בכל פעם שאני מפרסם את עשרת אלבומי השנה שלי זה מרגיש קצת כמו חג אישי קטן. יום לציון כל המוזיקה הנפלאה שליוותה אותי ואותנו במהלך השנה ותמשיך ללוות אותנו גם בעתיד.
יחד עם זאת, אני אשקר אם אכתוב שהפעם, לראשונה מזה עשור שאני כותב את המועדון, לא הייתה לי תחושת חמיצות.
עשרות מעוקבי העלו לאורך השנה רשימות ספוטיפיי עם שירים צבועים אפור שלא ניתן להאזין להם רק משום שאנחנו ישראלים. גם אצלי כמות האמנים שאני מאזין להם שהחשיכו את ערוצי הספוטיפיי שלהם הלכו וגדלו באופן אקספוננציאלי והחדשות הרעות: זה רק צפוי להחמיר.
להגיד שזה לא השפיע על הדירוג השנתי שלי יהיה שקר, ועדיין המוזיקה חייבת להתנגן אז אלה האלבומים שעשו לי באופן אישי את השנה. נקווה לזמנים שפויים יותר.
10. Bon Iver- Sable, Fable
נכון, זה האלבום הכי פחות טוב של ג'סטין ורנון וחבריו ונכון שלא בדיוק עפתי עליו, ועדיין קשה לי להתעלם ממנו לחלוטין.
ג'סטין ורנון הוא אחד האמנים שהכי השפיעו עלי ב- 15 השנים האחרונות ולמרות שהתאכזבתי מיצירתו החמישית, עדיין חייבים להודות שהיא בשבע רמות טובה ומעניינת יותר מרוב מה שקרה השנה.
על אף שמדובר באלבום לא מאוזן מגיע לו להיות פה בזכות קטעים כמו Things Behind Things Behind Things, Speyside, Everything Is Peaceful Love ואחרים שעדיין נשמעים ומרגישים בליגה משל עצמם. ואם זה לא מספיק אז כן, יש מצב שאני קצת משוחד. מקווה שהאלבום הבא של בון איבר כבר ידורג הרבה יותר גבוה.
Sable, Fable של בון איבר ביקורת אלבום>>
9. Turnstile – Never Enough
אלבומם הרביעי של Turnstile מבולטימור הוא פצצת אנרגיה של רוק המנוני מלא תשוקה וזה הכי עובד שבעולם.
למרות עזיבת הגיטריסט והמייסד, בריידי אברט, מציגה החבורה מבולטימור רוק קשוח ולא מתנצל אך עדיין נגיש, חם ועוטף. תענוג לאוזניים של כל מי שאוהב דיסטורשן.
8. Lily Allen- West End Girl
לא פחות משבע שנים תמימות חלפו מאז אלבומה האחרון של כוכבת הפופ (הפרובוקטיבית?) הבריטית אבל לגמרי היה שווה לחכות.
אני לא מחסידיה או מעוקביה האדוקים של אלן (בלשון המעטה) אבל אני כן מעריך אומץ אצל אמנים וב- West End Girl (אין קשר ללהיט הענק ההוא של פט שופ בויז) יש המון אומץ.
יותר מש- West End Girl הוא אלבום פופ, הוא מסע אוטוביוגרפי של הזמרת בשנותיה האחרונות והסוערות עם בעלה לשעבר דייויד הארבור ("דברים מוזרים").
אלן, כמו שאולי רק היא יודעת, שמה את הכל על השולחן, בלי פילטרים והתוצאה לא מרגישה צהובה אלא כנה, אותנטית ואפילו מרגשת.
7. Geese – Getting Killed
למרות שגם הם הצטרפו לטרנד של "לשנוא את ישראל זה מגניב", בלתי אפשרי להתעלם מהאלבום הרביעי של החבורה מברוקלין.
הלכה למעשה הפך האלבום הזה ליצירת האינדי החמה והמדוברת ביותר של 2025. אחרי שנים של דשדוש החזירו Geese את הצבע ללחיים של חובבי הרוק שהתגעגעו לימים העליזים של הסטרוקס והיה יה יהז ולגמרי אפשר להבין למה. חבל רק שכישראלים אי אפשר באמת ליהנות ממנו עד הסוף.
6. Nation of Language- Dance Called Memory
אלבומם הרביעי של הרכב הסינת'פופ מברוקלין הוא אולי ההפתעה הנעימה של השנה.
עם קטעי אלקטרוניקה שמרפרפים לאמנים כמו OMD, New Order וחלוצי סינת'פופ נוספים, Dance Called Memory נשמע כמו אלבום שהופק ב- 1984 ואני כותב את זה בקטע הכי טוב שאפשר.
בזכות סאונד שנע בין הצ'יל לרקיד מצליחים Nation of Language להעתיק צלילים שנשמעים וינטג'ים למחוזות אקטואליים בצורה שהיא אמיצה, מרתקת ולא פחות ממופלאה וזה ממש לא מובן מאליו.
5. Caroline Spence- Heart Go Wild
באלבומה החמישי של הזמרת מנאשוויל טנסי, ממשיכה קרוליין ספנס, את מסורת הפולק, קאנטרי, אמריקנה שלה ומה נגיד? זה עובד.
"השירים נוגעים בכל קשת הרגשות אותם לב יכול להכיל" סיפרה הזמרת עם צאת האלבום ולמרות שזה נשמע קיטשי, וואלה היא לא טעתה. בכל זאת מדובר באחת הזמרות האמריקאיות המוערכות בסצנת הפולק האלטרנטיבית שלא זוכה למספיק זמן במיינסטרים.
לרגעים האלבום הזה נשמע כמו Wild Pink, לפעמים כמו טיילור סוויפט ולפעמים כמו The National אבל ברוב הזמן הוא נשמע כמו אלבום של זמרת חדה שיודעת לרגש וזה בסוף מה שהכי חשוב לא?
4. Matt Berninger- Get Sunk
אלבום הסולו השני של סולן הנשיונל לא מגיע לפסגות של להקת האם ואפילו לא לאלה של קודמו ועדיין כשזה מגיע לקולו הבריטוני של הסולן הוותיק אני סאקר.
גם אם במינונים צנועים יותר, שברון הלב, האכזבות והדיכאון עדיין כאן וקשה שלא להיסחף איתם אל הקסם שמציע ברנינגר שפשוט לא מסוגל להוציא משהו באמת רע.
וגם אם מדובר באלבום חלש (הכל יחסי לברנינגר כמובן) Bonnet of Pins הוא השיר הכי טוב שיצא השנה (נקודה!) ורק על זה מגיע לו להיות פה.
3. FKA Twigs– Eusexua
טליה דברט ברנט או בשמה המוכר יותר, FKA Twigs היא ללא ספק יקירת המועדון. עפתי על כמעט כל הדברים שהוציאה, בעיקר על Magdalene האדיר מ- 2019 עליו גם כתבתי בהרחבה.
ועכשיו, שש שנים אחרי, מוכיחה FKA Twigs שהיא ממש לא שכחה לעשות מוזיקה. עם תמהיל מדויק בין פופ נגיש לניסיוני וכריזמה שמתפוצצת דרך הרמקולים, אלבומה השלישי המלא של הזמרת מראה שהיא עדיין אחד הדברים הטובים ביותר שיש לעולם המוזיקה כיום להציע.
2. Perfume Genius- Glory
מייק הדראס, AKA פרפיום ג'ינייס, הפך בעשור האחרון שם נרדף לאיכות ובאלבומו השביעי הוא מצליח להרים את הרף אפילו עוד יותר.
Glory הוא אלבום שממשיך להעמיק את החזון הרגשי והאמנותי של הדראס כשהוא נע בין פגיעות כמעט חשופה לבין עוצמה שמגיעה מבפנים. זהו מסע שמערבב ארט-פופ, פולק, אלקטרוניקה, רוק דרמטי, ומספר סיפור של ריפוי, גוף, זיכרון וזהות— כזה שמאפשר ליוצר המוכשר להתבונן אל עצמו מחדש, להישבר, להיבנות, ולחפש שוב ושוב את הרגעים הקטנים האלה של חסד וגאולה.
1. Sharon Van Etten & The Attachment Theory- Sharon Van Etten & The Attachment Theory
גלילה קצרה אחורה תגלה לכם שאין אלבום של שרון ואן איטן שלא נכלל בעשרת אלבומי השנה שלי. כמו מסי בהרכב של ארגנטינה, אלבום של שרון ואן איטן הוא באנקר אצלי בבלוג אבל הפעם, בפעם הראשונה היא כבשה את המקום הראשון.
באלבומה האחרון שמה בפרונט ואן איטן את הלהקה שלה, The Attachment Theory, ומאפשרת להם לבוא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר נרחבת. כתוצאה מכך מגדילה הזמרת את הגבולות המוזיקליים שלה ומתפרשת אל תוך טריטוריות חדשות שכוללות לצד הרוק המסורתי השפעות אלקטרוניות נרחבות של סינת'פופ, "דארק אייטיז" והשילוב הזה נשמע פשוט חלום.
בעשור האחרון שרון ואן איטן היא אחת הכוחות החזקים של האינדי האמריקאי והיא ממשיכה להוכיח שכל מה שהיא נוגעת בו פשוט הופך לזהב טהור.
הפוסט הבא אצלך לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!
10 האלבומים הגדולים של 2024
10 האלבומים הגדולים של 2023
10 האלבומים הגדולים של 2022
10 האלבומים הגדולים של 2021
10 האלבומים הגדולים של 2020
10 האלבומים הגדולים של 2019
10 האלבומים הגדולים של 2018
10 האלבומים הגדולים של 2017
10 האלבומים הגדולים של 2016
הפוסט הבא אצלך לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!
מועדון תרבות 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.