אחרי כמעט 40 שנה, ערוץ המוזיקה, MTV, מחשיך את המסך וזה זמן מעולה להיזכר ב- 20 קליפים שהפכו אותו לכל כך משפיע ואייקוני.
לפני שנתחיל ראויים לציון:
Soundgarden- Black Hole Sun, Madonna- Vouge, Alanis Morissette- Ironic, Radiohead- Paranoid Android, Bjork- All is Full of Love, Prodigy- Smack My Bitch Up, OK Go- Here It Goes Again, Fatboy Slim- Weapon of Choice, Childish Gambino- This Is America, Johnny Cash- Hurt, Smashing Pumpkins- Tonight, Tonight, Aerosmith- Crazy.
The Buggles- Video Killed the Radio Star (1979)
כמו כל סיפור טוב גם הפוסט הזה צריך להתחיל מההתחלה ובמקרה הזה ההתחלה היא הקליפ הראשון שאי פעם שודר ב- MTV.
הלהיט הזה שנכתב על ידי ה"באגלס" ומנהיגם, טרבר הורן, אשר לימים יכונה "האיש שהמציא את שנות ה- 80", מלא חשיבות לא רק בגלל הקליפ הייחודי שלו לתקופה שלו או לפזמון המדבק שלו, אלא בגלל האמירה שלו שחזתה את העתיד.
בעידן בו מי שנוגן ברדיו הפך לכוכב ענק, ה"באגלס" הבינו את כוחו של המדיום הטלוויזיוני וחזו שהוא יעלים את כוכבי הרדיו. לא היה מתאים ממנו להיות זה אשר פותח את שידוריו של הערוץ שיעשה בדיוק את זה.
Duran Duran- Hungry Like the Wolf (1982)
כש- MTV נולד הוא יצר "כלי" תרבותי מוזיקלי חדש אבל לתוך הכלי הזה צריך היה ליצוק תוכן מתאים.
להקות הרוק העגמומיות ומלאות הפאתוס של התקופה פחות התאימו לרוח החדשה ששאפו ב- MTV להעביר ולכן חיבק הערוץ את אמני הגל החדש, הניאו רומנטיים והרכבי הסינת'פופ הבריטיים שהביאו איתם שני דברים שהיו קריטיים להצלחת הערוץ.
הראשון היה מוזיקה חדשה מבוססת סינתיסייזרים חדשניים שהיו מנוגדים לצלילי הרוק ה"מיושנים" והמאוסים.
השני והלא פחות חשוב, היה הסטייל שהביאו איתם גל הלהקות הללו. לא עוד מבט מיוסר על מצע חולצה מכופתרת אלא אופנה צבעונית, שלא לומר צעקנית, שנשענה רבות של תקופת הרנסס הרומנטי והא-מיניות שהתגלמה באומני "גלאם רוק" כמו דייויד בואי.
הרכבים כמו "ויסאז'", "סופט סל", "קולצ'ר קלאב" ואחרות תרמו להצלחתו המטורפת של הערוץ לא פחות מאשר הערוץ הביא להצלחה של ההרכבים הללו. הלהקה המזוהה ביותר עם הגל הזה הייתה ללא ספק דוראן דוראן.
ההרכב הבריטי האלמותי קיבל חיבק ענק מ- MTV בשל מוזיקת הפופ הקליטה שלו, הסטייל הצבעוני והגברים הצעירים שהפנטו את בנות העולם המערבי והם בתמורה החזירו לו בהייפ מטורף ואחוזי צפייה שרק עלו ונסקו.
הקליפ לסינגל הבכורה מאלבומם השני של דוראן דוראן, Rio, זכה לתקציב מטורף לתקופתו של 200,000 דולר, הוא צולם במלואו בסרי לנקה ומציג לא פחות מסרט קצר בהשפעת סרטי אינידיאנה ג'ונס. למעשה יש המכנים אותו כקליפ הראשון בהיסטוריה שהיה בו נרטיב ברור וסיפור באופן כזה שהשפיע על דורות של במאים ויוצרי קליפים ועודד אותם לצאת מהקופסה ולא פשוט לצלם להקה שעומדת ומנגנת שיר.
Michael Jackson – Thriller (1983)
אם MTV היה הערוץ ששינה את פני המוזיקה, מייקל ג'קסון היה הפרזנטור שלו. עם כישרון יוצא דופן בריקוד, שירה וסטייל, הקליפים של מייקל ג'קסון מילאו את MTV לאורך כל תקופת הזוהר שלו כאשר מעל כולם נצץ בגאון שיר הנושא מאלבומו המיתולוגי של ג'קסון, Thriller.
הקליפ שאורכו המלא עמד על 13 דקות נהגה במוחם של מייקל ג'קסון וג'ון לנדיס אשר כתב את "זאב אמריקאי בלונדון" שהיווה השראה ישירה לקליפ.
למרות ששוחרר כסינגל השביעי (!) מהאלבום, הטירוף סביב הקליפ הכפיל את מכירות האלבום, נתון יוצא דופן לזמנו שהפך את הקליפ למיתולוגי כמעט מיד בצאתו.
עד היום נחשב הקליפ לפורץ דרך ולאחד המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של ערוץ המוזיקה ושל התרבות המערבית בכלל. כמות הרפרנסים, המחוות וההשפעות שנעשו לו לאורך השנים חסרי תקדים והם אלה אשר דואגים שגם המורשת של ג'קסון וגם זאת של MTV תחיה ככל הנראה לנצח.
A-Ha- Take On Me (1984)
ללא ספק הקליפ שלקח את החיבור בין צליל לתמונה צעד אחד קדימה. בעצם, כמה צעדים קדימה.
גם לקליפ היפיפה בצורה קיצונית הזה נעשו עשרות מחוות לאורך השנים וגם הוא השפיע על דורות של אמנים.
הרעיון בבסיסו של הקליפ (שאגב היה השני שצולם לשיר שיצא לפני כן בגרסה שונה מאוד מזאת המוכרת), היה ליצור שילוב בין לייב וידאו לשרטוטי עפרון בטכניקה אשר נקראת רוטוסקופינג.
לא פחות מ- 3000 פריימים צוירו עבור הקליפ שהציג פנטזיית קומיקס רומנטית הכוללת סיפור אהבה, נבלים והכל בצורה שנראית אקטואלית, רלוונטית ודי מדהימה, גם כיום.
Dire Straits- Money for Nothing (1985)
די מדהים לגלות שאחד הקליפים הכי אייקוניים אי פעם צולם עבור להקה שהסולן שלה טען ש"קליפים הורסים את טוהר הכתיבה". מזל שחברתו של קנופלר דאז שכנעה אותו ש"אין מספיק קליפים מעניינים ב- MTV מה שבסוף גרם לו להעניק חירות יצירתית למפיק ולאחד מיוצרי הקליפים המפורסמים של העשור, סטיב בארון.
בארון השתמש בטכניקת מחשב פורצת דרך לזמנה ויצר למעשה את אחד הקליפים הממוחשבים והתלת מימדיים, הראשונים בהיסטוריה.
בקליפ רואים שתי דמויות העובדות בסבלות וחולמות להשיג בחורות על ידי כך שהם "ינגנו בגיטרה ב- MTV". פלא שהשיר הזה התנגן ללא הפסקה בערוץ המוזיקה והפך לכל כך אייקוני?
Peter Gabriel-.Sledgehammer (1986)
על פי המגזין Time הקליפ הנפלא הזה של פיטר גבריאל הוא הקליפ ששודר הכי הרבה פעמים ב- MTV.
גבריאל ומפיק הקליפ, סטיבן ג'ונסון, רצו ליצוק עבור השיר משהו שונה, ומצחיק כאשר מספר רעיונות עלו על הפרק. לבסוף הרעיונות של השניים מומשו בקליפ שכולו על טהרת טכניקת ה- Stop Motion בה מנפישים פריימים בודדים לכדי סרטון מלא. התוצאה, מרהיבה, מופלאה ורעננה גם כיום.
"הקליפ היה קשה מאוד לצילום" סיפר גבריאל לימים והוסיף כי לעיתים הוא היה צריך להישאר סטטי על סט גם 16 שעות. "בהצלחה למי שרוצה להעתיק את הקליפ הזה" אמר בצחוק.
בזמנו זכה הקליפ בלא פחות מאשר 7 פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV (הכי הרבה אי פעם ועוד כשלטקס הייתה משמעות) והגיע למקום הראשון בעשרות דירוגים הסוקרים את הקליפים הגדולים ביותר שאי פעם שודרו ב- MTV.
Aerosmith & Run D.M.C- Walk This Way (1986)
לא מדובר בקליפ הכי גדול בכל הזמנים ואפילו לא בשיר הכי גדול של איירוסמית', אבל הוא כן מראה את כוחו של הערוץ בלקיחת סיכונים ושינוי דעת קהל.
הקטע המקורי של איירוסמית' יצא עוד ב- 1975 אבל כעשור לאחר מכן לקחו Run DMC את השיר והתיכו לתוכו אולדסקול ראפ, מה שיצר לראשונה סינרגיה מרתקת בין גיטרות וסקרצ'ים באופן שיהדהד עוד שנים קדימה.
השילוב הזה בא לידי ביטוי גם בקליפ הנפלא ששודר ללא הפסקה ב- MTV ובו שתי הלהקות מתחילות לשיר בחדרים נפרדים עד אשר הם מפילים (ליטרלי) את הקירות סביבם ומאחדים כוחות לכדי נגינה משותפת.
בימים בהם המוזיקה השחורה עוד הייתה סגורה בגטאות, MTV היה מן הערוצים הראשונים שהעניקו לאמנים השחורים זמן אוויר. ממייקל ג'קסון דרך "פבליק אנמי" ועד Run DMC, ב- MTV תמיד שאפו להקדים את זמנם, לחדש ולהיות צעד אחד לפני כולם, בדיוק כפי שכל אלה באים לידי ביטוי בשיתוף הפעולה הזה.
אגב, אם כבר איירוסמית' אז לגמרי חייבים להזכיר את הקליפים שלהם ל- Cryin, Crazy ואחרים בהם שיתפו פעולה עם אלישיה סילברסטון. שלל הקליפים האלה חרכו את הערוץ לכל אורך שנות ה- 90 והפכו את איירוסמית' לאחת מלהקות הרוק הגדולות בעולם 20 שנה אחרי אלבום הבכורה שלהם. מטורף!
Madonna – Like a Prayer (1989)
ב- 1989 מדונה כבר הייתה בשיא תהילתה אבל היא לא התכוונה לרגע להוריד את הרגל מהגז.
היא החליטה להשתמש בפלטפורמה הויזואלית של MTV בכדי לעורר דיון סביב גזענות ועבור הקליפ לשיר הנושא של אלבומה הרביעי, היא הלכה על תסריט הכולל זוג מעורב אשר נרצח על ידי ארגון ה- KKK המאמין בעליונות לבנה.
אם זה לא קונטרוברסלי מספיק אז הסיפור ממשיך אל מחוזות הדת הנוצרית כאשר מדונה, העדה לרצח, מנשקת את רגליו של גבר קדוש שחור (ישו?) כאשר לקינוח היא יוצאת בריקודים על רקע צלבים נשרפים.
הקליפ הנע בין הביקורת החברתית לדתית, בין המיני לפרובוקטיבי, נחשב עד היום לאחת היצירות הכי מעוררות מחלוקת ששודרו אי פעם בערוץ המוזיקה.
למעשה, בעוד שערוצים אחרים אסרו את שידורו, MTV דווקא ניגן אותו שוב ושוב בכדי לבדל את עצמו מהערכים השמרניים והמיושנים שדגלו בהשתקה ופוליטיקלי קורקט.
כתוצאה מ"פגיעה ברגשות הדת" עשרות חברות מסחריות ומובילי דעה עודדו חרם נגד מדונה לרבות האפיפיור, ג'ון פול השני, אשר יצא בפומבי נגד הזמרת.
החברה המפורסמת ביותר שנפגעה מהמלך של מדונה הייתה פפסי במה שהפך לאחד הסיפורים המוכרים בעולמות המוזיקה, התרבות והשיווק ולהלן התקציר:
פפסי מימנה את סיבוב ההופעות החדש של מדונה ובתמורה "זכתה" לשלב את השיר בפרסומת שלה לפני כולם. לאחר שיצא הקליפ, פפסי גנזה את הפרסומת, חתכה את קשריה עם מדונה ואך משכה את השקעתה בסך 5 מיליון דולרים מסיבוב ההופעות של הזמרת. לאומץ יש מחיר מסתבר.
Sinéad O'Connor- Nothing Compares 2 U (1990)
בניגוד גמור לקליפים המושקעים של התקופה הקליפ ללהיט הענק של שינייד אוקונור שנכתב במקור על ידי פרינס, הוא אחד הפשוטים ששודרו אי פעם ב- MTV אך יחד עם זאת גם אחד העוצמתיים.
ללא אנימציה מרהיבה, עבודת המחשב מתקדמת או הפקה ענקית, מצליחה אוקונור להעביר רגש טהור אל המסך על ידי הבעות פניה בלבד וזה פשוט עובד.
נחרט בזיכרון בעיקר הרגע בו אוקונור בוכה בקליפ, בכי אותנטי לגמרי. זה קורה ברגע בו שרה הזמרת על "הפרחים שמתו מאז שעזבת" ועלה בה הזיכרון של אמה שנפטרה המטפלת בערוגת הפרחים בגינה שלהם. איך אמרו גדולים ממני? לפעמים Less is More.
George Michael- Freedom 90 (1990)
בקליפ הזה מנער מעצמו ג'ורג' מייקל את תדמית הגבר ההטרוסקסואלי המסוקס ומפנה לחלוטין את המסך לטובת חמשת דוגמניות העל המובילות בעולם לאותה תקופה: נעמי קמפבל, לינדה אוונג'ליסטה, טטיאנה פטיץ, כריסטי טרלינגטון וסינדי קרופורד.
בעוד שדוגמניות בקליפים לא היה מחזה נדיר, הן בדרך כלל שיחקו את מושא אהבתם של הזמרים. במקרה של Freedom 90 הדוגמניות מבצעות ליפסינק למילות השיר באווירה ביתית נוטפת סטייל והכל בביומו של הגאון, דייויד פינצ'ר.
Nirvana- Smells Like Teen Spirit (1991)
כמו שידעו להעלות לתודעה את אמני הסינת'פופ של שנות ה- 80 כך ידעו קברניטי MTV בתחילת שנות ה- 90 להיות קשובים למתרחש מתחת לפני השטח ולחבק את המוזיקה האלטרנטיבית רגע לפני שהיא מתפרצת כמו מלוע של הר געש.
אחרי שנים של פופ ואמני רוק מצועצעים, בתחילת הניינטיז החזירו MTV את הגיטרה לאופנה ובגדול. "סמאשינג פאמפקינס", "סאונדגארדן", "פרל ג'אם" ואחרות הפכו לפסקול החדש של בני הנוער מסביב לעולם והחזירו את הצבע ללחיים של כל חובב דיסטורשן ממוצע.
מעל כל אלה עמדה נירוונה עם סולנה המתוסבך אך הכריזמטי בצורה בלתי אפשרית, קורט קוביין, אשר בדיוק כמו MTV שאף שלא לדבר בני הנוער אלא אל בני הנוער ורצוי בגובה העיניים.
הקליפ של הלהקה שזכה להתנגן הכי הרבה בערוץ, היה כמובן של Smells Like Teen Spirit והוא המחיש במדויק את השינוי בהלך הרוח המוזיקלי מצבעוני לקודר, משמח לזועם.
בקליפ נראים חברי הלהקה מנגנים באולם כדורסל בית ספרי כרפרנס גם לקהל היעד שלהם וגם למקום בו הרגישו הכי לא רצויים.
בין לבין נראה גם שרת בית ספר כזכר לכך שקוביין נאלץ לעבוד כשרת בבית ספרו, עובדה שגררה עוד יותר בירינות מצד "חבריו" לספסל הלימודים. קליפ שהוביל ללא פחות מאשר מהפכה בהרגלי האזנה של מיליונים ברחבי העולם.
Guns N' Roses- November Rain (1992)
יש רגעים, סצנות בחיים, שלעד יחרטו לך בנשמה. כזה עבורי הוא הרגע בו עולה סלאש על הפסנתר של אקסל רוז בקליפ האלמותי לשיר November Rain. זה הרגע המדויק בו החלטתי (אני ועוד מיליוני צעירים ברחבי העולם) להרים גיטרה ולהחליט להקדיש לפחות חלק מחייהם לדבר הזה שנקרא מוזיקה.
אחרי שהפציצו עם אלבום בכורה רווי דיסטורשנים וטסטוסטרון, החליט אקסל רוז כי השלב האבולוציוני הבא של "גאנז אנד רוזס" ישלב בתוכו רבדים עמוקים יותר של מוזיקה, עיבודים וכן, גם כלי מיתר. November Rain שיצא כסינגל השלישי מצמד אלבומי המופת של הלהקה, Use You Illusion, הוא תצוגת התכלית המושלמת לכך עם 8 דקות ו- 57 שניות של פסנתרים, גיטרות, דיסטורשן, כלי מיתר מסונתזים ועוד.
כמובן שיצירה כזאת דורשת מעטפת ויזואלית פומפוזית לא פחות וכך נולד הקליפ לשיר שהחזיק במשך שנים (ויש הטוענים עד היום), בתואר "הקליפ היקר אי פעם".
הקליפ הוא למעשה חלק מסוג של טרילוגיית קליפים הכוללת את Don't Cry ואת Estranged.
התסריט מבוסס על סיפור קצר מפי הסופר, המוזיקאי והכתב, דל ג'יימס, הנקרא Without You ומתאר את סיפורו הטרגי של כוכב רוק המתקשה להתאושש מהתאבדותה של חברתו. מה שעונה על החידה רבת השנים ממה מתה הכלה בקליפ ולא, היא לא מתה מהגשם.
ביולי 2018 הפך הקליפ לראשון אי פעם אשר חוצה את רף מיליארד הצפיות. בפברואר 2023 הוא כבר הגיע ל- 2 מיליארד צפיות מה שמוכיח שקלאסיקות לעולם לא מתות.
Pet Shop Boys- Go West (1993)
דווקא בתקופה של גיטרות מכסחות, חולצות פלנל וג'ינסים קרועים, הניף צמד הפופ האגדי, פט שופ בויז, את דגל הפופ בגאון עם יצירתם החמישית, Very מ- 1993.
כיאה לאלבום שהיה מלא בסינתיסייזרים, מכונות תופים וסאונד פומפוזי, גם הקליפים שליוו את הסינגלים מהאלבום היו גדולים מהחיים ונוצרו כולם בטכנולוגיית CGI שהקדימה בשנים רבות את זמנה. למעשה עד היום מוצגים שלל הקליפים מהאלבום באולמות קולנוע ומסכים נבחרים בכדי להציג לראווה את ההישג הויזואלי שלהם.
מבין כולם, קליפ אחד תפס יותר מכולם ואני מדבר כמובן על Go West. הקליפ מציג את הצמד לבוש בסרבלים כחולים צהובים על רקע עולם ממוחשב כולו הכולל רצועת חוף, עיר אורבאנית, גרם מדרגות ענק ואפילו את פסל החירות.
על רקע נפילת חומת ברלין היצירה שילבה גם רפרנסים לרוסיה הסובייטית כאשר ה"הליכה מערבה" לא מייצגת רק אוטופיה הומוסקסואלית ברת קיימא אלא גם רפרנס פוליטי למיזוג מלא תקווה בין מזרח ומערב.
עשרות מחוות בוצעו לקליפ לאורך השנים, כאשר המפורסם בהם עבור קהל הישראלי הוא כמובן הפרסומת לקטשופ של אסם אשר זיכתה את הצמד בכינוי "קטשופ בויז" במשך רוב הניינטיז.
השיר אגב זכה בתואר שיר השנה בישראל לשנת 1993 והאלבום Very לאלבום השנה. כבוד.
Blind Melon- No Rain (1993)
אפשר להתווכח אם היו קליפים גדולים, יפים או משפיעים ממנו אבל כאשר חושבים על ייצוג ויזואלי, מעטות הדמויות שהתקבעו בזיכרון הקולקטיבי שלנו בהקשר של MTV כמו ילדת הדבורה מקליפ הבכורה של "בליינד מלון" לשירם No Rain.
הילדה המדוברת שכיכבה בקליפ כרקדנית סטפס לא מוצלחת במיוחד שזוכה ללעג בעודה מחפשת מזור בתחפושת דבורה ביתית, היא הת'ר דלוך, שבשיאה כונתה "הנסיכה החדשה של MTV" והפכה אייקונית לפחות, אם לא יותר מהשיר הנפלא של בליינד מלון.
Beastie Boys- Sabotage (1994)
אם יש משהו שתמיד יעבוד זה הומור ול"ביסטי בויז" תמיד היה הומור שנון ומשובח כפי שמוכיח הקליפ האדיר הזה ל- Sabotage.
הקליפ, אשר בוים על ידי פאקינג ספייק ג'ונז, נטחן עד דק ב- MTV הרבה בשל העובדה שהוא כולו מחווה, או יותר נכון פרודיה, על סדרות האקשן האמריקאיות מהסבנטיז כמו "סטרסקי והאץ", "הרחובות של סן פרנסיסקו", S.W.A.T. ועוד.
השילוב המנצח בין ההומור של הביסטי בויז לבין הנוסטלגיה האמריקאית הקפיץ את הקליפ הזה לגבהים מטורפים של אהדה והכרה שהפכו אותו לאחד הגדולים של שנות התשעים ובכלל.
2Pac ft. Dr. Dre- California Love (1995)
אחרי עידן הגראנג' והבריט פופ, המחצית השנייה של שנות התשעים הציעה הצצה לעתיד המוזיקה הפופולארית: עלייתה של המוזיקה השחורה.
שניים ממבשרי המהפכה היו 2Pac וד"ר דרה אשר התאחדו ב- 1995 ליצירת המגה להיט הענק הזה שחרך את העולם.
שני קליפים שוחררו לשיר הזה כאשר המפורסם מתוכם הוא הקליפ הראשון אשר שואב את השראתו מהסרט "מקס הזועם: כיפת הרעם".
השיר זכה להפקת ענק אשר צולמה בקליפורניה וזכתה לעשרות ניצבים ושחקנים מוכרים כמו קלנטון פאוול, כריס טאקר ואחרים. בקליפ השני שצולם לשיר אגב, מתברר שהכל היה חלום. בכל מקרה אחד הקליפים שהכי הרבה התנגנו ב- MTV ושדחף את כל הז'אנרים השחורים קדימה להמונים.
Daft Punk- Around the World (1997)
כמו הרבה מההרכבים שצוינו פה, גם "דאפט פאנק" ידעו להשתמש היטב במדיום הטלוויזיוני עם מגוון קליפים אלמותיים שכיף להיזכר ולצפות בהם עד היום.
יחד עם זאת מעל כולם עומד בעיני תמיד Around the World. הקליפ אשר בוים על ידי לא אחר ממישל גונדרי, הפך כל כך אייקוני בשל הקונספט הכל כך פשוט שלו: קבוצות של יצורים עומדים על במה כאשר כל קבוצה מייצגת על ידי ריקוד, אלמנט מוזיקלי אחר בשיר.
"נמאס לי לראות כוריאוגרפיה שלא מייצגת את השיר נאמנה ונמצאת שם רק לשם ה"פילר" סיפר לימים גונדרי. התוצאה היא מיצג ויזואלי שכמה שהוא נשמע פשוט ככה הוא מענג לצפייה.
Blink 182- What's my Age Again (1999)
קל, אולי קל מדי, לזלזל בבלינק 182 אבל עבור מיליוני צעירים בסוף שנות התשעים, הם היו אי של שפיות בעידן שנשלט על ידי להקות בנים מתקתקות, אלילות פופ ממוסחרות וגיבורי פופ פלסטיים.
במובן הזה בלינק 182 היו האצבע המשולשת המורמת כלפי כל מה שנוגן ברדיו, שודר בריפיט MTV או נכתב עליו במגזיני הנוער.
חלק מזה היה כלל כמובן גם שימוש בבדיחות קקי-פיפי, שפה בוטה ובמקרה של What's my Age Again גם עירום.
אז נכון, לא מדובר בקליפ "גאוני", "שנון" או מורכב בצורה יוצאת דופן (בלשון המעטה כמובן) אך בעידן ה"אמריקן פאי" ו"יורוטריפ" הגישה הניהליסטית של בלינק 182 הייתה בדיוק מה שצעירי העולם דרשו וקיבלו.
הקליפ היה כל כך אהוב שהוא נשאר הקליפ הפופולארי ביותר בערוץ במשך שנתיים רצופות! למעשה, הקליפ הזה הוא שהביא להמונים את סגנון הפאנק-פופ שישתלט על העולם בתפר שבין שנות התשעים לאלפיים בזכות להקות כמו Sum41, Fall out Boy, "אופספרינג" ואחרות.
Eminem- The Real Slim Shady (2000)
נישא על כתפיהם של "ביסטי בויז" ו"בלינק 182" גם אמינם הפך את הקליפים שלו לפרודיות שקשה עד בלתי אפשרי להוריד מהן את העיניים.
תוך שהוא יורה חצים אל עבר כל העולם ואישתו, מזכיר אמינם מי שולט בסצנה ועושה זאת עם אטיטוד וקסם שקשה לעמוד בפניהם.
השנינות הלירית של אמינם מצליחה לבוא לידי ביטוי גם בקליפ הזה שהפך לאחד המשודרים ביותר באותה שנה ולמעשה, השלים את המעבר של המוזיקה השחורה מהגטאות הישר אל תוך המיינסטרים.
Lady Gaga- Bad Romance (2009)
אני לא איזה חובב גדול של ליידי גאגא אבל אי אפשר שלא להעריך את האופן בו היא יודעת להשתמש במדיום הטלוויזיוני לטובתה.
החל מ- Poker Face דרך Paparazzi ועד Bad Romance, ליידי גאגא החזירה את הכיף לפופ חצד את התחכום והסטייל.
בעידן בו הדעיכה של MTV כבר הורגשה בשל עלייתן של הרשתות החברתיות, ליידי גאגא הייתה מטאור שהחזיר את הצבע ואת החשק להדליק מחדש את ערוץ המוזיקה המיתולוגי והקליפ המשוגע ל- Bad Romance הוא הדוגמה המובהקת לכך.
הפוסט הבא אצלך לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!
מועדון תרבות 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.