ברוכים הבאים למועדון השיר הקלאסי, מועדון מצומצם של שירים אלמותיים שגם היום עושים צחוק ממבחן הזמן. והפעם, A Long December של קאונטינג קרואוז הפך לקלאסיקה לא רק בגלל שהוא מנוגן כל שנה בחודש דצמבר תחת כל עץ רענן, אלא גם בגלל שזו יצירה אנושית על למצוא את האור גם כשנראה שהכל ממסביב חשוך.
מדי פעם כל אחד ואחד מאיתנו מנקה את הלב על ידי חשבון נפש נוקב אודות מה שעברנו, מה שעשינו, מה ניקח איתנו וממה לשחרר.
אנחנו בדרך כלל לוקחים את הזמן לחטט בקרבנו ביום כיפור, או ימי הולדת אבל סוף שנה הוא זמן מעולה לא פחות להסתכל על 12 החודשים האחרונים שעברנו, ללמוד מהם ולקוות ל- 12 חודשים טובים יותר.
"אני לא מצליח להיזכר בדבר האחרון שאמרת לי לפני שעזבת…"
עד 1993, אדם דוריץ, סולן וכותב השירים של קאונטינג קרואוז לא ממש חשב שהקריירה המוזיקלית שלו הולכת לאנשהו. להקתו הראשונה, The Himalayans, זכתה להתעלמות והוא מצא את עצמו שר בבארים נידחים ובבתי הקפה הקטנים של אזור סן פרנסיסקו יחד עם חברו הגיטריסט, דייוויד ברייסון.
באופן מפתיע, דווקא מההופעות האינטימיות הללו, הצליח הצמד לייצר מספיק באז שסייע לו ראשית הוא לגבש להקה שלמה סביבם ושנית לקבל חוזה הקלטות יוקרתי מחברת Geffen Records. משם הדרך להצלחה הייתה קצרה. קצרה מדי עבור דוריץ.
בעוד Mr.Jones הציג עיבוד מקפיץ עם טקסט נפלא על החלום (ושברו) להיות כוכב רוקנ'רול, שאר האלבום היה מלא מלודיות עדינות ונוגות המשובצות בטקסטים אודות אהבות נכזבות, חיפוש עצמי ושברי חלומות.
הדיכוטומיה בין השמח לעצוב יוצגה נאמנה לא רק בשירים שכתב דוריץ אלא גם בפרסונה שלו. מצד אחד בחור עגלגל עם ראסטות קופצניות וים מודעות עצמית, ומצד שני כותב מיוסר וחרדתי בעל נטייה לדיכאון. יחד עם ההפרעה הדיסוציאטיבית ממנה סבל, ההצלחה המטאורית של קאונטינג קרואוז הייתה קצת טו מאצ' עבור אדם דוריץ. אור הזרקורים הבוהק הגביר אצלו את תחושת הניתוק, הניכור והחרדה שהביאו אותו לכתוב את אלבומה השני של הלהקה, Recovering the Satellites.
"יש סיבות להאמין שהשנה הבאה תהיה טובה יותר…"
בניגוד לצלילים העדינים והחמים של "אוגוסט", Recovering the Satellites, כבר היה הרבה יותר כבד, אפל ודיכאוני לאין שיעור מאחיו הבכור. אבל גם בשמיכת הטלאים השחורה שרקם עבורנו דוריץ ניתן למצוא חריץ של אופטימיות והוא מגיע ממש לקראת סוף היצירה עם A Long December.
כמו רוב שירי האלבום, גם הניצוץ הראשוני של A Long December התחיל מטרגדיה כאשר במהלך חודש דצמבר של שנת 1995, נפגע חברו הטוב של אדם דוריץ בתאונת דרכים ממש בעיצומם של הסשנים של Recovering the Satellites. לצד חרדת הביצוע של האלבום השני ושלל הדיכאונות שלו, התאונה הביאה את דוריץ להתנהל על הקו שבין בית אולפן ההקלטות, לבית החולים.
לילה אחד בסיום ההקלטות נסע דוריץ לבית חבריו על צלע ההר שמול הים שם הם בילו את הלילה בשיחות נפש והסתכלות על העתיד. המקום הזה, אשר נתפס על ידי דוריץ כאופטימי אל מול הפסימיות של בית החולים, הדליקה אצל דוריץ מעט אור בחשכה והביאה אותו ממש באותו היום לכתוב את A Long December, שיר רפלקטיבי שנע בין האור והחושך, השמח והעצוב, הפסימי והאופטימי.
"זה שיר על הסתכלות אחורה על החיים ולראות את השינויים שמתרחשים בהם, ופעם ראשונה בשבילי, לטובה" סיפר דוריץ ב- VH1 Storytellers והוסיף: "זה לא שהכל מעכשיו יהיה מעולה אבל לפחות יש תקווה".
ואכן סיומה של שנה מסמנת חשבון נפש של מה שעברנו מתוך תקווה לכך שהשנה החדשה תביא איתה הזדמנויות חדשות, אפשרויות מרתקות, אור ושלווה.
אי אפשר גם בלי מילה קטנה על הקליפ הנפלא אשר בוים על ידי לורנס קרול (Goo Goo Dolls, Jewel, Feeder ועוד רבים אחרים) בו מככבת לא אחרת מאשר קורטני קוקס. אגב, זו לא הפעם הראשונה של קוקס בקליפ, היא מופיעה גם ב- Dancing in the Streets של ברוס ספרינגסטין. אגב מספר שתיים, דוריץ יצא עם קוקס באותה תקופה ולזמן קצר אפילו עם חברתה הטובה, ג'ניפר אניסטון, מה שגורם לגברים רבים לשאול ממה בדיוק מר דוריץ כל כך מדוכא?
עם השנים הפך A Long December להמנון סיומה של השנה האזרחית אבל הוא כל כך מעבר לכך. זה שיר שנע בעדינות נוגעת בין החושך לאור, העצב לשמחה והפסימיות לתקווה ממש כמו החיים עצמם ולכן בכל חודש דצמבר מחדש הוא ישתלב בפלייליסטים של מיליונים ברחבי העולם בסבירות גבוהה מאוד, לנצח.
להקליט קאבר זו כנראה הדרך היפה ביותר לספר לאמן כמה אתם אוהבים את השיר שלו. לאורך ההיסטוריה קאברים כבשו את ראשי המצעדים, קישטו את הפלייליסטים של כל אחת ואחד מאיתנו והפכו לפסקול חיינו, הרבה פעמים מבלי שידענו כלל שהם קאברים. קבלו רשימה אולטימטיבית של 101 הקאברים הגדולים בכל הזמנים.
כן יש משהו כמעט מתבקש שלהקה שקוראים לה (בתרגום חופש) "להקת נערים" תבצע את "צעיר לנצח", להיט האייטיז האלמותי של אלפאוויל.
אז נכון שהוא נכתב בהזמנה עבור סדרת הנעורים The OC, ונכון שהוא קיטשי ונכון שהוא מתקתק אבל כשקאבר עובד הוא פשוט עובד.
100. Queens of the Stone Age- Goodbye Yellow Brick Road
אלבומי מחווה זה תמיד דבר טריקי. ראשית זה לא פשוט אף פעם להרכיב אלבום שלם מגרסאות כיסוי של אותו אמן ושנית, תמיד יש פערים גדולים באיכות גרסאות הכיסוי השונות.
לא שונה מכך הוא אלבום המחווה שהוקלט עבור אלטון ג'ון וברני טופין, Revamp: Reimagining the Songs of Elton John & Bernie Taupin. עם ספקטרום של אמנים כמו 'קולדפליי' ואד שירן ועד 'הקילרס' ו'ממפורד אנד סנס' התוצאה לא אחידה אבל היא מאפשרת לשיר הסיום, בדמותו הקאבר של להקת הרוק הוותיקה, Queens of the Stone Age ל- Goodbye Yellow Brick Roadלזרוח בכל עוצמתה ובכל יופייה.
99. Alien Ant Farm- Smooth Criminal
גם גילטי פלז'ר הוא עדיין פלז'ר וזה בדיוק הסיפור של גרסת הכיסוי הזאת של Alien Ant Farm.
ההרכב מקליפורניה מחשמל בצורה נפלאה ואנרגטית ביותר את הקלאסיקה הזאת של ג'קסון ולוקח אותה עמוק אל תוך מחוזות הרוק, האלטרנטיב והטרלול ולמרות שזה נשמע נורא, התוצאה עם יד על הלב די מעולה.
98. Whitney Houston- I Will Always Love You
אני לא חובב דיוות וגם לא ממש את השיר הזה אבל היי, עם הצלחה קשה להתווכח. יוסטון לקחה את המנון שבורות הלב הזה של דולי פרטון והפכה אותו למגה מפלצת כאשר שרה אותו בקולה הענק בפסקול לסרט בכיכובה "שומר הראש".
עד היום זה אחד משירי האהבה הכי מזוהים עם הניינטיז והכי גדולים אי פעם וגם מגיע לו להיות פה רק בגלל שאלפי זוגות רקדו לצליליו במסיבות כיתה כשיצא. לחיי הנוסטלגיה.
97. Natalie Imbruglia- Torn
נכון, להיט הניינטיז הזה הוא לגמרי צ'יזי פינת מביך אבל היי הוא עושה את העבודה. גם העובדה שאימברוגליה האוסטרלית הצליחה להעלים לגמרי מהראדר את העובדה שמדובר בכלל בקאבר ללהקת Ednaswap האמריקאית, נותנת לה כמה נקודות זכות.
אולי זאת פשוט נוסטלגיה מתוקה אבל בכל זאת מדובר באחד הקאברים הכי מצליחים ששוחררו בשנת התשעים והאמת. גם אי פעם.
96. Devo- (I Can't Get No) Satisfaction
אני אומר, אם כבר לעשות קאבר אז לקחת אותו לקצה. לזרום עד הסוף עד שהוא יהיה ממש שלכם וזה בדיוק מה שעושים Devo לקלאסיקה של הרולינג סטונס.
הביצוע הזה כל כך שונה מהמקור עד שאם הוא יקפוץ לכם ברדיו או באיזה פלייליסט יש מצב שבכלל לא תזהו שמדובר בקאבר ועוד של אחד השירים הכי מפורסמים בהיסטוריה.
95. Everything but the Girl- Time After Time
אינספור גרסאות כיסוי הוקלטו ושוחררו לקלאסיקה הרומנטית הזאת של סינדי לאופר ובאמת שלרבים מהם יש מקום ברשימה הזאת.
אז למה דווקא Everything but the Girl זכו בכבוד? אולי זה קולה המהפנט של טרייסי ת'ורן ואולי פינה חמה בלב אבל בשורה התחתונה מדובר בקאבר עדין, מינימליסטי ומלא קסם שעם כל השמאלץ עדיין מצליח לרגש.
ברנדון פלאוורס מ'הקילרס' אמר פעם ש"אם שיר נשמע טוב על גיטרה לבד, זה אומר שהוא באמת שיר טוב" וזה בגדול מה שקורה כאן.
94. Atomic Tom- Don't You Want Me
אין לי נתונים מדויקים לאושש את הטענה הזאת אבל לדעתי קלאסיקת האייטיז האלמותית הזאת של Human League היא אחת היצירות להן בוצעו הכי הרבה גרסאות כיסוי אי פעם. למעשה, יכולתי לעשות דירוג שלם רק מקאברים לשיר הזה.
הגרסה של להקת הרוק הניו-יורקית, התפרסמה בזכות העובדה שלקחה חלק בסרט Take Me Home Tonight שעושה הרבה כבוד למוזיקה ולתרבות של האייטיז.
מסאונד ניו וייב "מסונתז", הופכים אטומיק טום את השיר הזה במיומנות רבה לשיר פופ-רוק מקפיץ ואנרגטי שעושה המון כבוד, טוב ובעיקר כיף בלב ועם כל הכובד, חשוב שיהיה לנו כיף מדי פעם לא?
חובבי אייטיז, ממליץ לכם גם להעיף מבט בקליפ שכולל לא מעט רפרנסים לעשור הכי צבעוני בהיסטוריה.
93. The Wallflowers- Heroes
אולי הקאבר הכי פחות מוערך ברשימה. כל כך הרבה גרסאות בוצעו לאורך השנים לשיר המושלם של דייויד בואי (אין עוד מלבדו) אבל דווקא זה של פרויקט הרוק של ג'ייקוב דילן (הבן של), מצליח גם להשאר נאמן לרוח המקורית וגם להעניק לו אדג' של חספוס ואקטואליות.
הגרסה הובילה את פסקול הסרט "גודזילה" מ- 1998 שלמרות הצלחתו הקופתית לא נחשב לסוגה עילית אך עדיין מתהדר בפסקול די מדהים שכולל הרכבים כמו 'ג'מירוקוואי', רייג' אגנסט דה מאשין', 'אייר', 'פו פייטרס' ועוד.
92. Charlie Hickey- Time to Pretend
כנראה השיר הכי חדש ברשימה ואולי הוא כאן בגלל שהקלאסיקה הזאת של MGMT היא מהשירים האהובים עלי. בכל מקרה, המוזיקאי מפסדינה שחתום בחברת התקליטים של פיבי ברידג'רס, מספק כאן טיפול רגיש, אקוסטי ונפלא לאחד השירים הכי יפים שיצאו בעשור הראשון של שנות ה- 2000.
91. Sarah Brightman- Glosoli
צריך לא מעט חוצפה בשביל לבצע מחדש שיר של סיגור רוס, אחד ההרכבים המרתקים בהיסטוריה של המוזיקה.
ברייטמן סיפרה על החשש שלה כשביקשה מהלהקה לבצע את Glosoli (משהו כמו "לזרוח" באיסלנדית) ועל הרתיעה שלהם מכך שברייטמן תתרגם את מילות השיר לאנגלית אך בסוך הם התרצו וכולם יצאו נשכרים.
ברייטמן אמנם לקחת את השיר למחוזות יותר "נגישים" אך עושה זאת מבלי לגרוע ביופיו המקורי ועם הרבה כבוד לאסתטיקה המקורית שלו. אבל יודעים מה, רק על האומץ לנגוע בשיר של סיגור רוס מגיע לה מקום ברשימה.
90. The National- Learning
הנשיונל הוכיחו כבר מזמן שהם לא מסוגלים להוציא שיר לא טוב וגם הביצוע שלהם ל- Learning של Perfume Genius. מוכיח את זה.
למרות שיצא בסוך הכל כבי סייד לסינגל I Need My Girl מ- 2014, הנשיונל שופכים את כל הרגש שיש להם אל תוך הקאבר הקטן והמינימליסטי הזה והתוצאה, כמו ברוב הרפרטואר שלהם, מרטיטה את הלב.
89. Candy Flip- Strawberry Fields Forever
זה רק היה מתבקש לעשות גרסה אלקטרונית ל- Strawberry Fields Forever המהורהר והמרתק של הביטלס וזה בדיוק מה שעשו Candy Flip ב- 1990.
נישאים על גלי תרבות הרייבים וסצנת "מדצ'סטר" האלקטרונית, לוקחים Candy Flip את הקלאסיקה של הביטלס לכיוונים רקידים, טריפיים, הזויים והתוצאה? קסומה, נפלאה ומרעננת גם היום.
88. No Doubt- It's My Life
ב- 2003 החליטו 'נו דאוט' לשחרר אוסף להיטים אך מכייון שהיו בהפסקה ולא רצו להכנס לתהליך של כתיבת שיר הם החליטו לבצע קאבר שיצא כסינגל שיקדם את האוסף.
ההרכב ניגן מספר קאברים כאשר לקו הסיום הגיעו Don't Change של INAX, הבלדה, A Question of Lust של 'דפש מוד' ו- It's My Life של Talk Talk.
הבחירה בסופו של דבר ב- It's My Life התבררה כנכונה. השיר הפך ללהיט ענק, היה מועמד לגראמי ובילה 28 שבועות במצעד הסיגנלים האמריקאי.
אולי זה כי אני מעריץ של מארק הוליס ו- Talk Talk אבל אני באמת חושב שהגרסה של 'נו דאוט' עושה הרבה כבוד לשיר הענק הזה.
87. Weezer- Africa
בכדי לקצר סיפור ארוך (מעניין אך ארוך), בדצמבר 2017, צייצה בטוויטר, מארי קילם בת ה- 14, ללהקת וויזר "It's about time you bless the rains down in Africa" או בתרגום חופשי: הגיע הזמן שתעשו קאבר לשיר Africa של 'טוטו' זאת אחרי הלהקה כבר ביצעה קאבר לשיר אחר של 'טוטו', Rosanna.
בקיצור ואחרי שהציוץ הפך למגה ויראלי, במאי 2018 שיחררה הלהקה את השיר יחד עם אלבום קאברים מלא שזכה לכינוי The Teal Album.
הקליפ המופלא שצולם לשיר מציג את ווירד אל ינקוביץ' עם מחווה משלו לקליפ של הלהקה Undone – The Sweater Song. למרות שלא מדובר בביצוע גאוני או יוצא מן הכלל, הסיפור סביב השיר הפך אותו לאחד הקאברים המפורסמים ביותר שממחיש את כוחה של המדיה בעידן המודרני.
86. Ghost- It's a Sin
עשרות קאברים בוצעו לקלאסיקת הסינת'פופ האדירה הזאת של צמד הפופ האלמותי, פט שופ בויז (הגרסה של אולי אלכסנדר ואלטון ג'ון הייתה קרובה להכנס), אבל באופן מעניין היא בעיקר חביבה על הרכבי מטאל.
בעצם חביבה זה אנדרסטייטמנט, יש לשיר הזה כל כך הרבה גרסאות מטאל שזה כבר הפך לקלישאה, כנראה בגלל המסרים המחאתיים והאנטי ממסדיים ודתיים שבו.
ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהגרסה הבאמת מיוחדת הזאת של להקת המטאל השוודית, Ghost מ- 2018 שגורמת לשיר הזה להשמע כאילו הוא נכתב על ידי להקת מטאל ולא על ידי שני בחורים אנגלים מעונבים.
85. The Futureheads- Hounds of Love
זה לא פשוט בלשון המעטה לעשות קאבר לקייט בוש אבל The Futureheads עומדים במשימה בכבוד עם עיבוד ווקאלי, רוקיסטי מהדהד ומעניין לשיר הנושא מתוך אלבום המופת שלה, Hounds of Love.
הקאבר הזה אף נבחר על ידי מגזין NME כסינגל הטוב ביותר לשנת 2005 שזה לגמרי יפה. אגב, זה לא הקאבר היחיד לקייט בוש כפרה עליה ברשימה.
84. Tears for Fears- My Girls
צמד הפופ הנפלא לא שחרר אלבום חדש במשך תקופה של כמעט 18 בין השנים 2004-2022 אבל ב- 2014 הם פינקו את המעריצים שלהם עם Ready Boy & Girls?, תקליט במהדורה מוגבלת ומיוחדת לכבוד Record Store Day המכיל 3 קאברים שבקלות כל אחד יכול היה להכנס לרשימה.
בתקליט אפשר למצוא את Ready to Start של ארקייד פייר, And I Was a Boy from School של הוט צ'יפ ואת My Girls השמיימי של אנימל קולקטיב.
למרות פסגת המופת הגאונית של פנדה בר וחבריו, טירז פור פירס עושים כבוד לקלאסיקה הזאת עם קאבר מעט יותר עדין, מעט יותר פשוט, אבל לא פחות יפה.
83. Lorde- Everybody Wants to Rule the World
ומהמקור אל הקאבר. טירז פור פירז כל כך התרשמו מגרסאת הכיסוי שהקליטה הזמרת הניו זילנדית ללהיט שלהם עבור פסקול הסרט "משחקי הרעב" עד שהם השתמשו בו בתחילת כל הופעה בסיבוב ההופעות העולמי שלהם, Rule the World.
במיומנות רבה לוקחת לורד את סטנדרט האייטיז הנפלא מלכתחילה הזה ומוסיפה לו אפיל אפל ומלודרמטי שיושב על הקול שלה כמו כפפה ליד. אני עדיין לא חושב שהוא יפה כמו הגרסה המקורית אבל הוא ללא ספק ביצוע מקורי ומעניין בפני עצמו.
82. SOAK- Bloodbuzz Ohio
הנשיונל כבר הפכו מזמן לאחת הלהקות החשובות והמשפיעות בדורנו והקאבר הזה של הזמרת האירית והנון-בינארית, ברידי מונדס ווטסון (תחת שם הבמה שלה SOAK), הוא דוגמה נהדרת לכך.
"מאט ברנינגר הוא אחד מכותבי השירים האהובים עלי" סיפרה ווטסון לאחר שהקליטה את הקאבר הנפלא הזה, ולמרות שהשיר המקורי מדבר על שורשיו וביתו של ברנינגר, ווטסון לא מתקשה להכנס לנעליו הגדולות בקטע הזה שכבר הספיק להפוך לקלאסיקה מודרנית.
81. Counting Crows- Untitled (Love Song)
אלבומי קאברים הם בדרך כלל בעייתיים וגם אלבום המחווה של קאונטינג קרואוז המופלאים, Underwater Sunshine (or What We Did on Our Summer Vacation), לא שונה ולמרות זאת יש בו נקודת אור אחת מאוד גדולה בדמות הקאבר הנפלא הזה לשירם של The Romany Rye.
האמת היא שהגרסה של קאונטינג קרואוז לא ממש שונה מהמקור אבל זה לא משנה כל עוד אדם דוריץ מגיש את הטקסט בכל כך הרבה רגש ואמת פנימית. טוב זה לא פייר, גם אם הבן אדם הזה ישיר את רשימת המרכיבים שעל גבי קופסת דגני בוקר הוא עדיין יצליח לרגש.
80. Ramones- I Don't wanna Grow Up
השיר הזה של טום וייטס שעוסק בנון-קונפורמיזם וברצון הטבעי שלנו לא לגדול, כאילו נכתב במיוחד במיוחד עבור הראמונס האנטי ממסדיים ששאפו תמיד לשמר את רוח הנעורים שלהם ושל הרוק.
אגדות הפאנק הקליטו את השיר הזה עבור אלבום הפרידה שלהם, Adios Amigos מ- 1995, ואיזה פרידה מעולה זאת!
79. Van Halen- You Really Got Me
תשמעו אני תמיד מחפש את העומק במוזיקה שלי אבל לפעמים גם סתם כיף טהור זה מעולה וככה בדיוק מרגיש הקאבר הזה של ענקית ה- Hair Matel לקלאסיקה של הקינקס. וגם, אף פעם לא ימאס לי לשמוע עוד פעם סולו של אדי ואן הלן האדיר.
78. UB40- Red Red Wine
בשל היותה מעצמה קולוניאלית בין לאומית, הגלובליזציה של שנות ה- 80 הביאה איתה לממלכה הבריטית שלל ז'אנרים חדשים כמו הרגאיי, הסקא, דאב ואחרים שהתמזגו בתוך המוזיקה המקומית. מתוך ההיתוכים הללו קמו להקות שקיבלו על עצמם השפעות "זרות" כמו 'הפוליס', 'מדנס', 'הקלאש', פיטר גבריאל וכמובן UB40.
דוגמה נהדרת לפריצת האופקים הזאת הוא הקאבר של ההרכב ברמינגהאם, שלקח את השיר האקוסטי בעיקרו שלו ניל דיימונד מ- 1967 והפך אותו לשיר רגאיי טהור.
התוצאה הייתה להיט היסטרי שכבש את המקום הראשון המצעד הבריטי.
77. Guns N' Roses- It Ani't Fun
מה בדרך כלל עושה להקה רגע לפני שהיא מתה? משחררת אלבום קאברים כמובן, וזה בדיוק מה שגאנז אנד רוזס עשו ב- The Spaghetti Incident.
מכל השירים באלבום הדי מיותר הזה, עומד בגאון מעל כולם It Anit Fun של ה- Dead Boys, שנבנה באיטיות עד לקליימקס אפי מטורף בו מציג אקסל רוז את אחת התצוגות הווקאליות המרשימות ביותר שלו אי פעם.
אז כן יש את Knockin' on Heaven's Door ואת Live and Let Die אבל It Ani't Fun לפחות רמה את מעליהם.
76. José González – Heartbeats
אמן הגיטרה הידוע בזכות גרסאות הכיסוי האקוסטיות הרבות שעיבד, מתעלה כאן לרמה חדשה של יופי עם הקאבר הזה ל- The Knife השוודיים.
מדהים איך שגונזלס (שחי בעצמו בשוודיה אחרי שהוריו ברחו מארגנטינה) מצליח לשמור על העיבוד הקיים אך את הטקסטורות של הסינתיסייזר הוא מחליף בגיטרה האקוסטית. ככה עושים קאבר.
75. Metallica- Whiskey in a Jar
מדהים איך גם שיר עם אירי שבוצע על ידי אינספור אמנים מצליח להשמע מהודק וייחודי בידיהם המיומנות של חברי מטאליקה (איזה משפט סחי יצא לי).
הגרסה של מטאליקה לשיר הזה שהתפרסם הכי הרבה כנראה בביצוע של Thin Lizzy מנובמבר 1972, מגיעה מתוך אלבום הקאברים שלהם, Garage Inc מ- 1998 שמלבד Whiskey in a Jar מכיל גם כמה גרסאות כיסוי לא רעות בכלל לבוב סיגר, בלאק סאבאת' ואחרים.
74. The Lightning Seeds- You Showed Me
הלהקה הבריטית שזכתה ל- 15 דקות התהילה שלה במחצית השניה של הניינטיז בזכות גל הבריט-פופ שסחף את העולם, הציגה את הגרסה שלה לקלאסיקה של The Turtles ועשתה את זה מעולה.
למרות שהעיבוד לא ממש שונה מהותית מהמקור, עם ניחוח טריפ-הופי ואדישותו המקסימה של הסולן, איאן ברודי, השיר הזה מצליח לזרוח גם היום.
73. Soccer Mommy- I'm On Fire
לא הרבה מסוגלים להכנס לנעליים העצומות של "הבוס" אבל סופיה רג'ינה אליסון, Soccer Mommy בשבילכם, עומדת במשימה בכבוד עם קאבר אקוסטי, עדין ומרגש לשיר הנפלא של ספרינגסטין מתוך אלבומו הקלאסי, Born in the USA.
72. Lilly Allen- Somewhere Only We Know
בשנת 2013 הפשיטה לילי אלן את הלהיט הזה של להקת Keane לכדי בלדת פסנתר מלאת שמאלץ אך עדיין אפקטיבית. הקאבר של אלן הגיע עד למקום הראשון במצעד הבריטי והפך ללהיט גלובלי ושיר מבוקש לפרסומות.
בשל הרפרנסים שבו לשימוש בסמים, כשלראשונה יצא באלבום, קיבל Hang on to Your Ego מילים שונות ושם שונה: I Know There's an Answer, אבל עם הזמן וההוצאות החדשות, גם הגרסה המקורית שוחררה.
פרנק בלאק, האיש והפיקסיז, הקליט את הקאבר הזה עבור אלבום הסולו הראשון שלו כאשר את העיבוד העדין והמקורי מחליף הדיסטושן ואת ההרמוניות השמיימיות של ההרכב מקליפורניה מחליף קולו המחוספס של בלאק והתוצאה? לא פחות מאדירה
70. Marilyn Manson- Sweet Dreams
היום זה כמעט בנאלי לעשות קאברי רוק לשירי פופ מהאייטיז אבל כשמרלין מנסון עשו את זה ב- 1995 זה היה לגמרי מרענן. את ריף הסינתיסייזר האייקוני מחליף ריף גיטרה יפה לא פחות אך גם כזה שמצליח למעורר אי נוחות והכי בקטע טוב.
מרלין מנסון ינסו לשחזר את הנוסחה עם Tainted Love ו- Personal Jesus אבל זה פחות עבד ועד היום Sweet Dreams נשאר אולי השיר המפורסם ביותר שלהם.
69. Tina Turner – Proud Mary
למרות שמדובר בשיר שהוקלט במקור על ידי Creedence Clearwater Revival ב- 1969, אפשר להודות שהגרסה של "מלכת הרוק" הפכה להיות הגרסה המפורסמת ביותר שלו.
את הגרסה שלה הקליטה לראשונה טרנר עוד ב- 1970 יחד עם בעלה אייק אך ב- 1993 הקליטה אותו מחדש עבור פסקול הסרט What's Love Got to do With It והפכה אותו לנצח לשלה.
68. Santana- Black Magic Woman
השיר המהפנט נכתב על ידי פיטר גרין, אחד מחלוצי הלהקה הלונדונית פליטווד מק ב-1968. יש הטוענים שבעקבות כתיבת השיר, גרין המשיך והתקרב למאגיה שחורה ולעוסקים בה.
בכל מקרה מאז שוחרר לראשונה נעשו מספר גרסאות כיסוי לשיר, אך הגרסה של סנטנה, עם הקצב הרוק-בלוז-לטיני והגיבסון הבוכייה זיכתה את האלבום Abraxas, בו השיר מככב, בפלטינה מרובעת.
אחד השירים הכי יפים ומוכרים מהפרויקט הוא Such Great Heights, שהוא במקרה גם אחד השירים הכי אהובים עלי באופן אישי. משם לקח את המושכות סמואל ארווין בים הידוע בשם הבמה, Iron & Wine, כשהקליט מחדש את השיר כבלדה אקוסטית מינימליסטית, 180 מעלות מהמקור האלקטרוני.
הגרסה של Iron & Wine הופיעה בסרט Garden State עם נטלי פורטמן ואף שוחררה כ'בי-סייד' לסינגל המקורי, מה שהפך אותה למוכרת כמעט כמו המקור.
66. Cranberries- Go Your Own Way
להקת הרוק האירית הקליטה את הגרסה שלה לקלאסיקה של פליטווד מק בסשנים לאלבומם השלישי, To the Faithful Departed. למרות שהשיר לא נכנס לאלבום אלא שוחרר רק בגרסת הבונוס שלה, הלהקה ניגנה אותו בסיבוב ההופעות עם אנרגיות מטורפות שהעיפו אותו למעלה.
מדובר בגרסה די נאמנה למקור אבל כשהמקור כל כך טוב, אין באמת על מה להתלונן. וכמה שאני מתגעגע לקולה האדיר של דולורס או'ריורדן המדהימה.
65. Moby- Temptation
כאחת הלהקות המשפיעות בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית, לאורך השנים בוצעו אינספור קאברים לשיריהם פורצי הדרך של ניו אורדר. המוכר (והמשעמם) ביותר הוא כנראה זה של Frente האוסטרליים ל- Bizarre Love Triangle אבל דווקא הקאבר של מובי לסינגל הרביעי בסך הכל של חלוצי המוזיקה האלקטרונית, הוא אולי היפה ביותר.
במקור השיר הזה שנכתב על אהבה אבודה, קיבל עיבוד קצבי ומרקיד, אבל בידיו המיומנות של מובי ועם קולה העדין להפליא של הזמרת, לורה דון, Temptation הופך לבלדה מרירה – מתוקה ומלאת קסם שתמחץ לכם את הלב. פנינה חבויה ולא מספיק מוערכת וזה הזמן לתקן.
64. Bruce Springsteen- Because the Night
אני לא יודע טכנית עד כמה השיר הזה נחשב קאבר כי בכל זאת ברוס ספרינגסטין כתב אותו בעצמו יחד עם פאטי סמית' ובגרסה שלו הוא אפילו שינה את המילים, ובכל זאת כשהביצוע כל כך טוב לא נתחשבן על כך.
השיר הזה זכה אמנם לאינספור קאברים נוספים אבל הביצוע של הבוס תמיד יזרח מעל כולם, יחד עם הביצוע המקורי של סמית' כמובן.
63. Talking Heads- Take Me to the River
כשאחת הלהקות הכי מיוחדות בהיסטוריה פוגשת את אחד מזמרי הסול הגדולים ביותר, חייב לצאת משהו טוב וזה בדיוק המקרה של Take Me to the River. 'טוקינג הדס' בחכמה משמרים את המהות והגרוב של השיר המקורי אך מוסיפים לו את הטאצ' היחודי שלהם והתוצאה? לא פחות מקסם.
62. Bon Iver- I Can't Make You Love Me
טוב זה לא באמת פייר, גם אם אם אתן לג'סטין ורנון לשיר את ההמנון של אוזבקיסטן כנראה שהלב שלי יתנפץ לרסיסים על הרצפה. הבן אדם שכל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב, ביצע מחדש את שירה של בוני רייט לייב במסגרת ה- Jagjaguwar Session המדהים שלו יחד עם מתופף ההרכב, שון קרי, הנפלא לכשעצמו.
הגרסה שוחררה במסגרת חגיגות העשור לאלבום המושלם Bon Iver ובאמת מדובר באחד השירים הכי יפים, כנים ומרגשים ברשימה הזאת וזה לא פשוט.
61. Keren Ramirez- I Didn't Know I Was Looking for Love
עם כמה שהטקסט של השיר הזה קיטשי, ככה הוא גם אפקטיבי. בגרסה של הזמרת הבריטית, קרן רמירז מ- 1998, הבלדה העדינה של Everything but the Girl עוברת טרנספורמציה לקטע דאנס/האוס רקיד שהפך ללהיט מועדונים גדול תוך שהוא עדיין שומר על רוח הרומנטיקה של הביצוע המקורי. אחד השירים שיעשו לכל מי שגדל בשנות התשעים קווץ' של נוסטלגיה בלב.
60. Quiet Riot- Cum On Feel The Noize
האמת שהגרסה הזאת של להקת הגלאם מטאל, Quiet Riot, לשירם של Slade, נשמעת ממש, אבל ממש דומה למקור ועדיין, קאבר זה קאבר והשיר הזה הפך הרבה יותר מפורסם בזכות הביצוע של Quiet Riot.
למעשה הגרסה של Quiet Riot הייתה כל כך מצליחה שהסינגל מכר ארגזים בארצות הברית. למרות שלא מדובר בשיר בעל מסר עמוק מדי, עם השנים הוא הפך לסטנדרט רוק שקשה להתעלם ממנו.
59. Bjork- It's Oh So Quiet
הקאבר של ביורק לשירה של בטי האטון מ- 1951 הוא אחד הביזאריים בקריירה שלה וזה הישג כשמדובר בביורק. הקאבר הזה כל כך שונה ולא מייצג את המוזיקה הנשגבת של האמנית האיסלנדית שבדיוק בגלל זה כל כך מתאים לה לבצע אותו.
58. Kim Carnes- Bette Davis Eyes
הלהיט העצום הזה של קים קרנס ששהה תשעה שבועות (לא רצופים) בראש מצעד הסינגלים האמריקאי וזכה בגראמי הוקלט לראשונה על ידי זמרת אמריקאית אחרת בשם ג'קי דשאנון.
בעוד הביצוע הראשוני נשמע כמו שילוב של סווינג עם מעט אר אנ' בי, הקאבר של קים קרנס לוקח את השיר למחוזות אחרים לגמרי עם עיבוד חדש וסינתיסייזרים ברוח התקופה.
כשהשיר התפוצץ והפך ללהיט גדול, אפילו בטי דייויס בעצמה התקשרה להודות לקים קרנס על כך שלפתע אפילו הנכד שלה מבין מי היא באמת.
57. Peter Gabriel- Flume
לא מעט קאברים בוצעו לבון איבר לאורך השנים וכמעט כולם מצוינים אבל זה של פיטר גבריאל הוא כנראה המיוחד מכולם. קולו העמוק של גבריאל והעיבור המינימליסטי הופכים את הקטע הזה למהורהר עוד יותר מהמקורי ולממש מצמרר.
השיר הזה מגיע מתוך אלבום הקאברים שגבריאל שחרר ב- 2010, ממנו יכולים היו להכנס בקלות שירים נוספים לרשימה כמו הביצועים שלו ל- Heroes של דייויד בואי (אין עוד מלבדו) או ל- My Body is a Cage של ארקייד פייר שהיה כל כך קרוב להצטרף לרשימה אבל הנה, גם הוא הוזכר כאן וקיבל את הכבוד המגיע לו.
56. Sonic Youth- Superstar
למרות המוזיקה המתקתקה משהו שיצרו הקרפנטרס, בעיקר קרן קרפנטר, היוו השראה לדורות של אמנים כמעט מכל קצוות הקשת המוזיקלית.
ב- 1994 שוחרר אלבום מחווה לקרפנטרס בשם If I Were a Carpenter שהיה מורכב כולו מביצועים של להקות אלטרנטיב לשירי ההרכב.
הגרסה של סוניק יות' ל- Superstar התבררה כמבריקה במיוחד בזכות החספוס והדיסטורשנים שמשנים לגמרי את החזות של הגרסה המקורית שגם היא בכלל קאבר לצמד הנשכח מהסיקסיטז, Delaney and Bonnie.
55. Ryan Adams- Wonderwall
בניינטיז אואזיס הייתה אחת הלהקות הגדולות בעולם (אם לא הגדולה ביותר), הרבה בזכות המגה להיט המפלצתי שלה, Wonderwall, שהפך את החבורה ממנצ'סטר לשם מוכר בכל בית.
מכל המוזיקאים שהקליטו קאבר לשיר הזה (והיו לא מעט), נואל גאלאגר אמר על אדמס כי "הוא היחיד שבאמת הצליח לעשות אותו כמו שצריך". כבוד.
54. The White Stripes- Jolene
מתוך כל מיליארד הגרסאות שבוצעו לקלאסיקה הזאת של דולי פרטון, הקאבר של 'הווייט סטרייפס' היא אולי המפתיעה והמיוחדת ביותר.
למרות ששיחררו גם גרסאת אולפן לקאבר הזה כבי-סייד לסינגל Hello Operator, דווקא גרסת ההופעה החיה שלו צעדה גבוה יותר במצעדים ברחבי העולם ואף נבחרה על ידי קוראי מגזין ה'רולינג סטון' כקאבר הלייב הגדול בכל הזמנים. סחטיין.
53. Dum Dum Girls- There Is a Light That Never Goes Out
צריך ביצי ברזל בכדי לבצע שיר של הסמית'ס ועוד את הקלאסיקה הגדולה ביותר שלהם, מזל של- Dum Dum Girls אין כאלה.
ההרכב בהובלתה של קריסטין גונדרד לוקח את העצב התהומי של השיר הזה והופך אותו לבריכת כעס רוויית דיסטורשן שמצליחה לשמר את הקסם המקורי אך מזווית מעט שונה. לא סתם בחרתי בקלאסיקה של הסמית'ס במקום הראשון בדירוג שמונים השירים הגדולים של שנות ה- 80.
52. Yo La Tengo- Friday I'm in Love
הקיור היא ללא ספק מהלהקות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה וכפועל יוצא מזה, אלפי קאברים בוצעו לשיריה לאורך השנים. מאדל ועד בלינק 182, מסמסשינג פאמפקינס ועד פיבי ברידג'רס, אין הרבה אמנים שלא סיפקו את האינטרפטציה שלהם לאיזשהו שיר שכתב רוברט סמית' ובכל זאת, לרשימה נכנס דווקא הקאבר היחסית צנוע הזה של Yo La Tengo הנפלאים.
ההקלטה הזאת של הקלאסיקת האופטימית משהו של הקיור נשמעת כל כך פשוטה, כאילו הוא הוקלטה על ידי חברים בסלון, אבל מכאן גם הקסם שלה. הפשטות, הצניעות והאהבה הכנה למקור.
51. The Clash- I Fought the Law
הפאנקיסטים תמיד שאפו להחזיר את הרוק לשורשיו לכן זה לא פלא שהקלאש המיתולוגים בחרו לתת בוסט מודרני פאנקיסטי לשיר הרוק הזה מ- 1960.
הקטע המקורי נכתב עוד ב- 1958 על ידי הגיטריסט סאני קרטיס והוקלט על ידי the Crickets אחרי שקרטיס החליף את באדי הולי המנוח. משם השיר התגלגל וקיבל המון גרסאות כיסוי שהפכו אותו לאחד השירים המזוהים עם רוח המרדנות של הרוקנ'רול. ועדיין, הגרסה של הקלאש בועטת יותר מכולם.
50. Led Zeppelin- Dazed and Confused
באחד מסיבובי ההופעות של ה- Yardbirds, זכה לחמם אותם זמר הפולק האמריקאי, ג'ק הולמס שביצע שיר פולק אקוסטי בשם Dazed and Confused. ג'ימי פייג' כל כך התרשם מהשיר שהחליט לצרף אותו לרפרטואר ההופעות של ה- Yardbirds.
לאחר ש"ציפורי החצר" התפרקו, אימץ פייג' מחדש את השיר, הפעם עם ההרכב החדש שלו, The New Yardbirds. אחרי שהוסיף מילים חדשות לשיר ושינה את שם הלהקה ל- Led Zeppelin…. נו, השאר היסטוריה.
49. Urge Overkill- Girl You'll Be a Woman Soon
הקאבר הנפלא הזה של הרכב הרוק האלטרנטיבי משיקגו לשירו של ניל דאימונד, מוכיח שטרנטינו לא רק גאון קולנוע אלא שיש לו גם אוזן מצוינת.
השיר הזה שהוקלט על ידי Urge Overkill ב- 1992, מצא את דרכו לסרט "ספרות זולה" של טרנטינו ומשם דרכו לרשימת הקאברים הגדולים בכל הזמנים כבר הייתה קצרה. כמו הסרט, גם הקאבר הזה כבר מזמן הפך לקלאסיקה.
48. The Rolling Stones- Like A Rolling Stone
טוב, זה רק היה מתבקש שהרולינג סטונס יבצעו קאבר לשיר האלמותי הזה של בוב דילן. דילן הוא מהיוצרים שבוצעו לשיריו הכי הרבה קאברים בהיסטוריה, כאשר יש סיכוי טוב ש- Like A Rolling Stone עומד בראשם וזה בפני עצמו אומר הרבה, אבל הביצוע של הרולינג סטונס עומד מעל הרוב המוחלט.
למעשה זה מרגיש כאילו השיר הזה נכתב במיוחד עבור ההרכב הבריטי האגדי והביצוע שלהם לא רק שעושה חסד עם הגרסה המקורית אלא מרגיש כאילו תפור למידותיהם המדויקות.
47. Madness- It Must Be Love
כמו דני סנדרסון בישראל, גם במקרה של מדנס קשה לדעת מתי הם רציניים ומתי הם סתם עושים שטויות אבל האמת שרוב הזמן זה לא משנה כי השירים שלהם פשוט מצוינים ולא שונה מכך הוא הקאבר שלהם לזמרת הבריטית, לבי סיפר, שיצא במקור ב- 1972.
כמו תמיד במקרה של מדנס, כדאי לכם גם לצפות בקליפ לשיר הזה, לא תצטערו.
46. Cyndi Lauper- Girls Just Want To Have Fun
אני חייב להודות שלא מדובר באחד השירים האהובים עלי (בלשון המעטה) אבל העובדה שסינדי לאופר לקחה את השיר הזה שבוצע לראשונה על ידי גבר והפכה אותו להמנון העצמה נשית (ממש כמו ארית'ה פרנקלין עם Respect) הוא באמת מדהים.
מרוב שהשיר הזה מזוהה עם לאופר, עד היום לאף אחד אין שמץ של מושג שהוא נכתב ובוצע לראשונה על ידי הזמר האמריקאי, רוברט הזארד.
45. Bruce Springsteen- Jersey Girl
בגלל ש"הבוס" כל כך מזוהה עם ניו ג'רזי, קל מאוד לטעות ולחשוב שהשיר Jersey girl הוא שלו, אבל האמת היא שהשיר נכתב במקור על ידי טום וייטס על אישתו, קתלין ברנן, ילידת ניו ג'רזי.
למרות שעידן את מילות השיר ("הזונות בשדרה השמינית" הפכו ל"בחורות בשדרה השמינית") ולמרות ששוחרר רק כבי-סייד לסינגל Cover Me, הגרסה של ספרינגסטין הפכה לאהודה ביותר ולאחד השירים המזוהים איתו.
44. Mark Ronson feat. Amy Winehouse- Valerie
מה לא נכתב ונאמר על קולה הייחודי של איימי ויינהאוס? על האטיטוד, ההגשה והכריזמה הנשפכת? את כל אלו ועוד הכניסה הזמרת אל תוך הקאבר הנפלא שהפיק מארק רונסון לשיר של להקת The Zutons הליברפולית שיצא במקור ב- 2006.
רונסן סיפר לימים שהצמד החליט לגנוז את השיר אך לאחר מותה של ויינהאוס הוא חזר אליו וגילה שמדובר באחד הביצועים הווקליים הכי מרשימים של הזמרת המנוחה והוא לגמרי צדק.
43. Marvin Gaye – I Heard It Through The Grapevine
בניגוד להרבה שירים ברשימה הזאת שבצאתם לא זכו להצלחה אך אחרי שעברו עיבוד מחדש התפוצצו, I Heard It Through The Grapevine דווקא כן הצליח ואפילו כבש את המקום הראשון במצעד האמריקאי בביצוע של Gladys Knight & the Pips.
ב- 1968, שנתיים בלבד לאחר הצלחתו הראשונית, שחרר מרווין גיי את הגרסה שלו שגם הצליחה לכבוש את פסגת מצעד הסינגלים האמריקאי וגם להפוך לקלאסיקת סול על זמנית.
42. Johnny Cash- Ring of Fire
כן כן, אחד השירים שהפכו את את ג'וני קאש ל… ובכן, ג'וני קאש, הוא קאבר. השיר נכתב תחילה על ידי אישתו השנייה של קאש, ג'ון קרטר, ובוצע לראשונה על ידי אחותה, אניטה קרטר.
אחרי שלא זכה לתהילה עולם (ואני כיתב זאת בעדינות), לקח קאש את המושכות והפך את השיר הזה לאחד המזוהים ביותר עימו וללהיט ענק שהוכתר לאחד ממאה השירים הגדולים בכל הזמנים על ידי מגזין ה'רולינג סטון'. זה לא יהיה השיר האחרון של קאש ברשימה.
41. Nouvelle Vague- In a Manner of Speaking
ההרכב הצרפתי קנה לעצמו שם של ממש במחצית הראשונה של שנות ה- 2000 בזכות קאברים שביצע בסגנון בוסה נובה לשירי גל חדש מסוף הסבנטיז והאייטיז.
לאורך השנים שחרר ההרכב לא מעט קאברים מוצלחים בין היתר להרכבים כמו דפש מוד, הקיור, ניו אורדר ואחרים אבל מעל כולם עומד In a manner of Speaking שלמרות שנחרש עד דק בגלגל"צ מצליח להשמע מרענן גם היום.
משיר דארק אייטיז אפל, הופכים Nouvelle Vague את השיר הזה לרומנטי, עדין ומכשף שקשה לעמוד בפניו.
40. Ugly Kid Joe- Cats in the Cradle
בין כל להקות הרוק האלטרנטיבי של תחילת שנות ה- 90, איפשהו שם בין נירוונה לפרל ג'אם, היו Ugly Kid Joe ששיחררו ב- 1992 את אלבום הבכורה שלהם שזכה להצלחה ענקית הרבה בזכות הקאבר הנפלא שלהם לשיר הפולק של הארי צ'אפין מ- 1974.
בצאתו, מכר Cats in the Cradle חצי מיליון עותקים שהזניקו לא רק את הקריירה של הלהקה אלא גם את גל הרוק האלטרנטיבי בכלל.
39. Regina Spektor- No Surprises
למרות שרבים ורבות עשו זאת לאורך השנים, זה אף פעם לא פשוט חדש שיר של רדיוהד ועוד לצאת מהאירוע כשידך על העליונה אבל רג'ינה ספקטור עושה זאת בגדול.
עם קולה העדין שמעוטר בארפג'ו פסנתר עדין, ספקטור מגישה גרסה מינימליסטית וקסומה לקלאסיקה הפוסט מודרנית הזאת של רדיוהד עם הרבה רגש והרבה כבוד ליצירה המקורית.
38. Muse- Feeling Good
מעולם לא הייתי חובב גדול של הגרסאות המוקדמותשל השיר (הגרסה המקורית מגיעה בכלל מהמחזמר The Roar of the Greasepaint – The Smell of the Crowdׁ), אבל זאת של מיוז, היא פשוט פצצת אנרגיה מטורפת שקשה לעמוד בפניה.
למרות שהשיר הזה קיבל גרסאות מענקי מוזיקה כמו נינה סימון, פרנק סינטרה, ג'ורג' מייקל ואחרים, הגרסה של מיוז לוקחת אותו לקיצון עם הררי דיסטורשנים נפלאים וים של כריזמה.
37. Joan Jett and the Blackhearts- I Love Rock 'N' Roll
עוד קאבר שהפך כל כך מפורסם עד שלא הרבה יודעים שבכלל מדובר בקאבר. למרות שבוצע על ידי אינספור אמנים כולל בריטני ספירס (?WTF) השיר הזה שיצא במקור ב- 1975 תחת ידיהם של The Arrows, מזוהה יותר מכולם עם ג'ואן ג'ט.
אמנם לא מדובר באחת מפסגות הרוקנ'רול אבל כשיצא ב- 1981 הרוק היה בדעיכה מסוימת והשיר הזה סיפק לו זריקה אנרגיה נחוצה שתוכיח שהז'אנר הבועט לא מתכוון ללכת לשום מקום וטוב שכך.
36. Eric Clapton- Cocaine
בסבנטיז קוקאין היה אחד מחבריו הקרובים ביותר של אריק קלפטון כך שזה היה ממש מתבקש עבורו להקליט גרסה משלו לשירו של הזמר והגיטריסט האמריקני, J.J Cale.
למרות שהוא נתפס כשיר שמאדיר את השימוש בסם, האמת היא שהוא בכלל שיר אנטי סמים, זה לפחות מה שקלפטון טוען. בכל מקרה, לא משנה למה התכוון המשורר, השיר הזה עדיין ממכר (הבנתם מה עשיתי פה?).
35. The Killers- Ultraviolet (Light My Way)
לציון עשרים שנה לצאתו של Achtung Baby, התקבצה ב 2011 חבורה מרשימה ביותר להקות שהקליטו יחד אלבום מחווה מיוחד ליצירה המפורסמת והמשפיעה של 'יו 2' בשם AHK-toong BAY-bi Covered.
בין השמות שלקחו חלק בפרויקט ניתן למצוא את 'דפש מוד', 'סנואו פטרול', פטי סמית', 'ניין אינצ' ניילס' ואחרים שמספקים קאברים באמת נהדרים לשירי האלבום המקורי.
אך מעל כולם עומדים 'הקילרס' עם ביצוע לא פחות ממופתי ל- Ultraviolet (Light My Way) שאמנם לא יצא כסינגל אך הפך לאחד השירים הכי אהובים ברפרטור של הלהקה האירית המיתולוגיצ ובצדק מוחלט.
"כשהתבקשנו לקחת חלק בפרויקט, ארבעתנו החלטנו פה אחד לבצע את השיר הזה" סיפר מתופף הלהקה, רוני ונוצ'י ואין ספק שזו הייתה החלטה מעולה. למרות שיש מפורסמים ממנו, מדובר באחד הקאברים הכי יפים שהוקלטו אי פעם מתוך אחד מאלבומי המחווה האיכותיים ביותר שראו אור.
34. George Harrison- Got My Mind Set on You
את השיר הזה שבוצע לראשונה על ידי זמר ה- R&B, ג'יימס ריי, הכיר ג'ורג' הריסון כבר בקיץ של 1963 אז טס לבקר את אחותו שגרה באילנוי שבארה"ב.
24 שנים אחרי הוא החליט לסגור מעגל ולהקליט את השיר בעצמו, החלטה מצוינת שהפכה אותו לאחד הלהיטים האהובים של הריסון ואף הביאה אותו לראשי המצעדים ב- 1987.
33. Janis Joplin- Me and Bobby McGee
הלהיט הזה שהפך להיות כל כך מזוהה עם ג'ניס ג'ופלין, נכתב במקור על ידי כריס כריסטופרסון ופרד פוסטר עבור הזמר רוג'ר מילר ב- 1969.
הגרסה של ג'ופלין שיצאה ב- 1971, הייתה השיר השני אי פעם שכבש את המקום הראשון במצעד הסינגלים האמריקאי על ידי אמן שכבר לא בין החיים. הראשון אגב היה אוטיס רדינג עם (Sittin' On) The Dock of the Bay.
32. Fiona Apple- Across the Universe
חוץ מסופלה שוקולד טוב, אחד הדברים שהכי קשה לעשות הוא קאבר ראוי לביטלס אבל פיונה אפל עושה זאת בגדול. רבים וטובים ניסו לשחזר את הקלאסיקות של הביטלס ללא הצלחה יתרה (אני מחריג אותך מר קוקר), כולל את השיר הזה ממש שאפילו ג'ון לנון בכבודו ובעצמו ניסה "לשפר" יחד עם דייויד בואי עבור אלבומו של האחרון Young Americans.
אבל דווקא הגרסה של אפל שהוקלטה עבור הסרט Pleasantville עושה את השירות הטוב ביותר עבור Across the Universe. פיצ'פורק אפילו קבעו כי הקאבר של אפל הוא ההיילייט של הסרט והפסקול כולו.
31. Etta James- At Last
בשנות החמישים והשישים העניין הפעוט הזה של זכויות יוצרים לא ממש בשיאו ולכן היה מאוד מקובל ששיר יקבל המון גרסאות מאמנים שונים, החכמה היא להפוך אותו לשלך וזה בדיוק מה שעשתה Etta James ל- At Last, שיצא במקור עוד ב- 1941.
ג'יימס לקחה את השיר והפכה אותו לאחד משירי האהבה הגדולים בכל הזמנים ולאחד הלהיטים הכי מוכרים וחשובים שלה.
30. Pet Shop Boys- Go West
במהלך הקריירה הארוכה והמדהימה שלהם, ביצעו פט שופ בויז עשרות קאברים מדהימים לשירים ממגוון ענק של ז'אנרים ולכן זה לא השיר היחיד שלהם שתמצאו ברשימה אבל בהחלט אחד הבולטים שבהם.
בשנת 1992 הוזמנו הבויז להופיע במופע צדקה לגיוס תרומות למלחמה באיידס במועדון ה'הסיינדה' האגדי והחליטו לבצע קאבר לאחד השירים הפחות מוכרים של להקת ה'ויליג' פיפל'.
למרות שהגרסה הייתה חצי אפויה והסולן, ניל טננט, שכח חלק נכבד מהמילים, הרגישו הצמד כי יש פוטנציאל בביצוע הזה והחליטו להקליט אותו מחדש עבור אלבומם המופתי, Very.
מיד עם צאתו כסינגל בספטמבר 1993, התפוצץ הקאבר הזה לכל עבר והפך ללהיט עצום ולאחד השירים שהגדירו את הניינטיז. עם קליפ אייקוני, רפרנסים פוליטיים לפירוקה של ברית המועצות והפקה מודרנית, כבש השיר את צמרות המצעדים בכל רחבי העולם כולל גם כאן בישראל בו הוא נבחר אפילו כשיר השנה.
29. A-ha- Crying in the Rain
כחובב אייטיז מושבע, אין ספק בכלל שהעשור הזה צריך לקבל יותר הכרה ובתוכו גם להקות שקל מדי ללגלג עליהן כמו א-הא. הקאבר הזה של ההרכב הנורווגי המעולה לשירם הנפלא של 'האברלי בראדרס', מגיע מתוך התקופה ה"בוגרת" והקודרת יותר של השלישייה, תקופה שהגיעה אחרי להיטי הפופ האפקטיביים שלה.
הבחירה בשיר כמו גם העיבוד המהורהר יותר שלו, מציגים טרנספורמציה מעניינת עבור הלהקה שנתפסה עד אז כ"לא מספיק רצינית" וגם עושה המון כבוד למקור.
28. Deep Purple- Hush
באופן מפתיע, את הלהיט הראשון של דיפ פרפל, כלל לא כתבו דיפ פרפל. ריצ'י בלאקמור שמע את Hush לראשונה בהמבורג בביצועו המקורי של בילי ג'ואל רויאל וחשב שזו תהיה נקודת פתיחה טובה עבור הלהקה החדשה שלו.
בלאקמור צדק ו- Hush לא רק שהפך ללהיט גדול אלא גם לאחד השירים הכי מזוהים עם 'דיפ פרפל' ומהקטעים הכי מזוהים עם ההארד רוק בכלל.
27. Roberta Flack- Killing Me Softly
חתיכת היסטוריה יש לשיר האולטרה מפורסם הזה. היסטוריה של דמעות, שערוריות ומלחמות קרדיטים. שורשיו של השיר מגיעים עד לתחילת שנות ה- 70 אז נכחה הזמרת לורי ליברמן בהופעה של הזמר דון מקלין וחשה כי הוא שר ממש אליה ועליה.
ליברמן שירבטה כמה מילים על מפית ואז חלקה את הרעיון היצירתי שלה עם צמד הכותבים נורמן גימבל וצ'ארלס פוקס שיצרו יחד את Killing Me Softly With His Song.
לצערה של ליברמן הגרסה שלה לשיר לא הצליחה אך זו של רוברטה פלאק מ- 1973 הצלחה גם הצליחה ואף הביאה לזמרת זכייה מרשימה בגראמי.
26. Smashing Pumpkins- Landslide
רבבות גרסאות בוצעו לקלאסיקה הזאת של פליטווד מק ורבים מהם ראויים להכלל ברשימה הזאת, אבל מה לעשות שיש לי חולשה לבילי קורגן?
השיר שהופיע במקור כבי-סייד לסינגל Disarm המופתי, שומר על הסאונד האקוסטי העדין של הביצוע המקורי בזמן שקולו החודר של קורגן מעניק לו את החספוס המתבקש.
גם סטיבי ניקס עצמה שכתבה וביצעה את השיר במקור החמיאה לקורגן על הביצוע וסיפרה שהם אף הפכו לחברים בעקבותיו ואיזה כיף זה להיות חבר של סטיבי ניקס.
25. Aretha Franklin- Respect
השיר הזה של האישה והקול האדיר, ארית'ה פרנקלין, שיצא ב- 1967, הפך לאחד מהמנוני הנשים הגדולים אי פעם אבל קשה להאמין שהוא בכלל בוצע לראשונה על ידי גבר, ולא סתם גבר, אלא "המלך של מוזיקת הנשמה", אוטיס רדינג.
העובדה הזאת מחזקת עוד יותר את ההישג של פרנקלין כשהפכה את השיר הזה לא רק לשלה, אלא של כל אישה באש היא. ללא ספק ריספקט.
24. Joe Cocker- With A Little Help From My Friends
עם קולו העמוק והבלתי ניתן לחיקוי, הפך ג'ו קוקר את הקלאסיקה הזאת של הביטלס לגמרי לשלו. משיר "חמוד", בואכה ילדותי, הופך אותו קוקר להמנון גדול מהחיים עם טוויסט מלנכולי משהו.
בניגוד לרוב השירים כאן, קוקר שינה כמעט לחלוטין את המבנה של השיר ואת העיבוד שלו לכדי משהו חדש שמתאים למידותיו הגדולות. צעד אמיץ שהשתלם בגדול.
23. Tori Amos- Smells Like Teen Spirit
גם אם תנגנו את Smells Like Teen Spirit על משולש וקסילופון הוא ישמע אדיר כי שיר שבמהות שלו הוא טוב, מאוד קשה להרוס.
למרות שבגסרה הזאת העיבוד שלו צומצם לפסנתר לבד על פסנתר בלבד, איכשהו טורי אמוס מצליחה לשמר את האנרגיה המקורית של השיר וזה נפלא ומרגש בעת ובעונה אחת.
22. Run DMC- Walk This Way
מצחיק שגם אחרי שהקליטו את השיר יחד עם סטיבן טיילור וג'ו פרי, חברי 'ראן די.אמ.סי' עדיין לא רצו לשחרר אותו כסינגל כי לא חשבו שהוא טוב מספיק.
בסופו של דבר הסינגל שוחרר ולא רק שהפך לאחד השירים המצליחים בשנות השמונים ולתחיית הקריירה של איירוסמית', הוא גם הניח את היסודות למספר רב של ז'אנרים ופיוז'נים שיבואו בעקבותיו ויהפכו להיות סופר פופולריים בעתיד.
21. The Righteous Brothers- Unchained Melody
השיר הזה שיצא במקור עוד ב- 1955, נכתב במקור עבור סרט בשם Unchained ומכאן שמו. מאז הוא עבר עשרות ידיים כאשר הוא מוגדר כאחד השירים שבוצעו לו הכי הרבה גרסאות במאה ה- 20.
עם כל כך הרבה ביצועים לאורך השנים קשה עוד יותר להתבלט אבל הגרסה של The Righteous Brothers עושה בדיוק את זה. הדבר המדהים הוא שהשיר הוקלט כ-"בי סייד" לסינגל Hung on You בגלל שעל פי מפיק הצמד, פיל ספקטור, הוא רצה שיר שלא יתייחסו אליו אלא רק לסינגל.
אבל בעוד הסינגל לא הצליח, דווקא Unchained Melody נוגן על ידי שדרני הרדיו עד שהפך ללהיט ולגרסה המפורסמת ביותר של השיר הקלאסי הזה.
20. Jimi Hendrix- Hey Joe
רבים טוענים לבעלות על Hey Joe, אבל אף אחד לא ביצע אותו כמו ג'ימי הנדריקס. אין הרבה מה לכתוב על הקטע הזה שהפך כבר מזמן לקלאסיקת רוק כי הכל כבר נכתב. לפעמים צריך רק להגביר את הווליום וליהנות.
19. Faith No More- Easy
אחד הקאברים הכי לא צפויים אך הכי מוצלחים בהיסטוריה של המוזיקה. בביצוע הזה של פיית' נו מור ל'קומודורס' של ליינול ריצי', רצתה הלהקה הקשוחה לברוח קצת מהסאונד הכבד שלהם ולהראות צד אחר באישיותם וזה עובד בענק.
למרות שהעיבוד נשאר פחות או יותר נאמן למקור, מייק פאטון והחברים מגישים בצורה מושלמת את השיר עם תוספת קמצוץ של חספוס גברי כי בכל זאת גראנג' וזה.
18. The Animals– The House of the Rising Sun
העובדה ש"בית השמש העולה" הוא סיפור על בית זונות זה פרט טריוויה די ידוע, אבל העובדה שהוא קאבר לשיר עם נושן שהתפרסם בזכות הביצוע של בוב דילן, זה כבר פחות ידוע.
הקאבר הזה בגרסה של "האנימלס" הבריטים שוחרר בשיאה של הפלישה הבריטית השנייה והפך ללהיט ענק. האנימלס בחכמה רבה "חישמלו" את השיר הזה ובמידה רבה תרמו דרך העיבוד החדשני שהעניקו לו לעלייתו של הרוק לגדולה במחצית השנייה של הסיקסיטז.
17. Beck- Everybody's Got to Learn Sometimes
הבלדה הזאת בוצעה על ידי כל כך הרבה אמנים עד שאף אחד אפילו לא בטוח מה המקור שלה. אז ובכן השיר המקורי יצא ב- 1980 והוא נכתב ובוצע על ידי צמד הפופ הבריטי, The Korgis. אמנים כמו Glasvegas, Yazz, Army of Lovers, ו- Erasure הם רק חלק קטן מהשמות שחידשו את השיר הזה אבל מעל כולם עומדת הגרסה המהפנטת של בק.
עם הסטייל היחודי שלו והטאצ' שאי אפשר לבלבל עם אף אחד אחר, הופך בק את השיר הזה למרגש יותר מאי פעם, הרבה בזכות העובדה ש"כיכב" בסצנת הסיום של סרט המופת המרגש של מישל גונדרי, "שמש נצחית בראש צלול".
16. Elvis Presley- Hound Dog
בשנות הארבעים, החמישים ואפילו השישים, היה מאוד נפוץ עבור אמנים להקליט שירים של אחרים בלי המון התחשבות בדברים פעוטים כמו זכויות, קניין רוחני וכאלה.
למעשה אחד הזרזים לפריצתו של הרוקנ'רול בשנות החמישים הייתה אימוצם של שירי בלוז ורוק שחורים על ידי אמנים לבנים, תשאלו את הרולינג סטונס והביטלס שעשו מזה קריירה, אבל קצת לפניהם היה שם מלך הרוקנ'רול, אלביס פרסלי.
פרסלי ביצע לא מעט קאברים בימי חייו אבל המפורסם מכולם הוא כנראה שיר הרית'ם אנד בלוז של הזמרת ביג מאמא ת'ורנטון. עם הכריזמה הבלתי נגמרת שלו, הוסיף פרסלי לשיר את החספוס הגברי, קולו העמוק וכמובן את החישמול והאטיטוד שיהפכו אותו לגדול בדורו.
15. Red Hot Chili Peppers- Higher Ground
קחו את הפאנק סטיבי וונדר, תתבלו אותו עם הפלפל של רד הוט צ'ילי פפרס ותקבלו את אחד הקאברים הפאנקיים והאנרגטיים ביותר שאי פעם יצאו.
השיר הזה שוחרר כסינגל הראשון מתוך Mother's Milk, אלבום הבכורה של ג'ון פרושיאנטה וצ'אד סמית' כחברים מן המניין ולמרות שבזמנו הוא לא זכה למספיק הערכה היום הוא נחשב לאלבום הפריצה של ההרכב והרבה תודות לסטיבי וונדר.
14. B.B. King- The Thrill is Gone
מדהים לחשוב שהשיר המזוהה ביותר עם אגדת הבלוז, השיר שהפך לסטנדרט בלוז, השיר שהביא לבי.בי קינג 2 פרסמי גראמי, הוא בכלל קאבר.
הגרסה המקורית לשיר יצאה עוד ב- 1951 על ידי מוזיקאי הבלוז, רוי הוקינס אבל כאמור, קינג הוא זה שהפך אותה לאלמותית.
13. Beatles- Twist and Shout
הקטע הזה היה אחד משירי הפריצה של הביטלס והפך כל כך מזוהה איתם עד שמעטים יודעים שהוא הוקלט לראשונה על ידי the Top Notes ב- 1961, שנתיים לפני שהביטלס שחררו את הגרסה שלהם.
העובדה שהביטלס אימצו את השיר הזה, הייתה זרז לפריצתו של הגל השני של הרוקנ'רול באמריקה בחסות "הפלישה בריטית". אם תרצו, מדובר באחד הקאברים, לא רק הכי יפים שהוקלטו אי פעם, אלא גם הכי חשובים.
12. Frank Sinatra- My Way
אחד השירים המוכרים והיפים ביותר אי פעם הוא במקורו בכלל צרפתי. כן כן, אחד השירים הכי מזוהים עם פרנק סינטרה ועם התרבות הפופולרית האמריקאית בכלל, יצא לראשונה בצרפת בשנת 1967 תחת השם Comme d'habitude.
לאחר ששמע אותו לא אחר מאשר דייויד בואי (אין עוד מלבדו), הוא החליט בשנת 1968 לכתוב לו מילים חדשות ולתת אותו לפול אנקה תחת השם Even a Fool Learns to Love.
גם פול אנקה שינה את המילים והחליט לתת אותו לפרנק סינטרה, הפעם תחת השם My Way והשאר? היסטוריה.
David Bowie- Wild is the Wind .11
מרוב שהשיר הזה כל כך מזוהה עם דייויד בואי (אין עוד מלבדו), לא הרבה יודעים שמדובר בכלל בקאבר לשירו של ג'וני מאטיס מ- 1957 עבור הסרט באותו השם משנת 1957.
האמת היא שבואי הכיר את השיר דרך הביצוע של נינה סימון אותה הוא העריץ והחליט לתת צ'אנס בעצמו לקטע הזה לאות הערכתו אליה.
הגרסה של בואי, הסוגרת את אלבומו העשירי, Station to Station, עדינה ורומנטית בניגוד להרבה משירי התקופה שלו.
מספרים כי בואי ביקש לכבות את כל האורות בסטודיו לפני שהקליט את השיר בכדי להכנס למוד המתאים וכנראה שזה עזר כי הביצוע של בואי הוא ללא ספק אחד מהחידושים הכי יפים ומרגשים אי פעם.
10. Soft Cell- Tainted Love
לא הרבה יודעים אבל אחד משירי הניו וייב המפורסמים של האייטיז הוא בכלל קאבר לשיר סול של הזמרת גלוריה ג'ונס מ- 1965.
הקאבר של סופט סל שיצא ב- 1981 היה בנוי כולו על סינתיסייזרים ומכונות תופים ובמידה רבה הצלחתו הענקית (מקום ראשון במצעד הסינגלים הבריטי) דחפה מאוד את ז'אנר הסינת'פופ למיינסטרים.
9. Jimi Hendrix- All Along the Watchtower
כשהגיטרה של הנדריקס פוגשת את הטקסט של בוב דילן, אין סיכוי שלא שלא תצא מזה קלאסיקה.
הנדריקס הקליט את השיר הזה שנה אחת בלבד אחרי שיצא לראשונה ונתן לו בוסט מחשמל, מהפנט ומעט פסיכדלי, שלקח את הטקסט המקורי למחוזות רחוקים ומופלאים. בדיוק בגלל קטעים כאלה ג'ימי הנדריקס נחשב עד היום לאייקון חד פעמי.
8. Fine Young Cannibals- Suspicions Minds
עוד דאבל קאבר! השיר הזה התפרסם בזכות הביצוע של מלך הרוקנ'רול, אך כמו הרבה מלהיטיו, הוא הוקלט ושוחרר עוד ב- 1968 על ידי מארק ג'יימס.
ב- 1986 החליטו Fine Young Cannibals להקליט גרסה משלהם לשיר אחרי שלטענתו של רולנד גיפט, סולן ההרכב, אלביס פרסלי בא אליו בחלום ואמר לו שהוא יקליט את הגרסה הכי טובה אי פעם ל- Suspicions Minds. וואלה צדק.
7. Nirvana- The Man Who Sold the World
הרבה לסתות נפלו כשבהופעת האנפלגד המופלאה שלהם, בחרו נירוונה לבצע את אחד משיריו המוקדמים של דייויד בואי (אין עוד מלבדו), אבל הרווח הוא כולו שלנו.
בעדינות מופתית הנוגדת במידה מסוימת את הפרסונה של קוביין, מצליח הזמר האלמותי להגיש את הטקסט של בואי כאילו היה שלו ולהרטיט את נימי הנפש העדינים ביותר. הבחירה בשיר הזה ממחישה לדעתי שוב את העבודה, שלצד הביטלס, אין אמן שהשפיע על מגוון כל כך רחב של אמנים וז'אנרים כמו דייויד בואי.
6. Placebo- Running up that Hill
אחד השירים הכי יפים שנכתבו אי פעם מקבל גרסה איטית, מהורהרת ואניגמטית בידיהם המיומנות של פלסיבו. את הדרמה של בוש החליף עיבוד מנימליסטי, קסום ובמידה מסוימת אף עוכר שלווה, שעליו מנצח קולו הייחודי של בריאן מולוקו.
הקאבר שלוקח את הקלאסיקה של קייט בוש הכי רחוק מגרסתו המקורית אבל זאת למעשה המשמעות האמיתית של קאבר לא? לפעמים האומץ משתלם.
5. Sinéad O'Connor- Nothing Compares 2 U
לא כולם יודעים שאחד השירים הכי מרגשים שהוקלטו אי פעם הוא למעשה קאבר. את הלהיט ההיסטרי הזה של שינייד אוקונור כתב לא אחר מאשר פרינס עבור פרויקט הצד שלו The Family ב- 1985.
אך בזמן שהביצוע של פרינס לא קיבל תשומת לב מיוחדת, הגרסה השקטה והמלנכולית במיוחד של אוקונור הפכה ללהיט גלובלי היסטרי שהקפיץ את הזמרת האירית למעמד של כוכבת על.
ואי אפשר ללא מילה על הקליפ האייקוני לשיר שבנוי רובו ככולו מקלואז' אפ על פניה של אוקונור עד לרגע המרגש בו הזמרת בוכה באמת כאשר היא שרה "כל הפרחים ששתלת בגינה האחורית אמא נבלו עכשיו כשהלכת" ונזכרת באמה המתעללת שהלכה לעולמה שנים שנים מוקדם יותר.
4. Gary Jules- Mad World
הקאבר היפיפה הזה של גארי ג'ולס מתוך הסרט "דוני דארקו" (אחד הסרטים האהובים עלי), הפך לאחד הלהיטים המפתיעים שאי פעם כשכבש את המקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי בחג המולד של 2001.
השיר המקורי של Tears for Fears האלמותיים יצא אי שם בשנת 1982 והיה מלא סינתיסייזרים ומכונות תופים שהקנו לו הרגשה קלסטרופובית כמעט כאילו העולם באמת משתגע. לעומתם ג'ולס בגרסתו העדינה, מפשיט את השיר מכל אלמנט אלקטרוני ומשאיר אותו חשוף לצלילי פסנתר רכים ונגיעות צ'לו ומוכיח שלפעמים פחות זה יותר.
3. Pet Shop Boys- Always on My Mind
לא לחינם, הקאבר הזה של פט שופ בויז לקלאסיקה של אלביס פרסלי (שהיא בעצמה קאבר לברנדה לי), נבחר כקאבר הגדול בכל הזמנים על ידי צופי ומאזיני ב- BBC. כשמדברים על לקחת שיר ולהפוך אותו ב- 180 מעלות לשלך, מתכוונים בדיוק לזה.
במלאות עשור למותו, התבקשו אשפי הפופ הבריטיים ליצור קאבר לאחד משיריו של 'המלך' עבור תכנית ספיישל ייחודית. הבויז בחרו ב- Always on My Mind שהתקבל בכזאת התלהבות עד שהשיר שוחרר כסינגל והגיע למקום הראשון במצעד הבריטי בדצמבר 1987 (Christmas Number One).
את העדינות והרומנטיקה של פרסלי, מחליף קצב Hi-NRG מדבק, מלא שכבות של סאונד שנשמע אפי, אקטואלי ורענן עד היום. קלאסיקת פופ אמיתית.
2. Johnny Cash- Hurt
סדרת ה- America Recordings של ג'וני קאש והמפיק הגאון, ריק רובין, ניפקו לא מעט גרסאות כיסוי נפלאות כמו: Personal Jesus או Bridge Over Troubled Water אך אין בכלל ספק שמעל כולם עומד Hurt, הביצוע המופתי של קאש ל- Nine Inch Nails.
למעשה, ההקלטה של קאש כל כך מפורסמת עד שהרבה אנשים כלל לא יודעים שמדובר בקאבר. קאש, בעזרתו של רובין, הופך את השיר הזה על פניו עם עיבוד קאנטרי נפלא ומרגש בצורה יוצאת דופן.
גם הקליפ הנפלא שמלווה את השיר הפך לקלאסיקה בעצמו ומהווה את המצבה המכובדת והיפה ביותר שג'וני קאש יכול היה לבקש.
1. Jeff Buckley- Hallelujah
כל כך הרבה קאברים הוקלטו להללויה האלמותי של לאונרד כהן, אבל מעל כולם עומד אחד יפה ומיוחד שהפך את השיר הזה באמת לקלאסיקה על זמנית.
עם גיטרה חשמלית בלבד ובקולו העצמתו אך החודר למרחקים, מספק באקלי סטנדרט לאיך עושים קאבר ומוכיח שלפעמים לא צריך הפקות גרנדיוזיות אלא רק טקסט משובח, כלי נגינה ורגש. המון רגש.
אומרים שאין חורף בישראל אבל לאלו שכן חווים אותו (כמוני למשל), הנה רשימה של 15 אלבומים נוגים, נוגעים ובעיקר יפים שיעשו לכם חם בלב כשקר בחוץ.
Bon Iver- For Emme, Forever Ago
אחרי שאהובתו נפרדה ממנו, הגיע ג'סטין ורנון לצומת דרכים בחייו האישיים והמקצועיים. בכדי לעשות ריסטרט הוא התבודד בבקתת הציד של אביו בהרים המושלגים של ויסקונסין עם גיטרה אקוסטית וציוד הקלטה בסיסי.
התוצאה של התבודדות הזאת הייתה, For Emme, Forever Ago, יצירה אולתנטית ושובת לב לתוכה שפך ורנון את ליבו השבור ומחשבותיו על העתיד והחיים.
על רקע החורף של ויסקונסין משרטט ורנון מפת דרכים של איש שבור לב עם ערמות של כנות ורגש ובורא את אחת מיצירות הפרידה האולטימטיביות.
Counting Crows- August and Everything After
"אוגוסט וכל מה שמגיע אחר כך" קוראים לאלבום הבכורה הקלאסי של קאונטינג קרואוז ואתם יודעים מה מגיע אחרי אוגוסט נכון? סתיו, חורף, רוחות, גשמים ואיתם המחשבות, ההרהורים והלב שמתכווץ.
באלבום לוקח אותנו אדם דוריץ למסע ברחבי ארצות הברית אך גם למסע בתוככי נפשו וכמה שזה כואב, ככה זה גם יפה, מנחם ומחמם.
Sufjan Stevens- Michigan
מישיגן, בעיקר חלקה הצפוני, היא מהמדינות הקרות ביותר בארה"ב. הקיץ קצר ובחורף הטמפרטורות שם יכולות להגיע אל מתחת לנקודת הקיפאון. עם כל אלה היה זה טבעי שאלבומו השלישי של סופיאן סטיבנס, Sufjan Stevens Presents… Greetings from Michigan, the Great Lake State, או בקיצור, Michigan יכלל ברשימה הזאת.
עם שירי פולק אלטרנטיביים נוגים על אהבה ואמונה על רקע מרחביה של ארץ מולדתו, משרטט סטיבנס דיוקן מרתק של ארץ חורפית בצורה שמצליחה להשאיר את האש בוערת בלב עם כל האזנה מחדש.
Sigur Ros- Takk
הרבה אלבומים של סיגור רוס יכולים לקבל כותרת של "אלבום חורף", בכל זאת מדובר בלהקה איסלנדית, ארץ שלא ממש ידועה באקלים החם שלה.
ובכל זאת, Takk, אלבומם הרביעי, מכיל קוקטייל שירים שמצד אחד מפרק את הלב לחתיכות אך מן העבר השני מצליח גם לאחות אותו בזכות שכבות על גבי שכבות של צלילים מלטפים שחודרים עד עומק האדמה ומתחת לנשמה.
Bruce Springsteen- Nebraska
יצירתו השישית של "הבוס" התחילה מדמואים שהקליט עבור אלבומו הבא עם האי סטריט בנד אך לבסוף הוא החליט לשחרר אותם כמו שהם, כמעט גולמיים אך מלאי הקסם.
בניגוד ליצירותיו האחרות שהיו מלאות רוח נעורים, אנרגיה ואופטימיות, נברסקה מתאפיין בשירים שקטים ומהורהרים יותר על אנשי הצווארון הכחול בעיירות שכוחות אל, אאוטסיידרים, מוות ועתיד לוט בערפל.
את כלל השירים באלבום מלווה מוזיקת פולק אקוסטית, רכה, שעוטפת את הכל בכל כך הרבה חום וכל כך הרבה אנושיות.
Pet Shop Boys- Behaviour
אחרי ההצלחה האדירה לה זכו בשנות ה- 80 בזכות שירי פופ שפנו לרחבת הריקודים אך גם לראש, הפתיעו הפט שופ בויז כאשר באוקטובר 1900 שיחררו את "התנהגות", אלבום שקט, מופנם ולא פחות ממופלא.
תחילה התקבל האלבום בספקנות אך כיום נחשב לאחת מאבני הדרך של צמד הפופ הגדול בהיסטוריה וכזה שהוכיח כי גם מוזיקה פופ יכולה לגלם בתוכה מסרים חברתיים, פוליטיים ו"רציניים".
בין הנושאים שנוכחים באלבום החורף המושלם הזה אפשר למצוא התבגרות, מוות, החשש ממגפת האיידס, אלימות ביתית, מהפכת אוקטובר, הומוסקסואליות, קנאה ועוד.
Radiohead- Kid A
בשנת 2000, עשו רדיוהד את אחד המהפכים הגדולים בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית כשהפכו מלהקת רוקרים ארטיסטית להרכב אלקטרוני ניסיוני.
התוצר הראשון של רדיוהד החדשה היה האלבום Kid A, ששבר את כל החוקים והכללים של מה שחשבנו שאפשר לעשות עם סינתיסייזרים, מכונות תופים ומינימום גיטרות.
האלבום פורץ הדרך הזה הפיל לא מעט לסתות לאורך השנים, כולל את שלי, בעיקר בזכות שילוב הסגנונות שבו והאופן בו התמהיל האלקטרוני הזה נכנס אל תוך הנשמה, מפרק אותה ומסרב לצאת החוצה.
בכל פעם שמתחילות טיפות הגשם הראשונות של החורף, אני לוחץ פלי על Everything in Its Right Place ומתנחם יחד עם צלילי הפתיחה המהפנטים שלו.
Joni Mitchell- Blue
עד סוף שנות השבעים, זכתה ג'וני מיטשל למעמד של אלילה. היא הייתה מזמרות הפולק הגדולות בעולם ואייקון עבור רבים בשנות השישים העליזות.
אך כל זה עמד בניגוד גמור לתחושת האומללות שקיננה בתוכה ושבגללה לקחה פסק זמן מהבמה והלכה להתבודד עם מחשבותיה ברחבי אירופה.
שם, רחוק מהבית, בבירות אירופה הקרות, השילה מעצמה מיטשל את כל המגננות וכתבה את Blue, אחד האלבומים הכנים והאותנטיים ביותר שאי פעם נוצרו.
בין לב סדוק וכמיהה לשייכות, Blue הוא אלבום מושלם לימי החורף הקרים והמהרהרים. אלבום שיעטוף אתכם כמו שמיכה ויחמם לכם את הלב.
Nick Cave- The Boatman's Call
תכלס זה לא משנה איזה אלבום של ניק קייב תבחרו, כולם אלבומים די מושלמים לחורף.
באופן אישי The Boatman's Call הוא לא האלבום האהוב עלי של קייב אבל הוא כן ייחודי במובן הזה שיחד עם הכאב האינסופי ששוכן בו, הוא מצליח עדיין להאיר בחשכה ולחמם את הלב עם מעט (ממש מעט) אופטימיות. חוץ מזה גם אין מצב שיעבור חורף שלם מבלי ש- Into My Arms יתנגן ברקע.
The Cure- Disintegration
כמו קייב מעליו, גם רוברט סמית' והקיור יצרו לא מעט אלבומי חורף אבל אין ספק שהקלאסיקה שלהם מ- 1989 מתעלה על כולן.
אם הקליפ החורפי ל- Pictures of You הנפלא לא מספיק לכם, אז Disintegration מתהדר גם באחת הפתיחות היפות ביותר לאלבום כלשהו (Plainsong) כשאחריו מגיעים עוד שלל שירים על אהבה, דיכאון ומה שביניהם. אם לחורף היו פנים, יש מצב טוב שהם היו הפנים של רוברט סמית'.
Talk Talk- Spirit of Eden
האלבום שחתם רשמית את הטרנספורמציה של Talk Talk מלהקת סינת'פופ למבשרת הפוסט-רוק, התקבל בזמנו ברגשות מעורבים אבל עם השנים זכה למעמד של קלאסיקה.
שישה שירים בלבד מכיל האלבום הזה אבל כל אחד הוא עולם ומלואו של צבע, טקסטורות, קסם והמון שקט עוטף ולמטף.
Leonard Cohen- You Want it Darker
אלבומו האחרון בחייו של הכהן הגדול הוא אולי לא הגדול ביותר שלו, אבל הוא בהחלט מהאלבומים היותר מהורהרים שלו וכידוע, אין תקופה טובה יותר להרהורים מאשר החורף.
כאילו מוכן לאקורד הסיום של חייו, עושה לאונרד כהן חשבון נפש ומחפש מזור לנפשו. "אני מוכן אדוני" הוא שר בקולו העמוק והמהפנט שנוצר כאילו במיוחד בשביל להכות בנו בחוזקה בבטן מתי שאנחנו הכי צריכים את זה.
Beck- Morning Phase
בראשית היה Sea Change, מאלבומי הפרידה היפים בכל הזמנים ואז, 12 שנים מאוחר יותר, נולד אחיו התאום והלא פחות יפה, Morning Phase.
"האלבום האקוסטי שלי" כינה בק את האלבום הזה ואכן Morning Phase מלא בעיבודים מינימליסטיים עדינים אך מלאי רגש וחום אנושי אמיתי וכנה.
Kate Bush- 50 Words for Snow
אלבומה העשירי של קייט בוש הוא כנראה האלבום הכי "חורפי" ממש בהגדרה שלו ברשימה הזאת.
באלבום הזה מציגה בוש סאונד מאופק ומנימליסטי שנע בין בלדות פסנתר סוחפות, אמבינט ושאר צלילים המתאימים במיוחד לתקופות הקרות של השנה.
את הרעיון לתמות באלבום, שאבה בוש מהאסקימוסים, להם יש לא פחות מחמישים שמות לתאר את החורף.
Simon & Garfunkel- Bridge over Troubled Water
אולי זה בגלל עטיפת האלבום החורפית ואולי זה בכלל רק אני, אבל אלבומם החמישי והאחרון של סיימון וגרפונקל תמיד סיפק לי פינה קטנה להתחמם מולה, ממש כמו אח בוערת בלילה קר.
הסאונד הפולקי בשילוב ההרמוניות הקוליות השמיימיות, הופכים את האלבום הזה למצרך חובה בחורף.
המחווה הכי גדולה שמוזיקאי יכול לעשות למוזיקאי אחר זה כנראה לכתוב עליו שיר. למרות שיש הרבה (הרבה) יותר, הנה 30 דוגמאות לשירים שנכתבו בהשראת מוזיקאים אמיתיים.
1. Red Hot Chili Peppers- I Could Have Lie
אפילו מעריצי הצ'ילי פפרס הכבדים ביותר עלולים להתפלא כשהם יגלו שהבלדה הנפלאה הזאת מתוך Blood Sugar Sex Magik נכתבה על לא אחרת מאשר הזמרת שינייד אוקונור שהייתה חברתו של אנתוני קידיס בתחילת הניינטיז.
בביוגרפיה שלו, Scar Tissue, כתב קידיס כי הפרידה מאוקונר "שברה אותו". עוד הוא הוסיף כי "מערכת היחסים בין השניים הפכה בין לילה מ"אני לא יכולה לחכות עד שאראה אותך" ל"אל תתקשר אלי ואל תגיע אלי".
בלילה בו ליבו נשבר, התקשר קידיס לג'ון פרושיאנטה שמצידו הציע לקידיס להוציא את הכאב דרך המילים וכך נוצר I Could Have Lie.
בראיון שנתנה שינייד אוקונור למגזין Q בשנת 2009, הכחישה הזמרת את העובדה שניהלה קשר רומנטי עם קידיס ואף הוסיפה כי לא אכפת לה בשום צורה מהשיר. "אני לא מעריצה של רד הוט צ'ילי פפרס, אני לא יכולה לסבול אותם". אאוץ'.
2. Elton John – Candle in the Wind
עם מותה של הנסיכה דיאנה מיהר אלטון ג'ון לשחרר גרסה חדשה לשיר ישן שלו מ- 1973 בשם Candle in the Wind. המילים הנוגות והקליפ האקטואלי, הפכו את השיר לאחת המחוות המרגשות עבור הנסיכה שהלכה כאשר הוא מחזיק עד היום בתואר הסינגל הנמכר ביותר בכל הזמנים.
למעשה השיר הפך כל כך מזוהה עם דיאנה עד שאנשים לא יודעים שבמקור הוא נכתב על מישהי אחרת בכלל, השחקנית, הדוגמנית והזמרת (כן אני יודע מתחתי את זה טיפה) המיתולוגית, מרלין מונרו.
כל מה שהיה צריך ג'ון לעשות בשביל להפוך את השיר לרלוונטי יותר עבור הנסיכה דיאנה, זה להחליף את המשפט Goodbye Norma Jean ל- Goodbye England’s rose והשאר היסטוריה.
אגב במידה רבה מזכיר לי הסיפור של Candle in the Wind את זה של "לבכות לך" של אביב גפן שנכתב במקור עבור חברו של אביב שנהרג בתאונת דרכים אך מזוהה היום יותר מכל עם מותו של יצחק רבין.
3. John Lennon – How Do You Sleep
טוב, זה לא ממש פריט טריוויה מפתיע על מי כתב את השיר הזה ג'ון לנון, אבל העוקצנות שלו בהחלט מפתיעה כל פעם מחדש.
למרות שלנון ומקרטני הם מצמד הכותבים הגדולים בהיסטוריה, לקראת סופה של הביטלס היחסים הין השניים לא היו מי יודע מה וזה לגמרי משתקף ב- How Do You Sleep שיצא שנה אחת בלבד לאחר פירוקה של הלהקה המיתולוגית.
"הדבר היחיד שעשית זה את Yesterday שר לנון למקרטני והאמת, צריך להתאמץ בכדי לא להיעלב עבור פול.
4. Pink Floyd- Shine on You Crazy Diamond
הסיפור מוכר וידוע ובכל זאת, שום רשימה שכזאת לא תהיה מלאה ללא הקלאסיקה האלמותית של פינק פלויד שנכתבה על החבר המייסד שירד מהפסים, סיד בארט.
בזמן שהקליטו את האלבום בעל אותו השם ב- 1975, הופיע באחד הימים באולפן ההקלטות בארט כשהוא קירח, ללא גבות ובמשקל עודף עד כדי כך שחבריו לא זיהו אותו. זו ללא ספק הייתה עלייתו ונפילתו של יהלום משוגע אבל כל כך מוכשר.
5. Pet Shop Boys- Miserablism
לא מעט משיריהם של אשפי הפופ הבריטים נכתבו בהשראת סיפורים ואנשים אמיתיים, אבל ה"בי-סייד" הזה לסינגל Was It Worth It? מ- 1990 הוא אולי המפתיע מכולם.
השיר הזה נכתב בהשראתו של לא אחר מאשר סולן הסמית'ס, מוריסי. בשיר מבקר ניל טננט את הדיכאון והפסימיות התמידית של מוריסי ולא מבין את התכלית בלהיות האומלל הנצחי של המוזיקה הבריטית.
"מה הטעם בפילוסופיה הזו" שואל טננט בשירו ואף עוקץ את מוריסי כשהוא מציע לו לוודא לשמור תמיד על ארשת פנים זועפת משום ש"זה מראה לעולם שיש לך עומק ומשמעות".
6. Robbie Williams- She’s Madonna
גם בשיר הזה לקחו חלק הפט שופ בויז כשהפיקו אותו לויליאמס עבור אלבומו, Rudebox מ- 2007.
הרעיון לשיר הגיע לויליאמס בעקבות שיחה שניהל עם חברתו דאז, טניה סטרקר, בה היא סיפרה לו כיצד עזב אותה, גיא ריצ'י, עבור הזמרת מדונה.
"אני אוהב אותך אבל בואי נודה בזה, היא מדונה" שר ויליאמס ועוד מוסיף כי "אין גבר עלי אדמות שלא ירצה אותה". אין פרגון גדול מזה כנראה.
7. My Robot Friend- We're the Pet Shop Boys
ועוד קצת פט שופ בויז ודי. השיר הזה נכתב והוקלט לראשונה על ידי, האוורד רידברג הפועל תחת השם My Robot Friend.
ריברג סיפר עליו סיפר כי יום אחד כאשר הוא "שיחק" עם הסינתיסייזרים שלו, יצא לו מן סאונד רטרו שמאוד הזכיר לו את אחד ההרכבים שהכי השפיעו עליו, הפט שופ בויז. משם לקח רידברג את הצליל והפך אותו לשיר שלם המתאר מערכת יחסים על רקע צליליהם והשירים של הפט שופ בויז.
הצמד הבריטי אגב כל כך התרשם מהשיר עד שביצע לו גרסת כיסוי משלו ואף הפיקו גרסה נוספת עבור רובי ויליאמס גם כן עבור אלבומו Rudebox.
8. Oasis- Cast No Shadow
כשסבא שלי זיכרונו לברכה נפטר האזנתי לשיר הזה בלופים ועד היום הוא מזכיר לי אותו אבל בפועל, הוא נכתב על מישהו טיפה יותר מוכר, ריצ'ארד אשקרופט שמו, סולנה של The Verve המיתולוגית.
נואל גאלגאר סיפר על אשקרופט כי הוא תמיד נראה לו עצוב, כאילו הוא תמיד מנסה יותר מדי וכבול למילים שלו עצמו. "הוא כנראה נולד בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון" אמר עליו פעם.
עוד הוסיף גאלאגר כי בפעם הראשונה שהוא השמיע את השיר הזה לחברו הוא כמעט החל לבכות. אשקרופט מצידו הגיב שזה כבוד גדול עבורו ושזה אחד השירים הכי יפים שנואל כתב אי פעם. צודק.
9. Stevie Wonder- Sir Duke
השיר האייקוני הזה של סטיבי וונדר מתוך אלבום המופת שלו, Songs in the Key of Life מ- 1976 הוא מחווה מופלאה לאמן, המלחין, הפסנתרן והג'זיסט האלמותי, דיוק אלינגטון.
"רציתי להביע בפני אלינגטון את הערכתי אבל לא רק לו, אלא לעוד אמנים גדולים שהשפיעו עלי" ואכן וונדר מזכיר בשיר המופלא הזה בין היתר גם את אלה פיצג'רלד, לואי ארמסטרונג, קאונט בייסי ועוד. שיר על אהבה טהורה למוזיקה ותודה גדולה לאלה שיצרו אותה.
10. LCD Soundsystem- Daft Punk Is Playing at My House
יש לא מעט שירים ששם האמן עליהם הם נכתבו מופיעים בכותרת. בין יתר הדוגמאות שעלו ברשימה הזאת ממש אני יכול לחשוב גם על Van Halen של Nerf Herder ,Elvis Presley Blues של Gillian Welch ולאחרונה גם Eddie של רד הוט צ'ילי פפרס, אבל האהוב עלי הוא כנראה הקטע האדיר הזה של ג'יימס מרפי וה- LCD Soundsystem שלו.
אז למרות שדאפט פאנק לא באמת הופיעו בביתו של מרפי, זה לא הפריע לו לדמיין את אחד ההרכבים האהובים עליו מגיע למסיבת בית ומעיף את כולם באוויר ותכלס מי לא היה רוצה שדאפט פאנק יופיעו אצלו בבית? רק חבל שהם התפרקו.
11. Daft Punk- Giorgio by Moroder
השיר הזה הוא בעיני המחווה המושלמת ביותר שניתן לעשות לאמן שהיווה השראה עבורך. בקטע המושלם ומעורר ההשראה בפני עצמו הזה, עושים דאפט פאנק כבוד ענקי לחלוץ המוזיקה האלקטרונית המודרנית, ג'ורג'ו מורודר שאף מכונה "אבי הדיסקו".
מדובר בתשע דקות וארבע שניות שמתחילות במורודר שמספר מעט על עצמו כאשר אל תוך שטף הדיבור שלו אט אט נכנסת מוזיקה שהולכת ומתעצמת עד לכדי מערבולת מטורפת של שיכרון חושים שמושפעת ישירות מכל מה שעשה המפיק האיטלקי האגדי בחייו.
זה אחד הקטעים הכי אהובים עלי ואחד הכי מרשימים שהופקו אי פעם ואם אתם לא מכירים אותו אז פשוט רוצו לשמוע. תודו לי אחר כך.
לא מעט שירים, גם כאלה מוכרים יותר, נכתבו על הלהקה האגדית מקליפורניה ועל מנהיגה הבלתי מעורער, בריאן וילסון בפרט. אבל משהו באנרגיות הקלילות והכמעט תמימות של וויזר מצליחות להתאים כמו כפפה ליד לוייב של הביץ' בויז ולעשות להם את המחווה האולטימטיבית.
"תגביר, אלה הביץ' בויז שרים בקולם המתוק" שר ריברס קומו בקולו הנפלא לכשעצמו ועושה חסד עם אחת הלהקות הגדולות שאי פעם יצאו מקליפורניה.
13. Depeche Mode- Personal Jesus
כבר כתבתי על השיר הזה בפוסט על שירים עם משמעות שונה לגמרי ממה שחשבתם אבל מצאתי אותו מתאים גם לכאן. מרטין גור כתב את הקטע האדיר הזה אחרי שקרא את ספרה של פרסיליה פרסלי, "אלביס ואני", בו היא תיארה את יחסיה עם מלך הרוקנ'רול.
גור סיפר כי הוא ניסה להעביר את התחושה שהייתה לפרסליה כלפי אלביס ואיך הוא היה "הגבר שלה והמנטור שלה". זה שיר על איך מישהו יכול להיות "ישו" עבור מישהו אחר.
חשבתם שזה שיר ביקורתי על מסחורה של הדת, ישו או אלוהים? ובכן יש לדפש מוד לא מעט כאלה, אבל זה לא המקרה ב- Personal Jesus.
14. Neil Young & Crazy Horse- Sleeping With Angles
עוד אמן שהיווה השראה ללא מעט יצירות היה קורט קוביין שמותו תפס בהלם מוחלט מיליוני מעריצים ברחבי העולם, בינהם גם את ניל יאנג.
אחרי שגילה כי קוביין ציטט אותו במכתב ההתאבדות שלו ושהיה מעריץ גדול שלו, הרגיש יאנג כי הוא חייב לכבד את זיכרו של קוביין בדרך דומה ומכאן הדרך ל- Sleeping With Angels הייתה קצרה.
15. Leonard Cohen- Chelsea Hotel No. 2
לאונרד כהן מעולם לא התבייש לחשוף את המוזות שלו מול העולם וכך גם בשיר הזה שהוא כתב אחרי שבילה לילה עם ג'ניס ג'ופלין בחדר מספר 424 במלון צ'לסי.
ב- 1988 שפך הכהן הגדול אור על הרומן וסיפר כי כאשר ראה את ג'ופלין נכנס למעלית הוא שאל אותה את מי היא מחפשת. כאשר ענתה לו את "כריס כריסטופרסון" הוא השיב לה "זה יום המזל שלך, אני כריס כריסטופרסון".
לפעמים כל מה שצריך בשביל ליצור קלאסיקה על זמנית זה לילה אחד קסום כשם להיתקע במעלית עם כוכבת רוק לא יזיק.
16. MGMT- Brian Eno
כש- MGMT התפוצצו עם אלבום הבכורה שלהם, Oracular Spectacular, הם היו הדבר הכי מרענן בסביבה, הרבה בזכות השפעות הרטרו-אייטיזיות שכאילו נלקחו מאחד הפרויקטים של בריאן אינו הגדול.
"אנחנו תמיד צעד אחד מאחוריו" מרים הצמד מקונטיקט למושא הערצתו ולאחד האנשים המבריקים בתולדות המוזיקה. כמה כיף לקבל מחווה שכזאת.
17. David Bowie- Song For Bob Dylan
לא ממש קשה לנחש לאיזה אמן עושה דייויד בואי עושה מחווה בשיר הזה מתוך אלבום המופת שלו, Hunky Dory.
למרות שבשיר טוען בואי שהם "כנראה לעולם לא יפגשו", בואי דווקא כן נפגש עם דילן שלפי הסיפורים לא היה כל כך נחמד אליו ואף טרח לציין בפנין כי אלבומו, Young American גרוע. מי היה מאמין שזה באמת נכון שאסור לפגוש את הגיבורים שלך.
18. Bob Dylan- Song To Woody
במידה רבה, השיר הקודם הוא תוצאה ומחווה לשיר הזה שכתב דילן על האיש שהשפיע עליו יותר מכל, אגדת הפולק, וודי גאת'רי.
כשנשר דילן מלימודיו באוניברסיטה של מינסוטה, בראש רשימת ה- To do list שלו היה כתוב: "לפגוש את וודי גאת'רי". עד כדי כך הושפע ועוד יושפע דילן מאלילו הוותיק.
ב- 29 בינואר, 1961 פגש דילן את גאת'רי ומי העז להאמין אז שהתלמיד יתעלה על מורו.
19. Roberta Flack- Killing Me Softly With His Song
השיר הקלאסי הזה שבוצע לראשונה על ידי לורי ליברמן אך הפך להיות מזוהה בביצוע המופתי של רוברטה פלאק, נכתב על ידי צמד הכותבים צ'ארלס פוקס ונורמן גימבל על לא אחר מאשר הזמר דון מקלין.
ב- 1972 נכחה לורי ליברמן בהופעה של מקלין בלוס אנג'לס וכל כך הוקסמה ממנה עד שהיא שרבטה מיד לאחריה כמה מילים בהשראתה על מפית.
את המפית היא העבירה לפוקס וגימבל שהפכו את השרבוט לקלאסיקה. כמובן שלסיפור הבאמת יפה הזה יש כמה גרסאות שאף הובילו לסכסוך אבל שלא יבלבלו אותנו עם עובדות, תנו לנו ליהנות מהרומנטיקה.
פלאק אגב הגיעה לשיר במקרה דרך כתבה קטנה שפורסמה על לורי ושגרמה לה לחקור אודות הזמרת הצעירה. פלאק התאהבה בשיר אך הרגישה שמשהו חסר בו, אז היא נכנסה לאולפן ואחרי 3 חודשים(!) היא סיימה את הגרסה שלה לשיר שכאמור, הפך לקלאסיקה על זמנית.
20. Don McLean- American Pie
ואם כבר דון מקלין, אי אפשר לכתוב פוסט כזה מבלי להתייחס לקלאסיקה שלו, אמריקן פאי, שנכתבה כהתייחסות לא לאמן אחד אלא לשלושה.
מקלין כתב את השיר הזה כתגובה למותם הטראגי בתאונת מטוס של כמה מזמרי הרוקנ'רול עליהם גדל: ריצ'י ולאנס, "ביג בופר" ובעיקר באדי הולי בפברואר 1959.
האמת היא שמקלין פחות כתב את השיר ישירות עליהם, אלא על המוות שלהם שסימל עבורו את סופה של תקופת התמימות האמריקאית של שנות ה- 50 ומתוך כך הוא יצר מן שיר ערגה לדברים שהיו ולא ישובו עוד.
21. Sonic Youth- Tunic (Song for Karen)
זהו ללא ספק אחד השירים המרגשים ביותר ברשימה. קים גורדון כתבה אותו הזה לזכרה של קרן קרפנטר מ"הקרפנטרס" שמתה מאנורקסיה בגיל 32 בלבד. בשיר מדמיינת גורדון את קרפנטר שמחה ומאושרת בגן עדן ומסתכלת מטה אל אחיה ריצ'ארד.
"היה לה קול מדהים" סיפרה גורדון לימים. המוות שלה גרם לי לחזור ולקרוא את מילות השירים שהיא שרה ולמרות שהיא לא כתבה אותם היא הפכה אותם לשלה".
22. Flaming Lips- Thank You Jack White (For the Fiber-Optic Jesus That You Gave Me)
השיר הזה שסוגר את ה- EP של הפליימינג ליפס, Fight Test משנת 2003, הוא כנראה המילולי ביותר ברשימה. בשיר מתאר ויין קוין כיצד פגש את סולן ה"ווייט סטרייפס" ב-2002 שמצידו העניק לו פסל של ישו מואר בעזרת "סיבים אופטיים". באמת, על זה השיר תקראו את המילים.
אין ספק שבדיוק בגלל שירים כאלה הפכו הפליימינג ליפס לאגדה שהיא היום ואני לא כותב את זה בציניות. פשוט מושלם.
23. Kanye West- Big Brother
לפני שהשתגע, קניה ווסט עשה מוזיקה לא רעה בכלל כמו הקטע הזה מאלבומו Graduation שיצא ב- 2007. לא צריך להיות גאונים כדי להבין שווסט כתב את השיר הזה על חברו ואחד המנטורים שלו, ג'יי זי.
בשיר מתאר ווסט את מערכת היחסים בין השניים כסוג של "אח גדול" ו"אח קטן". 4 שנים אחרי שיצא השיר הזה ישתפו פעולה "האחים" ביצירה מלאה יחד, Watch the Throne, מ- 2011.
24. The Mountain Goats- Song for Dennis Brown
דניס בראון הוא אחד הקולות הבולטים שאי פעם יצאו מג'מייקה. למעשה, בוב מארלי בעצמו כינה אותן "נסיך הרגאיי" וזה לכשעצמו חתיכת כבוד.
בראון הלך לעולמו ממנת יתר של קוקאין, מה שגרם לג'ון דרניאל להרהר בחייו שלו ולהבין שגם הוא עצמו יכול למות מוקדם מן הצפוי מאותה סיבה בידיוק. "היה צריך את כל הקוק של העירייה בשביל להפיל את דניס בראון" שר דרניאל על סיפורו הטראגי של דניס בראון שמהדהד עד היום.
בין טראומה לתקווה: The Sunset Tree ביקורת אלבום>>
25. Alannah Myles- Black Velvet
מדייר סטרייטס ועד קייט בוש ואפילו קצת דפש כמו שכבר הוזכר לעיל, כל כך הרבה שירים נכתבו על אלביס פרסלי עד שבלתי אפשרי לכמת אותם, ובכל זאת בחרתי דווקא בזה שהכי פחות ידוע שנכתב עליו וזאת משום שלמרות עשרות הרפרנסים הברורים בו, השם "אלביס פרסלי" לא מופיע בשום מקום בשיר הזה.
הרעיון לשיר הגיע מטיול שערך כריסטופר וורד, חברה של אלנה מיילס בזמנו, לגרייסלנד בעקבות עשור למות של מלך הרוקנ'רול. שם הוא חזה בעשרות מדיוקניו של אלביס שנוצרו על גבי קטיפה שחורה. אגב, גם הג'ל שנהג למרוח בשערו כונה "קטיפה שחורה".
26. Tori Amos- Not David Bowie
לא כולם יכולים להיות דייויד בואי. בעצם אך אחד לא יכול להיות פאקינג דייויד בואי ועל זה בדיוק שרה טורי איימוס כשהיא מתייחסת למחזר שלה, על פי הדעה הרווחת, המוזיקה סטיב קאטון.
"אני לא הסיבה שאתה לא דייויד בואי" עוקצת איימוס וגורמת לי שוב ושוב להתגעגע לזיגי סטארדסט שמאז שעזב אותנו העולם הוא מקום קצת פחות מעניין לחיות בו.
27. Counting Crows- If I Could Give All My Love (Richard Manuel Is Dead)
לילה אחד נכנס אדם דוריץ, סולן להקת הקאונטינג קרואוז האהובה עלי במיוחד, למיטתו, לקח את העיתון שלצידו וגילה שריצ'ארד מנואל, הפסנתרן ואחד הזמרים של להקת The Band המיתולוגית, התאבד.
ההפתעה מהאובדן היכתה בתדהמה את דוריץ שהרגיש תחושת ארעיות נוראית סביב שבריריות החיים, תחושה שהביאה אותו לכתוב את הקטע הנוגה הזה.
אם יש משהו שאדם דוריץ מתמחה בו זה להפוך רגשות לטקסט וגם בשיר הזה הוא לא מאכזב.
28. Madness- The Prince
בשל ההיסטוריה הקולוניאלית שלה והמוני המהגרים שהגיעו לחופיה בשנות השבעים והשמונים, לא מפתיע שאמנים בריטים רבים אימצו לחיקם השפעות מוזיקליות "זרות" שאינן חלק מהקאנון הבריטי המסורתי.
להקות כמו 'פוליס', 'הקלאש', 'טוקינג הדס', UB40 ואחרות אימצו את הסקא, הרגאיי ודומיהם והחדירו אותם לדנ"א של המוזיקה הבריטית.
אחת מהלהקות הללו הייתה כמובן 'מדנס' שבין אינספור להיטיה הקדישה גם שיר מיוחד לנסיך הסקא הג'מייקני, פרינס באסטר, שהשפיע רבות על המוזיקה של הלהקה.
Sia- Alive .29
תחילה כתבה סיה את השיר הזה עבור אדל, אך כשזאת דחתה אותו (וגם ריהאנה דרך אגב), החליטה הזמרת האוסטרלית לבצע בו מספר שינויים ולשיר אותו על אדל. "השיר הזה הוא על חייה של אדל ונכתב מתוך נקודת מבטה" סיפרה סיה.
השיר הזה נכלל באלבומה של סיה, This is Acting, שזכה לשמו כיוון שחלק גדול מהשירים בו, ממש כמו Alive, נכתבו עבור אמנים אחרים ומנקודות מבט שונות.
30. Bon Iver- Naeem
אין דרך טובה יותר עבורי לסגור את הרשימה הזאת מאשר עם אחד השירים האהובים שלי של אחד ההרכבים האהובים עלי.
עזבו אתכם מאדל, ג'ורג' מייקל או וויטני יוסטון וקחו מתנה ממני 10 שירי אהבה אלטרנטיביים מדהימים ומרגשים במיוחד.
Daniel Johnston- True Love Will Find You in the End
אין יותר זר, מוזר, אלטרנטיבי, אינדי שוליים מדניאל ג'ונסטון. מתוך מאות הקטעים שהקליט היוצר המתוסבך אך המופלא בחייו זה כנראה המוכר מכולם וכשאני "מוכר" אני משתולל.
בין עצב לאופטימיות ועם טקסט תמים אך מלא קסם, השיר הזה יצליח לרגש גם את האנשים הקשוחים ביותר. "אהבת אמת תמצא אותך בסוף" שר ג'ונסטון ואי אפשר שלא להתאהב.
Counting Crows- Anna Begins
יש מקרים ספורים מאוד בהם הרגש החמקמק הזה שנקרא אהבה מצליח לקבל ביטוי כמעט מושלם. זה קרה בעיני בסיקוונס המופתי בפתיחת הסרט Up של פיקסאר וזה קורה גם כאן.
מעטים הטקסטים שמצליחים ללכוד את הבלבול, החשש, הלב הפועם, החרדה והיופי העצום שטומנת בתוכה ההתאהבות והאהבה שבאה בעקבותיה.
אדם דוריץ (מהכותבים הכי אנדרייטד שיש) מתאר את סיפור התאהבותו באישה במהלך חופשה ביוון, סיפור על אהבה שנידונה לאכזבה.
השירים של נסיך האופל תמיד נעו על ספקטרום רגשות רחב במיוחד הנע בין רצון עז לחתוך את הורידים לבין התעלות רגשית שנוגעת בחוויה דתית. לעיתים קורה ששיר אחד מצליח לזקק את כל ספקטרום התחושות האלה גם יחד וזה בדיוק המקרה ב- Into My Arms.
בשיר מספר קייב כי הוא אינו מאמין במלאכים ובעוד מוטיבים דתיים אבל הוא כן מאמין באהבה. הוא כתב אותו בתקופה בה נגמל מסמים והרגיש זוועה, מה שהחדיר בו את תחושהת ההזדקקות לקרבה ואהבה. ללא ספק אחד השירים הכי יפים אם לא היפה ביותר ברפרטואר של קייב ושלמרות האופטימיות בו בטוח יגרום לכם לבכות.
Radiohead- True Love Waits
אי אפשר להגיד אלטרנטיבי מבלי להזכיר את רדיוהד. תאמינו או לא אבל בין כל השירים על טכנולוגיה, פוליטיקה, דקדנטיות והרהור קיומי, רדיוהד היא די רומנטית עם לא מעט שירי אהבה מרגשים כשמעל כולם עומד True Love Waits.
השורשים של השיר הזה מגיעים עד לאמצע הניינטיז. הוא נוגן לייב במשך שנים ואף יצא במיני אלבום, I Might Be Wrong אבל ת'ום יורק מעולם לא הצליח להקליט אותו לשביעות רצונו עד 2016 כשהוקלט ושוחרר במסגרת אלבומם התשיעי, A Moon Shaped Pool.
"אני לא באמת חי, אני רק מעביר את הזמן, אל תעזבי"שר יורק באחד הטקסטים הכי ישירים ונוגעים שהוא כתב אי פעם.
Mazzy Star– Fade Into You
מיליוני מתבגרים בכל רחבי העולם התרגשו, נשברו והתאהבו על רקע קלאסיקת האינדי ניינטיז הזאת. סולנית הלהקה, הופ סנדובל, כתבה את המילים כשעל הלחן אחראי שותפה ללהקה וליצירה, דייויד רובק, שסיפר לימים כי השיר נכתב והולחן ביום אחד.
סנדובל שמעולם לא אהבה את החשיפה התקשורתית שהתהילה מגיעה איתה, אף פעם לא חשפה את משמעות השיר אבל המילים לא ממש מותירות סיכוי שלא להתרגש.
עם רצון עז להתאחד עם אהובך ברמת הנשמה בכדי לחוש אהבת אמת בלתי מתפשרת, Fade into You ימשיך כנראה לרגש עוד דורות של אוהבים.
The National- I Need My Girl
"שום מטאפורה גדולה לא מסתתרת מאחורי השיר הזה. זה פשוט שיר על געגועים לאישתך או לחברה שלך" סיפר על הקטע הנפלא הזה מאט ברנינגר, הסולן וכותב המילים של הנשיונל.
השיר שוחרר כסינגל החמישי מהאלבום המופלא של הלהקה, Trouble Will Findשיצא ב- 2013 ומתוך כל השירים המרגשים בו I Need My Girl הוא כנראה המרגש ביותר ותאמינו לי זה אומר הרבה.
עם כל הכוח שיש בנו כבני אדם לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה את האחד או האחת שלנו לידנו בכדי להיות באמת שלמים.
Yeah Yeah Yeahs- Maps
השיר המושלם הזה נבחר ב- 2009 על ידי מגזין המוזיקה, NME, כשיר האהבה האלטרנטיבי הגדול בכל הזמנים. כמו שירי אהבה גדולים לפניו, גם Maps הגיע מתוך שברון לב אחרי שבן זוגה של קרן או, סולנית הלהקה ומי שכתבה את השיר, נפרד ממנה.
"הם לא אוהבים אותך כמו שאני אוהבת אותך" שרה קרן ומצליחה להמיס את הלב ולשבור אותו בו זמנית במשפט אחד. שלמות.
מבוסס על פואמה של המשורר, ג'ון קופר קלארק, הטקסט הפוסט מודרני של השיר הזה הוא מהמיוחדים ששמעתי בחיי. "אני רוצה להיות שואב האבק שלך ולנשום את האבק שלך…" (באנגלית זה נשמע יותר טוב) הוא רק חלק מהמטאפורות הפשוטות לכאורה אך הכל כך אלגנטיות של טרנר שהופכות את השיר הזה לאחד המיוחדים שיצאו בעשורים האחרונים.
The Beach Boys- God Only Knows
"אלטרנטיבי" הוא כמובן מונח יחסי שתלוי בזמן ובתקופה אליה מתייחסים. בשיאם היו הביץ' בויז מהלהקות המצליחות והאהובות בארה"ב ובכל זאת גם אז God Only Knows נתפס כחריג ברפרטואר שלהם.
תאמינו או לא אבל השיר היפיפה הזה, מתוך אלבום המופת Pet Sounds, הוא שיר הפופ הראשון (לפחות המצליח והמפורסם ביותר) שהכיל בתוכו את המילה "אלוהים".
העיבוד הנפלא, ההרמוניות השמימיות, ההפקה האולטרה מתקדמת לזמנה, כולם יחד הופכים את השיר הזה לאחד הגדולים בתרבות הפופולרית ואחד היפים אי פעם.
The Cure- Lovesong
שיר האהבה האלטרנטיבי האולטימטיבי! הקלאסיקה הזאת שנכתבה על ידי רוברט סמית' הפכה עם השנים לאחד משירי האהבה הגדולים בדורנו וזה עוד מבלי להזכיר את מאות גרסאות הכיסוי שנעשו לה.
את השיר כתב סמית' כמתנת חתונה לאישתו, מארי, אותה פגש לראשונה בגיל 14. לימים הוא יטען כי מארי, אשר נשואה לו עד היום, "משתה אותו מהמצלות שהיו חייו".
עם טקסט פשוט אך נוגע, עיבוד מינימליסטי יחסית אך אפקטיבי להחריד, אם אתם רוצים שיר שלעולם לא יפסיק לרגש, זה השיר.
ברגעים הקשים והקלסטרופוביים של החיים המוזיקה היא תמיד מקום המפלט המושלם לברוח אליו. בימים האחרונים אני מוצא את עצמי צולל שוב אל תוך "עזרה בדרך," אלבומו השני של נעם רותם, וכמו תמיד יצאתי ממנו מפורק, אבל בקטע טוב. עד כמה שאפשר.
ציון המועדון: ★★★★★
בימים כאלה של בלבול, חרדה וחוסר ודאות, היד שלי נמתחת אוטומטית לאלבומים של Counting Crows, הנשיונל, סופיאן סטיבנס ועוד כאלה שאופטימיות היא לא הצד החזק שלהם. אבל בימים האחרונים ומבלי סיבה מובנת החלטתי לצלול שוב דווקא אל תוך "עזרה בדרך" של נעם רותם.
כן, זה קשוח להאזין לאלבום על מוות וחולי בימים מטורפים אלה של וירוס אלים שמסתובב בחוץ ומפיל למשכב אלפי בני אדם ברחבי העולם.
אבל כזה אני. כשאני בדאון אני רוצה לחבק אותו, להתפלש בתוכו, לבכות עליו, להתרגש איתו עד להיטהרות מוחלטת של הנשמה. וגם, זו סתם הזדמנות להרים לאחד האלבומים הכי אישיים, כואבים ויפים שאי פעם נוצרו פה.
"אם יש לך את הכל אפשר רק לאבד"
"עזרה בדרך" נכתב על ידי נעם רותם בעקבות מחלת הסרטן של אישתו. ללא רסן ובכנות מפעימה מתאר עבורינו רותם כל רגע ורגע מההתמודדות של השניים כנגד המחלה שכמו סופה מאיימת לטלטל את חייהם לבלי היכר.
החוויות הללו הופכות את "עזרה בדרך" לאלבום מסע. אבל לא מסע פיזי ברוס ספרינגסטין סטייל, אלא מסע פנימי אל תוככי הנפש האנושית.
השירים אמנם לא חוסכים בתיאורים מתוך מסדרונות בתי החולים, משרדי הרופאים או מיטות האשפוז, אבל המסע הוא כולו מסע אמוציונלי שנע על התפר שבין המוות לחיים ובין התקווה לאפלה.
וזה הקסם שטמון באלבום הנפלא הזה. למרות שמדובר ביצירה סופר אישית, היא מצליחה להדהד תובנות על החיים שלנו כאן כאנשים, כבני אדם, והרי זו מהותה של יצירה גדולה, כזאת שמצליחה לספר לנו משהו על עצמנו למרות שהיא לא כתובה עלינו.
"אני רואה את חרב דמוקלס מעל ראשך עכשיו"
"עזרה בדרך" מלא ברגעים קטנים שכמו פסיפס יוצרים תמונה גדולה יותר של מצוקה אמיתית ושל תחינה לעזרה. "את מתעוררת בזמן והיד מגששת אחרי לחצן המצוקה, מכוסה בזיעה את מתפללת לבוקר שיבוא כמו נשיקה" שר רותם ב"חלום שבור" שמתאר עד כמה דבר אלמנטרי כמו להתעורר בבוקר הופך לתפילה.
המשפט הקטן הזה ממחיש כיצד הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם של רותם ואישתו. "אני רואה את חרב דמוקלס מעל ראשך עכשיו" הוא מוסיף ב"חרב דמוקלס" (תרגום לשיר בעל האותו שם של לו ריד) ומדגיש את תחושת האימה וחוסר הוודאות מפני העתיד.
אחד השירים הנוגעים באלבום מציג דווקא את נקודת מבטו של ד"ר נירקין האמון בין היתר על המטלה הנוראית של לבשר למטופליו "בשרות רעות". השיר מראה עד כמה מחלת הסרטן משפיעה לא רק על החולה אלא על כל הסביבה שלו.
"איך אני שונא ימים כאלה, שמתחילים בלחלק בשורות רעות" שר רותם מתוך נקודת מבטו של ד"ר נירקין ומוסיף כי "הוא לא הרגיש כמו אלוהים והוא גם לא רצה". יש יותר רלוונטי מזה לימים הללו בהם בחוץ משתוללת מגפה ואנחנו כולנו שמים את יהבנו ברופאים עד שקל לשכוח שגם הם בני אנוש?
"אם ללכת, אז ללכת כמו אריה"
כשאתה עומד על הקצה, החיים מקבלים פרספקטיבה אחרת. "עזרה בדרך" מעמיד את נעם רותם בצומת דרכים בלתי אפשרית, כך פתאום באמצע החיים, ומחייב אותו לשינוי תפיסתי וחשבון נפש שנוגע במקומות הכי כמוסים שלנו כבני אדם.
איך אנחנו רוצים "ללכת"? מה נשאיר אחרינו? מה הם הדברים שבשבילם באמת ראוי לחיות או פשוט "מי ישאר עם הילדה?" כפי ששואל רותם בתמימות נוגעת ב"שיר מהקומה התשיעית".
אומרים שהמוות הוא חלק מהחיים, אבל כשהוא מתדפק על דלתך זה לא בדיוק מרגיש ככה. בכל מקרה עד שנמצא את הדרך לחיות לנצח "עזרה בדרך" של נעם רותם ימשיך להיות רלוונטי.
אחרי הפריצה עם August and Everything After אלבומם השני הקאונטינג קרואוז היה לא פחות מהתאבדות מסחרית. את הסאונד החם והאקוסטי החליפו דיסטורשנים, כלי מיתר ואווירה קלסטרופובית שהעידה על המצוקה הנפשית של אדם דוריץ. התוצאה לא קלה לעיכול אבל גם מלאת יופי.
ציון המועדון: ★★★★☆
להצלחה יש הרבה תוצאות כמו למשל הכרה, סטטוס, כסף, חופש פעולה ליצור את הדברים שאתה באמת רוצה ועוד. אבל כידוע, לצד הדברים החיוביים הללו (על פניו) להצלחה יש גם צדדים פחות טובים כמו חרדה, לחץ, בדידות דיכאון ועוד.
ההצלחה של אלבום הבכורה של קאונטינג קרואוז, August and Everything After, תפסה את אדם דוריץ לא מוכן. הסולן והכותב הראשי של ההרכב סבל מחרדות והתמוטטויות עצבים שהתווספו לדיכאון התהומי הרגיל שלו כמו גם להפרעה הדיסוציאטיבית שממנה הוא סובל.
בתוך סערת הרגשות הזאת שמתחוללת בקרבו ישב דוריץ לכתוב את Recovering the Satellites, אלבומם השני של קאונטינג קרואוז.
Recovering the Satellites יצא באוקטובר 1996, שלוש שנים אחרי "אוגוסט" וכבר מהתו הראשון אפשר לשמוע שהוא הכי רחוק מאחיו הבכור. יותר כמו אח חורג.
בעוד ש"אוגוסט" התאפיין בעיבודים עדינים, אקוסטים ו"חמים", Recovering the Satellites מוכיח שהחברה הנחמדים מקליפורניה יודעים ללחוץ על פדל הדיסטורשן כשצריך. רוב השירים באלבום זכו לעיבודים "רוקיסטיים", כבדים, לעיתים דיסוננטים ובחלקם אפילו אפלוליים משהו.
לא פלא שרוב המעריצים, וגם סתם כאלה שנהנו מהאלבום הראשון, לא מצאו את עצמם מתחברים ל- Recovering the Satellites. למעשה, גם כשאני האזנתי לאלבום לראשונה, אחרי שהייתי מאוהב מעל הראש ב"אוגוסט", התקשיתי להתחבר.
מלבד A Long December. אין באלבום הזה "להיטים". מעטים השירים בו שאפשר לשמוע ואז לזמזם בכיף. נכון יש את Goodnight Elizabeth ואת Daylight Fading אבל גם הם לא בדיוק החומר ממנו עשויים להיטים.
ועם זאת אני זוכר את הרגע המדויק בו נשברתי והתאהבתי ב- Recovering the Satellites. זה היה על האוטובוס בדרך הביתה מהבסיס ביום חמישי בלילה. נסיעה מאשלקון לבאר שבע באוטובוס ריק, אני ואדם דוריץ בדיסקמן. רק שהפעם במקום "רק" להאזין פתחתי את חוברת המילים וקראתי את כל השדים של דוריץ.
כשהגעתי לאמצע של I'm Not Sleeping כבר הייתי מכור: "1,2,3,4,5,6,7 בבוקר, אני שוב בודד אבל כבר עברתי את כל החרא הזה בעבר. מעביר את הלילות שלי בהגנה עצמית, בוכה על התמימות שלי, אבל אני כבר לא כזה תמים…".
הצעקות הללו של דוריץ שברו לי את הלב. אחד, כי הזדהיתי איתן, ושתיים כי יכולתי להרגיש את הכוונה האמיתית מאחוריהן, את הכאב של דוריץ, את הנשמה שלו נשרפת כשהוא שר. זו לא הייתה שירה, זו הייתה קריאה לעזרה. מצוקה אמיתית.
I'm Not Sleeping רחוק מלהיות השיר הכי טוב באלבום, אבל המילים שלו הרסו אותי ומשם לא הייתה לי דרך חזרה. המגננות נפלו סופית.
בעוד שהטקסטים ב"אוגוסט" היו עדינים מרגשים ודיכאוניים במידה הנכונה, Recovering the Satellites הוא אלבום דיכאוני ממש שאופפת אותו אווירה קלסטרופובית של לחץ וחרדה תמידיים.
בשאלה הבלתי נגמרת, והספק רלוונטית: "מה חשוב יותר הטקסט או הלחן?", במקרה של Recovering the Satellites הטקסטים לוקחים בענק.
מדובר ללא ספק ביצירה של אמן במשבר רגשי ונפשי שלא מפחד לשפוך את הקרביים שלו החוצה. הכנות של אדם דוריץ לאורך כל הקריירה שלו אך במיוחד באלבום הזה, היא באמת מעוררת השתאות וזוהי הוכחה נוספת לאיזה אמן אבסולוטי הוא ועד כמה הוא לא מספיק מוערך.
"אני לא יוצא הרבה בזמן האחרון", שר דוריץ ב- Miller's Angel הקורע. "עזבו אותי, עזבו אותי, עזבו אותי לנפשי" הוא זועק בעודו מנסה להאחז בשאריות השפיות- או ככה לפחות זה נשמע.
"האם ראיתם אותי לאחרונה?" הוא אף שואל אותנו המאזינים ב- Have You Seen Me Lately? הנפלא שמרגיש כמו מניפסט של אדם שיורד מהפסים. קצת מוזר להזכיר שזה אותו בן אדם שיצא עם ג'ניפר אניסטון וקורטני קוקס שאף מופיעה בקליפ של A Long December.
ועדיין במקום לקנא בו, אחרי שתאזינו לאלבום הזה רק תרצו לחבק את אדם ולהגיד לו שיהיה בסדר, כלומר אם לא תרצו להתאבד בעצמכם לפני כן.
אני יכול (ויש מצב שהייתי אפילו צריך) להמשיך ולצטט פה את עשרות הטקסטים הנפלאים והקסומים שמעטרים את האלבום הזה אבל פשוט תאזינו בעצמכם ולא תצטערו, או שכן, אבל לפחות תנסו.
למי שישרוד את כל המנהרה החשוכה (אך מלאת היופי) הזאת שאורכה 12 שירים, יזכה למתנה מיוחדת – לתקווה."יש סיבות להאמין שהשנה הבאה תהיה טובה יותר מהקודמת…" שר דוריץ ב- A Long December הנצחי ומנקב חריץ של אור בשמיכת הטלאים השחורה שארג עבורנו.
Recovering the Satellites הוא לא אלבום מושלם. לעיתים הוא קצת מפוזר מדי, ארוך מדי ומסורבל, אבל כמו ציור של ג'קסון פולוק הוא התפרצות געשית של רגש ואמוציות שאי אפשר לעצור עד שהם נשפכים החוצה על הקנבס. וזו בדיוק המומחיות של דוריץ.
עם השנים קאונטינג קרואוז קצת איבדו את דרכם האומנותית. כל האלבומים שלהם טובים אבל לא טובים לגמרי, ולצד שירים מדהימים כמו I Wish I Was a Girl, Mrs. Potter's Lullaby ו- She Don't Want Nobody Near תמיד אפשר היה לשמוע איזה Big Yellow Taxi שיהרוס את הכל.
דווקא ב- 2014 הם הפתיעו עם אלבום חדש ומקסים בשם Somewhere Under Wonderland שזכה לביקורות אוהדות כמו גם להיכלל ברשימת 50 אלבומי השנה של ה'רולינג סטון' וחשוב מזה, בדירוג 50 אלבומי השנה של מועדון תרבות.
בעיני עדיין August and Everything After ו- Recovering the Satellites הם האלבומים הטובים ביותר של קאונטינג קרואוז וגם אם הם לא לעולם לא יוציאו עוד שיר אחד טוב, אני לגמרי יתנחם בעובדה שאני אחזור לשני האלבומים האלה בכל חורף מחדש.
לא בטוח שבעוד 10 שנים המושג "אלבום" עוד ישאר רלוונטי. אבל עד שזה יקרה הנה סיכום העשור שלי: 50 האלבומים הגדולים של העשור.
לפני שיוצאים לדרך, הנה כמה אלבומים ששווה להזכיר שלא נכנסו לרשימה: (Snail Mail- Lush (2018 (2017) LCD Soundsystem- American Dream (Sharon Van Eeten- Are We There (2014 (Courtney Barnett- Sometimes I Sit and Think, and Sometimes I Just Sit (2015 (M83- Hurry Up, We’re Dreaming (2011 (R.E.M- Collapse into Now (2011 (2013) Queens of the Stone Age – …Like Clockwork (Beach House- Depression Cherry (2015 (St. Vincent- St. Vincent (2014 (2015) Father John Misty- I Love You, Honeybear
(FKA Twigs- LP1 (2014 (The War on Drugs- A Deeper Understanding (2017
(Lana Del Rey- Born to Die (2012
50. (Counting Crows- Somewhere Under Wonderland (2014
ב- 2008 שיחררו Counting Crows את אלבומם Saturday Nights & Sunday Mornings, אלבום מקושקש שמחולק לשני חלקים שהמשיך את מגמת ההתדרדרות של מי שהייתה אחת מלהקות הקאלט האהובות של הניינטיז.
אבל שש שנים לאחר מכן (ואחרי שהייתי בטוח שהם לא יוציאו עוד אלבום) שיחררו "העורבים" את Somewhere Under Wonderland ואיזה כיף היה לגלות שהקסם חזר.
נכון, האלבום לא מצליח לשחזר את האיכות החד פעמית שלAugust and Everything After המופתי (איזה אלבום כן יצליח?!) אבל כל המאפיינים שבזכותם אהבנו את הלהקה עדיין כאן לרבות הטקסטים המופלאים של אדם דוריץ, אחד מהכותבים המוכשרים בדורנו שלא מקבל על כך מספיק קרדיט.
רק תאזינו ל- Possibility Days ואני מבטיח שכמו בימים הטובים של ההרכב, תתקשו שוב לעצור את הדמעות.
49. (Soccer Mommy- Clean (2018
סופי אליסון, או בשם הבמה שלה, Soccer Mommy, שיחררה ב- 2018 את אלבומה המלא הראשון והמיסה לי את הלב. Clean היא יצירה אישית המבוססת כולה על נגינת הגיטרה הנפלאה של אליסון שלעיתים נשמעת כאלו היא הקליטה אותה בחדרה.
האינטימיות הזאת שמצליחה ליצור אליסון היא נדירה ומרגישה כל כך אותנטית, כל כך אמיתית. אולי בגלל זה היא כל כך נוגעת. אלבום פשוט נפלא.
48. (2019) Angel Olsen- All Mirrors
אלבומה הרביעי של אנג'ל אולסן המדהימה, נע בצורה מדויקת בין הארטיסטי לפופי ובין הנגיש ליומרני. זו היצירה השלמה והמדויקת ביותר של הזמרת שמצליחה כאן לעלות את הרף הגבוה מלכתחילה שהציבה לעצמה.
47. (2018) IDLES- Joy as an Act of Resistance
כמה עוצמה, כמה כוח, כמה תשוקה יש ביצירה האדירה של הרכב הרוק מבריסטול. אלבומם השני של IDLES נוגע בכל הנושאים שמעסיקים את בריטניה ב- 2018: הברקזיט, ההגירה, התסכול הכמעט קיומי והיום יומי, כל אלה ועוד בונים את אחד מאלבומי הרוק הבועטים של העשור.
כשכתבתי עליו לראשונה, קראתי ל- Joy as an Act of Resistance קלסיקה בהתהוות. היום אני כבר יכול להמר עליו כקלסיקה לכל דבר.
46. (Big Thief- U.F.O.F (2019
Big Thief היא כנראה סנסצית האינדי האחרונה של העשור. אלבומם השני, U.F.O.F זכה לשבחי המבקרים ולהתלהבות השמורה לגדולים ביותר. אולי בשביל לא לאבד את המומנטום, שחררה הלהקה אלבום נוסף, לא פחות טוב בשם Two Hands בסך הכל חמישה חודשים לאחר מכן.
בכל מקרה מדובר באחד מאלבומי הפולק-רוק הנוגים והיפים של השנים האחרונות. פרט טריוויה מעניין הוא שבסיסט הלהקה הוא לא פחות ממקס אולארצ'יק, הבן של. כבוד!
45. The Roots- Undun
אלבומי קונספט או אלבומים שמכילים בתוכם סיפור, הם לא דבר שכיח בעולם המוזיקה השחורה, אבל מהצד השני אין שום דבר שכיח במוזיקה של הרוטס.
עם המון כבוד לקניה ווסט, קנדריק לאמאר ואחרים, בעיני הרוטס הם מהלהקות הבודדות שמצליחות לשמר את סאונד האולד סקול של הראפ "האמיתי" אך עדיין נשמעת, מודרניות, רלוונטיות, ואקטואליות בכל אלבום.
Undun הוא תצוגת תכלית מופלאה של סאונד חי ואותנטי עם טקסטים נשכניים ומרגשים. בעיני מפסגות היצירה של הלהקה ושל הז'אנר בכלל.
44. (Robyn- Body Talk (2010
אלבומה השביעי של הזמרת השוודית הוא לא פחות ממאסטרפיס של פופ. עם 15 קטעים שנמתחים על פני למעלה משעה של מוזיקה, רובין מניחה את הסטנדרט להפקות פופ רבות שעוד יגיעו בעקבותיה. אלבום לא פחות מנפלא.
43. (2019) ?Billie Eilish- When We All Fall Asleep, Where Do We Go
מי היה מאמין שנערה בת 17 בלבד תהיה אחראית לאחד מאלבומי הבכורה המרשימים ביותר שיצאו בשנים האחרונות.
זה אולי קלישאתי להגיד ש- When We All Fall Asleep, Where Do We Go? הוא קולו של דור אבל הוא בהחלט לא רחוק מזה. כמו הדור שהיא מייצגת כך גם בשירים שלה בילי אייליש מאוד מחוברת לעצמה אך מצד שני גם מנותקת. מודעת לעצמה ולכוח שלה אך גם מלאת חששות ופחדים (מי אמר קסנקס ולא קיבל?).
אלבום הבכורה של הרכב האינדי פולק הלונדוני הוא יצירה חלומית ומהפנטת וזאת למרות שהמבקרים לא עפו עליה.
כתוצר בכורה אני מוצא את If You Leave אמיץ ומעניין הרבה יותר מרוב אלבומי הבכורה שיצאו העשור ולהגיד שהוא שווה את הזמן שלכם יהיה אנדרסטייטמנט.
41. (Pixies- Indie Cindy (2014
על הזין שלי הביקורות המזעזעות שהאלבום הזה קיבל, Indie Cindy, אלבומם החמישי של הפיקסיז הוא בן זונה של אלבום!
23 שנה אחרי אלבומם האחרון, הפיקסיז חזרו לחיינו מפוייסים יותר ורחמנא ליצלן, פופיים יותר והתוצאה היא אלבום פופ-רוק מפוצץ אנרגיה וריפים ממכרים יותר משילוב של פיצה עם קולה. אני יודע שזה אוקסימורון, אבל במקרה של Indie Cindy אל תאמינו למבקרים! למה כולם שונים את Indie Cindy של הפיקסיז>>
40. (Pet Shop Boys- Electric (2013
בספטמבר 2012 שיחררו אשפי הפופ הבריטים את Elysium, אלבומם ה- 11 שהיה שקט, עצוב ורגוע הרבה יותר משאר אלבומי הפופ שלהם.
אני אישית מצאתי את הכיוון החדש נפלא אבל המעריצים והמבקרים כאחד העדיפו את הבויז שלהם רקידים יותר.
וכך פחות מעשרה חודשים לאחר מכן שיחרר הצמד את Electric, יצירה אלקטרונית אפית בניצוחו של סטיוארט פרייס שהעיפה את הסכך למבקרים והחזירה את הצבע ללחיים של המעריצים עם סדרת המנוני פופ שהוכיחו שגם אחרי כל כך הרבה שנים, הפט שופ בויז עדיין מסוגלים להוציא יצירת מופת.
39. (The Strokes- Angels (2013
אומרים שמאז האלבום הראשון שלהם הסטרוקס איבדו את זה. אומרים שהם לא חדים, לא מגובשים וממוחזרים. אז אומרים. אותי הסטרוקס מעולם לא הפסיקו להפתיע. אלבומם הרביעי, Angels מ- 2011, מוכיח שמדובר בלהקה שמעולם לא הפסיקה לעשות מוזיקה פחות ממעולה.
אני לא מכיר הרבה להקות שהצליחו העשור להוציא פנינות פופ-רוק נוסח Under the Cover of Darkness, או Games. אז נכון זה לא ברמה של Is This It, אבל Angels הוא עדיין אחד מהאלבומים המפתיעים והטובים שיצאו העשור.
בין אם זה בקריירת הסולו שלו, עם ה- Voidz, עם דאפט פאנק או כמובן עם הסטרוקס, ג'וליאן קזבלנקס פשוט לא מסוגל לשעמם! ואגב, גם Comedown Machine מ- 2013 לא פחות טוב.
38. (New Order- Music Complete (2015
ב- 2015 חזר אחד ההרכבים האייקוניים ביותר תולדות המוזיקה עם אלבום חדש אחרי 10 שנות הפסקה. מינוס הבסיסט המייסד, פיטר הוק אבל מחוזקים ב- La Roux, ברנדון פלאוורס, איגי פופ וסטיוארט פרייס על ההפקה, הוכיחו ניו אורדר שלמרות השנים שעברו יש להם עוד הרבה מה לתת.
ללא ספק האלבום המאתגר ביותר ברשימה. המפיק הונצואלי האוונגרדי קנה לעצמו תהילת עולם כשעבד עם קניה ווסט, פרנק אושן, FKA Twigs והפיק לביורק את Vulnicura ו- Utopia, אבל אלבומי הסולו שלו מוכיחים שגם כיוצר עצמי ארקה יכול להפציץ בגדול.
אלבומו השלישי הוא יצירת מופת אקספירמנטלית, מקריפה ומרגשת כאחד שמוכיחה ששווה להמשיך ולעקוב אחרי היוצר המופלא הזה. בואו בראש פתוח- Arca ביקורת אלבום>>
36. (Nick Cave & The Bad Seeds- Ghosteen (2019
שניה לפני סיום העשור החליט ניק קייב לפרק לנו שוב את הלב. Ghosteen מגיע 4 שנים בלבד אחרי שקייב איבד את בנו ארתור והוא ממחיש את הניסיונות הכושלים בעיקרם של היוצר להתמודד עם הטראומה הנוראה.
אך למרות זאת, ובניגוד ל- Skeleton Tree, האלבום הזה מציע גם מעט אור בתוך החושך. ההתמודדות הכואבת מנשוא הופכת למעט אופטימיות שיום אחד עוד עלול להיות טוב יותר. שיום אחד עוד ניפגש. קצת אור בחושך: ניק קייב Ghosteen ביקורת אלבום>>
35. (Chvrches- Love is Dead (2018
באלבומם השלישי קרעו הצ'רצ'ס את המסכות מעל מילים מכובסות כמו "אינדי פופ" או "אינדיטרוניקה" בהן כונתה הקריירה שלהם, ולוחצים על דוושת הפופ בכל הכח.
עם דייב סטיוארט (יורית'מיקס) כמנטור ויועץ מקצועי, Love is Dead הוא אלבום פופ לא מתנצל מלא בסינתיסייזרים ומכונות תופים שנשמעים רלוונטיים מאי פעם. ושום מילה על הדואט האדיר עם מאט ברנינגר מהנשיונל. האהבה לא מתה: Chvrches- Love is Dead ביקורת אלבום>>
34. (Phoebe Bridgers– Stranger in the Alps (2017
אלבום הבכורה של היוצרת מקליפורניה הוא יצירה עדינה וקטנה שהופכת כאב ליופי בלתי נתפס.
קולה העדין של ברידג'רס מצליח לחדור לעצמות ולעורר אמוציות כמו שמעט מאוד קולות הצליחו לעשות לאורך העשור. אין לי ספק שכמו יין, אלבום הבכורה הזה רק ילך וישתבח וימצא את דרכו לעוד הרבה אזניים שטרם טעמו ממנו.
33. (Tame Impala- Currents (2015
אחרי 2 אלבומי רוק מובהקים, קווין פרקר וחבריו האוסטרלים מצאו את האיזון המושלם בין רוק, אלקטרוניקה ורחמנא ליצלן, פופ.
ב- 2013, ואחרי שנדחה מספר פעמים על ידי חברת התקליטים שלה, שיחררה סקיי פררה סוף סוף את אלבום הבכורה שלה, שהוא נכון להיום, גם את אלבומה האחרון.
כמו הרבה סיפורי סינדרלה, גם האלבום הזה לא מכר יותר מדי בצאתו אבל עם השנים זכה לסוג של מעמד קאלט.
Night Time, My Time מציג שילוב נפלא ומענג במיוחד של אינד רוק ופופ משובח וממכר במיוחד שקשה לעמוד בפניו. חבל שיותר אנשים לא מכירים את היצירה המופלאה הזאת. מצד שני ההפסד כולו שלהם.
31. (2011) PJ Harvey- Let England Shake
"במקומות החשוכים ביותר, הבחורים הצעירים שלנו נורים באקדחים" שרה הארווי באלבומה הפוליטי ביותר ואחד המטלטלים שיצאו העשור הזה. אך מעבר לטקסטים הנפלאים, גם מוזיקלית האלבום הזה שונה מכל מה שהארווי עשתה כאשר מלבד הגיטרות תמצאו באלבום גם לופים, סימפולים כלי נשיפה ועוד.
יש אלבומים שקשה לתאר אותם במילים ופשוט צריך להאזין להם. Let England Shake הוא אחד מהם.
30. (The National- I Am Easy to Find (2019
כל השירים ברפרטואר המופלא של הנשיונל מעוטרים במילותיו הקסומות והעצובות של מאט ברנינגר שמתפייט על נושאים כמו אהבה, בדידות, נישואים, ילדים ואיך אנחנו מתבגרים אל תוך כל זה.
הפעם אל ברנינגר מצטרפות לא פחות מחמש זמרות שונות ביניהן: ליסה האניגן, קייט סטייבלס וגייל אן דורסי ההורסת(!!!) שהופכות את הטקסטים על מערכות היחסים של ברנינגר ממונולוגים לדיאלוגים שוברי לב.
ללא האי סטריט בנד ודיסטורשן אך עם כלי מיתר וים של רגש, סיפק 'הבוס' את אחד האלבומים המפתיעים והיפים ביותר בקריירה שלו.
שירים "מופשטים" המבוססים בעיקר גיטרה אקוסטית ותזמורי כלי מיתר מפתיעים, מהווים באלבום הזה קרקע אמוציונלית במיוחד לסיפוריו של ספרינגסטין על מסעותיו באמריקה ובמשעולי נפשו.
כמו Carrie & Lowell של סופיאן סטיבנס או Skeleton Tree של ניק קייב, גם אלבומו השמיני של פיל אלברום מתמודד עם אובדן קשה מנשוא.
4 חודשים בלבד אחרי שהפך לאבא, אישתו של פיל אובחנה כחולת סרטן לבלב קטלני. זמן קצר לאחר מכן, ביוני 2016, היא נפטרה והשאירה את אלברום להתמודד עם הכאב ועם הסטטוס החדש כאב טרי לתינוק.
את כל האובדן והצער האינסופי הוא שחרר ב- A Crow Looked at Me, יצירת מופת אישית, חד פעמית שכל חובב מוזיקה פשוט חייב לשמוע. תכינו את הממחטות.
27. (Bjork- Vulnicura (2015
מה טוב יותר למוזה מלב שבור? אחרי שנפרדה מבן זוגה, מת'יו ברני, הטביעה ביורק את יגונה בכתיבת מוזיקה חדשה שהלכה והתהוותה לכדי אלבומה השמיני, Vulnicura.
שם האלבום הוא בלטינית "תרופה לפצעים" ואכן האלבום נושא בחובו את כל הרגשות, העצב והפצעים המדממים שהותירה הפרידה. זהו ללא ספק האלבום האישי ביותר של ביורק ואחת מפסגות היצירה שלה ושל העשור כולו.
26. (David Bowie- Blackstar (2016
רגע לפני גיל 70 ובדיעבד חודשים ספורים לפני מותו, העניק לנו דייויד בואי במתנה את Blackstar, אלבומו ה- 25 והאחרון בחייו.
ממרומי גילו ואחרי כל התהפוכות המוזיקליות שחווה ועבר, מדהים היה לגלות שבואי המשיך לאתגר אותנו, הפעם עם אלבום ג'אז פיסכדלי מטורף שבדיעבד היו שזורות בו גם מילים מרסקות על מותו המתקרב.
האלבום הזה הוכיח את הכח שיש ליוצר הענק הזה לחדש, לשנות ולדחוף את גבולות המוזיקה עד לקצה. לצערי העולם בלי דייויד בואי הוא מקום קצת יותר משעמם לחיות בו. דייויד בואי- Blackstar ביקורת אלבום>>
האלבום הכי מפתיע ברשימה ואולי של העשור. מי היה מאמין ששלישיית אחיות סמי ישראליות שההופעה הראשונה שלהן התקיימה מעדנייה יהודית ששילמה להם בקניידלעך (סיפור אמיתי לגמרי), יהפכו למרעננות הרשמיות של עולם הפופ?
אלבומם הראשון של שלישיית "חיים" משלב באופן נדיר וכל כך כיפי אר נ' בי לצד אינדי פופ ונוטף כריזמה בצורה מעוררת התפעלות. מהאלבומים הכי מהנים של העשור האחרון. אם לעשות פופ, אז לעשות אותו ככה בבקשה.
24. ׁׂ(Kandrick Lammar- To Pimp a Butterfly (2015
באלבומו השני, קנדריק לאמאר מפרק לגורמים את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על מוזיקה שחורה. סול, פאנק, ג'אז פואמות על טופאק, מה אין באלבום הזה? מדובר ללא ספק ביצירת היפ הופ שטרם נוצרה כמותה.
במידה רבה לאמאר עושה כאן להיפ הופ את מה שהביטלס עשו לרוק. כמו הביטלס לאמאר מצליח להחדיר למוזיקה שלו כל כך הרבה רבדים מוזיקליים, טקסטואליים ורפרנסים תרבותיים באופן שהופך את היצירה שלו לעמוקה וכזאת שיכולה לנגוע כמעט בכל אחד. פשוט מאסטרפיס של היפ הופ.
23. (Kanye West- My Beautiful Dark Twisted Fantasy (2010
לא הרבה אלבומים זכו לשנות תפיסות כלפי ז'אנרים, אבל אלבומו החמישי של האיש והאגו, קניה ווסט הצליח לעשות זאת למוזיקה השחורה ולמוזיקת הפופ בכלל.
באלבום הזה מפרק ומתיך ווסט אלמנטים שונים של מוזיקה פופולרית לכדי יצירה אחת קוהרנטית ומפעימה בהפקה שלה. מדובר בלא פחות באחת ההפקות המהוקצעות ופורצות הגבולות אי פעם.
מבון איבר ועד קינג קרימזון, ווסט יצר מפלצת חוצת גבולות וז'אנרים שהפכה לאחת המוערכות בעשור האחרון ובצדק.
22. (Leonard Cohen- You Want it Darker (2016
"אני מוכן…" שר לאונרד כהן בשיר הפותח את אלבומו האחרון, You Want it Darker, והוא אכן היה מוכן.
You Want it Darker הוא פלרטוט מתמשך של הכהן הגדול עם המוות תוך ניסיון לסגור את הקצוות של מה שנותר בחיים.
מאז שכתבתי את הביקורת על אלבומם התשיעי של רדיוהד, הוא הלך וגדל עלי. היום אני חושב שבזמן אמת אולי לא הערכתי מספיק את היופי הטמון בו, אבל היום אני אוכל את הכובע ומודה שזו אחת היצירות המרשימות והקסומות ביותר שהיה לעשור הזה להציע.
אלבום הושפע מאוד מהעבודה של ג'וני גרינווד ות'ום יורק על פסקולי סרטים ולכן כלי מיתר ותזמורים קלאסיים מאוד נוכחים בו, מה שמקנה ליצירה עומק נפלא וגם מרחיב את הרפרטואר המוזיקלי של רדיוהד לטריטוריות חדשות. רדיוהד- A Moon Shaped Pool ביקורת אלבום>>
20. (Bon Iver- i,i (2019
אלבומם הרביעי של ג'סטין ורנון ובון איבר הוא האקלקטי ביותר שלהם. האלקטרוניקה פוגשת את הפולק והלב לא יכול שלא להסדק בכל שיר מחדש.
ורנון הוא אחד האמנים הכי משפיעים של העשור האחרון. אמן שמפרק ומרכיב מחדש את המוזיקה כפי שהכרנו אותה ועל הדרך מפרק לנו גם את הנשמה. שירים כמו Faith ו- Naeem הם לא רק מפסגות היצירה שלו, אלה מפסגות היצירה של העשור כולו. Bon Iver- i,i ביקורת אלבום>>
19. (Vampire Weekend- Father of the Bride (2019
לא פחות משש שנים אחרי אלבום המופת שלהם, Modern Vampires of the City, הפציצו עזרא קניג וחבריו ביצירה אדירה נוספת בת 21 קטעים ומפעימה ביופיה.
מי היה מאמין שאחד מאלבומי הפופ המשובחים ביותר של העשור האחרון יגיע דווקא מבק?! כן, קראתם נכון.
שלוש שנים אחרי הדיכאון הקיומי (והמופלא) של Morning Phase, החליט בק לחגוג את החיים באלבום פופ, צבעוני עם השפעות אייטיז וסבנטיז מובהקות.
סלחו לי על המטאפורה המתבקשת, אבל היצירה הזאת הצליחה לצבוע את בק בצבעים חדשים לגמרי שטרם שמענו ממנו וזה לא פחות ממופלא. He's Back: בק- Colors ביקורת אלבום>>
17. (Lana Del Rey- Norman Fuckin Rockwell (2019
אלבומה החמישי (או השישי תלוי איך סופרים) של לנה דל ריי היה לא פחות מסנסציה. הוא תפס בהפתעה גמורה את מבקרי המוזיקה והקהל כאחד שראו בו את אחד התוצרים המשובחים ביותר של הזמרת ושל העשור כולו.
מפיצ'פורק קיבל האלבום את הציון ההיסטרי של 9.4 (!) ולנה דל ריי את הכינוי "אחת מהכותבות הגדולות של אמריקה".
Norman Fuckin Rockwell לא מציג רק את הטרנספורמציה המוזיקלית והלירית האישית שעברה, לנה דל ריי אלא גם את השינוי שהתחולל באומה האמריקאית כולה תחת משטרו של דונלד טראמפ שלידו הציורים הכמעט אוטופיים של נורמן רוקוול נראים כמו זיכרון מתוק מעידן אחר. פאקינג מעולה! לנה דל ריי- Norman Fucking Rockwell ביקורת אלבום>>
16. (2010) The National- High Violet
אחרי ההתפוצצות של Alligator שהביאה לראשונה את הנשיונל להמונים, High Violet היה ההמשך הטבעי והראוי.
עם סאונד יותר מהודק, עיבודים יותר נגישים וטקסטים מהפנטים פרי עטו של מאט ברנינגר, כמות השירים הטובים באלבום הזה יכולה לפרנס קריירות שלמות של להקות אינדי. ואיזה שיר מושלם זה Bloodbuzz Ohio. קלאסיקה!
15. (Nick Cave & The Bad Seeds – Skeleton Tree (2016
האלבום הזה עצוב אפילו בסטנדרטים של ניק קייב וזה אומר המון. מרוסק ממותו הפתאומי של בנו ארתור, קייב סיפק את אחת היצירות הקודרות והיפות ביותר שלו. יצירה על שכול, מוות ואובדן בלתי נתפס של בן.
אלבומם השלישי של LCD Soundsystem קיבע את מעמדו של ג'יימס מרפי כאחד היוצרים הכי מעניינים ומקוריים שפעלו פה.
מדובר בתצוגת תכלית פנומנלית שמשלבת בין מסורות הרוק הקלאסיות למוזיקה האלקטרונית ברמה שאולי אפילו הקדימה את זמנה. מופת של הפקה, מופת של אלבום.
13.ׂׂ (2014) The War on Drugs – Lost in the Dream
בקלות אחד מאלבומי האינדי רוק הטובים של העשור. איכשהו השירים באלבום הזה מצליחים להשמע גם רכים ונעימים אבל גם כל כך מלאי אנרגיה בעת ובעונה אחת.
עם סאונד עמוק ומלנכולי, Lost in the Dream מהדהד ליצירות מופתיות כמו Disintegration של הקיור או Neon Bible של ארקייד פייר ועדיין מצליח להשמע רענן וחדשני.
גם A Deeper Understanding, הפולו אפ ל- Lost in a Dream ראוי למקום ברשימה הזאת אבל מה לעשות שיצאו יותר מדי אלבומים טובים בעשור הזה.
12. (Lorde- Melodrama (2017
בזמן אמת סירבתי לקחת חלק בהילולה סביב אלבום הבכורה של לורד, Pure Heroine, שיצא ב- 2013 כשהזמרת הניו זילנדית הייתה בסך הכל בת 17. אבל 4 שנים לאחר מכן, "מלודרמה" היה כבר אופרה אחרת.
מדובר ביצירה אישית, חושפנית, אותנטית ומרתקת על סיפור התבגרותה של כוכבת תחת אור הזרקורים.
באלבום הזה לורד מוכיחה שהיא לא עוד כוכבת פופ מהשורה, אלא שיש לה יושרה אמנותית, כישרון מטורף, אמביציה ופאקינג אטיטוד להכנס לרשימה של הגדולות ביותר. לחלוטין מאלבומי הפופ המשובחים שיצאו בעשור האחרון. לורד- Melodrama ביקורת אלבום>>
11. (The 1975- A Brief Inquiry Into Online Relationships (2019
באלבומם השלישי, ההבטחה שנקראת The 1975 סוף סוף התממשה. אחרי 2 אלבומים טובים, A Brief Inquiry העלה את הלהקה הבריטית לליגה של הגדולים.
מדובר ללא ספק באחד האלבומים הכי אקלקטיים של העשור, עם מנעד רחב מאוד של סגנונות מג'אז, דרך אלקטרוניקה, רוק, אקוסטי, פוסט פאנק, ניו וייב ועוד.
אבל למרות כל השעטנז הזה, מת'יו הילי וחבריו מצליחים לשמור על רמה גבוהה ואחידה בכל השירים שיוצרים יחד את אחת החוויות המסעירות שנשמעו העשור.
10. (Bon Iver- 22, a Million (2016
אחרי אלבום ראשון אקוסטי, שני מלא בקרנות יער ותזמורים מפוצצים, חתך ג'סטין ורנון באלבומם השלישי של בון איבר חזק לאלקטרוניקה.
המהלך הזה הוכיח לא רק את האומץ שיש ליוצר הענק הזה וללהקה שלו לשנות ולהשתנות כל הזמן, אלא גם שכל מה שהם נוגעים בו הופך לזהב. תנו לו מסרק ותסמכו על ג'סטין ורנון שהוא כבר יפיק ממנו צלילים שימיסו לכם את הלב.
כמו שוקולד מריר, גם את המוזיקה של הנשיונל סביר להניח שיבינו רק "מבוגרים". ב- Sleep Well Beast הדיכאון הקיומי והרומנטי של מאט ברנינגר מגיע לשיאו עם אלבום שבעיני מייצג קול של דור.
לא דור של צעירים מרדניים שמחפשים את מקומם בעולם אלא קול של אנשים כמוני, בני שלושים פלוס, דור ה -Y אם תרצו, שגדלו לתוך עולם של שפע, תעסוקה, טכנולוגיה מתקדמת ואהבה שאיכשהו לא מוצאים מרגוע לנפשם.
באופן אישי העדפתי את המאנקיז שלי צעירים, חרמנים וזועמים אבל אי אפשר שלא להודות ש- AM הוא מאסטרפיס של רוק.
נכון אלכס טרנר מעט התברגן ואפילו התתחיל להתלבש יפה, אבל עדיין הטקסטים שלו ננעצים חזק מאוד בנשמה.
בתקופה שהאלבום יצא לימדתי גיטרה והתלמידים שלי פשוט התאהבו בלהקה ובמוזיקה שלה דרך שירים שלימדתי אותם מהאלבום. הניצוץ שהיה להם בעיניים בכל פעם שניגנו ביחד את השירים מ- AM הוכיח כמה חזק הוא תפס וכמה משמעותי הוא היה עבורם. אין לי ספק שכשהדור הזה, שגדל על AM, יתבגר הוא יספר לילדים שלו על אותו אלבום מדהים ששינה את חייו. 10 השירים הגדולים של ארקטיק מאנקיז>>
7. (David Bowie- The Next Day (2013
אף אחד לא האמין שנזכה לשמוע אלבום חדש של דייויד בואי בימי חייו, אבל ב- 2013 זה קרה! עשור שלם אחרי Reality, הפתיע את העולם דייויד בואי עם יצירה חדשה ומפעימה שלא נופלת מאף קלאסיקה שלו.
עם טקסטים חותכים ואקטואליים, סאונד אדיר וקולו האלמותי של בואי שהיה פה בשיאו, הוכיח The Next Day שאת מה שהאמן המופלא הזה הספיק לשכוח אחרים לא ילמדו בתקופת חיים שלמה.
6. (Vampire Weekend- Modern Vampires of the City (2013
אני מודה שלשני האלבומים הראשונים של עזרא קניג וחבריו פחות התחברתי, אבל אלבומם השלישי, Modern Vampires of the City, הוא גיים צ'יינג'ר רציני.
מדובר ביצירה מרשימה, שלא לומר מפעימה, שמצליחה להתיך בצורה מושלמת אינדי רוק, פופ ואלמנטים של מוזיקת עולם עם האמריקנה הניו-יורקית יהודית. זהו כנראה האלבום האלגנטי והאינטליגנטי ביותר ברשימה.
מתוך כל האלבומים האדירים שיצאו ב- 2013 (דייויד בואי, הנשיונל, HAIM, דאפט פאנק, Doughter ועוד), "הרולינג סטון" ו"פיצ'פורק" בחרו ב- Modern Vampires of the City כאלבום השנה, וזו ממש לא הייתה "בחירת רחמים".
5. (Daft Punk- Random Access Memories (2013
ללא ספק האלבום הכי אקלקטי ברשימה. יצירה שכולה מחווה של צמד הצרפתים הגאונים לאמנים ולמוזיקה שעל ברכיה התחנכו. מהדיסקו של הסבנטיז, דרך ג'ורג'יו מורודור ועד ההאוס של הניינטיז, Random Access Memories הוא תצוגת תכלית מרהיבה של יכולות מוזיקליות מטורפות.
וכאילו שהמוזיקליות של הצמד לא מספיקה, הפעם למסע הצטרפו גם פנדה בר, ג'וליאן קזבלנקס, פארל וויליאמס, נייל רוג'רס ועוד המון קולות ואמנים שהרחיבו את המנעד של דאפט פאנק למחוזות שטרם ביקרו בהם בעבר.
באלבום הזה יצרו דאפט פאנק הלכה למעשה יצירה אלקטרונית שמנוגנת כמעט כולה בכלים חיים.
אימו של סופיאן סטיבנס הייתה אלכוהליסטית עם נטייה למחלות נפש שנטשה אותו כשהיה בן 3 בלבד. ואם זה לא מספיק אז כשכבר חודש הקשר ביניהם לאחר שנים, גססה אימו מסרטן אלים עד למותה בטרם עת.
מצולק מהטראומה, כתב סופיאן את אלבומו היפה ביותר, ואת אחד העצובים אי פעם- Carrie & Lowell מ- 2015.
האמת שעצוב זו מילה קטנה על האלבום הזה. מדובר בחוויה מטלטלת וקשה עם מעט מאוד (אם בכלל) רגעים בהם האור מצליח לחדור פנימה.
המזל הוא שהאלבום הזה יפה כמו שהוא עצוב, מה שהופך את חווית ההאזנה לקשה אך מתגמלת. מדובר ביצירה שצוללת אל תוך הרבדים הנפשיים העמוקים ביותר של הרוח האנושית, הקשרים שלנו עם היקרים לנו, האהבות, האכזבות, הפרידות וההתמודדות עם הנורא מכל- המוות. לשיר על המוות ולצאת מזה בחיים: סופיאן סטיבנס- Carrie & Lowell ביקורת אלבום>>
3. (The National- Trouble Will Find Me (2013
רוב הלהקות הולכות ומאבדות את עצמן ככל שעובר הזמן. כמו במערכות יחסים רומנטיות, ברגע שכבשת את היעד קשה לשחזר את ההצלחה הראשונית ואת התשוקה של ההתחלה.
אבל הנשיונל הם מקרה מוזר של הרכב שרק הולך ומשתבח עם השנים. במקום שהלהקה תאבד את הרלוונטיות והאדג'יות שלה, החמישייה הניו-יורקית (במקור מאוהיו), הלכה והשתפרה מאלבום לאלבום עד לשיא של Trouble Will Find Me.
הטקסטים של מאט ברנינגר על התבגרות, אבהות, אהבה ואבדן התמימות, מגיעים כאן לשיאם וכאשר הם מגובים בלחנים נדירים ביופים והפקה משובחת, התוצאה היא אלבום שיזכר לדורות.
"עוד נפילה לא תמימה ולא אלגנטית אל תוך חיי הבגרות הלא מקסימים" שר ברנינגר באלבום שהוא מניפסט לבני השלושים פלוס שהמציאות מכה בהם ללא רחמים וכמה שזה כואב, ככה זה גם יפה. הנשיונל- Trouble Will Find Me ביקורת אלבום>>
2. (Bon Iver- Bon Iver (2011
גאוני, מופתי, מדהים, מרהיב… תנו כל סופרלטיב לאלבום הזה. אבל עבורי המילה המדויקת היא "רוחני". מעטות היצירות שמצליחות לטלטל את הרוח והנשמה כמו אלבומו השני של ג'סטין ורנון ובון איבר.
באלבום הבכורה שלו, הסתגר ג'סטין ורנון בביקתה מכוסה שלג ויצא משם עם אחת היצירות המרגשות והכואבות ביותר שאי פעם נכתבו. ב- Bon Iver, ורנון שכלל את הנוסחה ולגיטרה האקוסטית התווספו קרנות יער, כלי נשיפה, כלי מיתר והכל במינון המדויק. מהתו הראשון ברור שמדובר במשהו מיוחד. מפעים. יצירה של פעם בדור, לא פחות.
האלבום אף זכה בגראמי, מה שהפך את הדרך לקונצנזוס (ולהיות המוזה של קניה ווסט) לקצרה במיוחד. אה כן, ובעיר מולדתו של ורנון, Eau Claire שבוויסקונסין אף מציינים את "יום בון איבר".
כל השירים ב- Bon Iver נקראים על שמות ערים אמיתיות ומומצאות אשר מציינות את הקשר שלנו לעבר, להווה ולמקומות בהם אנו חיים את חיינו. אבל המקומות עליהם שר ורנון הם לא רק פיזיים אלא תודעתיים. הם מצבים נפשיים שמתחברים להוויה הקיומית שלנו.
הטקסטים של ורנון יחד עם קול הפלסצט הייחודי שלו והמוזיקה היפה בצורה חסרת תקדים כמעט, מתחברים יחד לאחת היצירות הייחודיות והיפות ביותר שיצאו לא רק בעשור הזה אלא אי פעם. קלאסיקה מודרנית: 5 שנים לאלבום Bon Iver>>
1. (Arcade Fire- The Suburbs (2010
אם הוא לא יעלם עוד קודם לכן, עד שנת 2030, ה"אלבום" כקונספט מוזיקלי ינשום כנראה את נשימותיו האחרונות. סביר מאוד להניח שלילדים שלנו, לשמוע אלבום שלם במקום שירים בודדים ישמע תלוש מהמציאות ולא רלוונטי.
בעידן הסטרימינג אין באמת צורך לשחרר אלבום מלא. מספיקים כמה שירים, רצוי להיטים, שיחרכו את הספוטיפיי ואתם על הגל. לכאורה, אין סיבה להתאמץ ולהקליט מספר רב של שירים רק בכי להוציא אותם ביחד.
אבל אלבום (וזאת בניגוד לטעות הנפוצה) הוא לא המוצר פיזי, אלא היצירה השלמה ביותר שאמן יכול וצריך לשאוף אליה. האלבום הוא סך הרגשות והתלאות שעבר האמן בדרך ליצירה הנשגבת. כמו צפייה בסרט, כמו התבוננות בציור, כך גם האלבום המוזיקלי מעביר אותנו כמאזינים חווייה שלמה הפורטת על מנעד רחב של רגשות, וזה בדיוק מה שעושה The Suburbs.
אולי לא תמצאו בו את השירים הכי יפים, בטח שלא להיטים, אבל כיצירה, כקונספט, זהו האלבום השלם, המהודק והיפה ביותר שיצא בעשור האחרון.
על פניו The Suburbs עוסק בתקופה מאוד ספציפית בהיסטוריה – שנות החמישים והשישים בארה"ב אז פרחה תפיסת "החלום האמריקני" שחלק מרכזי בהתגלמותה היה מעבר לפרברים הנוחים והמוגנים. אך הלכה למעשה האלבום מהדהד כל הזמן לזמננו אנו ומראה בצורה כל כך אינטילגנטית איך אנחנו כחברה וכאינדיבידואלים השתננו.
איך מעשה פעוט כל כך כמו לכתוב מכתב השתנה בעידן הדיגיטציה. איך תרבות הצריכה הגואה שינתה את הקורפוס החברתי אך גם את העולם הפנימי שלנו. המירוץ למימוש עצמי, החלומות והתקוות שלנו שמתנפצים כמו גלים על מזבח המודרניזציה. ארקייד פייר נוגעים בכל זה ויותר תוך שהם פורטים על נימי הנפש העדינים ביותר.
אחד מזיכרונות הילדות הכי חזקים שלי הוא הרגע שבו Changes של טופאק יצא. אני נשבע לכם שיום אחרי זה חצי מהבנים הלבנבנים בשכבה שלי במקיף ג' באר שבע, לבשו מכנסי Xboy וסימנו "ווסטסיייייייד" עם הידיים כאחרוני הגנגסטרים בגטו של קומפטון. הראפ כבש סופית את המיינסטרים. המהפכה הושלמה.
89. Catatonia- Road Rage
סינגל הפריצה של ההרכב הוולשי המעט נשכח הזה, נקרא על שמם של 2 דמויות ניינטיז אייקוניות: מאלדר וסקאלי מ"תיקים באפלה". אבל עד כמה שהשיר הזה היה טוב (והוא שיר מעולה) Road Rage שיצא אחריו במאי 1998 הצליח להתעלות עליו.
השיר נכתב בעקבות הרצח של לי הארווי בידי חברתו, הדוגמנית, טרישיה אנדרוס, שדקרה אותו 42 פעמיים לאחר ויכוח במכונית. נורמלי סך הכל.
אבל בינינו, גם אם לא אהבתם את השיר, המבטא הוולשי הכבד של הסולנית, קאריס מת'יוס, לא הורס אתכם?
88. Len- Steal my Sunshine
קל לשכוח שלפעמים מוזיקה נועדה פשוט בשביל לגרום לנו להרגיש טוב יותר וזה בדיוק מה ש- Steal My Sunshine עושה. סינתזת ההיפ הופ/דיסקו/פופ הזאת זכתה להצלחה שקטה שכבשה אט אט את העולם עם וייב אופטימי של קיץ שטוף שמש בקליפורניה.
"ה- Don't You Want Me" של שנות התשעים כונה השיר הזה על ידי מבקר המוזיקה רוב ברונר מ- Entertainment Weekly בהתייחסו לקאלסיקת האייטיז האלמותית. אז Steal my Sunshine אולי לא פורץ דרך ומשפיע כמו Don't You Want Me, אבל הוא בהחלט הפך את הניינטיז לעשור קצת יותר כיף.
87. Dr. Dre- Nuthin' but a 'G' Thang
בשני העשורים האחרונים ההיפ הופ הוא המיינסטרים החדש והרבה מזה בזכות ד"ר דרה. האיש שעמד מאחורי N.W.A המיתולוגית ועשרות הפקות לאורך השנים, שחרר את אלבום הבכורה שלו, The Chronic, ב- 1992 כאשר Nuthin' but a 'G' Thang היה הסינגל המוביל מתוכו.
הקטע הוא שיאו של תהליך בו הפך הגנגסטראפ מתופעה שולית יחסית שהחלה באמצע שנות השמונים, לפסגות המיינסטרים. בשיר מתארח לראשונה סנופ דוג שיהפוך בעצמו לכוכב על ובכלל השיר הזה פרץ את הדרך לעשרות אמני ראפ והיפ הופ שיכבשו את ראשי המצעדים לכל אורכו של העשור.
86. Goo Goo Dolls- Iris
לא הרבה יודעים, אבל לפני שהפכה לממתק סוכרתי, גו גו דולז הייתה להקת פאנק בועטת. למעשה אם תאזינו לשני האלבומים הראשונים שלהם לא תאמינו שמדובר באותה להקה.
אבל לשלישייה מבאפלו ניו יורק, היו תוכניות גדולות הרבה יותר. וככה אט אט הם חתכו למיינסטרים עם שורת להיטי פופ-רוק מתקתקים אך אפקטיביים להחריד שנטחנו למכביר בחצי השני של העשור.
השיא היה עם Iris שקיבל דחיפה ענקית בזכות חלקו בסרט City of Angels והפך לאחד הלהיטים הגדולים של העשור. למרות שנחרש עד דק בכל מיקסטייפ של ילד בן 15, תאמינו או לא, הוא ממשיך להיות אפקטיבי גם היום.
85. Robert Miles- Children
באמצע שנות ה- 90, חדרו סוף סוף הרייבים ומסיבות הטראנס למיינסטרים אחרי שנים שחיו במחתרת. אבל החגיגה התחלפה מהר מאוד בביקורת אחרי במספר לא מבוטל של צעירים שנהרגו בתאונות דרכים אחרי המסיבות הללו.
הצעירים השתויים והעייפים נאלצו לנסוע מסטולים וגזורים מרחקים ארוכים עד למסיבות וחזרה ולעיתים תכופות מדי נרדמו על ההגה.
כתוצאה מזעקת הביקורת שהושמעה נגד תרבות הטראנס, החליט ה- DJ האיטלקי, רוברט מיילס, ליצור קטע עדין יותר ש"ירגיע" מעט את המבלים ויוריד את הדופק לפני שהמסיבה נגמרת.
התוצאה הייתה הקטע Children, שיר טראנס בבסיסו עם מלודיית פסנתר עדינה ומרגיעה. בגלל שהשיר לא היה שיר טראנס רגיל, הוא הפך ללהיט בינלאומי עצום שחרג הרבה מעבר לקהל חובבי הטראנס.
הקטע החלוצי הזה שינה את תרבות הטראנס ואף היה לסנונית ראשונה של תת ז'אנר שיקרא לימים "דרים טראנס" (Dream Trance)
84. Madonna- Frozen
אחרי Bedtime Stories, חיפשה מדונה כיוון מוזיקלי חדש ומצאה אותו במפיק וויליאם אורביט (פרינס, בריטני ספירס, פינק, יו2 ועוד). אורביט לקח את מדונה לכיוון הכי אלקטרוני בקריירה שלה והתוצאה היא Ray of Light, אלבומה הטוב בקריירה.
השינוי ניכר כבר בסינגל הראשון והנפלא, Frozen, שהציג את האימג' החדש של מדונה ואת הכיוון המוזיקלי האלקטרוני, טריפ-הופי שלה שמאז לא שוחזר בהצלחה.
83. Duran Duran- Ordinary World
בסוף שנות השמונים הפופולריות של דוראן דוראן פחתה משמעותית, אבל ב- 1993 הם חזרו בגדול עם אלבומם השביעי, Duran Duran הידוע יותר בכינויו The Wedding Album בגלל תמונות החתונה של הוריהם של חברי הלהקה שמעטרות את עטיפת האלבום- קונספט די מביך לכשעצמו.
הסינגל הראשון מהאלבום, Ordinary World, הוא חלק מסדרת שירים שכתב סיימון לה בון בעקבות מותו של חברו, דייויד מיילס, ב- 1986 ומצליח להתבלט כאחד מהשירים הבאמת איכותיים של שנות התשעים.
82. ?Monaco- What Do You Want From Me
לשיר הזה מגיע להיכנס לרשימה רק בגלל שהאלבום מתוכו הוא הגיע, Music For Pleasure, הוא מהפנינים החבויות והכי פחות מוערכות שלא בצדק בעשור הזה. בפרויקט הצד שלו, פיטר הוק (ג'וי דוויז'ן, ניו אורדר) יחד עם הזמר והגיטריסט, דייויד פוטס, הוכיח שהוא יכול לנפק להיטי פופ נפלאים גם ללא החברים מלהקת האם.
אם תשאלו אותי אז יש ב- Music For Pleasure לפחות 4-5 שירים יפים יותר מ- ?What Do You Want From Me ובכל זאת מדובר באחד מלהיטי הרוק-פופ היפים והממכרים של העשור.
81. Travis- Writing to Reach You
שניה וחצי לפני שהסתיים העשור, שיחררו טראוויס הסקוטיים את אלבומם השני והמפתיע מאוד לטובה תחת הפקתו של המפיק הגאון, נייג'ל גודריך.
אחרי הטירוף של האחים גאלאגר, הצבעוניות של ברט אנדרסון והאלקטרוניקה של תום יורק, האי הבריטי היה זקוק לקצת שקט ושלווה ו- The Man Who סיפק בדיוק את זה. סיכום מלנכולי, שקט ואישי לעשור חברתי, צעקני וצבעוני. אם תרצו The Man Who הוא כמו שביזות יום א' אחרי סופ"ש פרוע במיוחד.
בין כל השירים הבאמת נפלאים בו, כנראה היפה ביותר הוא Writing to Reach You ולא רק בשל השורה האלמותית בו ששואלת "מה זה בכלל וונדרוול"? כן, הניינטיז היו עשור מעולה לגדול בו.
"בעודי הולך בגיא צלמוות, אני מביט על חיי ומבין כי דבר לא נותר…". השיר הזה, מתוך הסרט "סיכון מחושב" עם מישל פייפר, הביא את תרבות הגנגסטרים, ובעיקר את ההשלכות שלה למיליוני מאזינים ברחבי העולם. פתאום להיות גנגסטר מיוסר היה הדבר הכי מגניב בעולם.
השיר הוא סוג של עיבוד מחדש לשיר Pastime Paradise של סטיבי וונדר מ- 1976. וונדר התנה את השימוש בשיר בכך שלא יהיו בו קללות ושפה לא נאותה. זו הסיבה שזהו אחד השירים הבודדים בהיסטוריה של הראפ שעוסק בגנגסטרים מבלי שתהיה בו ולו קללה אחת.
79. Natalie Imbruglia- Torn
כמו הרבה כוכבים אוסטרליים לפניה, גם נטלי אימברוגליה החלה את הקריירה שלה באופרת הסבון המפורסמת "שכנים". אך תהילת העולם שלה הגיעה בזכות סינגל הבכורה שלה, Torn, שיצא באוקטובר 1997.
השיר התפוצץ כמעט בבת אחת על העולם והפך לאחד השירים הכי מזוהים עם שנות התשעים. מדובר היה בלהיט בינלאומי מפלצתי שמרוב שהיה גדול מחק מהתודעה לגמרי את העובדה שמדובר בקאבר ללהקת Ednaswap האמריקנית (למעשה, לא רבים יודעים את זה גם היום).
הלהיט הזניק את אימברוגליה למעמד של כוכבת על ואלבום הבכורה שלה, Left of the Middle, מכר למעלה מ- 7 מיליון עותקים. לא רע בכלל.
מסתבר שלא סתם אומרים שלב שבור מעורר את המוזה. גוון סטפני כתבה את השיר הזה בעקבות הפרידה שלה מבסיסט הלהקה, טוני קאנל, והזניקה את הקריירה של No Doubt למחוזות השמורים לגדולים ביותר.
במקור Don't Speak היה אמור להישמע כמו עוד שיר פאנק-סקא מהסוג שמילא את שני האלבומים הראשונים של הלהקה, אבל גוון החליטה להוריד טמפו ולהפוך את השיר למעין בלדה.
ההחלטה כאמור השתלמה בענק. Don't Speak הפך לשיר המושמע ביותר באמריקה בשנת 1996, תפס את המקום הראשון במצעד האמריקאי במשך 16 שבועות רצופים (!) והפך לאחד הלהיטים הגדולים של העשור.
למרות שהיה בעיני די בלתי נסבל בזמן אמת, היום אני בהחלט מבין למה היה מדובר בלהיט כל כך גדול.
77. Michael Jackson- Black or White
ההיסטריה סביב מייקל ג'קסון לא נעצרה באייטיז. ב- 1991 הוציא מלך הפופ את אלבומו השמיני ושטף את העולם מחדש עם להיטי ענק כמו Remember the Time, Heal the World, In the Closet ואחרים.
אבל מעל כולם עמד הסינגל הראשון מהאלבום, Black or White, שעם ריף הגיטרה הממכר, הקליפ הקאנוני שכלל את מקולי קאלקין (ילד פלא בזמנו) ואת אפקט החלפת הפנים שזכה מאז לאינספור פארודיות, הפך לאחד מסימני ההיכר של העשור.
76. 2Pac feat. Dr.Dre- California Love
שני האייקונים הגדולים ביותר שמייצגים את ההיפ הופ של החוף המערבי בשיר אהבה למדינת מולדתם, קליפורניה. השיר הזה היה סוג של סינגל קאמבק עבור טופאק אחרי שחררו מהכלא והפך ללהיט ענק שהביא לו אפילו מועמדות לגראמי.
גם הקליפ העצום שצולם לשיר, בהשראת סרטי מקס הזועם, החצין את צמד התדמיות הגדולות מהחיים של טופאק ודרה והפך לאייקוני.
TLC- Waterfalls .75
ללא ספק אחד מהמנוני הניינטיז ומהשירים המזוהים ביותר עם העשור. על פי חברות הלהקה, "לרדוף אחרי מפל" זו אנלוגיה לרדיפה אחר דברים שלא יקרו, אך בנוסף זהו שיר העוסק במחלת האיידס.
ליסה "לפט איי" לופז הייתה דוברת מאוד קולנית בכל הקשור לסקס בטוח כאשר לעיתים קרובות היא אף הסתובבה עם קונדומים מחוברים לבגדיה.
כמו הרבה מהשירים ברשימה, גם Waterfalls, חייב חלק גדול מההצלחה שלו לקליפ שליווה אותו שעלה כמיליון דולר ובאופן טבעי נטחן ללא הפסקה ב- MTV.
74. Offspring- Self Esteem
השיר הזה מתאר סיטואציות שעל פי סולן הלהקה, דקסטר הולנד, מבוססות על קשרים אמיתיים שהיו לו ולחברים שלו עם בנות המין השני שדרכו עליהם כי לא היה להם מספיק ביטחון עצמי.
אי אפשר להגיד שהסיטואציות הללו נדירות (בלשון המעטה), בטח בגיל ההתבגרות, אולי זו הסיבה שהשיר הזה היה להיט ענק כשיצא בדצמבר 1994 ונשמע אקטואלי ומעולה גם היום.
73. The Connells- 74-75
למרות שהיו די אנונימיים במולדתם ארה"ב, ב- 1993 שיחררו "הקונלס" את ה- One Hit Wonder הבלתי צפוי הזה שהפך ללהיט ענק ברחבי אירופה.
אז נכון זה שיר מעט שמאלצי ולא באמת ייחודי, אבל הוא כן לוחץ חזק על כפתור הנוסטלגיה וזה תמיד עובד.
72. Moby- Why Does My Heart Feel So Bad?
את הלהיט האלקטרוני הנוגה הזה, כתב מובי כבר ב- 1992 אבל זנח אותו משום שהוא היה נשמע לו כמו "קטע טכנו ממש רע…". שנים מאוחר יותר חזר מובי לקטע הגנוז ועיבד אותו מחדש כשיר עדין יותר, איטי יותר ו"רומנטי יותר".
התוצאה היא אחד מקטעי הטכנו המפתיעים והמשפיעים ביותר ביותר של העשור וזה למרות שיצא חודשיים לפני סיומו.
71. The Cranberries- Ode to My Family
אז נכון היו שם Zombie, Linger ו- Dreams לפני כן, אבל השיר הכי יפה ובעיקר הכי מרגש של הקרנבריז הוא ביי פאר Ode to My Family.
השיר נכתב על ידי דולורס או'ריורדן כשיר כמיהה וגעגוע למשפחתה ובעיקר לילדותה ולזמנים הפשוטים יותר לפני שהפכה למפורסמת. כשאת אינך: פרידה מדולורס או'ריורדן>>
70. Dave Matthews Band- Crash into Me
דייב מת'יוס בנד אף פעם לא ממש הצליחו בגדול מחוץ למולדתם שבארה"ב, בטח שלא בישראל. אבל ההפסד כולו שלנו.
השיר שיצא כסינגל השלישי מתוך אלבומה השני של הלהקה, Crash, נכתב מנקודת מבטו של מציצן שעוקב אחר מושא אהבתו (תאבתו?) דרך חלון ביתה.
השיר לא היה להיט גדול במיוחד בזמן אמת, בטח לא ברמה הבינלאומית, אבל אט אט הפך לשירים האלה שאתה דופק את הראש על זה שלא הכרת אותם קודם.
69. Babybird- You're Gorgeous
אולי לא מדובר באחד מלהיטי הניינטיז הגדולים ביותר, אבל זה לגמרי אחד השירים הכי קסומים שיצאו בעשור הזה. הקסילופון והעיבוד העדין והנפלא עומד כמעט בסתירה לנושא בו הוא עוסק, צלם דוגמניות שמנצל את מושאי צילומיו, שני עשורים לפני תנועת ה- METOO#.
68. Nas- If I Ruled the World (Imagine That)
מחוזק בלורן היל, הראפר "נאס" הפציץ עם אחד משירי הראפ הגדולים בהיסטוריה. בשיר מתאר "נאס" את כל מה שהיה עושה אם היה עשיר והיה "שולט העולם".
השיר הוא חידוש של קלסיקת האולד סקול, If I Ruled the World של הראפר קרטיס בלואו ששר איך הוא יביא שלום כשיהיה מלך. בגרסה שלו, "נאס" משלב סימפול מהשיר Friends של "הודיני" והופך את השיר ליותר "חומרני" מצד אחד, אך באופן שמדגיש את החלמות הגדולים באמת של מי שבא מהגטו.
אגב, אפשר לשמוע את לורן היל עושה מחווה קטנטנה לשיר בלהיט הענק של ה"פוג'יז", Ready or Not.
67. Tom Petty- Learning to Fly
לפעמים לא צריך הרבה בשביל ליצור קלאסיקה, 4 אקורדים זה מספיק מסתבר. טום פטי כתב את השיר אחרי שראה ראיון בטלוויזיה עם טייס שטען שזה "לא קשה ללמוד לטוס, אם כבר החלק הקשה הוא הנחיתה".
השיר לקוח מאלבומו השמיני והמעולה של פטי, Into the Great Wide Open שגם לשיר הנושא שלו, עם הקליפ בכיכובו של ג'וני דפ, יש מקום ברשימה הזאת. כמה חבל שיש רק 90 שירים.
66. Everything But the Girl- Missing
עם כל הציניות וכל הפלצנות, באמת שקשה שלא להשבות בקסמו של שיר שהפזמון שלו מכיל את המשפט: "אני מתגעגעת אליך כמו שהמדבר מתגעגע לגשם". בנאלי, חרוש ועם זאת כל כך פשוט ונוגע.
מדהים שלקח ללהקה לא פחות משמונה אלבומים ו- 12 שנים לשחרר להיט. למעשה בגירסתו הרגילה השיר לא הצליח בכלל, רק אחרי שהמפיק וה- DJ, טוד טרי, מיקסס את אותו הוא הפך ללהיט בינלאומי ענק ולא פחות חשוב, מוערך מאוד.
65. U2- One
השיר הזה נבחר כשיר העשור בישראל ולמרות שעם השנים הפכו לבלתי נסבלים, אי אפשר לקחת מבונו דה אדג' ושות' את האלבומים הנפלאים והשירים החזקים של תחילת העשור.
כמו שכתבתי בעבר בפוסט על 10 שירים עם משמעות שונה ממה שחשבתם, ONE הוא לא שיר על אחדות אוניברסלית או משהו בסגנון, זהו למעשה שיר על חרדה של ילד לצאת מהארון אל מול אביו ובכל זאת קלאסיקה. 25 שנה ל- Achtung Baby של U2>>
64. Placebo- Pure Morning
Pure Morning היה השיר האחרון שהוקלט עבור אלבומה השני של הלהקה, Without You I'm Nothing והסינגל הראשון שיצא מתוכו. אחרי אלבום בכורה מצליח, השיר הזה הוכיח שפלסיבו הם יותר מתופעה חולפת.
בהרבה מובנים Pure Morning מציג את הסטנדרט של פלסיבו שמצד אחד משלב סאונד אלטרנטיבי אך מצד שני לא מוותר על הנגישות הפופולרית. יכול היה לצאת מהלהקה הזאת יותר אבל בלי קשר לאם אתם אוהבים אותם או לא, אין ספק שמדובר בבן זונה של שיר.
63. Weezer- Buddy Holly
ולחשוב שריברס קואמו, סולן הלהקה, לא רצה לכלול את השיר הזה באלבום.
קלאסיקת הניינטיז הזאת שעושה כבוד לאייקון הרוקנ'רול, באדי הולי, שוחררה כסינגל השני מאלבום הבכורה של וויזר וכבשה את העולם.
גם הקליפ עצמו הוא מחווה לסדרה האמריקאית המיתולוגית, Happy Days, מה שעזר לשיר להיטחן נון סטופ ב- MTV.
62. Depeche Mode- Home
מאיזשהי סיבה השיר הזה תמיד הולך לאיבוד ברפרטואר העצום של דפש מוד למרות שאין בכלל ספק שהבלדה הנוגעת בשלמות הזאת היא מהשירים היותר יפים בקריירה המדהימה של הלהקה.
נכון, יש מקום ברשימה הזאת גם ל- I Feel You, Walking in My Room, It's No Good ועוד קלאסיקות ניינטיז של דפש מוד, אבל הגיע הזמן לעשות גם ל- Home את הכבוד המגיע לו. יצירת מופת אמיתית. 20 שנה ל- Ultra של דפש מוד>>
61. Alanis Morissette- Ironic
לא הרבה יודעים את זה, אבל לפני שהפכה לנציגת הרוק הנשי של שנות ה- 90, לאלאניס מוריסט היו כבר שני אלבומי דאנס-פופ ששחררה בגיל 17 ו- 18 בקנדה ארץ מולדתה.
אך הנתיב המוזיקלי שלה השתנה ב- 180 מעלות כשעברה ללוס אנג'לס ופגשה את המפיק והמלחין גלן באלארד. באלארד דחף את מוריסט לכתוב טקסטים בעוד שהוא עצמו היה אחראי על ההפקה והלחנים. יחד הם כתבו את אלבומה השלישי הרשמי של אלאניס, Jagged Little Pill, שהיה אלבום רוק טהור, שונה מאוד משני האלבומים שהוציאה כנערה.
האלבום היה הצלחה מסחררת, נשאר במצעד המכירות האמריקאי שנתיים וחודשיים (!!) והפך לאחד מהאלבומים הנמכרים בהיסטוריה. הרבה מזה קרה בזכות להיט הענק והסינגל השלישי מתוך האלבום, Ironic שמתאר סיטואציות יום יומיות שמסתיימות בשאלה "האין זה אירוני"? השיר אף זכה בתואר שיר השנה בישראל ב- 1996 שזה הכבוד הכי גדול לא?
60. Beastie Boys- intergalactic
4 שנים אחרי Ill Communication חזרו הביסטי בויז לעניינים עם Hello Nasty שגם האנשים שהכי רחוקים מעולם ההיפ הופ (כמוני) יכלו ליהנות ממנו.
הסינגל הראשון, Intergalactic, התפוצץ ב- MTV בזכות קליפ אדיר ומצחיק במיוחד שעושה מחווה למפלצות הקייג'ו מהמיתולוגיה היפנית. השיר עצמו זכה בסוף השנה בפרס הגראמי לשיר ההיפ הופ הטוב ביותר.
אגב, זה לא של- Sabotage אין מקום ברשימה, זה פשוט שהרשימה קצרה מדי.
59. Massive Attack- Unfinished Sympathy
חלוצי הטריפ-הופ מבריסטול שחררו ב- 1991 את אחד השירים המהפכניים של הניינטיז. עם הפקה אלקטרונית חלוצית וחמושים בקולה המרטיט של הזמרת שרה נלסן, Unfinished Sympathy הפך לאחד ההמנונים של העשור ואחד הסינגלים הכי מוערכים ובצדק.
58. Portishead- Glory Box
אמנם אבותיהם הרוחניים, מאסיב אטאק, הקדימו אותם ביצירת צליל הטריפ-הופ שכל כך מזוהה עם בריסטול אנגליה, אבל פורטיסהד עזרו להביא את הז'אנר לקהלים חדשים בזכות השיר הזה.
קטע סקסי, רגיש וקסום במיוחד על אישה שמאבדת אמון באהבה ורק מחפשת סיבה להרגיש שוב אישה.
57. Faith No More- Epic
פיית' נו מור היו צריכים לשחרר 2 אלבומים מלאים לפני שמצאו את הקול של מייק פאטון, אבל ההמתנה הייתה שווה. המילים, האטיטוד ובעיקר הקול המטורף של פאטון הביאו את הלהקה עד לפסגת המיינסטרים.
הלהיט הגדול ביותר של פאטון ופיית' נו מור היה ללא ספק Epic האפי (תסלחו לי על משחק המילים המביך אך המתבקש) שמצליח עד היום להטריף חושים. בשיאה מכרה פיית' נו מור מיליוני עותקים מאלבומיה, הייתה מועמדת לגראמי ואפילו הואשמה על ידי אנתוני קידיס בניבת הסטייל שלו (אמיתי לגמרי).
56. Mazzy Star- Fade into You
פיסה אקוסטית אלטרנטיבית עם נגיעות דרים-פופ. אחד מהשירים המרגשים והיפים ביותר בניינטיז.
זה היה הלהיט היחיד של מזי סטאר האיכותית אבל כזה שהפך לפסקול של מיליוני בני נוער שבורי לב ברחבי העולם. קסם.
55. Daft Punk- Around the World
144 פעמים חוזר על עצמו המשפט Around the World בשיר. 144 פעמים שהפכו את דאפט פאנק למבשרי ההאוס המודרניים ולאחד ההרכבים האלקטרוניים החשובים ביותר. את הקליפ הגאוני לשיר אגב ביים מישל גונדרי ("שמש נצחית בראש צלול").
54. Queen- The Show Must Go On
אין צוואה יותר מכובדת שיכול היה להותיר לנו פרדי מרקורי מאשר את השיר האדיר הזה.
השיר נכתב דווקא על ידי בריאן מיי בימיו האחרונים של מרקורי, על האופן בו החיים ממשיכים ואנחנו כבני אדם צריכים לנצל כל רגע מהם.
מיי עצמו חשש שמרקורי לא יצליח לבצע את השיר כמו שצריך בעקבות ההתדרדרות המהירה במצבו הבריאותי אבל פרדי הגיע לאולפן ההקלטות, דפק צ'ייסר, אמר למיי: "I'll Fucking do it Darling" והשאר היסטוריה.
53. Air- All I Need
הסינגל השלישי של הצמד הצרפתי מאלבומם הסופר מצליח, Moon Safari הוא מהבלדות היפות הכי יפות של העשור.
נישאים על מסורות השאנסונים הצרפתיים ומחוזקים בזמרת האמריקאית, בת' הירש, All I Need הוא מהקטעים הקטנים והעדינים הללו שהגדירו עשור שלם של חיבורים מוזיקליים ושילוב של ישן וחדש.
52. Prodigy- No Good (Start the Dance)
השיר הטוב ביותר של חלוצי הטכנו מתוך האלבום האדיר שלהם Music for the Jilted Generation מ- 1994.
השלישייה הבריטית חשפו את עולם הטכנו למיליוני אוזניים חדשות ברחבי העולם והרבה בזכות הקטע הענק הזה שמצליח לשמור על טריות ואנרגיות שיא גם היום.
51. Nick Cave- Into My Arms
אחת מהבלדות היפות ביותר של נסיך האופל וזה לא דבר של מה בכך. בשיר מתאר קייב את חוסר האמונה שלו באלוהים או מלאכים אבל את האמונה החזקה שיש לו באהבה.
קייב סיפר כי זה אחד השירים שהוא הכי גאה ואם הוא אמר את זה, אז מי אנחנו?
50. Soundgarden- Black Hole Sun
ללא ספק ה- להיט של סאונדגארדן וכריס קורנל. אחד משירי הרוק המפורסמים והמשפיעים של הניינטיז, הרבה בזכות הקליפ הסוריאליסטי שלו שבוים על ידי האוורד גרינהל שביים את הקליפים הממוחשבים והמדהימים לסינגלים של הפט שופ בויז מהאלבום Very.
הטקסט האפל משהו של השיר עזר לקשר את התנועה הגראנג'ית סבב תמות של דיכאון ועצב, מה שעזר לסקס האפיל של הז'אנר ושל סאונדגארדן בפרט. בכל מקרה שיר נפלא.
49. Metallica- Enter Sandman
אין ספק שמבחינת הצלחה וחשיפת קהלים חדשים לז'אנר ל- Nothing Else Matters יש מקום ברשימה הזאת. אבל מה לעשות שהוא טחון, חרוש ואוברייטד לגמרי, בטח לעומת אחיו הבכור, Enter Sandman.
סינגל הבכורה מתוך "האלבום השחור" של מטאליקה, מכיל את אחד מריפי הגיטרה הממכרים ביותר ואת הפזמון הכי פופי של הלהקה עד כה, זאת מבלי לאבד את הסאונד הכבד והעמוק שכל כך מאפיין אותה.
השילוב המושלם בין המטאל של מטאליקה, תחיית הגראנג' של תחילת הניינטיז וטקסט שעוסק באחד הפחדים הכי בסיסיים שלנו כבני אנוש: סיוטים, הופך את השיר הזה לקלאסיקה אמיתית.
48. Blind Melon- No Rain
השיר הזה נכתב על ידי בסיסט הלהקה, בראד סמית', על חברה שלו שהייתה בדיכאון וסירבה לצאת מהמיטה אפילו כשאין גשם בחוץ.
הוא גם זכה לאחד הקליפים המפורסמים של שנות התשעים בזכות "ילדת הדבורה" שמככבת בו ושהמיסה מיליוני לבבות ברחבי העולם.
47. Joan Osborne- One of Us
זה אולי אחד השירים הכי חרושים מהניינטיז אבל המסר והשאלה שבבסיסו תמיד יהיו רלוונטיים. ה- One Hit Wonder הנפלא הזה של ג'ון אוסבורן יצא כסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלה, Relish, ששוחרר ב- 1995 ומאז היא נעלמה מהעין ומהאוזן למרות ששיחררה לא פחות משמונה אלבומים נוספים.
השיר אגב כלל לא נכתב על ידי אוסבורן אלא על ידי אריק בזיליאן מה- Hooters שהצליח בטקסט פשוט וקולע ולחן מינימליסטי לנפק את אחד משירי העשור.
46. Underworld- Born Slippy .NUXX
אחד מקטעי הטכנו הגדולים בהיסטוריה. פצצת אנרגיה אופורית חד פעמית שהביאה את הטכנו והמוזיקה האלקטרונית ה"כבדה" למיינסטרים.
הסינגל שיצא ביולי 1996 קיבל חשיפה אדירה בזכות העובדה שהופיע בסצנת הסיום של אחד מסרטי הקאלט של העשור, "טריינספוטינג". משם הדרך להצלחה הייתה קצרה.
45. Nick Cave feat. Kylie Minogue- Where the Wild Roses Grow
מי היה מאמין שמלך האופל ונסיכת הפופ יכולים להוציא ביחד כזה שיר מושלם. סיטואציה קלאסית של היפה והחיה שהולידה את אחת הבלדות הקסומות של הניינטיז.
השיר המצמרר הזה שנכתב בהשראת שיר עם בשם Down in the Willow Garden, הוא למעשה דיאלוג בין רוצח לקורבן שלו. שקייב א, ספר כי הוא כתב את החלק של הזמרת במיוחד עבור קיילי.
הבחירה התמוהה תחילה התבררה כבינגו שהביאה לקייב את הלהיט הגדול בקריירה ואחד היפים שלו בכלל.
44. Blur- Beetlebum
הסינגל הראשון מתוך אלבומם החמישי והמעולה של בלר מוקדש כולו להתנסויות הנרקוטיות שחווה דיימן אלברן, עם חברתו דאז, ג'סטין פרישמן, סולנית להקת "אלסטיקה".
שנים מאוחר יותר, יודה הנמסיס המושבע (שכבר הספיק להפוך לחבר), נואל גאלאגר, ש- Beetlebum זה השיר שהוא היה חולם לכתוב לאואזיס.
43. Beck- Loser
מדהים איך שבדיחה יכול להוביל לקריירה מוזיקלית מטורפת. בק כתב את השיר הזה כסוג של בדיחה ומחווה לכל החברים שלו שתמיד קראו לו לוזר. התוצאה היא להיט ענק שהביא לבק הכרה וחוזה בגפן רקורדס.
"לוזר" הוא כנראה להיט האינדי הגדול ביותר של העשור. הוא הוקלט בצורה סמי חובבנית וזכה לקליפ עצמאי דומה. אבל אט אט השילוב בין הניסיוניות המוזיקלית לפולקיות האקוסטית של השיר הפכה אותו לממכר ואת בק לאחת האושיות המוזיקליות החשובות של שנות ה- 90.
42. Rage Against the Machine- Killing in the Name
ללא ספק הלהקה והשיר הכי מחאתיים ברשימה הזאת. דה לה רוחה וחבריו חרטו על דגלם את המאבק בתאגידים, בקפיטלזם ובממשלות מושחתות ולתקופה מסוימת זה עבד, בעיקר בזכות Killing in the Name שהפך ללהיט גדול שמשום מה מנוגן עד היום בחתונות. לכו תבינו.
בכל מקרה עם ריף גיטרה עוצמתי, ביצוע ווקאלי סוחף בטירוף ו"אבטיח בשקל" אחד, השיר הזה כבר מזמן הפך לקלאסיקה.
41. Eric Clapton- Tears in Heaven
אריק קלפטון חווה את הנורא מכל כשבשנת 1991 איבד את בנו קונור בן ה- 4. בעקבות הטרגדיה כתב הגיטריסט המיתולוגי את אחד מהשירי האבדן והצער הכואבים ביותר, "דמעות בגן עדן".
בשיר תוהה קלפטון מה יקרה כאשר הוא יתאחד ביום מן הימים מחדש עם בנו בגן עדן. האם הוא יזהה אותו? האם הוא יזכור את שמו? והלב לא יכול שלא להצטמרר. 20 20 שירים עצובים שיגרמו לכם לבכות>>
40. Aerosmith- Cryin
אחד השירים שגרמו לכל ילד ניינטיז להרים גיטרה ולהתאהב באלישיה סילברסטון. Cryin יצא כסינגל השלישי מאלבומה ה-11 של הלהקה, Get a Grip ועזר לו להפוך לאלבום הנמכר ביותר של הלהקה עם למעלה מ- 20 מיליון מכירות. אחחח התקופה בה אמנים היו מתעשרים מדיסקים.
39. David Bowie- Little Wonder
עוד עשור, עוד אלבום ודייויד בואי ממשיך להשתנות ולעשות בית ספר לכולם. למרות שהניינטיז לא נחשבת לתקופת הזוהר שלו, Little Wonder, מוכיח שבואי אף פעם לא מפספס.
מושפע מהגל האלקטרוני של הניינטיז, בשילוב מוזיקה תעשייתית, בואי מצליח להפציץ יציאה שמצד אחד הכי לא "בואית" שלו ועם זאת היא כל כך דייויד בואי בגלל שהיא משונה ומשתנה כל הזמן. מופלא.
38. Alice in Chains- Would
השיר העצמתי הזה נכתב לזכרו של אנדרו ווד, סולן להקת Mother Love Bone, שמת ממנת יתר של הירואין ב- 1990.
מדובר ללא ספר באחד השירים שהפכו את אליס אין צ'יינס לאגדה ואת הרוק של תחילת שנות התשעים לאחת התקופות המרתקות בהיסטוריה של המוזיקה.
37. Temple of the Dog- Hunger Strike
Temple of the Dog הייתה סופרגרופ חד פעמית שהוקמה בכדי להקליט אלבום לזכרו של אנדרו ווד, סולן להקת Mother Love Bone.
חברי הלהקה הגיעו מ- Soundgarden, Mother Love Bone ו- Green River המיתולוגית, כשעל כולם מנצחים כריס קורנל עם ביצועים ווקאליים מטורפים ואדי ודר שבא לעזרת חבר.
לדעתי מדובר באחד מאלבומי הגראנג' המשובחים ביותר כאשר Hunger Strike, הסינגל הראשון והמפורסם ביותר מהאלבום, הוא תצוגת תכלית מופתית של מהות הז'אנר. אדי ודר, כריס קורנל, דיסטורשן, מי צריך יותר?
36. Blur- Boys and Girls
"הפאנק העיף את ההיפים, אני באתי להעיף את הגראנג'" אמר דיימון אלברן, סולן להקת בלר המיתולוגית. אחרי שנים של דשדוש רצו בלר להחזיר את הצבע לחייה של המוזיקה הבריטית ובעזרת רוק צעיר, חצוף ורענן גם הצליחו לעשות את זה בגדול.
נישאים על כנפי הסטון רוזס ומהפכת האסיד של סוף הנות השמונים, אימצו בלר ב- Boys and Girls את הסאונד האלטרנטיבי החדש ושילבו אותו עם הרוח שנשבה מהמסיבות באיביזה.
התוצאה: שיר אלמותי שחוגג את הנעורים ואת פריצת הגבולות. על המיקס הסופי היו אחראיים לא פחות מניל טננט וכריס לאו, הלו הם הפט שופ בויז האלמותיים.
35. Bruce Springsteen- Streets of Philadelphia
כאשר הונח הבסיס לסרט "פילדלפיה" בתפר שבין שנות השמונים לתשעים, הומוסקסאליות עדיין לא הייתה במיינסטרים ומחלת ה"איידס" עוד נתפסה בחוגים מסוימים כ"מחלה של הומואים".
כשיצא לבסוף הסרט ב- 1993 הוא הציב לציבור הרחב מראה מול הפנים וניפץ מיתוסים רבים סביב הקהילה והמחלה עצמה.
את שיר הנושא התבקש לכתוב 'הבוס', ברוס ספרינגסטין, ועשה זאת בענק עם אחד הקטעים היפים והנוגים ביותר של העשור. ספרינגסטין ניגן לבדו על כל הכלים בשיר שבסופו של דבר זיכה אותו בפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר ובלא פחות מארבעה פרסי גראמי! כבוד.
34. The Cure- A Letter to Elise
מכל השירים המופלאים והאלמותיים שכתב רוברט סמית', A Letter to Elise הוא האהוב עלי ביותר. זהו שיר על שינויים והשלמה שנכתב על ידי סמית' בתקופה קשה של דיכאון (מתי הוא לא היה בתקופה כזאת?).
זה אולי ישמע מוזר אבל אני מאמין ש- Basket Case הוא אחד השירים הכי משפיעים בתולדות הרוק. לא היה תלמיד אחד שלי (במשך כמעט עשור שלימדתי גיטרה) שלא רצה ללמוד לנגן את השיר הזה. לא היה ילד ניינטיז אחד שלא החזיק לפחות בעותק אחד של Dookie, אלבומם השלישי של גרין דיי שיצא ב- 1994. כמות הלהקות ששאבו ממנו השראה (ומגרין דיי בכלל) היא עצומה ואני לא מחובביה הגדולים.
מ- Sum 41 דרך Blink 182 ועד אבריל לאבין, הז'אנר וכל תרבות הפאנק-פופ חייבים את ההצלחה שלהם למפץ הגדול שהביא איתו Basket Case.
נאמן לשורשיו, Basket Case מכיל את כל המאפיינים של הז'אנר, החל מדיסטורשן אגריסיבי, קצב מהיר וטקסט חרדתי משהו שפונה למתבגרים בגובה העיניים. תסמכו על זה שגם בעוד 50 שנה יהיה מישהו שילמד לנגן את השיר הזה.
32. The Verve- Bitter Sweet Symphony
"אתה עבד לכסף ואז אתה מת" שר ריצ'ארד אשקרופט בסימפוניה המתוקה-מרירה שלו לחיי היום יום המודרניים.
כמו כל שירי הבריטפופ, גם Bitter Sweet Symphony נשען על מסורות מוזיקליות מקומיות חזקות כמו סצנת "Northern Soul ,"MADchester, הניו וייב ואחרים, אך הזיקה החזקה ביותר של השיר למוזיקה הבריטית המקומית היא העובדה כי כלי המיתר מבוססים על סימפול מתוך השיר The Last Time של ה'רולינג סטונס'.
העניין הזה גרר את אשקרופט והלהקה לחתום על חוזה דרקוני שמנע מהם כל הכנסה מלהיט הענק הזה. בסופו של דבר רק במרץ 2019 הודיע רשמית אשקרופט כי מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס ויתרו על הקרדיט שלהם בשיר ושעכשיו הוא יכול סוף סוף ליהנות ממנו.
31. Pearl Jam- Alive
לא רק שמדובר בסינגל הראשון של הלהקה אי פעם, אלא מדובר פחות או יותר בשיר שבזכותו פרל ג'אם הפכו להיות… ובכן, פרל ג'אם.
אדי ודר כתב את המילים בהשראת סיפור חייו (פלוס כמה טוויסטים מדמיונו) על הגילוי שאביו "הביולוגי" הוא למעשה אביו המאמץ. הזעקה "I'm Alive" נתפסה על ידי מעריצי הלהקה כחגיגה של החיים אך ודר כתב את זה בקונטקסט שונה לגמרי של הלקאה עצמית על העובדה שהדמות בשיר נשארה בחיים למרות הכל.
30. Radiohead- Street Spirit (Fade Out)
לא משנה באיזה מצב רוח אתם, תמיד תוכלו לסמוך על ת'ום יורק שיגרום לכם לרצות לחתוך את הורידים.
כמה שהשיר הזה, שסוגר את אלבום המופת The Bends, עצוב, ככה הוא גם יפה. פריטת הארפג'יו העדינה על הגיטרה ממיסה את הלב וקולו הנשבר של יורק הופכים את הקטע הזה למיוחד במינו ולאחד היפים ברפרטואר של הלהקה הענקית הזאת.
29. Sinéad O’Connor- Nothing compares 2 U
אפשר להגיד הרבה על הירידה מהפסים של שינייד אוקונר בשנים האחרונות, אבל שום דבר לא יקח ממנה את הביצוע המופתי לשיר הזה, שנכתב במקור על ידי פרינס עבור פרויקט הצד שלו, The Family.
לאורך רוב חייה סבלה אוקונור מהתעללות וקשה לחשוב על שיר שמתאים יותר בכדי לתאר את המצב הנפשי שלה, מצב של חרדה תהומית, פחד, עצב ולב שבור תמידית.
ההגשה האותנטית של השיר הזה היא בית ספר למוזיקה והדמעות האמיתיות שהיא מזילה בקליפ ברגע שהיא נזכרת בפרחים שאימה ז"ל נהגה לשתול בגינה, שוברות את הלב בכל פעם מחדש. 12 שירי הפרידה הגדולים בכל הזמנים
28. Suede- Animal Nitrate
ב- 1993 הוזמנה Suede, אז להקת רוק לא מוכרת בעליל, להופיע בטקס פרסי ה'בריטס' שנחשב לערב החשוב של תעשיית המוזיקה הבריטית.
הלהקה נתנה בראש עם דיסטורשן ואטיטוד שלא נראה בממלכה שנים והפכה בין לילה לדבר החם במדינה. זה היה רגע מיוחד שנחקק בדפי ההיסטוריה של המוזיקה הבריטית וזה גם הרגע המדויק בו נולד הבריט-פופ.
27. R.E.M- Losing My Religion
למרות שלשיר הזה אין שום קשר לדת, הוא בהחלט הזניק את הקריירה של אר.אי.אם למעמד אלוהי.
לא הרבה יודעים ש- Out of Time, האלבום האולטרה מצליח של REM שהכיל את Losing My Religion הוא אלבומם השביעי(!) של ההרכב, שהעביר את מרבית שנות השמונים באנונימיות יחסית.
רק אחרי שחתמו ב- Warner Brothers זכתה הלהקה ליחסי ציבור רציניים וחוו סוף סוף את המיינסטרים. במידה רבה הסיפור של אר.אי.אם הוא סיפורה של הסצנה האלטרנטיבית כולה שהתפוצצה בתחילת שנות התשעים.
Losing My Religion מציג גם את הטרנספורמציה שעברה הלהקה והסצנה כולה מהפקות צנועות ואותנטיות מקסימלית לסאונד מלוטש יותר, שירים חדים יותר וקליפים יקרים הרבה יותר.
26. Nirvana- Lithium
אחד השירים שמתארים יותר מכל את הירידה מהפסים של קוביין ואת ההתדרדרות הנפשית שלו אל תוך תהומות מהם לא יוכל לצאת.
"אני כל כך בודד אבל זה בסדר, גילחתי את ראשי…" שר קוביין ואי אפשר שלא להזדהות ולהצטער על כך שלא יצא לנו לשמוע יותר ממנו. 25 שנה ל- Nevermind>>
25. Jeff Buckley- Hallelujah
איזה עוד סופרלטיבים נשארו לכתוב על השיר הזה שעדיין לא נכתבו? אחד הקאברים הגדולים בכל הזמנים לשיר על זמני שכאילו נתפר בדיוק למידותיו של באקלי.
הגיטרה החשמלית המהפנטת וקולו הרגיש והמפעים של באקלי מתחברים ליצירה שכנראה ולא תפסיק לרגש אף פעם.
24. Pearl Jam- Jeremy
עם השנים פרל ג'אם נהיו בעיני קצת בלתי נסבלים. אולי זה הקמפיין המביך שקרא להביא אותם ארצה לפני כמה שנים והסתיים במפח נפש. בכל מקרה במחצית הראשונה של העשור פרל ג'אם שלטו במצעדים ושחררו אלבומי איכות נפלאים אחד אחרי השני. מעל כולם עמד כמובן אלבום הבכורה, עמוס הלהיטים, Ten.
כמו רוב המסרים בסצנת הגארנג' ובאלבום Ten בפרט, גם Jeremy מדבר על בני הנוער הדחויים בחברה ועל ההתמודדות שלהם עם החיים עצמם. השיר הושפע מסיפור אמיתי של ילד שוליים שירה בעצמו בפני בני כיתתו, סיפור שמובא כמעט בשלמותו בקליפ. ללא ספק אחד השירים שעיצבו את המוזיקה האלטרנטיבית של העשור.
23. New Order- Regret
4 שנים אחרי Technique המעולה שהושפע מהסאונד האלקטרוני של איביזה, חזרו ניו אורדר לאמץ את הגיטרות בסינגל הבכורה מאלבומם השמיני, Republic שיצא ב- 1993.
ללא ספק בכלל, Regret הוא אחד משירי הפופ-רוק הטובים של העשור. עם ריף גיטרה ממכר וקולו הרך והאלמותי ברנרד סאמנר מדובר בלהיט שנשמע מדהים גם כיום.
22. Neutral Milk Hotel- On the Aeroplane Over the Sea
כמו הרבה יצירות אחרות בעבר, גם On the Aeroplane Over the Sea לא זכתה להכרה גדולה בזמן אמת, אך עם השנים הפכה לאחת ההשפעות הגדולות על סצנת האינדי והאלטרנטיב.
"ארקייד פייר", "אר.אי.אם", "ברנד ניו" ועוד עשרות אמנים ולהקות הושפעו מהאלבום המדהים והכל כך ייחודי הזה של ג'ף מנגום שנכתב בהשראת סיפורה על אנא פרנק.
לא באמת היו להיטים או סינגלים מצליחים מהאלבום הזה, אבל שיר הנושא שלו הוא כנראה המפורסם ביותר. בכל מקרה מדובר באחת היצירות החשובות ביותר בעשורים האחרונים.
"המאניקס" הן מהלהקות האהובות והמעורכות ביותר בהיסטוריה הבריטית. היא שייכת לזן נדיר של הרכבים שמצליחים לשלב בצורה מושלמת טקסטים מאוד פוליטיים על מצע גיטרות מכסחת ועדיין לשמור על אפיל פופולארי ונגיש.
לא חסרים שירים של הלהקה שראויים לדירוג שכזה, אבל Motorcycle Emptiness, הסינגל החמישי מאלבום הבכורה שלהם, Generation Terrorists, מציג בצורה המושלמת את הדנ"א שלהם.
בשיר הלהקה תוקפת את אורח החיים הראוותני של כולנו ואת תרבות הצריכה שאנו חיים בה. מבחוץ הכל נוצץ כמו ניאון, אבל מפנים יש בור ששום מוצר צריכה לא ימלא.
20. Oasis- Don't Look Back in Anger
אחד השירים שבאופן אישי גרמו לי להתאהב באואזיס ובבריטפופ בכלל. בניגוד לרוב שירי הלהקה, את הקלאסיקה האדירה הזאת שר דווקא נואל גאלאגר ובכך מוסיף עוד צבע לרפרטואר המוזיקלי של אואזיס.
השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי ועד היום נחשב לאחד הקטעים המזוהים ביותר עם שנות התשעים. ב- 2012 הוא אף נבחר למקום הרביעי ברשימת השירים הפופולאריים ביותר שאי פעם הגיעו למקום הראשון במצעד הבריטי. לא רע בכלל. 20 שנה ל- What's the Story Morning Glory>>
19. R.E.M- Man on the Moon
מלא רפרנסים לתרבות האמריקאית והתרבות המערבית בכלל יש בשיר הזה, אבל מעל כולם נחה רוחו של הקומקאי האגדי, אנדי קאופמן, שהיווה השראה גדולה למייקל סטייפ. מאוחר יותר, הסרט על חייו של קאופמן, בכיכובו של ג'ים קרי, אף יקרא Man on the Moon ואר.אי.אם יכתוב עבורו את הפסקול.
Man on the Moon יצא כסינגל השני מאלבומם הסופר מצליח, Automatic for the People, שאפשר היה למצוא בכל בית בישראל בשנות ה- 90, והרבה בזכותו הפכה הלהקה לאחת המשפיעות בשנות התשעים.
18. Bjork- All is Full of Love
עם מתח תמידי בין פופ לאוונגרד, ביורק היא ללא ספק מהיוצרות המרתקות של העשור. אלבומה השלישי, Homogenic מ- 1997 הוא מהאלבומים השלמים והמרתקים ביותר שזכינו לשמוע בשנות התשעים, הרבה בזכות השיר שסוגר אותו, All is Full of Love.
השיר יצא כסינגל האחרון מהאלבום ומציג את ביורק בשיאה האמוציונאלי והמוזיקלי. השיר גם ידוע בזכות הקליפ פורץ הדרך שלו, שזכה באינספור פרסים המציג צמד הרובוטים הולכים ונבנים עד לסוף רומנטי והמקסים.
17. Oasis- Wonderwall
אין הרבה שירים שמסמלים את הניינטיז יותר מ- Wonderwall של אואזיס, וזה למרות שאף אחד עד היום לא ממש יודע מה זה בכלל 'וונדרוול' ("מישהו שניתן לסמוך עליו ושיציל אותך מעצמך" לפי נואל). בכל מקרה, מהרגע שיצא באוקטובר 1995, אי אפשר היה לברוח מהלהיט המפלצתי והממכר הזה שהגדיר את הבריט פופ כתופעה הכי חזקה בעולם ואת אואזיס כלהקה הבריטית הכי גדולה בעולם מאז הביטלס.
בעיני הוא רחוק מלהיות השיר הכי טוב של החבורה ממנצ'סטר, אבל אי אפשר להתכחש לקסם שבו שמצליח לזרוח גם אחרי כל כל הרבה שנים. מהלך האקורדים הפשוט אך הכל כך יפה על הגיטרה האקוסטית לצד ביצוע קולי מרהיב של ליאם ידאגו שהשיר הזה לא יעלם לעולם.
העובדה ש- Mr. Jones הוא הלהיט הכי מפורסם ומצליח של קאונטינג קרוז היא לא פחות מאבסורד מעצבן. מדובר בשיר שהכי פחות מייצג אותם מכל הרפרטואר שלהם, ובטח השיר שהכי פחות מייצג את אלבום המופת ממנו הוא נלקח, August and Everything After שיצא ב- 1993.
מי שיותר מייצג את המלנכוליה של האלבום ואת הכתיבה יוצאת הדופן של אדם דוריץ, הוא השיר שפותח אותו, Round Here. לא אגזים אם אכתוב שמדובר באחד השירים היותר נוגים ונוגעים של העשור ובפנינה חבויה שמציגה טקסט קרוב לשלמות של כותב דיכאוני בצורה יוצאת דופן.
לקראת סוף שנות השמונים, הפלפלים החריפים היו במשבר. הגיטריסט המייסד, הילל סלובק הלך לעולמו והמתופף ג'ק איירונס עזב. אך מעז יצא מתוק כשללהקה הצטרפו צ'אד סמית' וג'ון פרושיאנטה שישנו לעד את הסאונד של ההרכב.
האלבום הראשון של הרביעייה החדשה, Mother's Milk מ- 1989, היה מוצלח יחסית, אבל זה לא הכין אותם ואת העולם ל- Blood Sugar Sex Magic המופתי שיצא שנתיים אחריו. כל שיר באלבום הזה היה מדויק כמו חץ במטרה והתלכיד החדש היה יציב ומפעים מאי פעם.
מעל כולם עומד להיט הענק Under the Bridge שמוצא את קידיס באחת הנקודות הרגישות בחייו. "מתחת לגשר" היה המקום בו נהג קידים לרכוש את הסמים שלו, ובשיר הוא מתאר את החוויה של להיות מכור להרואין ובודד בלוס אנג'לס. מעבר לעובדה שמדובר כבר בקלסיקה מודרנית, אני נשבע לכם שגם ברגעים אלו, מישהו אי שם מנסה לנגן את הריף הפותח של השיר.
14. Guns N' Roses- November Rain
כשהמתופף מאט סורום הצטרף לגאנז אנד רוזס בהקלטות של Use You Illusion, הוא סיפר שהוא ציפה "לתת בראש" עם שירים סטייל Appetite For Destruction. להפתעתו הוא קיבל אקסל מרוכך יותר שמעדיף לתזמר כלי מיתר מאשר להגביר את הדיסטורשן.
שינוי הסטייל הזה, שבא לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר ב- November Rain המופתי, יביא את את גאנז לגבהים חדשים של הצלחה מסחרית ואמנותית.
אבל מעבר לשיר עצמו, אי אפשר שלא לדבר על הקליפ שלו שחרך את MTV והפך את גאנז אנד רוזס לשם הכי חם על הפלנטה ואת הרוק לז'אנר הכי מצליח.
כשסלאש עולה על הפסנתר של אקסל ודופק את אחד הסולואים המפורסמים בהיסטוריה בקליפ האפי לשיר הזה, הוא יצר את אחד הרגעים המכוננים של הניינטיז. רגע קטן שגרם למיליוני נערים ברחבי להרים את הגיטרה ולדמיין שהם כוכבי רוק.
13. Radiohead- Fake Plastic Trees
אחד השירים הכי עצובים של רדיוהד, וזה אומר המון. האגדה מספרת שתום יורק פרץ בבכי לאחר שסיים להקליט את השיר. בין אם זה נכון ובין אם לא, אי אפשר שלא לשמוע ולהרגיש עד כמה יורק מחובר למילים שלו ועד כמה הן נוגעות בו.
זהו אחד השירים הבודדים מהתקופה הראשונה שלהם שרדיוהד מקפידים לנגן בהופעות גם כיום ולא סתם זהו גם בדרך כלל מסמר הערב. עד כמה שהשיר הזה עצוב, כך הוא גם יפה.
12. Smashing Pumpkins- Disarm
מבין כל שירי הרוק המכסחים שאפיינו את תחילת הקריירה המטאורית של ה'פמפקינס', דווקא הבלדה הזאת היא המפורסמת ואולי גם היפה מכולן.
"אף פעם לא באמת היה לי את האומץ לרצוח את ההורים שלי, אז במקום כתבתי על זה שיר" סיפר קורגן על השיר הזה שנכתב בהשראת זיכרונות הילדות הטראומתיים שלו. כמה מדהים איך הטראומה של האחד היא הנחמה של האחר. להתפרק בחיוך: Disarm של סמשינג פאמפקינס>>
11. Guns N' Roses- Don't Cry
כמה לבבות שבורים השיר הזה ליווה במהלך שנות התשעים. כמה דמעות זלגו לצליליו. בצמד אלבומי המופת, Use You Illusion, אקסל רוז כבר לא הסתפק בדיסטורשן וסולואים אלא דחף את עצמו ואת הלהקה לקצה המנעד המוזיקלי והרגשי שלה. וכשאקסל אקסל מתחבר לצד הרגיש שלו יוצאות לו פנינים חסרות תקדים ביופיין כמו שמוכיח השיר הזה שכנראה ולעולם לא יפסיק לרגש.
10. Pet Shop Boys- Being Boring
המגזין TIME בחר בשיר הזה כאחד ממאה השירים היפים ביותר שנכתבו אי פעם ולגמרי בצדק. השיר הנפלא הזה הוא סוג מסיבת פרידה מהנעורים, מהאהבות הגדולות שהיו לנו, מהחוויות, הזכרונות וגם מהחברים שנפלו בדרך.
"אף פעם לא השתעממנו" שר ניל טננט בקולו המלטף, ואכן הדבר האחרון שהפט שופ עשו בכל הקריירה הענפה שלהם הוא לשעמם אותנו.
אחרי שבשנות השמונים כבשו את העולם עם סדרת אלבומים ולהיטי ענק אלקטרוניים, הוכיחו הבויז גם ניינטיז שיש בהם הרבה יותר עומק, יכולת ונשמה. תשאלו אפילו את טרנט רוזנר ואקסל רוז שמעריצים את השיר הזה. 25 שנה ל- Behaviour של פט שופ בויז>>
9. Radiohead- Karma Police
לרדיוהד הייתה מן בדיחה פנימית כזאת על פיה כשאחד מחברי הלהקה עשה משהו לא במקום, השאר הזהירו אותו כי "משטרת הקארמה תתפוס אותו". מה שהחל כבדיחה התגלגל במוחו של יורק לאחד השירים היפים של הניינטיז העוסק בגורל ו… ובכן, קארמה.
"קארמה זה חשוב" סיפר לימים יורק. "עצם הרעיון שמשהו כמו קארמה קיים משמח אותי. השיר הזה מוקדש לכל מי שעובד בחברות גדולות. זה שיר נגד בוסים".
השיר גם ידוע כמובן בזכות הקליפ המדהים והאולטרה מפורסם שלו שבוים על ידי ג'ונתן גלזר שאף ביים את Just, עוד אחד מהקליפים אדירים שצולמו אי פעם.
8. Oasis- Live Forever
אלבום הבכורה של אואזיס היה כל מה שהקהל האנגלי היה זקוק לו באמצע שנות ה-90. חבורה של צעירים משולי מעמד הפועלים ששרים ללא רסן על הרצון לברוח מחיי היום יום האפורים לסיגריות, לאלכוהול ולחלומות על הצלחה ענקית ככוכבי רוק.
דווקא Live Forever מציג את הצד הרגיש יותר של הלהקה עם טקסט נוסטלגי משהו, שמזכיר אפילו את הגינה של בית משפחת גאלאגר. השיר הזה הוא גם הסיבה העיקרית שהלהקה הכבר מגובשת של ליאם הסכימה לצרף לשורותיה את נואל אחרי שהאחרון הציג בפניהם את השיר שכתב. ללא ספק ההחלטה הטובה ביותר בחייהם.
7. Pink Floyd- High Hopes
לא רק שמדובר באחד השירים הפחות מוערכים שלא בצדק ברפרטואר העצום של פינק פלויד, אלא באחד השירים הכי לא מוערכים Ever. פנינה חבויה שנועלת באופן מושלם קריירה חסרת תקדים של להקה גדולה מהחיים (ותסלחו לי שאני לא מחשיב את The Endless River).
המילים הנוסטלגיות מרפרפות לילדות של חברי הלהקה ויוצרות מסמך מרגש בטירוף לסופה של תקופה. סולו הסלייד המפורסם של גילמור בסוף השיר הוא מהמשובחים והיפים בקריירה שלו וזה לכשעצמו אומר המון. גם הקליפ היוצא מן הכלל הוא אחד היפים שאי פעם צולמו. שבע דקות של בגן עדן. 25 שנה ל- The Division Bell>> "נהר אינסופי"- High Hopes של פינק פלויד>>
6. Nirvana- Smells Like Teen Spirit
זה אולי לא השיר הכי יפה של העשור, אולי לא השיר הכי יפה של תנועת הגארנג', לעזאזל זה אפילו לא השיר הכי יפה ברפרטואר של נירוונה, אבל זה בהחלט השיר הכי משפיע של העשור.
"רוח הנעורים" של קורט קוביין ונירוונה גרמו למיליוני אאוטסיידרים ברחבי העולם להרגיש טוב עם עצמם. הוא גרם למיליוני בני נוער זועמים ומרדניים להחזיק גיטרה, להתהדר בחולצת פלנל מאובקת ולחבק את הזעם, הכעס והעצב שמקונן בתוכם. זה בסדר להיות בן נוער, זה בסדר להיות שונה, זה בסדר להיות פשוט אתה וזה מה שהפך את קורט קוביין לקולו של דור.
5. Smashing Pumpkins- Tonight Tonight
"החומה של דור האיקס" כינה בילי קורגן את יצירת המופת שלו מ- 1995, Mellon Collie and the Infinite Sadness, ואכן היא הייתה קולו של דור. דור הגראנג' דור הנוער הזועם, האאוטסיידר שמתקשה למצוא מקום בעולם.
המוזיקה של קורגן ו"הדלעות" תמיד הייתה יותר ניסיונית והטקסטים יותר פיוטיים, אולי בגלל זה תיאורי העצב האינסופי שלהם דיברו אל מיליוני בני נוער מתוסכלים בכל העולם.
אחרי שנים שלא שמעתי אותו, לפני כמה שבועות קפץ לי ברדיו Enjoy the Silence ואני חושב שרק אז, אחרי כל כך הרבה שנים, הצלחתי באמת לתפוס עד כמה הוא מדהים.
יש שירים שלא משנה כמה ינגנו אותם, כמה יחרשו עליהם, כמה יטחנו אותם וכמה חשבתם שאתם מכירים אותם. הם אף פעם לא ימאסו. שירים שהם פשוט מושלמים ו- Enjoy the Silence הוא אחד כזה.
מרטין גור מנסח בשיר הזה מסר גלובלי שכל אדם יכול להזדהות איתו: הצורך בשקט ובמרגוע בתוך העולם המטורף הזה. דווקא בעידן הדיגיטל חסר המעצורים והעכבות שאנו חיים בו, השיר הזה מקבל משנה תוקף והופך להיות רלוונטי אולי יותר מתמיד. עדיין נהנים מהשקט: דפש מוד- Enjoy the Silence>>
3. Pulp- Common People
הבריט פופ היה קולם של מעמד הפועלים. קולם של "פשוטי העם" ואנשי מעמד הצווארון הכחול שעבדו קשה במפעלים במהלך היום ואת מעט הזמן הפנוי שהיה להם בערב הקדישו לבירה, סיגריות, מוזיקה וכדורגל.
על הפער הזה בדיוק שר בפואטיות מעוררת השתאות ג'ארוויס קוקר ב- Common People. זהו סיפור אהבה בין נערה מהמעמד הגבוה לבין בחור פשוט ששר לה שהיא לעולם לא תבין איך לחיות כאחד העם.
"לעולם לא תחיי כמו פשוטי העם, לעולם לא תעשי מה שפשוטי העם עושים, לעולם לא תכשלי כמו פשוטי העם, אף פעם לא תראי את החיים שלך נעלמים אל האופק…". מושלם. 15 שירי הבריטפופ הגדולים ביותר>>
2. Bjork- Hyperballad
יש שירים שקשה לתאר במילים עד כמה הם יפים ו- Hyperballad הוא אחד כזה. שיר שנוגע בשלמות ומצליח לטלטל, לרגש ולהפעים בעת ובעונה אחת.
ביורק נכנסת בשיר לנעליה של אישה שקמה מוקדם מאוד בכל בוקר בכדי לפסוע לקצה צוק שלידו היא חיה ולהשליך ממנו שלל חפצים. בעודה צופה בהם מתרסקים היא מדמיינת איך זה יהיה כשהיא תקפוץ משם. הניגוד בין המעשה האלים והמחשבה האובדנית, עוזר לה לחזור הביתה למערכת היחסים האובר מגוננת שלה.
השיר הזה משלב בתוכו שלל סגנונות וז'אנרים כמו שביורק אוהבת לעשות ונחשב לאחת מפסגות היצירה שלה ושל הניינטיז בכלל. קטע שהשפיע על דורות של אמנים וזכה לאינספור גרסאות כיסוי. בקיצור, קלסיקה מודרנית.
1. Radiohead- Paranoid Android
לא רק השיר הכי יפה ברפרטואר של רדיוהד, אלא השיר הכי יפה וחשוב של העשור כולו. בהרבה מובנים, Paranoid Android מסכם את כל התמות שרדיוהד עוסקים בהן ב- OK Computer ובקריירה שלהם בכלל: בדידות קיומית, פחד מטכנולוגיה, פרנויה, כאוס והכל באריזה מוזיקלית אחת מפעימה במיוחד.
למרות אורכו (6:27) רדיוהד סרבו לקצץ את השיר עבור הרדיו וכך הצליחו שלא להרוס אפילו קמצוץ מהקסם שלו. זה מתחיל אקוסטי, ממשיך כאוטי, עובר מארבע רבעים לשבע שמיניות (סליחה על המונחים המוזיקולוגיים), מתפוצץ בסולו אדיר ונמוג באחת הסיומות הגדולות ביותר שנכתבו אי פעם.
כמובן אי אפשר גם בלי קליפ האנימציה המופלא וההזוי בעת ובעונה אחת שבוים על ידי השוודי, מנגוס קרלסון. קרלסון יצר בשנות התשעים סדרת אנימציה בשם "רובין" שחברי הלהקה מאוד אהבו ולכן הם גם פנו אליו שיפיק להם את הקליפ על בסיס הדמות של רובין. ל- MTV זה הספיק והקליפ שודר ללא הפסקה.
עד היום מדובר בשיר לא פחות ממהפכני בעולם המוזיקה הפופולרית שהשפיע על דורות של אמנים ומפיקים ושינה את הדרך בה חושבים מוזיקה ומרכיבים שיר.
עצובים, שבורי לב, או סתם לא בא לכם לצאת מהחדר? הפוסט הזה בשבילכם. מוזמנים לכבות את האור, להכין את הממחטות ולהיות עצובים בכיף שלכם.
Alice in Chains- Nutshell
"אני נלחם את הקרב הזה לגמרי לבד, ללא אף אחד שאוכל לבכות לו וללא מקום שאוכל לקרוא לו בית…" שר ליין סטיילי בשיר שעוסק כולו בבדידות, ניכור ומוות. אין אדם שיש לו לב שלא יזדהה ולו עם קמצוץ מהמילים הכואבות הללו מפני שאין בן אדם שלא הרגיש בודד בחייו גם אם זה לרגע אחד.
למרות שמעולם לא יצא כסינגל, השיר הזה הפך לקלאסיקה בזכות הגרסה האקוסטית שלו מהופעת האנפלגד הבלתי נשכחת של הלהקה ב- MTV. "ארגיש טוב יותר כשאמות…" שר סטיילי בסופו של Nutshell וכל שנותר לנו לקוות זה שהזמר האדיר הזה באמת מרגיש טוב יותר עכשיו כשהוא כבר לא איתנו.
Michael Andrews ft. Gary Jules- Mad World
מראש שיר עם המשפט: "החלומות בהם אני מת הם החלומות הכי טובים שלי" לא יכול אופטימי במיוחד. אבל אז הגיעה הגרסה של מייקל אנדרוס וגארי ג'ולס שלקחה את השיר עמוק עוד יותר למחוזות העצב עם עיבור פסנתר חשוף, פגיע ומהורהר הרבה יותר מהמקור.
צמד המוזיקאים הקליט את השיר כחלק מהפסקול לסרט הקאלט "דוני דארקו" שעוסק בזמן, מרחב, אובדן ועוד סוגיות שלא ממש ישאירו אתכם מחויכים בסוף הצפייה בו. ועם זאת, עדיין צפייה חובה.
Sufjan Stevens- I Should Have Know Better
אימו של סופיאן סטיבנס הייתה אלכוהליסטית עם נטייה למחלות נפש שנטשה אותו כשהיה בן 3 בלבד. ואם זה לא מספיק אז כשכבר חודש הקשר ביניהם לאחר שנים, גססה אימו מסרטן אלים עד למותה בטרם עת.
מצולק מהטראומה, כתב סופיאן את אלבומו היפה ביותר, ואת אחד העצובים אי פעם- Carrie & Lowell מ- 2015. כל שיר שתבחרו מאלבום הפרידה הזה יגרום לכם לרצות לקפוץ מהגג, אבל היפה והנוגה ביותר, שבוודאות יביא אתכם לסף דמעות הוא I Should Have Know Better בו נפרד סטיבנס מאימו, לא בכעס ולא בשנאה, אלא ברוך והרבה הבנה. פשוט קסם טהור.
The Smiths- I Know It's Over
לבחור שיר עצוב של הסמית'ס זו לא משימה קשה במיוחד, אבל שיר על אדם גוסס שמהרהר בחייו הבודדים והמבוזבזים לוקח את כולם. השיר הזה נכתב על ידי מוריסי וג'וני ומאר באותו סשן בו הם כתבו גם את Frankly, Mr Shankly ואת שירם היפה ביותר, There is a Light That Never Goes Out שבחרתי בו במקום הראשון ברשימת שמונים השירים הגדולים של שנות ה- 80.
כאמור הטקסטים של מוריסי מעולם לא היו אופטימיים במיוחד אבל I know It's Over לוקח את כולם.
The Antlers- Two
ב- 2009 שחררו ה'אנטלרס' אלבום כל כך עצוב עד שהוא לעיתים ממש קשה להאזנה. צריך להיות במצב רוח מאוד ספציפי בשביל לצלוח את יצירת הקונספט הזאת שמתארת עובד הוספיס שמתאהב בחולה סופנית.
הסינגל הראשון שיצא מהאלבום הוא Two, ואחרי ששומעים אותו יודעים בדיוק לאיזה עולם של יגון קודר נכנסים. בחלקו הראשון Two מתאר כיצד הרופא מספר לעובד ההוספיס שאין יותר מה לעשות וש"המקהלה הולכת לשיר והדבר הזה יהרוג אותה".
אופטימי? זה עוד כלום. בהמשך האישה צורחת מכאבים במיטתה בזמן שעובד ההוספיס מנסה לתת לה משהו נגד הכאב, ולאחר מכן אנחנו צוללים אל תוך זכרונות ילדותה בהם בין היתר אבא שלה דפק לה את החיים יחד עם עוד שלל תיאורים ורודים ואופטימיים על החיים. בקיצור, לא שיר שמומלץ לנגן בחתונות או בר מצוות אבל בהחלט כזה ששווה להיכנס בשבילו לדיכאון.
Beck- Lost Cause
השיר הזה מככב אצלי גם ברשימת 12 שירי הפרידה הגדולים בכל הזמנים ולא סתם כי באמת מה עצוב יותר מפרידה? בטח כזאת שמתרחשת אחרי שתפסת את ארוסתך וחברתך מזה 9 שנים בוגדת בך. נשמע אולי דמיוני, אבל זה בדיוק מה שקרה לבק ושהביא אותו לכתוב את השיר הזה.
"העיניים המצטערות שלך חותכות עד העצם ומקשות עלי להשאיר אותך לבד…" שר בק בקולו העדין וקורע את הלב עם אחד משירי הפרידה הכי נוגים ועצובים שנכתבו אי פעם.
Nick Cave- Into My Arms
אפילו כשניק קייב מנסה לכתוב שיר אהבה אופטימי זה יוצא לו עצוב. אין ספק שיש ברפרטואר של קייב שירים יותר קודרים מ- Into My Arms, כל שיר שתבחרו למשל מ- Skeleton Tree שנכתב לאחר מות בנו יעשה את העבודה. אבל האפלה נוכחת היטב גם ב- Into My Arms.
בשיר מתוודה קייב שאינו מאמין באלוהים, מלאכים וכוחות עליונים אבל אם יש כאלה הוא מקווה שהם ישלחו את אהובתו חזרה לזרועותיו. המתח בין הקודר לאופטימי, הופך את השיר הזה לאחד המיוחדים של קייב ולאחד המרגשים שלו.
Eric Clapton- Tears in Heaven
כמו ניק קייב, גם אריק קלפטון חווה את הנורא מכל כשבשנת 1991 נפל אל מותו בנו קונור בן ה- 4 מחלון בניין בניו יורק. בעקבות הטרגדיה כתב קלפטון את אחד מהשירי האבדן והצער הכואבים ביותר, "דמעות בגן עדן".
בשיר תוהה קלפטון מה יקרה כאשר הוא יתאחד ביום מן הימים מחדש עם בנו בגן עדן. האם הוא יזהה אותו? האם הוא יזכור את שמו? והלב לא יכול שלא להצטמרר.
Elliott Smith- Miss Misery
תכלס, זה לא באמת משנה איזה שיר של אליוט סמית' תבחרו, סביר להניח שזה יגמר בדמעות. בואו, הבן אדם דקר את עצמו בלב למוות, ואני מתכוון לזה מילולית לגמרי. ובכל זאת יש מצב ש – Miss Misery יעשה את העבודה מעט טוב יותר מאחרים.
"אני יודע שאת מעדיפה לראות אותי נעלם מאשר לראות אותי כפי שאני באמת…" שר סמית' בשיר שהיה מועמד לאוסקר כשלקח חלק בפסקול של "סיפורו של וויל האנטינג". 6 שנים לאחר מכן סמית' כבר לא יהיה איתנו.
אם ליד המילה "דיכאון" במילון הייתה תמונה, היא ללא ספק הייתה של רוברט סמית'. האיש עם הליפסטיק והשיער שלא סורק לפחות בשני העשורים האחרונים, חתום על כמה מהיצירות היותר עצובות שנכתבו אי פעם.
ב- 1989 שבר סמית' אפילו את השיא של עצמו כששיחרר יחד עם הלהקה שלו את אלבום המופת, Disintegration, שלהגיד עליו עצוב יהיה האנדרסטייטמנט של השנה. לא משנה איזה שיר תבחרו לשמוע מהאלבום הזה, זה יגמר בדמעות. כן, גם Lovesong כי אי אפשר שלא לבכות למשמע שיר כל כך מרגש.
ובכל זאת, שיר הנושא בן השמונה דקות ועשרים שניות הוא מסע ייסורים של כאב בלתי נסבל (אבל מאוד יפה) שיגרום לכם לרצות לקפוץ מהגג או להתכווץ על המיטה בתנוחת עובר ופשוט לבכות.
Leonard Cohen- Show Me the Place
אחת הפנינים הכי יפות שיצר לאונרד כהן בימי חייו. לא יאומן כמה השיר, הזה שיצא ב- 2012 ונכלל באלבומו ה- 12 של כהן, Old Ideas, מפוצץ רגש. השילוב בין קולו העמוק של כהן לבין הפסנתר העדין והכינורות שברקע ימיס את הלבבות הקשוחים ביותר.
"הראי לי את המקום בו הסבל מתחיל…" מקונן הכהן הגדול עם עוד שיר אהבה שמגולל בתוכו כל כך הרבה תשוקה אך גם כל כך הרבה כאב.
The National- Fake Empire
מכירים את המשפט הזה "כשתהיה גדול תבין?" אז ככה זה עם הנשיונל. הטקסטים קורעי הלב של מאט ברנינגר פונים ישירות לאנשים בני שלושים פלוס, נשואים ונשואות עם ילדים, עבודה טובה ובית יפה, אנשים שמבחוץ הכל נראה אצלם מושלם אבל מבפנים הכל מחורר כמו מסננת.
הנשיונל שרים על המהות של מה זה להיות בוגר, מה אתה משאיר אחריך ומה קורה לכל החלומות הגדולים שאותם שאפת להגשים כשהיית צעיר. כך גם Fake Empire העוסק מערכת יחסים שיושבת על בסיס רעוע.
"אנחנו חצי ערים באימפריה מזויפת…" מתפייט ברנינגר בטקסט מופתי שבקלות ניתן להשליך אותו גם על מצבן הפוליטי של ארה"ב בעידן דונלד טראמפ או של ישראל בעידן ביבי.
Nine Inch Nails- Hurt
השיר הזה התפרסם בעיקר בזכות הקאבר המפורסם והדי מדהים שעשה לו ג'וני קאש, אבל הגרסה המקורית נפלאה ומפרקת לא פחות. טרנט רוזנר לוחש באיטיות מלחיצה את הטקסט העוסק בפגיעה עצמית, דיכאון והתייחסות די ברורה לסמים.
חלק מהמעריצים מפרשים את השיר הזה כסוג של מכתב התאבדות של גיבור השיר או כתהליך מציאת משמעות לחיים. בכל מקרה השיר הזה נוטף אווירת דיכאון ואבדון שיגרמו לכם להתייפח כמו תינוקות.
Sinead O'Connor – Nothing Compares 2 U
הקטע הזה בו שינייד אוקונור פורצת בבכי אותנטי בקליפ לשיר הזה, הוא מהרגעים היותר יפים ומרגשים שנראו על המסך. לא משנה כמה אתם ציניים או כמה אתם מתחברים לפרסונה ה"בעייתית" משהו של אוקונור, הרגע הזה פאקינג מרגש.
השיר אמנם נכתב על ידי פרינס כשיר פרידה בעל ניחוח רומנטי, אבל אוקונור בכלל חשבה על אימה שנפטרה בזמן שהיא שרה את השיר. בפועל זה לא באמת משנה מכיוון שמדובר ללא ספק באחד הביצועים הווקליים הכי מרגשים ונוגעים שהוקלטו אי פעם. ללא ספק טיר ג'רקר רציני.
Mount Eerie- Real Death
4 חודשים בלבד אחרי שהפך לאבא, אישתו של פיל אלברום, סולנה של "מאונט אירי", אובחנה כחולת סרטן לבלב קטלני. זמן קצר לאחר מכן, ביוני 2016, היא נפטרה והשאירה את אלברום להתמודד עם הכאב ועם הסטטוס כאב טרי לתינוק.
הכאב הבלתי נסבל מהסיטואציה החדשה אליה נקלע, הביאה את אלברום לכתוב את אחד האלבומים הכי קורעי לב שאי פעם נוצרו- A Crow Looked at Me.
השיר Real Death, שיצא כסינגל הראשון מתוך האלבום, כשמו כן הוא, מתאר המוות של בלי מסכות ובלי רומנטיקה. "המוות הוא אמיתי. רגע אחד מישהו נמצא כאן ורגע לאחר מכן הוא לא".
Radiohead- How to Disappear Completely
יש שירים שרק על פי הטייטל שלהם אפשר לדעת שהם מיוחדים, ואין ספק ש"איך להעלם לחלוטין", הוא אחד כזה. מדובר באחת היצירות היותר מטלטלות של רדיוהד ולאחת המרגשות ביותר ברפרטואר שלהם.
לג'וני גרינווד לקח שבועיים רק לעבד את כלי המיתר בשיר הנפלא הזה שמוצא את ת'ום יורק במצב רח מהורהר ופילוסופי. "אני לא כאן, זה לא קורה…" הוא שר בקולו את מה שכולנו מרגישים מדי פעם, רצון פשוט להעלם.
Counting Crows- Colorblind
עם ראסטות קופצניות ומראה כללי של דובון אכפת לי, אדם דוריץ, סולן ה- Counting Crows, לא עושה רושם של בן אדם עצוב במיוחד. אבל מבט אחד בטקסטים שלו והדעה שלכם תשתנה.
דוריץ הוא אחד הכותבים המחוננים ביותר בדורנו (נשבע לכם). היכולת שלו לכתוב על הדף סיפורי אהבה (בעיקר נכזבת), היא מתנה שלא רבים זכו לה. שירים כמו Round Here, Anna Begins, Goodnight Elisabeth, הם שירי אהבה מדהימים ביופיים וכל כך אנדרייטד.
אז כאמור לאדם דוריץ ול- Counting Crows לא חסרים שירים שיגרמו לכם לבכות בקלות, אבל בכל זאת ב- Colorblind יש משהו אקסטרה קודר. הבלדה הזאת, שאפשר לשמוע בסרט "משחקי פיתוי", מתבססת כולה על ריף פסנתר רפיטטיבי, מלחיץ משהו, על מצע קולו הסדוק של דוריץ ששר על כך שהוא מנסה להתמודד עם השלדים שיש לו בארון ומקווה יום אחד להוציא אותם החוצה. ככה נשמע דיכאון של זמר שחווה לא פעם ולא פעמיים התמוטטות נפשית.
Joy Division- Love Will Tear Is Apart
ככה בדיוק נשמעת מערכת יחסים בדימדויה האחרונים. השיר האלמותי הזה של איאן קרטיס הוא אחד מהשירים שמתארים בצורה הטובה ביותר את כל הרעות החולות שתוקפות מערכות יחסים ארוכות טווח, ע"ע נישואין.
השגרה, השעמום, הויכוחים והרצון למשהו חדש, כולם משתלבים בשיר יוצא דופן בכנותו שמצליח לתאר אהבה ועזה לצד סיומה.
Death Cab For Cutie- Transatlanticism
אין דבר מתסכל יותר מאהבה בלתי ניתנת למימוש ובזה בדיוק עוסק שיר הנושא של אלבומם הרביעי Death Cab For Cutie מ- 2003. אוקינוס שלם פעור בין 2 האוהבים בשיר שכנראה לעולם לא יצליחו לממש את אהבתם האחד לשני. לפעמים אהבה זה לא מספיק.
Fleetwood Mac- Landslide
את השיר הקסום הזה כתבה סטיבי ניקס כאשר הייתה באחת מנקודות השפל הגדולות בחייה. חברת התקליטים זרקה אותה ואת שותפה ליצירה ולמיטה, לינדזי באקינגהם, והיא עמדה בצומת דרכים ענקית בחייה.
ואז ערב אחד היא ישבה בביקתה באספן שבקולורדו וכתבה תוך 5 דקות את אחד השירים הקסומים והנוגעים ביותר של "פליטווד מק". "הרגשתי שכל החיים שלי הם מפולת אחת גדולה" סיפרה ניקס לימים. ואכן השיר הזה מתאר מצב נפשי של בלבול וחוסר אונים שיכניס אתכם להרבה מחשבות שכנראה יגרמו לכם לכלוכית בעין.
מועדון תרבות 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.