You I'm Nothing והסינגל הראשון שיצא מתוכו. אחרי אלבום בכורה מצליח, השיר הזה הוכיח שפלסיבו הם יותר מתופעה חולפת.
בהרבה מובנים Pure Morning מציג את הסטנדרט של פלסיבו שמצד אחד משלב סאונד אלטרנטיבי אך מצד שני לא מוותר על הנגישות הפופולרית. יכול היה לצאת מהלהקה הזאת יותר אבל בלי קשר לאם אתם אוהבים אותם או לא, אין ספק שמדובר בבן זונה של שיר.
63. Weezer- Buddy Holly
ולחשוב שריברס קואמו, סולן הלהקה, לא רצה לכלול את השיר הזה באלבום.
קלאסיקת הניינטיז הזאת שעושה כבוד לאייקון הרוקנ'רול, באדי הולי, שוחררה כסינגל השני מאלבום הבכורה של וויזר וכבשה את העולם.
גם הקליפ עצמו הוא מחווה לסדרה האמריקאית המיתולוגית, Happy Days, מה שעזר לשיר להיטחן נון סטופ ב- MTV.
62. Depeche Mode- Home
מאיזשהי סיבה השיר הזה תמיד הולך לאיבוד ברפרטואר העצום של דפש מוד למרות שאין בכלל ספק שהבלדה הנוגעת בשלמות הזאת היא מהשירים היותר יפים בקריירה המדהימה של הלהקה.
נכון, יש מקום ברשימה הזאת גם ל- I Feel You, Walking in My Room, It's No Good ועוד קלאסיקות ניינטיז של דפש מוד, אבל הגיע הזמן לעשות גם ל- Home את הכבוד המגיע לו. יצירת מופת אמיתית. 20 שנה ל- Ultra של דפש מוד>>
61. Alanis Morissette- Ironic
לא הרבה יודעים את זה, אבל לפני שהפכה לנציגת הרוק הנשי של שנות ה- 90, לאלאניס מוריסט היו כבר שני אלבומי דאנס-פופ ששחררה בגיל 17 ו- 18 בקנדה ארץ מולדתה.
אך הנתיב המוזיקלי שלה השתנה ב- 180 מעלות כשעברה ללוס אנג'לס ופגשה את המפיק והמלחין גלן באלארד. באלארד דחף את מוריסט לכתוב טקסטים בעוד שהוא עצמו היה אחראי על ההפקה והלחנים. יחד הם כתבו את אלבומה השלישי הרשמי של אלאניס, Jagged Little Pill, שהיה אלבום רוק טהור, שונה מאוד משני האלבומים שהוציאה כנערה.
האלבום היה הצלחה מסחררת, נשאר במצעד המכירות האמריקאי שנתיים וחודשיים (!!) והפך לאחד מהאלבומים הנמכרים בהיסטוריה. הרבה מזה קרה בזכות להיט הענק והסינגל השלישי מתוך האלבום, Ironic שמתאר סיטואציות יום יומיות שמסתיימות בשאלה "האין זה אירוני"? השיר אף זכה בתואר שיר השנה בישראל ב- 1996 שזה הכבוד הכי גדול לא?
60. Beastie Boys- intergalactic
4 שנים אחרי Ill Communication חזרו הביסטי בויז לעניינים עם Hello Nasty שגם האנשים שהכי רחוקים מעולם ההיפ הופ (כמוני) יכלו ליהנות ממנו.
הסינגל הראשון, Intergalactic, התפוצץ ב- MTV בזכות קליפ אדיר ומצחיק במיוחד שעושה מחווה למפלצות הקייג'ו מהמיתולוגיה היפנית. השיר עצמו זכה בסוף השנה בפרס הגראמי לשיר ההיפ הופ הטוב ביותר.
אגב, זה לא של- Sabotage אין מקום ברשימה, זה פשוט שהרשימה קצרה מדי.
59. Massive Attack- Unfinished Sympathy
חלוצי הטריפ-הופ מבריסטול שחררו ב- 1991 את אחד השירים המהפכניים של הניינטיז. עם הפקה אלקטרונית חלוצית וחמושים בקולה המרטיט של הזמרת שרה נלסן, Unfinished Sympathy הפך לאחד ההמנונים של העשור ואחד הסינגלים הכי מוערכים ובצדק.
58. Portishead- Glory Box
אמנם אבותיהם הרוחניים, מאסיב אטאק, הקדימו אותם ביצירת צליל הטריפ-הופ שכל כך מזוהה עם בריסטול אנגליה, אבל פורטיסהד עזרו להביא את הז'אנר לקהלים חדשים בזכות השיר הזה.
קטע סקסי, רגיש וקסום במיוחד על אישה שמאבדת אמון באהבה ורק מחפשת סיבה להרגיש שוב אישה.
57. Faith No More- Epic
פיית' נו מור היו צריכים לשחרר 2 אלבומים מלאים לפני שמצאו את הקול של מייק פאטון, אבל ההמתנה הייתה שווה. המילים, האטיטוד ובעיקר הקול המטורף של פאטון הביאו את הלהקה עד לפסגת המיינסטרים.
הלהיט הגדול ביותר של פאטון ופיית' נו מור היה ללא ספק Epic האפי (תסלחו לי על משחק המילים המביך אך המתבקש) שמצליח עד היום להטריף חושים. בשיאה מכרה פיית' נו מור מיליוני עותקים מאלבומיה, הייתה מועמדת לגראמי ואפילו הואשמה על ידי אנתוני קידיס בניבת הסטייל שלו (אמיתי לגמרי).
56. Mazzy Star- Fade into You
פיסה אקוסטית אלטרנטיבית עם נגיעות דרים-פופ. אחד מהשירים המרגשים והיפים ביותר בניינטיז.
זה היה הלהיט היחיד של מזי סטאר האיכותית אבל כזה שהפך לפסקול של מיליוני בני נוער שבורי לב ברחבי העולם. קסם.
55. Daft Punk- Around the World
144 פעמים חוזר על עצמו המשפט Around the World בשיר. 144 פעמים שהפכו את דאפט פאנק למבשרי ההאוס המודרניים ולאחד ההרכבים האלקטרוניים החשובים ביותר. את הקליפ הגאוני לשיר אגב ביים מישל גונדרי ("שמש נצחית בראש צלול").
54. Queen- The Show Must Go On
אין צוואה יותר מכובדת שיכול היה להותיר לנו פרדי מרקורי מאשר את השיר האדיר הזה.
השיר נכתב דווקא על ידי בריאן מיי בימיו האחרונים של מרקורי, על האופן בו החיים ממשיכים ואנחנו כבני אדם צריכים לנצל כל רגע מהם.
מיי עצמו חשש שמרקורי לא יצליח לבצע את השיר כמו שצריך בעקבות ההתדרדרות המהירה במצבו הבריאותי אבל פרדי הגיע לאולפן ההקלטות, דפק צ'ייסר, אמר למיי: "I'll Fucking do it Darling" והשאר היסטוריה.
53. Air- All I Need
הסינגל השלישי של הצמד הצרפתי מאלבומם הסופר מצליח, Moon Safari הוא מהבלדות היפות הכי יפות של העשור.
נישאים על מסורות השאנסונים הצרפתיים ומחוזקים בזמרת האמריקאית, בת' הירש, All I Need הוא מהקטעים הקטנים והעדינים הללו שהגדירו עשור שלם של חיבורים מוזיקליים ושילוב של ישן וחדש.
52. Prodigy- No Good (Start the Dance)
השיר הטוב ביותר של חלוצי הטכנו מתוך האלבום האדיר שלהם Music for the Jilted Generation מ- 1994.
השלישייה הבריטית חשפו את עולם הטכנו למיליוני אוזניים חדשות ברחבי העולם והרבה בזכות הקטע הענק הזה שמצליח לשמור על טריות ואנרגיות שיא גם היום.
51. Nick Cave- Into My Arms
אחת מהבלדות היפות ביותר של נסיך האופל וזה לא דבר של מה בכך. בשיר מתאר קייב את חוסר האמונה שלו באלוהים או מלאכים אבל את האמונה החזקה שיש לו באהבה.
קייב סיפר כי זה אחד השירים שהוא הכי גאה ואם הוא אמר את זה, אז מי אנחנו?
50. Soundgarden- Black Hole Sun
ללא ספק ה- להיט של סאונדגארדן וכריס קורנל. אחד משירי הרוק המפורסמים והמשפיעים של הניינטיז, הרבה בזכות הקליפ הסוריאליסטי שלו שבוים על ידי האוורד גרינהל שביים את הקליפים הממוחשבים והמדהימים לסינגלים של הפט שופ בויז מהאלבום Very.
הטקסט האפל משהו של השיר עזר לקשר את התנועה הגראנג'ית סבב תמות של דיכאון ועצב, מה שעזר לסקס האפיל של הז'אנר ושל סאונדגארדן בפרט. בכל מקרה שיר נפלא.
49. Metallica- Enter Sandman
אין ספק שמבחינת הצלחה וחשיפת קהלים חדשים לז'אנר ל- Nothing Else Matters יש מקום ברשימה הזאת. אבל מה לעשות שהוא טחון, חרוש ואוברייטד לגמרי, בטח לעומת אחיו הבכור, Enter Sandman.
סינגל הבכורה מתוך "האלבום השחור" של מטאליקה, מכיל את אחד מריפי הגיטרה הממכרים ביותר ואת הפזמון הכי פופי של הלהקה עד כה, זאת מבלי לאבד את הסאונד הכבד והעמוק שכל כך מאפיין אותה.
השילוב המושלם בין המטאל של מטאליקה, תחיית הגראנג' של תחילת הניינטיז וטקסט שעוסק באחד הפחדים הכי בסיסיים שלנו כבני אנוש: סיוטים, הופך את השיר הזה לקלאסיקה אמיתית.
48. Blind Melon- No Rain
השיר הזה נכתב על ידי בסיסט הלהקה, בראד סמית', על חברה שלו שהייתה בדיכאון וסירבה לצאת מהמיטה אפילו כשאין גשם בחוץ.
הוא גם זכה לאחד הקליפים המפורסמים של שנות התשעים בזכות "ילדת הדבורה" שמככבת בו ושהמיסה מיליוני לבבות ברחבי העולם.
47. Joan Osborne- One of Us
זה אולי אחד השירים הכי חרושים מהניינטיז אבל המסר והשאלה שבבסיסו תמיד יהיו רלוונטיים. ה- One Hit Wonder הנפלא הזה של ג'ון אוסבורן יצא כסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלה, Relish, ששוחרר ב- 1995 ומאז היא נעלמה מהעין ומהאוזן למרות ששיחררה לא פחות משמונה אלבומים נוספים.
השיר אגב כלל לא נכתב על ידי אוסבורן אלא על ידי אריק בזיליאן מה- Hooters שהצליח בטקסט פשוט וקולע ולחן מינימליסטי לנפק את אחד משירי העשור.
46. Underworld- Born Slippy .NUXX
אחד מקטעי הטכנו הגדולים בהיסטוריה. פצצת אנרגיה אופורית חד פעמית שהביאה את הטכנו והמוזיקה האלקטרונית ה"כבדה" למיינסטרים.
הסינגל שיצא ביולי 1996 קיבל חשיפה אדירה בזכות העובדה שהופיע בסצנת הסיום של אחד מסרטי הקאלט של העשור, "טריינספוטינג". משם הדרך להצלחה הייתה קצרה.
45. Nick Cave feat. Kylie Minogue- Where the Wild Roses Grow
מי היה מאמין שמלך האופל ונסיכת הפופ יכולים להוציא ביחד כזה שיר מושלם. סיטואציה קלאסית של היפה והחיה שהולידה את אחת הבלדות הקסומות של הניינטיז.
השיר המצמרר הזה שנכתב בהשראת שיר עם בשם Down in the Willow Garden, הוא למעשה דיאלוג בין רוצח לקורבן שלו. שקייב א, ספר כי הוא כתב את החלק של הזמרת במיוחד עבור קיילי.
הבחירה התמוהה תחילה התבררה כבינגו שהביאה לקייב את הלהיט הגדול בקריירה ואחד היפים שלו בכלל.
44. Blur- Beetlebum
הסינגל הראשון מתוך אלבומם החמישי והמעולה של בלר מוקדש כולו להתנסויות הנרקוטיות שחווה דיימן אלברן, עם חברתו דאז, ג'סטין פרישמן, סולנית להקת "אלסטיקה".
שנים מאוחר יותר, יודה הנמסיס המושבע (שכבר הספיק להפוך לחבר), נואל גאלאגר, ש- Beetlebum זה השיר שהוא היה חולם לכתוב לאואזיס.
43. Beck- Loser
מדהים איך שבדיחה יכול להוביל לקריירה מוזיקלית מטורפת. בק כתב את השיר הזה כסוג של בדיחה ומחווה לכל החברים שלו שתמיד קראו לו לוזר. התוצאה היא להיט ענק שהביא לבק הכרה וחוזה בגפן רקורדס.
"לוזר" הוא כנראה להיט האינדי הגדול ביותר של העשור. הוא הוקלט בצורה סמי חובבנית וזכה לקליפ עצמאי דומה. אבל אט אט השילוב בין הניסיוניות המוזיקלית לפולקיות האקוסטית של השיר הפכה אותו לממכר ואת בק לאחת האושיות המוזיקליות החשובות של שנות ה- 90.
42. Rage Against the Machine- Killing in the Name
ללא ספק הלהקה והשיר הכי מחאתיים ברשימה הזאת. דה לה רוחה וחבריו חרטו על דגלם את המאבק בתאגידים, בקפיטלזם ובממשלות מושחתות ולתקופה מסוימת זה עבד, בעיקר בזכות Killing in the Name שהפך ללהיט גדול שמשום מה מנוגן עד היום בחתונות. לכו תבינו.
בכל מקרה עם ריף גיטרה עוצמתי, ביצוע ווקאלי סוחף בטירוף ו"אבטיח בשקל" אחד, השיר הזה כבר מזמן הפך לקלאסיקה.
41. Eric Clapton- Tears in Heaven
אריק קלפטון חווה את הנורא מכל כשבשנת 1991 איבד את בנו קונור בן ה- 4. בעקבות הטרגדיה כתב הגיטריסט המיתולוגי את אחד מהשירי האבדן והצער הכואבים ביותר, "דמעות בגן עדן".
בשיר תוהה קלפטון מה יקרה כאשר הוא יתאחד ביום מן הימים מחדש עם בנו בגן עדן. האם הוא יזהה אותו? האם הוא יזכור את שמו? והלב לא יכול שלא להצטמרר. 20 20 שירים עצובים שיגרמו לכם לבכות>>
40. Aerosmith- Cryin
אחד השירים שגרמו לכל ילד ניינטיז להרים גיטרה ולהתאהב באלישיה סילברסטון. Cryin יצא כסינגל השלישי מאלבומה ה-11 של הלהקה, Get a Grip ועזר לו להפוך לאלבום הנמכר ביותר של הלהקה עם למעלה מ- 20 מיליון מכירות. אחחח התקופה בה אמנים היו מתעשרים מדיסקים.
39. David Bowie- Little Wonder
עוד עשור, עוד אלבום ודייויד בואי ממשיך להשתנות ולעשות בית ספר לכולם. למרות שהניינטיז לא נחשבת לתקופת הזוהר שלו, Little Wonder, מוכיח שבואי אף פעם לא מפספס.
מושפע מהגל האלקטרוני של הניינטיז, בשילוב מוזיקה תעשייתית, בואי מצליח להפציץ יציאה שמצד אחד הכי לא "בואית" שלו ועם זאת היא כל כך דייויד בואי בגלל שהיא משונה ומשתנה כל הזמן. מופלא.
38. Alice in Chains- Would
השיר העצמתי הזה נכתב לזכרו של אנדרו ווד, סולן להקת Mother Love Bone, שמת ממנת יתר של הירואין ב- 1990.
מדובר ללא ספר באחד השירים שהפכו את אליס אין צ'יינס לאגדה ואת הרוק של תחילת שנות התשעים לאחת התקופות המרתקות בהיסטוריה של המוזיקה.
37. Temple of the Dog- Hunger Strike
Temple of the Dog הייתה סופרגרופ חד פעמית שהוקמה בכדי להקליט אלבום לזכרו של אנדרו ווד, סולן להקת Mother Love Bone.
חברי הלהקה הגיעו מ- Soundgarden, Mother Love Bone ו- Green River המיתולוגית, כשעל כולם מנצחים כריס קורנל עם ביצועים ווקאליים מטורפים ואדי ודר שבא לעזרת חבר.
לדעתי מדובר באחד מאלבומי הגראנג' המשובחים ביותר כאשר Hunger Strike, הסינגל הראשון והמפורסם ביותר מהאלבום, הוא תצוגת תכלית מופתית של מהות הז'אנר. אדי ודר, כריס קורנל, דיסטורשן, מי צריך יותר?
36. Blur- Boys and Girls
"הפאנק העיף את ההיפים, אני באתי להעיף את הגראנג'" אמר דיימון אלברן, סולן להקת בלר המיתולוגית. אחרי שנים של דשדוש רצו בלר להחזיר את הצבע לחייה של המוזיקה הבריטית ובעזרת רוק צעיר, חצוף ורענן גם הצליחו לעשות את זה בגדול.
נישאים על כנפי הסטון רוזס ומהפכת האסיד של סוף הנות השמונים, אימצו בלר ב- Boys and Girls את הסאונד האלטרנטיבי החדש ושילבו אותו עם הרוח שנשבה מהמסיבות באיביזה.
התוצאה: שיר אלמותי שחוגג את הנעורים ואת פריצת הגבולות. על המיקס הסופי היו אחראיים לא פחות מניל טננט וכריס לאו, הלו הם הפט שופ בויז האלמותיים.
35. Bruce Springsteen- Streets of Philadelphia
כאשר הונח הבסיס לסרט "פילדלפיה" בתפר שבין שנות השמונים לתשעים, הומוסקסאליות עדיין לא הייתה במיינסטרים ומחלת ה"איידס" עוד נתפסה בחוגים מסוימים כ"מחלה של הומואים".
כשיצא לבסוף הסרט ב- 1993 הוא הציב לציבור הרחב מראה מול הפנים וניפץ מיתוסים רבים סביב הקהילה והמחלה עצמה.
את שיר הנושא התבקש לכתוב 'הבוס', ברוס ספרינגסטין, ועשה זאת בענק עם אחד הקטעים היפים והנוגים ביותר של העשור. ספרינגסטין ניגן לבדו על כל הכלים בשיר שבסופו של דבר זיכה אותו בפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר ובלא פחות מארבעה פרסי גראמי! כבוד.
34. The Cure- A Letter to Elise
מכל השירים המופלאים והאלמותיים שכתב רוברט סמית', A Letter to Elise הוא האהוב עלי ביותר. זהו שיר על שינויים והשלמה שנכתב על ידי סמית' בתקופה קשה של דיכאון (מתי הוא לא היה בתקופה כזאת?).
זה אולי ישמע מוזר אבל אני מאמין ש- Basket Case הוא אחד השירים הכי משפיעים בתולדות הרוק. לא היה תלמיד אחד שלי (במשך כמעט עשור שלימדתי גיטרה) שלא רצה ללמוד לנגן את השיר הזה. לא היה ילד ניינטיז אחד שלא החזיק לפחות בעותק אחד של Dookie, אלבומם השלישי של גרין דיי שיצא ב- 1994. כמות הלהקות ששאבו ממנו השראה (ומגרין דיי בכלל) היא עצומה ואני לא מחובביה הגדולים.
מ- Sum 41 דרך Blink 182 ועד אבריל לאבין, הז'אנר וכל תרבות הפאנק-פופ חייבים את ההצלחה שלהם למפץ הגדול שהביא איתו Basket Case.
נאמן לשורשיו, Basket Case מכיל את כל המאפיינים של הז'אנר, החל מדיסטורשן אגריסיבי, קצב מהיר וטקסט חרדתי משהו שפונה למתבגרים בגובה העיניים. תסמכו על זה שגם בעוד 50 שנה יהיה מישהו שילמד לנגן את השיר הזה.
32. The Verve- Bitter Sweet Symphony
"אתה עבד לכסף ואז אתה מת" שר ריצ'ארד אשקרופט בסימפוניה המתוקה-מרירה שלו לחיי היום יום המודרניים.
כמו כל שירי הבריטפופ, גם Bitter Sweet Symphony נשען על מסורות מוזיקליות מקומיות חזקות כמו סצנת "Northern Soul ,"MADchester, הניו וייב ואחרים, אך הזיקה החזקה ביותר של השיר למוזיקה הבריטית המקומית היא העובדה כי כלי המיתר מבוססים על סימפול מתוך השיר The Last Time של ה'רולינג סטונס'.
העניין הזה גרר את אשקרופט והלהקה לחתום על חוזה דרקוני שמנע מהם כל הכנסה מלהיט הענק הזה. בסופו של דבר רק במרץ 2019 הודיע רשמית אשקרופט כי מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס ויתרו על הקרדיט שלהם בשיר ושעכשיו הוא יכול סוף סוף ליהנות ממנו.
31. Pearl Jam- Alive
לא רק שמדובר בסינגל הראשון של הלהקה אי פעם, אלא מדובר פחות או יותר בשיר שבזכותו פרל ג'אם הפכו להיות… ובכן, פרל ג'אם.
אדי ודר כתב את המילים בהשראת סיפור חייו (פלוס כמה טוויסטים מדמיונו) על הגילוי שאביו "הביולוגי" הוא למעשה אביו המאמץ. הזעקה "I'm Alive" נתפסה על ידי מעריצי הלהקה כחגיגה של החיים אך ודר כתב את זה בקונטקסט שונה לגמרי של הלקאה עצמית על העובדה שהדמות בשיר נשארה בחיים למרות הכל.
30. Radiohead- Street Spirit (Fade Out)
לא משנה באיזה מצב רוח אתם, תמיד תוכלו לסמוך על ת'ום יורק שיגרום לכם לרצות לחתוך את הורידים.
כמה שהשיר הזה, שסוגר את אלבום המופת The Bends, עצוב, ככה הוא גם יפה. פריטת הארפג'יו העדינה על הגיטרה ממיסה את הלב וקולו הנשבר של יורק הופכים את הקטע הזה למיוחד במינו ולאחד היפים ברפרטואר של הלהקה הענקית הזאת.
29. Sinéad O’Connor- Nothing compares 2 U
אפשר להגיד הרבה על הירידה מהפסים של שינייד אוקונר בשנים האחרונות, אבל שום דבר לא יקח ממנה את הביצוע המופתי לשיר הזה, שנכתב במקור על ידי פרינס עבור פרויקט הצד שלו, The Family.
לאורך רוב חייה סבלה אוקונור מהתעללות וקשה לחשוב על שיר שמתאים יותר בכדי לתאר את המצב הנפשי שלה, מצב של חרדה תהומית, פחד, עצב ולב שבור תמידית.
ההגשה האותנטית של השיר הזה היא בית ספר למוזיקה והדמעות האמיתיות שהיא מזילה בקליפ ברגע שהיא נזכרת בפרחים שאימה ז"ל נהגה לשתול בגינה, שוברות את הלב בכל פעם מחדש. 12 שירי הפרידה הגדולים בכל הזמנים
28. Suede- Animal Nitrate
ב- 1993 הוזמנה Suede, אז להקת רוק לא מוכרת בעליל, להופיע בטקס פרסי ה'בריטס' שנחשב לערב החשוב של תעשיית המוזיקה הבריטית.
הלהקה נתנה בראש עם דיסטורשן ואטיטוד שלא נראה בממלכה שנים והפכה בין לילה לדבר החם במדינה. זה היה רגע מיוחד שנחקק בדפי ההיסטוריה של המוזיקה הבריטית וזה גם הרגע המדויק בו נולד הבריט-פופ.
27. R.E.M- Losing My Religion
למרות שלשיר הזה אין שום קשר לדת, הוא בהחלט הזניק את הקריירה של אר.אי.אם למעמד אלוהי.
לא הרבה יודעים ש- Out of Time, האלבום האולטרה מצליח של REM שהכיל את Losing My Religion הוא אלבומם השביעי(!) של ההרכב, שהעביר את מרבית שנות השמונים באנונימיות יחסית.
רק אחרי שחתמו ב- Warner Brothers זכתה הלהקה ליחסי ציבור רציניים וחוו סוף סוף את המיינסטרים. במידה רבה הסיפור של אר.אי.אם הוא סיפורה של הסצנה האלטרנטיבית כולה שהתפוצצה בתחילת שנות התשעים.
Losing My Religion מציג גם את הטרנספורמציה שעברה הלהקה והסצנה כולה מהפקות צנועות ואותנטיות מקסימלית לסאונד מלוטש יותר, שירים חדים יותר וקליפים יקרים הרבה יותר.
26. Nirvana- Lithium
אחד השירים שמתארים יותר מכל את הירידה מהפסים של קוביין ואת ההתדרדרות הנפשית שלו אל תוך תהומות מהם לא יוכל לצאת.
"אני כל כך בודד אבל זה בסדר, גילחתי את ראשי…" שר קוביין ואי אפשר שלא להזדהות ולהצטער על כך שלא יצא לנו לשמוע יותר ממנו. 25 שנה ל- Nevermind>>
25. Jeff Buckley- Hallelujah
איזה עוד סופרלטיבים נשארו לכתוב על השיר הזה שעדיין לא נכתבו? אחד הקאברים הגדולים בכל הזמנים לשיר על זמני שכאילו נתפר בדיוק למידותיו של באקלי.
הגיטרה החשמלית המהפנטת וקולו הרגיש והמפעים של באקלי מתחברים ליצירה שכנראה ולא תפסיק לרגש אף פעם.
24. Pearl Jam- Jeremy
עם השנים פרל ג'אם נהיו בעיני קצת בלתי נסבלים. אולי זה הקמפיין המביך שקרא להביא אותם ארצה לפני כמה שנים והסתיים במפח נפש. בכל מקרה במחצית הראשונה של העשור פרל ג'אם שלטו במצעדים ושחררו אלבומי איכות נפלאים אחד אחרי השני. מעל כולם עמד כמובן אלבום הבכורה, עמוס הלהיטים, Ten.
כמו רוב המסרים בסצנת הגארנג' ובאלבום Ten בפרט, גם Jeremy מדבר על בני הנוער הדחויים בחברה ועל ההתמודדות שלהם עם החיים עצמם. השיר הושפע מסיפור אמיתי של ילד שוליים שירה בעצמו בפני בני כיתתו, סיפור שמובא כמעט בשלמותו בקליפ. ללא ספק אחד השירים שעיצבו את המוזיקה האלטרנטיבית של העשור.
23. New Order- Regret
4 שנים אחרי Technique המעולה שהושפע מהסאונד האלקטרוני של איביזה, חזרו ניו אורדר לאמץ את הגיטרות בסינגל הבכורה מאלבומם השמיני, Republic שיצא ב- 1993.
ללא ספק בכלל, Regret הוא אחד משירי הפופ-רוק הטובים של העשור. עם ריף גיטרה ממכר וקולו הרך והאלמותי ברנרד סאמנר מדובר בלהיט שנשמע מדהים גם כיום.
22. Neutral Milk Hotel- On the Aeroplane Over the Sea
כמו הרבה יצירות אחרות בעבר, גם On the Aeroplane Over the Sea לא זכתה להכרה גדולה בזמן אמת, אך עם השנים הפכה לאחת ההשפעות הגדולות על סצנת האינדי והאלטרנטיב.
"ארקייד פייר", "אר.אי.אם", "ברנד ניו" ועוד עשרות אמנים ולהקות הושפעו מהאלבום המדהים והכל כך ייחודי הזה של ג'ף מנגום שנכתב בהשראת סיפורה על אנא פרנק.
לא באמת היו להיטים או סינגלים מצליחים מהאלבום הזה, אבל שיר הנושא שלו הוא כנראה המפורסם ביותר. בכל מקרה מדובר באחת היצירות החשובות ביותר בעשורים האחרונים.
"המאניקס" הן מהלהקות האהובות והמעורכות ביותר בהיסטוריה הבריטית. היא שייכת לזן נדיר של הרכבים שמצליחים לשלב בצורה מושלמת טקסטים מאוד פוליטיים על מצע גיטרות מכסחת ועדיין לשמור על אפיל פופולארי ונגיש.
לא חסרים שירים של הלהקה שראויים לדירוג שכזה, אבל Motorcycle Emptiness, הסינגל החמישי מאלבום הבכורה שלהם, Generation Terrorists, מציג בצורה המושלמת את הדנ"א שלהם.
בשיר הלהקה תוקפת את אורח החיים הראוותני של כולנו ואת תרבות הצריכה שאנו חיים בה. מבחוץ הכל נוצץ כמו ניאון, אבל מפנים יש בור ששום מוצר צריכה לא ימלא.
20. Oasis- Don't Look Back in Anger
אחד השירים שבאופן אישי גרמו לי להתאהב באואזיס ובבריטפופ בכלל. בניגוד לרוב שירי הלהקה, את הקלאסיקה האדירה הזאת שר דווקא נואל גאלאגר ובכך מוסיף עוד צבע לרפרטואר המוזיקלי של אואזיס.
השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי ועד היום נחשב לאחד הקטעים המזוהים ביותר עם שנות התשעים. ב- 2012 הוא אף נבחר למקום הרביעי ברשימת השירים הפופולאריים ביותר שאי פעם הגיעו למקום הראשון במצעד הבריטי. לא רע בכלל. 20 שנה ל- What's the Story Morning Glory>>
19. R.E.M- Man on the Moon
מלא רפרנסים לתרבות האמריקאית והתרבות המערבית בכלל יש בשיר הזה, אבל מעל כולם נחה רוחו של הקומקאי האגדי, אנדי קאופמן, שהיווה השראה גדולה למייקל סטייפ. מאוחר יותר, הסרט על חייו של קאופמן, בכיכובו של ג'ים קרי, אף יקרא Man on the Moon ואר.אי.אם יכתוב עבורו את הפסקול.
Man on the Moon יצא כסינגל השני מאלבומם הסופר מצליח, Automatic for the People, שאפשר היה למצוא בכל בית בישראל בשנות ה- 90, והרבה בזכותו הפכה הלהקה לאחת המשפיעות בשנות התשעים.
18. Bjork- All is Full of Love
עם מתח תמידי בין פופ לאוונגרד, ביורק היא ללא ספק מהיוצרות המרתקות של העשור. אלבומה השלישי, Homogenic מ- 1997 הוא מהאלבומים השלמים והמרתקים ביותר שזכינו לשמוע בשנות התשעים, הרבה בזכות השיר שסוגר אותו, All is Full of Love.
השיר יצא כסינגל האחרון מהאלבום ומציג את ביורק בשיאה האמוציונאלי והמוזיקלי. השיר גם ידוע בזכות הקליפ פורץ הדרך שלו, שזכה באינספור פרסים המציג צמד הרובוטים הולכים ונבנים עד לסוף רומנטי והמקסים.
17. Oasis- Wonderwall
אין הרבה שירים שמסמלים את הניינטיז יותר מ- Wonderwall של אואזיס, וזה למרות שאף אחד עד היום לא ממש יודע מה זה בכלל 'וונדרוול' ("מישהו שניתן לסמוך עליו ושיציל אותך מעצמך" לפי נואל). בכל מקרה, מהרגע שיצא באוקטובר 1995, אי אפשר היה לברוח מהלהיט המפלצתי והממכר הזה שהגדיר את הבריט פופ כתופעה הכי חזקה בעולם ואת אואזיס כלהקה הבריטית הכי גדולה בעולם מאז הביטלס.
בעיני הוא רחוק מלהיות השיר הכי טוב של החבורה ממנצ'סטר, אבל אי אפשר להתכחש לקסם שבו שמצליח לזרוח גם אחרי כל כל הרבה שנים. מהלך האקורדים הפשוט אך הכל כך יפה על הגיטרה האקוסטית לצד ביצוע קולי מרהיב של ליאם ידאגו שהשיר הזה לא יעלם לעולם.
העובדה ש- Mr. Jones הוא הלהיט הכי מפורסם ומצליח של קאונטינג קרוז היא לא פחות מאבסורד מעצבן. מדובר בשיר שהכי פחות מייצג אותם מכל הרפרטואר שלהם, ובטח השיר שהכי פחות מייצג את אלבום המופת ממנו הוא נלקח, August and Everything After שיצא ב- 1993.
מי שיותר מייצג את המלנכוליה של האלבום ואת הכתיבה יוצאת הדופן של אדם דוריץ, הוא השיר שפותח אותו, Round Here. לא אגזים אם אכתוב שמדובר באחד השירים היותר נוגים ונוגעים של העשור ובפנינה חבויה שמציגה טקסט קרוב לשלמות של כותב דיכאוני בצורה יוצאת דופן.
לקראת סוף שנות השמונים, הפלפלים החריפים היו במשבר. הגיטריסט המייסד, הילל סלובק הלך לעולמו והמתופף ג'ק איירונס עזב. אך מעז יצא מתוק כשללהקה הצטרפו צ'אד סמית' וג'ון פרושיאנטה שישנו לעד את הסאונד של ההרכב.
האלבום הראשון של הרביעייה החדשה, Mother's Milk מ- 1989, היה מוצלח יחסית, אבל זה לא הכין אותם ואת העולם ל- Blood Sugar Sex Magic המופתי שיצא שנתיים אחריו. כל שיר באלבום הזה היה מדויק כמו חץ במטרה והתלכיד החדש היה יציב ומפעים מאי פעם.
מעל כולם עומד להיט הענק Under the Bridge שמוצא את קידיס באחת הנקודות הרגישות בחייו. "מתחת לגשר" היה המקום בו נהג קידים לרכוש את הסמים שלו, ובשיר הוא מתאר את החוויה של להיות מכור להרואין ובודד בלוס אנג'לס. מעבר לעובדה שמדובר כבר בקלסיקה מודרנית, אני נשבע לכם שגם ברגעים אלו, מישהו אי שם מנסה לנגן את הריף הפותח של השיר.
14. Guns N' Roses- November Rain
כשהמתופף מאט סורום הצטרף לגאנז אנד רוזס בהקלטות של Use You Illusion, הוא סיפר שהוא ציפה "לתת בראש" עם שירים סטייל Appetite For Destruction. להפתעתו הוא קיבל אקסל מרוכך יותר שמעדיף לתזמר כלי מיתר מאשר להגביר את הדיסטורשן.
שינוי הסטייל הזה, שבא לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר ב- November Rain המופתי, יביא את את גאנז לגבהים חדשים של הצלחה מסחרית ואמנותית.
אבל מעבר לשיר עצמו, אי אפשר שלא לדבר על הקליפ שלו שחרך את MTV והפך את גאנז אנד רוזס לשם הכי חם על הפלנטה ואת הרוק לז'אנר הכי מצליח.
כשסלאש עולה על הפסנתר של אקסל ודופק את אחד הסולואים המפורסמים בהיסטוריה בקליפ האפי לשיר הזה, הוא יצר את אחד הרגעים המכוננים של הניינטיז. רגע קטן שגרם למיליוני נערים ברחבי להרים את הגיטרה ולדמיין שהם כוכבי רוק.
13. Radiohead- Fake Plastic Trees
אחד השירים הכי עצובים של רדיוהד, וזה אומר המון. האגדה מספרת שתום יורק פרץ בבכי לאחר שסיים להקליט את השיר. בין אם זה נכון ובין אם לא, אי אפשר שלא לשמוע ולהרגיש עד כמה יורק מחובר למילים שלו ועד כמה הן נוגעות בו.
זהו אחד השירים הבודדים מהתקופה הראשונה שלהם שרדיוהד מקפידים לנגן בהופעות גם כיום ולא סתם זהו גם בדרך כלל מסמר הערב. עד כמה שהשיר הזה עצוב, כך הוא גם יפה.
12. Smashing Pumpkins- Disarm
מבין כל שירי הרוק המכסחים שאפיינו את תחילת הקריירה המטאורית של ה'פמפקינס', דווקא הבלדה הזאת היא המפורסמת ואולי גם היפה מכולן.
"אף פעם לא באמת היה לי את האומץ לרצוח את ההורים שלי, אז במקום כתבתי על זה שיר" סיפר קורגן על השיר הזה שנכתב בהשראת זיכרונות הילדות הטראומתיים שלו. כמה מדהים איך הטראומה של האחד היא הנחמה של האחר. להתפרק בחיוך: Disarm של סמשינג פאמפקינס>>
11. Guns N' Roses- Don't Cry
כמה לבבות שבורים השיר הזה ליווה במהלך שנות התשעים. כמה דמעות זלגו לצליליו. בצמד אלבומי המופת, Use You Illusion, אקסל רוז כבר לא הסתפק בדיסטורשן וסולואים אלא דחף את עצמו ואת הלהקה לקצה המנעד המוזיקלי והרגשי שלה. וכשאקסל אקסל מתחבר לצד הרגיש שלו יוצאות לו פנינים חסרות תקדים ביופיין כמו שמוכיח השיר הזה שכנראה ולעולם לא יפסיק לרגש.
10. Pet Shop Boys- Being Boring
המגזין TIME בחר בשיר הזה כאחד ממאה השירים היפים ביותר שנכתבו אי פעם ולגמרי בצדק. השיר הנפלא הזה הוא סוג מסיבת פרידה מהנעורים, מהאהבות הגדולות שהיו לנו, מהחוויות, הזכרונות וגם מהחברים שנפלו בדרך.
"אף פעם לא השתעממנו" שר ניל טננט בקולו המלטף, ואכן הדבר האחרון שהפט שופ עשו בכל הקריירה הענפה שלהם הוא לשעמם אותנו.
אחרי שבשנות השמונים כבשו את העולם עם סדרת אלבומים ולהיטי ענק אלקטרוניים, הוכיחו הבויז גם ניינטיז שיש בהם הרבה יותר עומק, יכולת ונשמה. תשאלו אפילו את טרנט רוזנר ואקסל רוז שמעריצים את השיר הזה. 25 שנה ל- Behaviour של פט שופ בויז>>
9. Radiohead- Karma Police
לרדיוהד הייתה מן בדיחה פנימית כזאת על פיה כשאחד מחברי הלהקה עשה משהו לא במקום, השאר הזהירו אותו כי "משטרת הקארמה תתפוס אותו". מה שהחל כבדיחה התגלגל במוחו של יורק לאחד השירים היפים של הניינטיז העוסק בגורל ו… ובכן, קארמה.
"קארמה זה חשוב" סיפר לימים יורק. "עצם הרעיון שמשהו כמו קארמה קיים משמח אותי. השיר הזה מוקדש לכל מי שעובד בחברות גדולות. זה שיר נגד בוסים".
השיר גם ידוע כמובן בזכות הקליפ המדהים והאולטרה מפורסם שלו שבוים על ידי ג'ונתן גלזר שאף ביים את Just, עוד אחד מהקליפים אדירים שצולמו אי פעם.
8. Oasis- Live Forever
אלבום הבכורה של אואזיס היה כל מה שהקהל האנגלי היה זקוק לו באמצע שנות ה-90. חבורה של צעירים משולי מעמד הפועלים ששרים ללא רסן על הרצון לברוח מחיי היום יום האפורים לסיגריות, לאלכוהול ולחלומות על הצלחה ענקית ככוכבי רוק.
דווקא Live Forever מציג את הצד הרגיש יותר של הלהקה עם טקסט נוסטלגי משהו, שמזכיר אפילו את הגינה של בית משפחת גאלאגר. השיר הזה הוא גם הסיבה העיקרית שהלהקה הכבר מגובשת של ליאם הסכימה לצרף לשורותיה את נואל אחרי שהאחרון הציג בפניהם את השיר שכתב. ללא ספק ההחלטה הטובה ביותר בחייהם.
7. Pink Floyd- High Hopes
לא רק שמדובר באחד השירים הפחות מוערכים שלא בצדק ברפרטואר העצום של פינק פלויד, אלא באחד השירים הכי לא מוערכים Ever. פנינה חבויה שנועלת באופן מושלם קריירה חסרת תקדים של להקה גדולה מהחיים (ותסלחו לי שאני לא מחשיב את The Endless River).
המילים הנוסטלגיות מרפרפות לילדות של חברי הלהקה ויוצרות מסמך מרגש בטירוף לסופה של תקופה. סולו הסלייד המפורסם של גילמור בסוף השיר הוא מהמשובחים והיפים בקריירה שלו וזה לכשעצמו אומר המון. גם הקליפ היוצא מן הכלל הוא אחד היפים שאי פעם צולמו. שבע דקות של בגן עדן. 25 שנה ל- The Division Bell>> "נהר אינסופי"- High Hopes של פינק פלויד>>
6. Nirvana- Smells Like Teen Spirit
זה אולי לא השיר הכי יפה של העשור, אולי לא השיר הכי יפה של תנועת הגארנג', לעזאזל זה אפילו לא השיר הכי יפה ברפרטואר של נירוונה, אבל זה בהחלט השיר הכי משפיע של העשור.
"רוח הנעורים" של קורט קוביין ונירוונה גרמו למיליוני אאוטסיידרים ברחבי העולם להרגיש טוב עם עצמם. הוא גרם למיליוני בני נוער זועמים ומרדניים להחזיק גיטרה, להתהדר בחולצת פלנל מאובקת ולחבק את הזעם, הכעס והעצב שמקונן בתוכם. זה בסדר להיות בן נוער, זה בסדר להיות שונה, זה בסדר להיות פשוט אתה וזה מה שהפך את קורט קוביין לקולו של דור.
5. Smashing Pumpkins- Tonight Tonight
"החומה של דור האיקס" כינה בילי קורגן את יצירת המופת שלו מ- 1995, Mellon Collie and the Infinite Sadness, ואכן היא הייתה קולו של דור. דור הגראנג' דור הנוער הזועם, האאוטסיידר שמתקשה למצוא מקום בעולם.
המוזיקה של קורגן ו"הדלעות" תמיד הייתה יותר ניסיונית והטקסטים יותר פיוטיים, אולי בגלל זה תיאורי העצב האינסופי שלהם דיברו אל מיליוני בני נוער מתוסכלים בכל העולם.
אחרי שנים שלא שמעתי אותו, לפני כמה שבועות קפץ לי ברדיו Enjoy the Silence ואני חושב שרק אז, אחרי כל כך הרבה שנים, הצלחתי באמת לתפוס עד כמה הוא מדהים.
יש שירים שלא משנה כמה ינגנו אותם, כמה יחרשו עליהם, כמה יטחנו אותם וכמה חשבתם שאתם מכירים אותם. הם אף פעם לא ימאסו. שירים שהם פשוט מושלמים ו- Enjoy the Silence הוא אחד כזה.
מרטין גור מנסח בשיר הזה מסר גלובלי שכל אדם יכול להזדהות איתו: הצורך בשקט ובמרגוע בתוך העולם המטורף הזה. דווקא בעידן הדיגיטל חסר המעצורים והעכבות שאנו חיים בו, השיר הזה מקבל משנה תוקף והופך להיות רלוונטי אולי יותר מתמיד. עדיין נהנים מהשקט: דפש מוד- Enjoy the Silence>>
3. Pulp- Common People
הבריט פופ היה קולם של מעמד הפועלים. קולם של "פשוטי העם" ואנשי מעמד הצווארון הכחול שעבדו קשה במפעלים במהלך היום ואת מעט הזמן הפנוי שהיה להם בערב הקדישו לבירה, סיגריות, מוזיקה וכדורגל.
על הפער הזה בדיוק שר בפואטיות מעוררת השתאות ג'ארוויס קוקר ב- Common People. זהו סיפור אהבה בין נערה מהמעמד הגבוה לבין בחור פשוט ששר לה שהיא לעולם לא תבין איך לחיות כאחד העם.
"לעולם לא תחיי כמו פשוטי העם, לעולם לא תעשי מה שפשוטי העם עושים, לעולם לא תכשלי כמו פשוטי העם, אף פעם לא תראי את החיים שלך נעלמים אל האופק…". מושלם. 15 שירי הבריטפופ הגדולים ביותר>>
2. Bjork- Hyperballad
יש שירים שקשה לתאר במילים עד כמה הם יפים ו- Hyperballad הוא אחד כזה. שיר שנוגע בשלמות ומצליח לטלטל, לרגש ולהפעים בעת ובעונה אחת.
ביורק נכנסת בשיר לנעליה של אישה שקמה מוקדם מאוד בכל בוקר בכדי לפסוע לקצה צוק שלידו היא חיה ולהשליך ממנו שלל חפצים. בעודה צופה בהם מתרסקים היא מדמיינת איך זה יהיה כשהיא תקפוץ משם. הניגוד בין המעשה האלים והמחשבה האובדנית, עוזר לה לחזור הביתה למערכת היחסים האובר מגוננת שלה.
השיר הזה משלב בתוכו שלל סגנונות וז'אנרים כמו שביורק אוהבת לעשות ונחשב לאחת מפסגות היצירה שלה ושל הניינטיז בכלל. קטע שהשפיע על דורות של אמנים וזכה לאינספור גרסאות כיסוי. בקיצור, קלסיקה מודרנית.
1. Radiohead- Paranoid Android
לא רק השיר הכי יפה ברפרטואר של רדיוהד, אלא השיר הכי יפה וחשוב של העשור כולו. בהרבה מובנים, Paranoid Android מסכם את כל התמות שרדיוהד עוסקים בהן ב- OK Computer ובקריירה שלהם בכלל: בדידות קיומית, פחד מטכנולוגיה, פרנויה, כאוס והכל באריזה מוזיקלית אחת מפעימה במיוחד.
למרות אורכו (6:27) רדיוהד סרבו לקצץ את השיר עבור הרדיו וכך הצליחו שלא להרוס אפילו קמצוץ מהקסם שלו. זה מתחיל אקוסטי, ממשיך כאוטי, עובר מארבע רבעים לשבע שמיניות (סליחה על המונחים המוזיקולוגיים), מתפוצץ בסולו אדיר ונמוג באחת הסיומות הגדולות ביותר שנכתבו אי פעם.
כמובן אי אפשר גם בלי קליפ האנימציה המופלא וההזוי בעת ובעונה אחת שבוים על ידי השוודי, מנגוס קרלסון. קרלסון יצר בשנות התשעים סדרת אנימציה בשם "רובין" שחברי הלהקה מאוד אהבו ולכן הם גם פנו אליו שיפיק להם את הקליפ על בסיס הדמות של רובין. ל- MTV זה הספיק והקליפ שודר ללא הפסקה.
עד היום מדובר בשיר לא פחות ממהפכני בעולם המוזיקה הפופולרית שהשפיע על דורות של אמנים ומפיקים ושינה את הדרך בה חושבים מוזיקה ומרכיבים שיר.
כל מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שאני בדרך כלל כותב פוסטים חופרים על מהות המוזיקה והקשרים החברתיים שלה וביקורות אלבומים ובלה בלה בלה. אבל יש לי גם פטיש ענק לעובדות ופרטי טריוויה מוזיקליים שמעניינים רק אנשים שהם באמת חולי מוזיקה. קבלו 40 עובדות מדהימות ומעניינות במיוחד שצברתי לאורך הדרך.
1. Bohemian Rhapsody של קווין הוא ללא ספק אחד השירים האהובים בהיסטוריה. אולי בגלל זה הוא הגיע למקום הראשון במצעד המכירות הבריטי ב-4 שנים שונות. איך הדבר המוזר הזה קרה אתם שואלים? ובכן, השיר כבש את ראש המצעד לראשונה ב-8 נובמבר 1974 ונשאר שם 9 שבועות, כלומר עד ינואר 1975. לאחר מותו של פרדי מרקורי, שוחרר השיר שוב כסינגל ׁ(יחד עם השיר These Are the Days of Our Lives) ב- 5 בדצמבר 1991 ושהה במקום הראשון 5 שבועות ארוכים עד ינואר 1992.
2. לפני שהתפרסמו: אלביס פרסלי היה נהג משאית, סטינג מורה לאנגלית, מדונה מלצרית ב'דאנקן דונאטס וג'וני קאש מפענח קודים מוצפנים בצבא. אקסל רוז אגב קיבל 8 דולר לשעה כדי לעשן סיגריות במסגרת ניסוי באוניברסיטת UCLA.
3. ואם כבר עבודות הזויות, הסיבה שבגללה בקליפ לשיר Smells Like Teen Spirit של נירוונה מופיע שרת עם מגב ודלי (ובכלל אווירה בית ספרית עם שחקני כדורסל, מעודדות וכו') היא בגלל שקורט קוביין נאלץ לעבוד כשרת בבית הספר בו למד. תקופה שצילקה אותו קשות ועיצבה את אישיותו המרדנית.
4. הקליפ הראשון שאי פעם שודר ב-MTV הוא Video Killed the Radio Star של 'הבאגלס'. הקליפ הראשון ששודר אי פעם ב- MTV אירופה הוא Money For Nothing של 'דייר סטרייטס'. הקליפ הראשון ששודר אי פעם בערוץ 24 הוא "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" של רמי פורטיס.
5. Blue Monday הקלאסי של ניו אורדר הוא סינגל ה- 12 אינצ' הנמכר בהיסטוריה. כמה חבל שעל כל עותק שנמכר הלהקה הפסידה כסף מכיוון שעלות יצור עטיפת הדיסקט המיוחדת שלו הייתה גבוהה מעלות המכירה. אאוץ'.
6. ואם כבר ניו אורדר, אז כשחמישה מוזיקאים מלאס וגאס חיפשו שם ללהקה המתגבשת שלהם, הם החליטו להיעזר בלהקה פיקטיבית מתוך הקליפ לשיר Crystal של ניו אורדר. שם הלהקה: The Killers.
7. שמו של הנגן היחד שלא מתהדר בזקן בלהקת ZZ Top הוא פרנק בירד (Beard).
8. ארגון זכויות בעלי החיים הבינלאומי, PETA, ביקש מצמד ה- Pet Shop Boys (או כפי שכינתה אותם תקשורת המוזיקה בארץ בשנות השמונים: "נערי חנות חיות המחמד"), לשנות את שמם ל-Rescue Shelter Boys. מיותר לציין שהצמד סרב בנימוס בריטי אופייני לבקשה ההזויה.
9. לריק אלן, המתופף של דף לפרד, יש רק יד אחת.
10. ויקטור ויליס, הסולן המיתולוגי וכותב רוב הלהיטים המפורסמים של הוילג' פיפל, הוא סטרייט. עובדת בונוס, אישתו הראשונה הייתה פלישיה איירס-אלן, מי ששיחקה את קלייר הקסטבל ב"משפחת קוסבי".
11. פול סיימון זכה באיזשהו פרס גראמי לפחות פעם אחת במהלך 5 עשורים רצופים. משנות ה-60 ועד ה-2000. כבוד.
12. ללהקת הדאת' מטאל Hatebeak יש סולן ממש מיוחד מאוד בשם וולדו. מה מיוחד בו? ובכן וולדו הוא… תוכי. קונגו אפריקאי אפור ליתר דיוק ואני נשבע לכם שלא המצאתי את זה.
13. מורטון הרקט, סולנה של A-Ha, מחזיק בשיא האירופאי עבור שירת התו היחיד הארוכה ביותר בשיר פופ. זה קורה בלהיט הענק של הלהקה, Summer Moved On, מ- 2001 בו שר הרקט תו אחד יחיד מבלי לעצור במשך 20.2 שניות.
14. אלביס פרסלי הוא במקור בלונדיני. הוא החל לצבוע את שיערו בשחור רק בגיל 15. ולחשוב שהיום כולם רוצים להיות בלונדיניים.
15. את העובדה ש- Thriller של מייקל ג'קסון הוא האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים כולם יודעים. אבל האם אתם יודעים מהו האלבום הנשי (של זמרת) הכי נמכר בכל הזמנים? ובכן התשובה הזאת הולכת להפתיע אתכם: Come on Over של שאניה טווין משנת 1997.
16. זוכרים את להקת ה- One Hit Wonder מהניינטיז: Chumbawumba? נו אלה ששרים את Tubthumping. עדיין לא? נו טוב זה לא שהפסדתם יותר מדי. בכל אופן אז רק שתדעו שהם מחזיקים בשיא גינס לאלבום בעל השם הארוך ביותר בהיסטוריה (קחו אוויר):
The Boy Bands Have Won, and All the Copyists and the Tribute Bands and the TV Talent Show Producers Have Won, If We Allow Our Culture to Be Shaped by Mimicry, Whether From Lack of Ideas or From Exaggerated Respect. You Should Never Try to Freeze Culture. What You Can Do Is Recycle That Culture. Take Your Older Brother's Hand-Me-Down Jacket and Re-Style It, Re-Fashion It to the Point Where It Becomes Your Own. But Don't Just Regurgitate Creative History, or Hold Art and Music and Literature as Fixed, Untouchable and Kept Under Glass. The People Who Try to 'Guard' Any Particular Form of Music Are, Like the Copyists and Manufactured Bands, Doing It the Worst Disservice, Because the Only Thing That You Can Do to Music That Will Damage It Is Not Change It, Not Make It Your Own. Because Then It Dies, Then It's Over, Then It's Done, and the Boy Bands Have Won. לא נגעתי.
17. מטאליקה היא הלהקה הראשונה והיחידה שהופיעה בכל 7 היבשות בעולם אחרי שהופיעה באנטרטיקה ב- 2013.
18. לפני שקראו להם הביטלס, ארבעת המופלאים מליברפול קראו לעצמם Johnny and the Moondogs או בעברית צחה, "ג'וני וכלבי הירח".
19. שלוש חברות מוזיקה בלבד אחראיות ללמעלה מ-80% מהמוזיקה לה אתם מאזינים: Sony BMG, Warner Music Group ו- Universal Music Group.
20. השיר לו בוצעו הכי הרבה גרסאות כיסוי בהיסטוריה הוא Yesterday של הביטלס. למעלה מ- 3000 כאלה כבר קיימים.
21. הקול מאחורי ה- I'm Loving it, הג'ינגל המפורסם של מקדונלדס, הוא לא אחר מאשר קולו של ג'סטין טימברלייק. הזמר האמריקאי קיבל סכום צנוע של 6 מיליון דולר עבור העניין.
22. מחקר אוסטרלי גילה שכוכבי רוק חיים בממוצע 25 שנה פחות מאנשים רגילים. מועדון ה- 27 מישהו?
23. שלושת חברי נירוונה סולקו ממסיבת ההשקה של אלבומם Nevermind אחרי שפתחו במלחמת אוכל ספונטנית.
24. שמו האמיתי של אלטון ג'ון הוא רג'ינלד קנת' דווייט, של מרלין מנסון הוא בריאן יו וורנר, של ליידי גאגא הוא סטפני ג'ואן אנג'לינה גרמנוטה ושל לורד הניו-זילנדית הוא (קחו אוויר מספר 2) אלה מריז'ה יאני יליח אוקונור.
25. דקסטר הולנד, סולנה של 'אופספרינג (Offspring), הוא דוקטור לביולוגיה מולקולרית בעוד שבריאן מיי, גיטריסט להקת Queen האגדית, מתהדר בתואר דוקטור באסטרופיזיקה.
26. ליאו פנדר, ממציא גיטרות הפנדר המפורסמות עליהם ניגנו במהלך ההיסטוריה אמנים כמו דייויד גילמור, ג'ימי הנדריקס, ג'ון פרושיאנטה, אריק קלפטון ואחרים, מעולם לא ידע לנגן בגיטרה.
27. Baby One More Time הוצע תחילה ללהקת הבנות TLC, השיר Toxic הוצע לקיילי מינו ו- I'm a Slave 4U הוצע לג'נט ג'קסון. מה שמעלה את השאלה: בריטני ספירס, אמנית בעלת חוש ריח ללהיטים או פח אשפה מוזיקלי?
28. השיר All Around the World של אואזיס מחזיק בתואר השיר הארוך ביותר (09:38) שהגיע אי פעם למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי.
29. האלבום Born in the USA של ברוס ספרינגסטין משנת 1984, היה הראשון שהופץ בצורה מסחרית בארה"ב על גבי CD.
30. Sledgehammer של פיטר גבריאל, הוא הקליפ המשודר ביותר בהיסטוריה של MTV.
31. אדי ואן הלן מנגן גיטרה ב- Beat it של מייקל ג'קסון, ג'וני דפ (כן כן, השחקן) מנגן את גיטרת הסלייד ב- Fade in-Out של אואזיס, דייב גרוהל פינק בגיטרה את דייויד בואי בקאבר לניל יאנג I’ve Been Waiting For You ו- While My Guitar Gently Weeps לא היה יפה כל כך לולא היה זה אריק קלפטון שסיפק את צלילי הגיטרה המפורסמת.
32. ג'וש הום שר קולות רקע בשיר Knee Socks של ארקטיק מאנקיז (Arctic Monkeys), מייקל ג'קסון תרם את קולו לפזמון השיר Somebody's Watching Me של רוקוול, סטינג מלחשש ב- Money for Nothing של דייר סטרייטס, ג'ון לנון הצטרף ל- Fame של דייויד בואי ואם תקשיבו היטב, תוכלו לשמוע את קולו של בואי עצמו מעטר את Reflektor של ארקייד פייר (Arcade Fire)..
33. מעבר להיותה סדרה מוערכת שנצפית על ידי מיליונים ברחבי העולם, מסתבר שלמשחקי הכס יש לא מעט מעריצים מוזיקאים. בין הלהקות והמוזיקאים שהתארחו בסדרה כניצבים ובתפקידי אורח תוכלו למצוא את: אד שירן, וויל צ'מפיון מ'קולדפליי', גארי לייטבאדי מ'סנואו פטרול', חברי להקת 'סיגור רוס', חברי להקת המטאל 'מאסטודן', להקת Of Monsters and Men ועוד…
34. הג'זיסט המפורסם בהיסטוריה, לואי ארמסטרונג, ענד כל חייו שרשרת עם מגן דוד ודיבר יידיש שוטף למרות שלא היה יהודי. הסיבה? ארמסטרונג שגדל בעוני מחפיר (אביו נטש אותו בילדותו ואימו הייתה זונה) מצא בית חם אצל משפחת קרנופסקי היהודית שאימצה אותו לחיקה כאילו היה משלהם ואף העסיקה אותו בעסק המשפחתי. לאות כבוד לחברי המשפחה החליט ארמסטרונג לענוד למשך כל חייו מגן דוד.
36. להיט הניינטיז הענק של שינייד אוקונור, Nothing Compares 2 U, נכתב בכלל על ידי… פרינס והוקלט על ידי פרויקט הצד שלו, The Family. עוד כמה שירים שלא תאמינו שהם קאברים תוכלו למצוא בפוסט קאברים שלא ידעתם שהם קאברים ממש כאן.
37. והנה סיפור שכל ישראלי אוהב להתגאות בו. המדינה הראשונה בה זכו 'רדיוהד' (Radiohead) להצלחה היא לא פחות מאשר ישראל. לפני שהפכה להיות מפלצת אצטדיונים ואחת הלהקות המוערכות בדורה, Creep תפס בארץ ברמות מטורפות (ותודה לפרסומת של ליאור מילר ויעל אבקסיס) והפך את הלהקה לסנסציה מקומית. כך שבאזור 1993, ניתן היה לתפוס את חברי הלהקה בין היתר חותמים על דיסקים בדיסק סנטר ומופיעים ברוקסן ובקיסריה. לא פחות ממדהים.
38. פעם תהיתם מי זאת "אנני" שמייקל ג'קסון שואל אותה אם היא בסדר בלהיט הענק שלו מ- 1987, Smooth Criminal? אז למי שלא יודע בובת אנני (Annie Doll) זו שמה הבובה עליה מתאמנים בהגשת עזרה ראשונה, והדבר הראשון שעושים בעת הגשת עזרה ראשונה הוא לשאול את המטופל "האם אתה בסדר". מכאן כל מי שעבר סדנת עזרה ראשונה יודע שהדבר הראשון שעושים הוא לשאול: ?Annie Are You OK. בום.
39. להקת הרוק הכבד, Rockbitch, שהורכבה בעיקרה מנשים ופעלה בין השנים 1984-2002, נהגה להופיע בעירום מלא, לבצע אקטים מיניים מפורשים על הבמה ובשיא הערב לזרוק קונדומים לקהל ולבחור מתוכו צופים שיצטרפו להרכב מאחורי הקלעים לאורגיה ענקית. ללא ספק מעניק משמעות נוספת לסקס, סמים ורוקנ'רול.
40. לפני שרוברט צימרמן הלך על שם הבמה, בוב דילן, הוא כינה את עצמו אלסטון גאן.
ניכור, מרדנות, אהבה, חברות, Nevermind נוגע בכל הנושאים שלעד יעסיקו את בני הנוער ולכן הוא גם תמיד ישאר רלוונטי. כל כך הרבה שנים עברו מאז יצא והוא עדיין מריח כמו רוח נעורים.
ציון המועדון: ★★★★★
כש- Nevermind יצא הייתי רק בן 6. צעיר מדי בכדי להרגיש את הדף הפיצוץ של מהפכת הגראנג' שהגיע מסיאטל. כתוצאה מכך, לא ממש גדלתי על המהפכה האלטרנטיבית שסחפה את העולם במחצית הראשונה של שנות התשעים.
בזכות אחי הגדולים התחנכתי על ברכי 'פינק פלויד', 'הקיור', 'גאנז אנד רוזס', 'אואזיס' ואחרים. קוביין פחות היה נוכח בחיי כשגדלתי.
כנראה זו גם הסיבה שבגללה המוזיקה של השלישייה מאברדין וושינגטון (לא, הם לא מסיאטל) תמיד עברה קצת מעלי.
זה לא שהיא לא הייתה טובה או שלא האזנתי ל-Nevermind עשרות פעמים אבל איכשהו, במשך המון שנים, האלבום הזה לא נגע בי כמו שהוא "אמור" היה לנגוע בי על פי כל המצעדים, הביקורות, הסרטים הדוקומנטריים והאגדה שהפך להיות.
גם כשלמדתי לנגן על גיטרה וניגנתי במשך שנים את Smells Like Teen Spirit ,Come as You Are ואחרים, זה היה כאילו על אוטומט, משהו שאתה חייב להכיר ולנגן. בניגוד לתינוק שעל העטיפה האייקונית שלו, אני מעולם לא צללתי אל תוך Nevermind בניסיון אמיתי להבין מה יש בו.
אבל כל זה השתנה ברגע שהתחלתי לחוות אותו מחדש והפעם לא דרך העיניים שלי, אלא דרך העיניים של בני נוער אחרים.
עדיין מריח כמו רוח נעורים…
כשהתחלתי ללמוד מיד אחרי הצבא בבית הספר למוזיקה 'רימון', התחלתי להעביר גם שיעורי גיטרה.
מהר מאוד גיליתי שיש פלייליסט די קבוע של שירים שכל הגיטריסטים הצעירים שעברו דרכי חלמו לנגן. בין היתר היו שם 'גרין דיי', 'פינק פלויד', 'לד זפלין', 'הביטלס' וכמובן, 'נירוונה'.
מכיוון שמורה לגיטרה הוא קודם כל פסיכולוג ורק אז מורה, שמעתי המון הסיפורים, הרהורים, חששות וחוויות השמורות רק לאלה החווים על בשרם את גיל ההתבגרות המבלבל.
כך, למרות שלא הייתי בעצמי שם בזמן אמת, האינטרקציה עם תלמידי הגיטרה המתבגרים שלי גרמה לי להתבגר מחדש עם Nevermind ולהבין אותו כמו שלא הבנתי מעולם.
אם תרצו חוויתי התפרצות נעורים מחודשת הפעם דרך עיניהם של עשרות בני נוער ומתבגרים מרדנים שרק רצו להתפוצץ על העולם עם גיטרה ביד. בפעם הראשונה בחיי הבנתי באמת מה הופך את Nevermind לאלבום אלמותי.
"אני גרוע במה שאני הכי טוב בו…"
עוד מימיו הראשונים, סוד ההצלחה של הרוקנ'רול היה נעוץ בעובדה שהוא פנה בעיקר לבני נוער. למעשה, לפני פריצתו בשנות ה-50, לא היה בכלל שוק כזה שנקרא 'בני נוער'.
הסגנון החדש, הבועט והסקסי היה אנטיתזה לעולם המבוגרים הממסדי והמיושן והתאים כמו כפפה ליד עבור צעירי אמריקה ובריטניה שבדיוק נכנסו לגיל ההתבגרות – גיל בו הם מחפשים משמעות לחייהם ובעיקר דרך למרוד במוסכמות.
האפקט הזה הוא שהטעין לעד את הרוקנ'רול במשמעויות החתרניות שמלוות אותו עד היום ולפסקול המושלם עבור צעירי העולם.
כמו עשרות אלבומים לפניו, גם Nevermind פונה לבני הנוער ולמרכיב האנטי קונפורמי שבהם. אבל ההבדל הוא שבעוד אלבומים אחרים מדברים על בני הנוער, Nevermind מדבר אל בני הנוער. אם להיות קצת פחות פיוטי, Nevermind הוא אלבום שמסתכל לבני הנוער בלבן של העין ועוסק בכל מה שמעניין אותם.
כך למשל, Smells Like Teen Spirit הוא המנון האאוטסיידרים המושלם. Breed הוא מחאה כנגד ההתברגנות, מוסד הנישואין וכל מה שמצופה מהצעיר הממוצע להיות כשיגדל, Come as You Are הוא שיר על צביעות ועל האופן בו אנשים מצפים ממך להתנהג, Lithium הוא מניפסט על תיעוב עצמי וכך הלאה והלאה.
אם עדיין לא קלטתם את הנקודה אז אפשר למצוא כאן את כל הנושאים עליהם כותבים בני נוער ביומנים שלהם לפני השינה (או בסטטוס של 90 תווים בעידן הנוכחי).
דוברו של דור ה-X
כל שיר ב-Nevermind הוא חץ מדויק אל תוך ליבם של בני הנוער אך זה בלבד לא היה מבטיח לאלבום חיי נצח. מה שכן סייע בכך הוא דמותו הכריזמטית להחריד של קורט קוביין שהפך בעל כורחו לגיבור (או אנטי גיבור, תלוי איך מסתכלים על זה) עבור אותו דור של צעירים.
בכדי שיצירה תצליח בקנה מידה כל כך גדול כמו שהצליח Nevermind, חייב להיות בה מרכיב אותנטי, ואין אדם אותנטי יותר שידבר לבני הנוער בגובה העיניים מאשר קורט קוביין- הילד הדחוי שבא ממשפחה מפורקת, סבל מהצקות, התמכרות לסמים, דיכאון ושהשיא שלו בחיים היה כשחזר לעבוד כשרת בבית הספר בו למד (השפלה שצלקה אותו לעד וזכתה למחווה בקליפ ל-Smells Like Teen Spirit).
אם יש יוצר שמכיר את נפשו המיוסרת של בן הנוער הממוצע הרי זהו קוביין שבמיומנות מופלאה וטונות של הזדהות ורגישות, שר לצעירי העולם בדיוק את מה שהם הרגישו ועד היום זה עדיין עובד כמו קסם.
"היום מצאתי את החברים שלי, הם בתוך ראשי…"
ועם כל זה, Nevermind הוא לא אלבום פורץ דרך, הוא לא האלבום הכי טוב בכל הזמנים ולעזאזל הוא אפילו לא האלבום הכי טוב בניינטיז. אבל הוא כן אלבום נצחי כי הוא נוגע בנושאים שליד יעסיקו את בני הנוער.
יצירת מופת שהביאה ז'אנר חדש ואלטרנטיבי מהשוליים ישירות אל תוך המיינסטרים וגרמה לאחת ממהפכות הרוק הגדולות שידע העולם מאז שנות ה-50.
להקות אחרות שהגיעו בעקבות נירוונה כמו 'פרל ג'אם', 'סמשינג פאמפקינס', 'סאונדגארדן' ואחרות, חבות ל-Nevermind וקורט קוביין לא רק את ההצלחה שלהן, אלא את החשיבות שמתלווה אליהן כמי שנשאו את דגל הגראנג' והמשיכו להשמיע את קולם של הצעירים.
גם היום, כל כך הרבה שנים מאז שיצא, ממשיך Nevermind להיות פסקול ההתבגרות המושלם עבור מיליוני צעירים מסביב לעולם ויצירת חובה עבור כל מי שאוהב רוק. עם כמה שקורט קוביין סרב להפנים את זה, כנראה שלעד נגזר עליו להיות קולו של דור.
הניינטיז היו עידן הזהב של MTV והדיסקים. בהעדר יו-טיוב, iTunes, Spotify ואחרים, הליכה לחנות דיסקים ורכישת האלבום האהוב עלייך, הייתה חוויה שבשגרה. זה הזמן לעשות כבוד (גם אם מפוקפק) לחלק מהאלבומים שאפשר היה למצוא בכל בית בישראל בשנות ה-90. זהירות, פוסט נוסטלגיה לפניכם.
במחצית הראשונה של שנות ה-90, סלאש, דף ובעיקר אקסל רוז, היו הדבר הכי חם בעולם. עם שירים שהגדירו מחדש את גבולות הרוק, קליפים מטורפים שפומפמו ללא הרף ב-MTV וים של פוזה, כבשו "רובים ושושנים" (כפי שכונו בתקשורת הישראלית במשך שנים) את העולם וגם את הפרובינציה המקומית שלנו.
פוסטרים, ציורי קיר, קעקועים וכמובן אלבומי הלהקה, היו מראה מאוד נפוץ בארץ בשנות התשעים.
שיאה האמנותי של הלהקה הגיע עם צמד האלבומים Use Your Illusion 1+2 שניפקו להיטי ענק כגון Civil War, November Rain, Estranged, וכמובן Don't Cry האלמותי שמתנגן לפחות פעם בשבוע באיזושהי תחנת רדיו מקומית.
התוצאה? כל בית שמכבד את עצמו בישראל החזיק לפחות באחד משני העותקים של Use Your Illusion, והאמת? די בצדק.
Pet Shop Boys- Very
הניינטיז לגמרי היו תור הזהב של הדיסק ומעבר למוזיקה טובה, אחת הדרכים להתבלט היתה להשקיע בעטיפות הדיסקים בכדי לעניין ולהזמין את המאזין הפוטנציאלי.
הפט שופ בויז תמיד היו אשפים כל הקשור לצד הויזואלי המלווה את המוזיקה שלהם, ואלבומם החמישי, Very, לא היה שונה. האלבום הציג לראשונה עטיפת פלסטיק מיוחדת בצבע כתום עם עיגולים בולטים ממנו, בעיצוב ייחודי שלימים יכונה "עטיפת הלוגו".
העובדה שבתוך "עטיפת הלגו" הייתה גם אסופת שירי פופ מדהימה, סייעה כמובן לאלבום הזה להיות אחד הנמכרים בישראל של שנת 1993. למעשה, Very זכה בארץ בתואר אלבום השנה ו-Go West מתוכו לשיר השנה.
זכורה במיוחד גם הפרודיה על הבויז בפרסומות לקטשופ אסם. פרודיה שתזכה אותם לעד בכינוי הלא ממש מחמיא, "הקטשופ בויז".
Spice Girls- Spice
אם את בחורה וגדלת בניינטיז, תודי בזה, אין שום סיכוי בעולם שלא החזקת עותק של אלבום הבכורה של חמישיית הבנות הבריטית. מדובר באלבום הנשי הנמכר ביותר אי פעם ואחד האלבומים הנמכרים בהיסטוריה.
למעלה מ-30 מיליון עותקים (!) מכר האלבום הזה אני נשבע לכם שלפחות חצי מהם נמצאים איפשהו עדיין ברחבי ישראל.
Hitman 7
6 אלבומים. 6 אלבומי אוסף תחת המותג Hitman, הוציאה חברת התקליטים הישראלית, "הד ארצי" ואין לי מושג למה דווקא Hitman 7 הפך להיות סנסציה ענקית.
באמת שאין מצב שהאזנתם למוזיקה בשנות התשעים מבלי לפחות להיחשף לאלבום הלהיטים הזה שמכר בישראל בלבד למעלה מ-200,000 עותקים! מספר מטורף במונחים מקומיים.
החל מ- Tic, Tic Tac, דרך "מקרנה" ועד "קוקו ג'מבו", כל כך הרבה שירים גרועים יש באוסף הזה שההצלחה שלו באמת נשגבת מבינתי, אבל עם מספרים כאמור, אי אפשר להתווכח. לפחות פט שופ בויז ודייויד בואי היו שם…
Oasis- What's The Story Morning Glory
בשנות ה-90, אואזיס היו הלהקה הכי גדולה ביקום. ההשוואות לביטלס עפו לאוויר כל שני וחמישי והאחים גאלאגר מילאו אייטמים ב"ראש 1" ו"מעריב לנוער" בלי הפסקה.
אלבום הבכורה של הלהקה, Definitely Maybe, אמנם הפך אותם לכוכבים בבריטניה, אבל רק באלבומם השני, (What's the Story (Morning Glory, הם הפכו לסנסציה גלובלית, בעיקר בזכות Wonderwall- להיט הענק שלהם מתוך האלבום.
כמובן שגם בישראל ההצלחה של אואזיס ו- Wonderwall הייתה ענקית, ולכן מעטים האנשים שלא החזיקו בביתם עותק של האלבום. שהאמת? נשמע מעולה עד היום!
Nirvana- Nevermind
מהפכת הגראנג' לא פסחה על ישראל. לא משנה בני כמה הייתם כשקורט קוביין החזיר את הצבע ללחיים של כל חובב רוק ממוצע, אין מצב שלא החזקתם עותק של Nevermind בבית.
Smells Like Teen Spirit שהתנגן כל שנייה ב-MTV הפך להמנון הרוק הרשמי של העשור ואת האלבום השני של נירוונה לאחד המצליחים בעשור והנמכרים ביותר גם בישראל. למתעקשים, כן, גם Ten של פרל ג'אם כיכב יפה בישראל, אבל לא כמו Nevermind.
Cranberries- No Need to Argue
לא משנה כמה ניסית להתחמק מזה, צעקות ה"זומבי" של דלורס אובריין ז"ל בקעו מעשרות חדרים של נערים ונערות חובבי רוק בישראל. לרגע אחד בהיסטוריה היה נדמה שהקרנבריז עוד עשויים לדגדג את U2 בקרב על התואר הלהקה האירית הגדולה בעולם.
זה כאמור לא קרה, אבל עשרות ישראלים נותרו נאמנים לקרנבריז והותירו אותם די אהובים במחוזותינו גם כיום. בכל מקרה, אני זוכר בצורה מאוד ברורה, שאין הרבה בתים שביקרתי בהם בשנות התשעים שלא התהדרו באלבום הזה.
פסקולי הסרטים "שומר הראש" ו"אישה יפה"
מכירות האלבומים בניינטיז לא פסחו על תעשיית הקולנוע וכל סרט שכיבד את עצמו התהדר בפסקול עם מיטב אמני התקופה. זו הייתה שעתם המאוד יפה של הפסקולים ושניים מהם הפכו לבני בית כמעט בכל סלון בישראל.
מדובר כמובן בפסקולים ללהיטי הניינטיז "אישה יפה" עם המגה להיט של רוקסט It Must Have Been Love הצ'יזי אך האפקטיבי, וזה של "שומר הראש" עם הקאבר המעיק של ויטני יוסטון ז"ל לקלסיקה I Will Always You.
אגב, גם הפסקול ל"מלך האריות" של דיסני לא היה מחזה נדיר (בלשון המעטה) בשנות התשעים בישראל.
Fugees- The Score
הרבה לפני שוייקליף ז'אן ולורן היל איבדו את זה, הם חברו לראפר, פארז, (בן דודו של ז'אן) ויחד שחררו את אחד מאלבומי ההיפ הופ (אר נ' בי אם אתם ממש מתעקשים) המשפיעים בהיסטוריה ובניינטיז בפרט.
באופן מפתיע, דווקא בארה"ב הם לא היו הצלחה מיידית אבל בישראל ובאירופה זו הייתה אהבה ממבט ראשון. אני נשבע לכם ש- Ready or Not, הלהיט הענק של The Score התנגן לפחות פעם בשעה ב-MTV, מה שהכניס את ההיפ הופ מהדלת הראשית כמעט לכל בית בישראל.
REM- Automatic For the People
שנה בלבד אחרי ששחררו את Out of Time ואת המגה להיט ההיסטרי מתוכו, Losing My Religion, מייקל סטייפ וחבריו לא הורידו את הרגל מהגז ושחררו את אחד האלבומים שהגדירו את הניינטיז והגיעו לכל מתבגר ישראלי.
שורת להיטים חורכת מצעדים כמו Man on the Moon, Drive, The Sidewinder Sleeps Tonight, ומעל כולם, Everybody Hurts, הבטיחו לאר.אי.אם שהות נצחית בפנתאון הישראלי ושידור אינסופי בכל סוף שבוע רגוע של גלגל"צ.
בעבר פרסמתי כאן 10 קאברים גרועים במיוחד ומיותרים להחריד שהאוזן האנושית לא ממש מסוגלת לסבול. עכשיו זה הזמן לעשות כבוד דווקא לאלה ששדרגו את הגרסה המקורית אז קבלו 10 קאברים מעולים במיוחד!
Placebo- Running Up the Hill (במקור של קייט בוש)
הגרסה של פלסיבו לקלאסיקה של קייט בוש היא ההיפך הגמור מכל מה שאנחנו מכירים ואוהבים מהזמרת הבריטית המדהימה.
את התיאטרליות והפאתוס מחליפים מינימליזם ושקט עוכרי שלווה שלא רק שאינם גורעים מהגרסה המקורית, אלא מוספים לה מימד אישי ומהורהר של חשבון נפש.
אז את פלסיבו הפסקתי לשמוע אי שם בסביבות גיל 20, אבל את הדברים הטובים שהם עשו אי אפשר לקחת מהם.
9. Fine Young Cannibals- Suspicious Mind (במקור של אלביס פרסלי)
לרגע אחד בשנות השמונים, ה- Fine Young Cannibals היו הדבר הכי מגניב בסביבה, דבר שכנראה נסך בהם מספיק ביטחון לקחת את הקלאסיקה הזאת של מלך הרוקנרול ולעשות בה כרצונם.
למרות סגנון הסקא הפקנאי של הקניבלים, הקאבר הזה לגמרי עובד! עם עיבוד עדכני לזמנו וקופצני במיוחד אפילו לקשוחים ביותר יהיה חשק לעמוד על הרגליים ולהתחיל להתנועע כמו אלביס.
8. Red Hot Chili Peppers- Higher Ground (במקור של סטיבי וונדר)
סטיבי וונדר הוא אחד ממקורות ההשארה המובהקים ביותר במוזיקה של Red Hot Chili Peppers ולכן קאבר מצידם לשיר של האבא המייסד היה רק עניין של זמן.
בשנת 1989 החליטו הפלפלים להרים את הכפפה והקליטו גרסה פרועה משהו משלהם ל- Higher Ground המעולה של וונדר. הפפרס מצליחים להזריק לשיר מנה הגונה של מרץ ומעיפים אותו לגבהים חדשים, תודות לגיטריסט החדש בזמנו של הלהקה, ג'ון פרושאנטה שהיה אז כולה בן 19.
יחד עם צ'אד סמית' על התופים, פלי על הבס והכריזמה של קידיס על המיקרופון, פשוט לא היה סיכוי שהקאבר הזה יכשל.
7. Marilyn Manson- Sweet Dreams (במקור של Eurythmics)
מרלין מנסון, מרבים לקחת להיטי אייטיז ולהפוך אותם לגרסאות רוק מלוכלכות וכבדות. חלקן טובות יותר, חלקן פחות, אבל במקרה של Sweet Dreams הם שיחקו אותה. הלהקה מצליחה לתפוס את להיט הסינת'פופ של יורית'מיקס ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי.
האינטרו הכל כך מפורסם של השיר המקורי מקבל כאן עיבוד חשמלי שמצליח לשמור על הרעננות המקורית ולהוסיף לו אנרגיות מחודשות. בסופו של דבר ריף טוב הוא ריף טוב, לא משנה באיזה כלי תנגן אותו.
זה גם אחלה קטע למי שרוצה להתחיל לנגן על גיטרה חשמלית. טיפ ממני. אההה, וגם אחרי שתצפו בקליפ, סיכוי סביר שהדבר האחרון שתהנו ממנו זה חלומות מתוקים.
6. Johnny Cash- Hurt (במקור של Nine Inch Nails)
למרות שהפך כבר מזמן ללהיט גלגל"צי טחון, הגרסה הנוגעת של ג'וני קאש לקלאסיקה האינדוסטריאלית של Nine Inch Nails לא מפסיקה לרגש אף פעם. למעשה השיר הזה יושב כל כך נכון וכל כך יפה על אחד מגדולי הזמרים האמריקאים בכל הזמנים עד שקשה להאמין שהוא לא נכתב עבורו מלכתחילה.
גם הקליפ לשיר מצליח לצמרר כאשר יש המכנים אותו כ"מצבה" של האיש בשחור. אין ספק שזה אחד מהרגעים הגדולים ביותר שסיפק לנו קאש בקריירה הארוכה שלו וקרדיט ענק לריק רובין הגאון על היוזמה וההפקה.
5. Jimi Hendrix- All Along The Watchtower (במקור של בוב דילן)
בוב דילן שחרר לעולם את הקלאסיקה הזו ב- 1967 וכנראה שהיא הותירה חותם עז במיוחד על ג'ימי הנדריקס שכעבור שנה בלבד שחרר גרסה משלו.
הפעם את המפוחית הרכה מחליפה כמובן הגיטרה שמפיחה חיים אחרים ביצירה המדהימה מלכתחילה של דילן. בכלל כשהטקסט של דילן פוגש את הוירטואוזיות של הנדריקס רק דברים טובים יכולים לצאת מזה.
4. Nirvana- The Man Who Sold The World (במקור של דייויד בואי)
נירוונה עושים דייויד בואי. יש סיכוי שזה יהיה גרוע? גם אם קורט קוביין היה שר שיר של "אבבא" או של סטטיק ובן אל יש סיכוי סביר שזה היה יוצא בן זונה היה.
נירוונה ביצעו את הקאבר הזה בהופעת האנפלאגד המפורסמת שלהם בניו יורק שמאז כבר הספיקה להפוך להיסטוריה.
המראה המיוסר של קוביין וסקולו הסדוק בעודו שר את המילים "מתתי לבד לפני שנים רבות" על רקע זרי הליליות והנרות השחורים שדולקים על הבמה, הפכו בדיעבד לפרידה אחרונה. בדיוק בשביל הרגעים הללו אנחנו מאזינים למוזיקה.
3. Gary Jules- Mad World (במקור של Tears For Fears)
הקאבר הבאמת יפיפה הזה נכתב במיוחד עבור הסרט "דוני דארקו" משנת 2001. בזמן אמת הסרט לא כל כך הצליח אך עם השנים הוא זכה למעמד של קאלט.
עם ההכרה המחודשת שוחרר גם הקאבר הזה מחדש רק שהפעם הוא כובש את ראשי המצעדים משני צידי האוקיינוס ועוד בזמן כריסטמס- הזמן היוקרתי ביותר להגיע למקום הראשון במצעדי המכירות. לא פחות מנס.
השיר המקורי יצא אי שם בשנת 1982 והיה מלא סינתיסייזרים ומכונות תופים שהקנו לו הרגשה קלסטרופובית כמעט כאילו העולם באמת משתגע.
ג'ולס בגרסתו העדינה, מפשיט את השיר מכל אלמנט אלקטרוני ומשאיר אותו חשוף לצלילי פסנתר רכים ונגיעות צ'לו. לפעמים פחות זה יותר.
2. Pet Shop Boys- Always on My Mind (במקור של אלביס פרסלי)
נכון, השיר עבר הרבה גלגולים עד שהגיע לידיו של מלך הרוקנרול, אבל אין ספק כי עד שהפט שופ בויז נכנסו לתמונה, הגרסה שלו הייתה המפורסמת מכולן.
הסיפור הוא כזה: ב- 1987 התבקשו אשפי הפופ הבריטיים להשתתף בתוכנית ספיישל לציון עשור למותו של אלביס פרסלי ולכבוד המאורע הם החליטו לבצע רענון לשירו הקלאסי של הזמר, Always on My Mind.
הביצוע העכשווי והפופי בטירוף ללהיט של אלביס היה כל כך מיוחד וזכה לתגובות סופר נלהבות עד שהצמד החליט לשחרר אותו כסינגל. וכך בחג המולד של 1987 הגיע החידוש של הצמד למקום הראשון כמעט בכל מצעדי הלהיטים ברחבי אירופה והיה לאחד מלהיטי העשור.
כמיטב המסורת הפט שופ בויזית הצמד מזריק לשיר מנה הגונה של סינתיסייזרים, מכונות תופים ותיכנותים מכל הבא ליד שמעיפים אותו לרמות חדשות של גאונות. קלאסיקת פופ.
1. Jeff Buckley- Hallelujah (במקור של לאונרד כהן)
מה עוד ניתן לומר על הקטע המושלם הזה של ג'ף באקלי? לפעמים כל מה שצריך בשביל ליצור קלסיקה אמיתית זו גיטרה, רגש וכמובן גם מעט כישרון לא יזיק.
התשוקה שבאקלי מכניס לשיר, העצמה והחיבור האמיתי שלו עם הטקסט, הופכים את הקאבר הזה לרגע אלמותי שיישאר איתנו לעד. נשאר רק להתבאס על כך שלא נזכה ליהנות יותר מהכישרון הנדיר הזה.
קאבר טוב אמור לשפר את המקור או לכל הפחות להעניק לו אינטרפטציה שונה, חדשה ומרעננת וזה בטוח לא מה שקורה עם עשרת הקאברים המזעזעים האלה והמיותרים להחריד האלה.
Ronan Keating- Iris (במקור של Goo Goo Dolls)
אחרי שלא כל כך הצליחו לתקוע יתד בסצנת האלטרנטיב בארה"ב, החליטו שלושת החברים מבאפלו ניו יורק, הידועים יותר כ- Goo Goo Dolls לנסות את מזלם במיינסטרים, ואוי כמה שזה השתלם להם.
הלהיט הדביק שלהם, Iris, שיצא ב-1998 ונכלל בפס הקול לסרט "עיר של מלאכים", הפך אותם לשם מוכר בכל בית, וסידר להם מקום של כבוד בפנתיאון השירים הנטחנים ביותר בסוף שבוע רגוע של גלגל"צ.
עכשיו מילא לעשות קאבר לשיר דביק שכזה, אבל להפוך אותו לדביק עוד יותר זה כבר הישג מרשים שעומד מאחוריו יוצא להקת "בויזון", רונאן קיטינג.
הרעיון בגרסאות כיסוי הוא לתת לשיר אהוב אינטרפרטציה מעניינת, נגיעה אישית ולמעשה להזריק לו חיים חדשים. אבל קיטינג כנראה ויתר על העניין הזה ולמעשה לא עשה כלום עם השיר חוץ מלשיר אותו פחות או יותר כמו שהוא במקור. מיותר ופשוט רע.
George Michael- True Faith (במקור של New Order)
במחצית הראשונה של שנות ה- 80 New Order הייתה בשיאה ו- True Faith היה השיר הכי מרענן בסביבה. כמה חבל ש- 24 שנים מאוחר יותר, החליט ג'ורג' מייקל להרוס את הזיכרון הנפלא הזה.
למרות שהכוונות שלו היו טובות והשיר יצא במסגרת ארגון הצדקה Comic Relief, מייקל פשוט מבצע בו לינץ' מתוכנן היטב ומביך במיוחד, אפילו בסטנדרטים של מי שנתפס מענג עצמו בשירותים ציבוריים (סורי, הייתי חייב).
מאז Believe של Cher לא קיבלנו כל כך הרבה "אוטו-טיון" בשיר אחד. במילה אחת: זוועה.
Britney Spears- I Love RockN'roll (במקור של Joan Jett & the Blackhearts).
לא ברור מה חשבה בריטני ספירס כשהקליטה את הקאבר ל- I Love Rock N' Roll. צריך כישרון מיוחד בשביל לקחת את קלאסיקת רוק'נרול ולהפוך אותה לעיסת פופ לעוסה ללא טעם וללא ריח.
אין לי משהו אישי נגד ספירס ותתפלאו לשמוע שאני חושב שיש לה אפילו כמה יציאות ראויות אבל במקרה הזה היא הצליחה, ובמיומנות רבה יש לומר, להוציא כל עוקץ או שמץ של חתרנות רוק'נרולית מהלהיט המפורסם והבועט הזה.
באופן לא מפתיע השיר גם היה פלופ רציני במצעדים והוא אפילו נבחר על ידי AOL במקום ה-37 ברשימת השירים הגרועים בהיסטוריה. ואני שואל: מדוע רק במקום ה-37?
Adele- Lovesong (במקור של The Cure)
זה נורא אופנתי לאהוב את אדל. הקול העוצמתי אך המלטף, הבלדות הנוגעות והחזות האותנטית שכל כך צמאה לאהבת אמת. אבל אז הגיעה הגרסה המיותרת הזאת ליצירת המופת שכתב רוברט סמית' לאשתו- Lovesong ועלתה לכולנו על העצבים.
במקור הצליחו רוברט סמית' ו'הקיור' לזקק את הרגש הכל כך מבלבל הזה שנקרא אהבה אל תוך שלוש דקות ועשרים ושבע שניות של מופת מוזיקלית. אדל באותו זמן מצליחה רק לגרום לי להצטער שאין לידי שקית הקאה.
Celine Dion- You Shook Me All Night Long (במקור של AC/DC)
הגרסה של הדיווה הקנדית, סלין דיון, לשיר הרוק הכל כך אדיר הזה של AC/DC לא הוקלט מעולם לאלבום והוא מבוצע רק בהופעות חיות.
עכשיו שני דברים יש לי לומר על זה, אחד: תודה לאל. שתיים: לאין איזשהו צו האוסר על השחטת קלאסיקות?
Sheryl Crow- Sweet Child O' Mine (במקור של Guns N' Roses)
ואם כבר חילול קודש, מה כבר יש לומר על ההתעללות שמבצעת שריל קרואו בקלאסיקה העל זמנית של אקסל רוז וחבריו?
במקום הריף המפורסם של סלאש קיבלנו גרסה אקוסטית, חסרת מעוף ומשעממת הלהחריד לבלדה האדירה שכתב אקסל לחברתו לשעבר. אחד הקאברים המיותרים שיצאו אי פעם.
Kelly Osbourne- Papa Don't Preach (במקור של Madonna)
בשנות השמונים הייתה מדונה הילדה הרעה, החצופה והסקסית של עולם המוזיקה. היא אהבה להתגרות במוסכמות ולאתגר את הגבולות הקיימים. לכן כשהוציאה את השיר הזה עם עקיצה ברורה כלפי הפרסונה התקשורתית שבנתה לעצמה, היה לזה קטע.
אבל כשקלי אוסברון, הבת של אוזי, הוציאה בשנת 2002 את השיר הזה כחלק מאלבום הבכורה שלה וכשיר שיקדם את תוכנית הריאלטי של המשפחה, אף אחד כבר לא צחק.
קלי אוסבורן עושה לשיר גרסת עלק רוק בעזרתם של חברי להקת 'אינקבוס' (עצוב אה?) וגורמת אפילו למדונה להצטער על השיר הזה.
Five- We Will Rock You (במקור של Queen)
וואלה לא ברור למה דינוזאורי רוק כל כך ותיקים ומוערכים נותנים ללהקות חסרות ערך להרוס להם את הקלאסיקות. אולי זה הכסף ואולי זה דווקא הרצון לחזור ולהיות שוב במרכז העניינים.
במקרה של הקאבר הנוכחי כנראה שהתשובה השנייה יותר כי הגיונית כי אם לא אין לי שום מושג מדוע נתנו חברי Queen הנותרים ללהקת הבנים Five להתעלל ככה באחד השירים הכי מפורסמים שלהם. פרדי מרקורי מתהפך בקברו.
Dolly Parton- Stairway To Heaven (במקור של Led Zeppelin)
דולי פרטון שרה לד זפלין… זו לא התחלה של בדיחה ואם לא הייתי שומע את הקאבר הזה בעצמי לעולם לא הייתי מאמין שהוא אמיתי.
לגמרי לא ברור מה עבר בראשה של הזמרת הוותיקה כשהחליטה שזה יהיה רעיון טוב להוציא להורג את אחת מיצירות המופת של המאה ה-20.
סאונד הקאנטרי התלוש והיבבות הבלתי פוסקות שלה מביישות את הגרסה המקורית. למרות שיש לי סימפטיה לפרטון, יש דברים שפשוט לא עושים.
All Saints- Under The Bridge (במקור של Red Hot Chili Peppers)
המוח שלנו נוטה לזכור אירועים טראומתיים שעוברנו במהלך חיינו. כך למשל כולנו זוכרים איפה היינו כששמענו לראשונה על פיגועי האחד עשר בספטמבר או שיצחק רבין נרצח. כך גם אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את All Saints מחרבות את Under the Bridge.
אנתוני קידיס סיפר לאחר שהוא שמע את השיר כי "הגרסה של אול סיינטס די מצחיקה. הבנות נראות בקליפ כל כך נקיות ויפות. זה נראה כאילו אין להן מושג על מה הן שרות". אני מבטיח לך אנתוני שזה לא רק נראה ככה.
חוץ מזה לא ברור מה עצוב יותר, עצם הקיום של הקאבר הנוראי הזה או העובדה שהוא הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי? ללא ספק כתם שחור בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת.
ועוד אחד בונוס…
Take That- Smells Like Teen Spirit (במקור של Nirvana).
גארי בארלו קורע את החולצה, אלפי ילדות צווחות, הנגנים לא בקצב, גרסת הלייב הזאת של טייק דאת' היא ההפך הגמור מכל מה שייצגו נירוונה. אני עדיין מנסה להבין אם יש לזה קטע או שזה חוסר מודעות טוטאלי. תחליטו אתם.
מועדון תרבות 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.