כתבתי כאן בעבר על אמנים ענקיים ששחררו אך ורק אלבום אחד. עכשיו קבלו רשימה של להקות וזמרים ששחררו רפרטואר שלם של אלבומים אבל מתוכם רק אחד היה באמת טוב. כאילו, טוב ברמה שכל השאר מחווירים לידו. אם תרצו, פרץ יצירתיות שלעולם לא שוחזר יותר.
Interpol- Turn On the Bright Lights
למרות שהשתייכה באופן מובהק לגל הלהקות של תחיית רוק הגראז'ים שכבש את העולם בתחילת שנות ה- 2000, אינטרפול תמיד הייתה חריגה בנוף.
בעוד הסטרוקס, היה יה יה'ז, TV on the Radio ואחרות הושפעו מהרוק האמריקאי של הסבנטיז, מקורות ההשראה של אינטרפול הגיעו מעבר לים מאמני הפוסט-פאנק הבריטיים דוגמת ג'וי דיוויז'ן והקיור. כפועל יוצא מכך גם הסאונד של ההרכב נטה לעגמומיות אפלה בניגוד לפרץ החיות שאימצו אחיותיה לז'אנר.
בדיעבד ה"זרות" הזאת היא זאת אשר נתנה ל- Turn On the Bright Lights, אלבום הבכורה של ההרכב, את הבידול לו הוא היה זקוק בשביל לפרוץ בענק.
זאת לא תהיה הגזמה לומר שיצירת הביכורים המופלאה של ההרכב הייתה מן הגדולות שיצאו באותו עשור והיא השפיעה על דורות של אמנים ביניהם: The Killers, The xx, Editors ועוד רבים אחרים.
אלבומם השני של אינטרפול, Antics, עשה קולות של מתחרה אבל במבחן הזמן Turn On the Bright Lights נשאר עד היום המגנום אופוס של ההרכב ללא מתחרים ולגמרי בצדק.
Travis- The Man Who
אחרי שגעון הבריטפופ שסחף את בריטניה ואת העולם, לקראת סוף שנות התשעים חזרו הבריטים לנמנם וחיבקו את תנועת הפוסט-בריטפופ, גל להקות שהמירו את הדיסטורשן בכלים אקוסטיים ואת הטירוף בשירים אישיים ושקטים.
ממובילות הגל הזה הייתה להקת טראוויס הסקוטית שעם כל הציניות שהיא בדרך כלל סופגת, סיפקה במאי 1999 סגירה הולמת, מלנכולית ומופלאה לעשור הזה בדמות אלבומה השני, The Man Who.
תחילה קיבל האלבום ביקורות לא מחמיאות על היותו שקט ומינימליסטי יותר מקודמו אך זה מסתבר בדיוק מה שהממלכה הבריטית הייתה צריכה בעידן הזה: קצת שקט וחשבון נפש ו- The Man Who סיפק בדיוק את זה.
האלבום הנפלא הזה העיף את טראוויס עד לגג העולם ופתח את הדלת לעוד המון להקות שיגיעו אחריה, בדיוק כמו הבאה ברשימה.
לאורך השנים טראוויס שיחררו עוד לא מעט שירים יפים ואלבומים לא רעים בכלל, אבל אף אחד מהם לא הגיע לקרסוליים של ההצלחה או האיכות שהציג The Man Who.
אך בעוד שאלבום הבכורה של קולדפליי העניק לה הצלחה רבה בארץ מולדתה, A Rush of Blood to the Head כבר היה סיפור אחר לגמרי. גם שונאיהם הגדולים ביותר של כריס מרטין וחבריו לא יוכלו להכחיש שמדובר באלבום מעולה שראוי לכל סופרלטיב.
הייתי בארצות הברית בזמן שהאלבום הזה יצא ואני זוכר עד היום איך שהיו שלטים שלו בכל מקום ואנשים עפו עליו, לא דבר שבשגרה כאשר מדובר על להקה בריטית באמריקה.
מאז קולדפליי התעצמו לכדי מפלצת ענקית נטולת נשמה אבל אלבומה השני תמיד יזכר כזה שהתחיל הכל וככזה אשר מוכיח שפעם להרכב הזה היה גם לא מעט כישרון ובעיקר נשמה.
Death Cab For Cutie- Transatlanticism
בן גיברד הוא האדם היחיד שזכה להכלל גם ברשימה הזאת וגם ברשימה הקודמת שלי על אמנים ענקיים שבאופן מפתיע שחררו רק אלבום אחד. אז כתבתי עליו בהקשר של האלבום החד פעמי והמופלא שהוציא יחד עם המפיק, ג'ימי טמבורלו, Give Up תחת השם The Postal Service, אבל גם בלהקת האם שלו הוא יכול היה לעשות הרבה יותר מאשר לשחרר יצירת מופת אחת בלבד.
בן גיברד זכה לאחד הקולות הכי יפים ששמעתי בחיי (באמת אני לא מגזים) וגם לכישרון לא מבוטל אבל זה לא הספיק לו וללהקה בהנהגתו לשחרר יותר מאלבום בודד שהפך קלאסיקה.
אלבומם הרביעי של Death Cab For Cutie הוא אלבום בוגר, כתוב היטב, מופק היטב ומלא בצלילים שרק מחכים להטביע אותך לתוכם. זו יצירה שיצאה בנקודה בהיסטוריה בה המון קהלים יכלו להתחבר אליה כמו לדוגמה מי שמאסו בנו-מטאל הכבד, אלה שגילו את ה"אימו" או מי שחיפשו את התשובה האמריקאית לפוסט-בריטפופ.
עד היום Transatlanticism נחשב לאחד האלבומים הכי משפיעים בעשור הראשון של המילניום וזה לא פחות מטרגדיה לחשוב איך הרכב עם כל כך הרבה כישרון ופוטנציאל לא הצליח לשחזר אפילו במעט את פרץ היצירתיות של אותו יצירה מופלאה.
Television- Marquee Moon
בניגוד לרוב הלהקות כאן, Television שחררו שחררו רק שלושה אלבומים שכולם זכו אמנם לאהדת הביקורת אבל רק אחד העפיל על כולם בצורה משמעותית. אני מדבר כמובן על Marquee Moon.
עם יציאתו, והאמת גם היום, אף אחד לא כל כך יודע איך להגדיר את האלבום הזה. זה פאנק? זה Lo-Fi? זה Garage Rock? אבל האמת היא שזה לא משנה שמדובר ביצירה שהיא לא פחות מפורצת דרך.
מצד אחד ב- Marquee Moon אין את ה"לכלוך" הפאנקיסטי אך מן העבר השני אין לי את היומרנות של אמני הרוק של התקופה, לכן הוא מצליח לבלוט ולזרוח גם היום.
על אלבומם השני של ההרכב, Adventure, כבר נכתב ב'רולינג סטון' כי הוא "מאכזב וחסר את המתח והמיסתוריות של אלבום הבכורה". תכלס הם צודקים ובדיוק בגלל זה עד היום Marquee Moon נשאר המגנים אפוס היחיד של Television.
Alanis Morissette- Jagged Little Pill
אחרי שמאסה בלהיות זמרת Teen Pop במולדתה קנדה, נדדה אלאניס מוריסט כל הדרך ללוס אנג'לס והצטרפה לגל הרוק האלטרנטיבי שכבש בתחילת הניינטיז את העולם.
לא יאמן שאותה זמרת שאחראית על Jagged Little Pill, אחד מאלבומי הרוק הנשי הגדולים והמשפיעים בכל הזמנים, היא גם אותה זמרת שאחראית על שירי הטראש שממלאים את שני אלבומיה הראשונים. אבל השינוי הזה כאמור עשה לה רק טוב ואלבומה השלישי הוא קלאסיקה שנשמעת מדהים ורלוונטי גם היום. אממה, כמו הרבה אמנים אחרים לפניה גם מוריסט לא ידעה לתעל את ההצלחה והמוזה ליצירות חזקות נוספות.
לאחר שהגיעה לפסגת האולימפוס החליטה מוריסט ללמוד יוגה ולטוס למזרח כאילו סיימה 3 שנים בגבעתי. את תוצאות החיפוש העצמי הזה ניתן לשמוע באלבומה הבא, Supposed Former Infatuation Junkie והמפוהק. משם הדרך לאבדון הייתה קצרה.
מוריסט עדיין משחררת אלבומים ואת מה ששלה אף אחד לא יוכל לקחת ממנה, אבל Ja1gged Little Pill תמיד תשאר היצירה הבאמת גדולה היחידה שלה.
Animal Collective- Merriweather Post Pavilion
אני באמת אוהב את אנימל קולקטיב. לאורך השנים הם שחררו יצירות מרתקות שדחפו את גבולות הפופ והאלקטרוניקה לקצה, אבל חייבים להודות באמת, שום אלבום שלהם לא באמת מגיע לקרסוליים של Merriweather Post Pavilion המופלא שלהם. מדובר ביצירה רדיקלית, מונומנטלית וחד פעמית עד שפשוט בלתי אפשרי להתחרות בה.
הבעיה היא שכמו שחקן שהפך להיות כל כך מזוהה עם דמות אחת עד שלא מלהקים אותו לסרטים אחרים, כך Merriweather Post Pavilion עומד בגאון מעל כל הדיסקוגרפיה הענפה של אנימל קולקטיב ומטיל עליה צל כבד שבלתי אפשרי, וגם לא בטוח שצריך, להשתחרר ממנו.
MGMT- Oracular Spectacular
כמו פתיל שנדלק וזוחל לו לאיטו אל עבר הפצצה, כך גם לאלבום הבכורה של MGMT לקח זמן להתלקח, אבל כשזה קרה הפיצוץ היה גרעיני. מדובר באלבום של צמד יוצרים צעירים ורעבים שהתפוצצו עם יצירה לא פחות ממפעימה שמשלבת רוק, פסיכדליה, פופ ועוד מגוון ז'אנרים בצורה שהיא לא פחות ממושלמת.
יש אמנים שחיים שלמים ינסו ולא יצליחו לכתוב קלאסיקות כמו Kids, Electric Feel או Time to Pretend שהוא בקלות אחד השירים האהובים עלי אי פעם.
הבעיה של MGMT הייתה שאחרי אלבום כל כך טוב, כנראה שנגמרו להם הרעיונות כי מלבד כמה יציאות פה ושם, אף אלבום שלהם לא הצליח לגרד את היופי והקסם של Oracular Spectacular.
Nirvana- Nevermind
אל תהרגו אותי אבל עם כמה ש- Bleach ו- In Utero טובים, בואו, הם לא באמת ברמה של Nevermind. אהיה קיצוני עוד יותר ואומר ש- Bleach קיבל יחס רק אחרי שנירוונה הפכה להיסטריה ולגבי In Utero פשוט אצטט את NME שכתבו בביקורת שלהם על האלבום: "כממשיך דרכו של אחד מהאלבומים הטובים ביותר בעשור האחרון, In Utero לא בדיוק שם".
האמת היא שבאמת קשה להתעלות על פרץ יצירה חסר תקדים כמו Nevermind. מדובר באלבום שהגדיר דור אבל גם אם מתעלמים מזה (עד כמה שהדבר אפשרי) אז מגלים שהוא פשוט הרבה יותר טוב מאחים שלו. כאילו, הרבה הרבה הרבה יותר טוב.
Sinéad O'Connor- The Lion and the Cobra
עם כל המיתולוגיה והכותרות שיצרה, בסוך היום שינייד אוקונור שחררה רק אלבום אחד באמת, אבל באמת טוב וזה לא האלבום שכולל את Nothing Compares 2 U.
בעידן בו "בנות רק רצו לכייף", אלבום הבכורה של שינייד אוקונור היה אמיץ, חד ומאתגר. השירים נכתבו כולם ככלי לרפא את נפשה הפצועה של הזמרת ואת האותנטיות הזאת אי אפשר לזייף וכנראה גם לא לשחזר.
העליות, המורדות, הנפש המיוסרת לצד החלטות מקצועיות גרועות גרמו לקריירה של אוקונור לדעוך ובפועל להפוך לאחת המבוזבזות בהיסטוריה. נו, לפחות תמיד יהיה לנו את The Lion and the Cobra ואת הקאבר ההוא לפרינס.
The Strokes- Is this it
תקשיבו הסטרוקס היא אחת הלהקות האהובות עלי. אני מכיר את כל הדיסקוגרפיה שלהם מלפנים ומאחור ובעוד שאני נהנה מכל האלבומים שלהם, אין מה לעשות, כיצירה שלמה ומושלמת, אף אלבום לא מגיע לרמה של Is this It.
כתבתי בעבר בהרחבה של כך ש- Room on Fire, אלבומם השנילא מקבל את הכבוד הראוי לו ואני עדיין סבור כך, אבל את החד פעמיות של Is This it ואת מה שהוא עשה לקריירה של ההרכב אי אפשר לשחזר.
מעבר לכך, האלבום הזה לא רק מדהים ביופיו אלא בעל השפעה חסרת תקדים. זוהי יצירה שהגדירה תקופה, דור, ז'אנר ואת הדברים האלה מסתבר לא ניתן לשחזר בקלות.
Tracy Chapman- Tracy Chapman
אלבום הבכורה של טרייסי צ'פמן הוא לא רק אלבום מדהים הוא גם אלבום חשוב. זהו מסמך היסטורי, חברתי ופוליטי ראשון במעלה שמוכיח את העצמה של המוזיקה הפופולארית להעביר מסרים בעלי ערך בצורה שתהדהד שנים קדימה.
אין מספיק מילים שיוכלו לתאר עד כמה האלבום הזה יפה או עד כמה הוא נוגע, מרגש וכנה ולכן אני יכול להבין מדוע צ'פמן מעולם לא הצליחה להתעלות עליו.
מי שהמשיך הלאה עם צ'פמן יודע שלא נגמרו לה הדברים לומר ולכן קשה בדיוק לשם את האצבע על הסיבה המדויקת שבגללה היא לא המשיכה לשמור על אותה איכות אבל היי, מאסטרפיס אחד עדיף על כלום.
Bloc Party- Silent Alarm
ב- 2005, בדיוק באמצע העשור הראשון של המילניום החדש, התפוצצו Bloc Party עם אלבום בכורה מלא אנרגיה ומפוצץ להיטים. האלבום היה שונה בנוף של אותה תקופה והשירים בו זכו לכינוי "דאנס-רוק" בגלל המקצב המהיר שלהם והחשק שעושים עושים פשוט לקום ולרקוד. דמיינו לעצמכם אלבום שהוא קצת ניו אורד, קצת The Chemical Brothers, קצת ליברטינס ותקבלו את Silent Alarm.
אולי כל האנרגיה הזאת גרמה ללהקה להתעייף כי מאז, למעט כמה יציאות פה ושם, הם לא ממש הצליחו לשחזר את פרץ הטירוף החד פעמי של אותו אלבום אלא רק הלכו ודעכו עד שהפכו לסיוט של כל יוצר: לא רלוונטיים.
Keane- Hope and Fears
אני מודה שאלבום הבכורה של הלהקה הבריטית הוא לא בדיוק כוס התה שלי אבל לאימפקט ולהצלחה שזכה לו בצאתו אי אפשר להתכחש. מעבר לעובדה שמדובר באלבום הנמכר ביותר בממלכה המאוחדת ב- 2004 שהגיע עד עכשיו למכירות של פלטינה כפול 9(!), זוהי יצירה שהשפיעה רבות על המוזיקה של העשור הראשון של שנות האלפיים ודחפה להקות כמו Snow Patrol, Razorlight, Kaiser Chiefs להצלחה כבירה.
לא אגזים אם אומר שמדובר באחד האלבומים הכי אהובים בהיסטוריה הבריטית, חבל רק מבחינת Keane שהם לא ידעו כיצד למנף את ההיסטריה.
בעוד Hopes and Fears הושווה לקלאסיקות כמו Definitely Maybe ואחרות, אלבומיהם הבאים של הלהקה לא זכו לטעום את אותו טעם ההצלחה החד פעמי וההרכב רק הלך ודעך עד עצם היום הזה למעשה.
תחת צילם הכבד של פיגועי ה- 11 בספטמבר, העשור הראשון של המאה ה-21 התאפיין בחדרה, בלבול, פחד אך גם בים של מוזיקה טובה. מה'נו מטאל', דרך התפרצות 'רוק הגראז'ים', מקניה ווסט ועד ארקייד פייר, אלו 100 השירים שעשו את שנות האלפיים.
אפשר להרים גבה או לגלגל עיניים, אבל לרגע קטן בשנות האלפיים מיקה היה התופעה הכי מעניינת בפופ העולמי. אלבומו הראשון, Life in Cartoon Motion שיצא ב- 2007, היה סוכרית פופ מלאת צבע שהנפיקה פס יצור של להיטים שהפכה אותו לשם מוכר כמעט בכל בית.
סינגל הבכורה מהאלבום, Grace Kelly, נכתב על ידי מיקה אחרי שמנהל בחברת תקליטים אמר לו שהוא צריך להיות יותר כמו הזמר קרייג דייויד.
בכל מקרה מעז יצא מתוך כשהשיר הפך ללהיט ענק בזכות פזמון ממכר שהציג לעולם את היכולות הווקליות יוצאות דופן של הזמר הבריטי ממוצא לבנוני.
99. Guns N' Roses- Street of Dreams
"אני יודע שקוראים לו רחוב החלומות אבל זה לא אבק כוכבים בנעליי…". אקסל רוז איבד הרבה דברים במהלך השנים: את הקול, הפיגורה, השפיות אבל את המוזיקה הוא מעולם לא איבד.
עם כל הררי הציפיות שהיו ל- Chinese Democracy במהלך השנים, לא היה שום סיכוי שהוא יעמוד בהם ובכל זאת האלבום השישי הרשמי תחת השם 'גאנז אנד רוזס' הוא יצירת רוק לא פחות ממעולה!
עם לא מעט שירים שהיו יכולים להתברג פה, Street of Dreams עם דיזי ריד על הפסנתר הוא הקטע המרגש והיפה ביותר באלבום הלא מספיק מוערך הזה.
98. Band of Horses- The Funeral
אין דרך אחרת לומר זאת, אבל העשור הראשון של המילניום החדש היה רווי מוות. החל מפיגועי ה- 11.9 והמלחמה בטרור, דרך "עמוק באדמה" שכיכבה על מסכי הטלוויזיה ועד לאלבום הבכורה המופתי של ארקייד פייר, ידיו של המוות היו מלאות. עם כל אלה היה זה טבעי ש- The Funeral של 'בנד אוף הורסס' יככב גם הוא.
אין ספק שיש בשיר הזה מין השמאלציות אבל אין מה לעשות הוא פשוט עובד. מסוג היצירות האלה שמזכירות לנו שהמוות הוא חלק אינטגרלי מהחיים.
97. The Walkman- The Rat
כמה אנרגיה מתפרצת מתוך השיר האדיר הזה. קטע אפי שעיטר ובצדק אינספור רשימות ודירוגים מהסוג הזה בזכות עבודת תופים מופלאה ומדויקת וכריזמה חד פעמית של הסולן המילטון לייטהאוזר.
"אחד מהשירים הכי גדולים של העשור" כינו אותו במגזין ה'רולינג סטון' ואם ב'רולינג סטון' כתבו את זה אז מי אני שאתווכח?
96. Snow Patrol- Chasing Cars
מעולם לא היה שום דבר רע בקצת קיטש, בטח כשהוא מגיע בצורה שנשמעת מעולה כמו השיר הזה.
גארי לייטבאדי, סולן סנואו פטרול ומי שכתב את השיר, סיפר כי זה "השיר הכי טהור ופתוח שאי פעם כתבתי" ואכן לפעמים כל מה שצריך בשביל להוציא שיר טוב זה להקשיב לעצמך ולכתוב את מה שיושב לך על הלב בדרך הכי ישירה שאפשר.
95. La Roux- In For the Kill
אחד ההרכבים שהחזירו את הכבוד לסינת'פופ הבריטי היו La Roux שהושפעו רבות מלהקות אייטיז כמו Human League, Heaven 17, Depeche Mode ועוד.
סינגל הפריצה של הצמד, In For the Kill, הוא על לספר למישהו שאתה אוהב אותו מבלי לחכות ולגלות אם הוא אוהב אותך בחזרה. על מצע מכונות תופים וסינתיסייזרים כמו בשיר אין ספק שהתשובה תהיה חיובית.
94. Kaiser Chiefs- Everyday I Love You Less and Less
אולי זה לא השיר הכי גדול של קייזר צי'פס (בכל זאת Ruby) אבל מדהים כמה שהשיר הזה הוא פאן ברמות! האנרגיות, הוייב, הטקסט המצחיק אך הכל כך כנה. לפעמים קל לכוח ששירים טובים יכולים להיות פשוט כיפיים.
93. Passion pit- Little secrets
יחד עם xx, אנימל קולקטיב, MGMT ואחרים, 'פשן פיט' נשאו את דגל האינדיטרוניקה או האינדי פופ שפרץ בענק במחצית השנייה של שנות האלפיים ובמידה רבה ממשיך להשפיע עד היום.
הסינגל השלישי של ההרכב הזה הוא פשוט קטע אדיר, עם הפקה מופלאה וחוץ מזה איך אפשר שלא להתאהב בשיר עם מקהלת ילדים על רקע סינתיסייזרים.
92. Blink 192- I Miss You
קל מדי לרדת על בלינק 182 ולפעמים אפילו קצת בצדק. אבל בהסתכלות אחורה הם השפיעו על אינספור אמני פופ-פאנק ועיצבו חלק גדול מסאונד הגיטרות של סוף שנות התשעים ותחילת האלפיים.
I Miss You יצא כסינגל השני מאלבומם הנהדר, Blink 182, שהציג את הלהקה באור הרבה יותר בוגר ואפילו מעט קודר. עד היום מדובר בעיני בפנינת רוק נדירה שהשיר הזה הוא אחת הפסגות הכי מרגשות בה.
91. TV On the Radio- Wolf Like Me
עוד להקת רוק ניו יורקית שזכתה להכרה בזכות תחיית רוק הגראז'ים של תחילת העשור היא TV On the Radio.
Wolf Like Me שיצא כסינגל הראשון מתוך אלבומה השני של הלהקה מלא בריפים מעולים, 'פאזים,' ודיסטורשנים שמקנים להכל אפיל DIY סקסי שאפיין הרבה מלהקות הרוק של התקופה.
90. The Ting Tings- That's Not My Name
נו בסדר מותר גם להשתעשע לפעמים ו'הטינג טינגס' עשו את זה מעולה באלבום הבכורה שלהם, We Started Nothing, שניפק את להיט הענק הזה. באחת הביקורות נכתב על השיר הזה שהוא מרגיש כמו "פחית קולה מנוערת" ובאמת שהציטוט הזה אומר את הכל.
89. Depeche Mode- Precious
את השיר הנפלא הזה כתב מרטין גור לילדיו עת שהתגרש מאשתו. הוא הרגיש אשם על שילדיו צריכים לסבול מהתוצאות של הוריהם ותרגום זאת כהרגלו לטקסט נפלא ונוגע.
"מלאכים עם כנפיים כסופות אינם צריכים לדעת שום סבל" שר גור לילדיו ומוכיח שגם בעשור השלישי שלהם כלהקה, דפש מוד עדיין יודעת לרגש.
88. Myslovitz- Sound of Solitude
מי היה מאמין שאחד הקטעים הכי קסומים של העשור הזה יגיע דווקא מפולין.
השיר הזה נולד מתוך הגרסה האנגלית לאלבומם החמישי (בערך) של להקת הרוק הפולנית מיסלוביץ' והפך לאחד ללהיט מפתיע אבל האמת היא שלגמרי בצדק, כי ציניות בצד, זה פשוט שיר מעולה.
87. Arcade Fire- No Cars Go
השיר הזה הופיע לראשונה ב- EP של ההרכב משנת 2003 אבל בעיבוד אנמי משהו. לקראת הקלטת אלבומם השני החליטה הלהקה לרענן את השיר מחדש, הפעם בטמפו הרבה יותר מהיר ועיבוד הרבה יותר בומבסטי. התוצאה? אחד השירים היותר אנרגטיים ועצמתיים של הלהקה.
החיפוש אחר גן עדן גם במקומות החשוכים ביותר מעולם לא נשמע מלחיץ יותר.
86. Linkin Park- Breaking the Habbit
המוזיקה של לינקין פארק אולי לא הייתה פורצת דרך אבל היא כן הצליחה לנגוע במיליוני בני נוער אאוטסיידרים חובבי רוק ומלאי זעם שראו בלהקה שופר אותנטי למצוקות שלהם.
מתוך כל השירים שלהם שעיטרו את העשור בדיסטורשנים וזעקות, דווקא הסינגל האחרון מאלבומם השני, Meteora, הוא המיוחד ביותר.
השיר יושב על ביט אלקטרוני שמתהדר בביצוע ווקאלי מהפנט של צ'סטר בנינגטון ששר טקסט על הקושי שבהתמודדות עם נפש שסועה שמובילה לנטייה לפגיעה עצמית. בנינגטון עצמו התאבד בשנת 2017.
השיר הזה מציג את ההתפתחות של לינקין פארק כמו גם את השאיפה שלה למתוח את הגבולות שלה ולא להישאר סטטית. זה מה שייחד אותה משאר להקות הנו מטאל של התקופה וזה מה שסייע לה להשאר רלוונטית עד היום.
85. Modest Mouse- Float On
כשיצא ב- 2005, נשאל על השיר הזה אייזק ברוק וסיפר כי הוא ניסה לכתוב קטע שישמע הרבה יותר אופטימי משאר השירים שלו ומכל מה שקורה ביום יום. "פשוט נמאס לי מכל החרא שמתרחש מסביבנו, שהכל שחור ושהחדשות תמיד רעות".
מתוך הכאוס יצא לו אחד מהמנוני הרוק האלטרנטיביים הטובים של העשור.
84. Phoenix- 1901
על פי ההלקה השיר הזה הוא שיר על פריז, יותר נכון על פריז בשנת 1901 שהייתה "הרבה יותר טובה מפריז של היום".
כשיצא, השיר המצוין הזה של ההרכב הצרפתי היה סינגל האינדי הרביעי בהיסטוריה שכבש את המקום הראשון במצעד השירים האלטרנטיביים של בילבורד. כבוד.
83. Muse- Knights Of Cydonia
למיוז יש הרבה שירים אופוריים עם אנרגיה פסיכית, למעשה הם בנו על זה קריירה שלמה, אבל ב- Knights Of Cydonia שסוגר את אלבומם הרביעי זה כבר לא נורמלי. בואו רק נגיד שזה לא שיר שכדאי לנהוג לצליליו.
שם השיר הגיע מהאזור על מאדים הנקרא "סדוניה" בו נמצאים גם ההרים המכונים "הפנים של מאדים", בקיצור קלאסיק מיוז שתמיד שילבו במוזיקה שלהם אלמנטים שיעיפו את המאזינים שלהם לחלל.
82. The xx- Crystalised
ה- xx תמיד נשמעו לי כמו שילוב בין הרוק הגותי של הקיור לסינת'פופ של דפש מוד. Crystalised, סינגל הבכורה של ההרכב הלונדוני, הקפיץ אותם לתודעה בזכות הפקה מינימליסטית וטקסט אלגנטי וזו הייתה רק תחילת הנסיקה עבורם.
שם השיר הוא רפרנס לספרו המפורסם של ג'ורג' אורוול, 1984, והוא מתייחס לתקופת הכאוס של אחרי פיגועי האחד עשר בספטמבר בהם הכל הפוך ושום דבר הוא לא כפי שהוא נראה.
80. The Killers- Somebody Told Me
סינגל הבכורה של הקילרז שהקפיץ אותם לתודעה הוא שיר שפשוט בלתי ניתן לעמוד בפניו. שילוב מדהים של גיטרות וסינתיסייזרים שיוצרים את אחד השירים הכי סוחפים של העשור.
ארקייד פייר מעולם לא חסכו בעיבודים גרנדיוניים או אפיים ועם מקהלת ילדים ועוגב כנסייתי Intervention לא שונה.
השיר הנפלא הזה יוצא בחריפות נגד פוליטיקאים מפזרי הבטחות שווא אך בעיקר נגד הכנסייה ועסקניה מה שהופך אותו, כמו את כל האלבום הנפלא ממנו הוא מגיע, Neon Bible, למסמך דוקומנטקי חשוב של התקופה בה הוא נוצר.
78. Bjork- Pegan Poetry
אין בכלל ספק ש- Vespertine הוא אחד האלבומים הכי יפים ברפרטואר המפעים של היוצרת החד פעמית הזאת.
Pegan Poetry יצא כסינגל השני מהאלבום ומייצג אותו נאמנה עם סאונד עדין יותר, מלטף, כמעט אירוטי שנוצר משכבות על גבי שכבות של סאונד עליהן מנצח קולה הייחודי של ביורק. פשוט קסם.
77. The National- Mr. November
הנשיונל הייתה עוד להקת פולק נחמדה עד שהגיע אלבומה השלישי, Alligator, שהציג סאונד הרבה יותר חשמלי ואפי שהכיר אותה להמונים.
השיר שסוגר את האלבום הנפלא הזה הוא Mr. November, קטע רוק עצמתי עם טקסט נפלא כרגיל של מאט ברנינגר על תחושת העליונות שיש לך בתיכון, בטח כשאתה עוסק בפוטבול ו"המעודדות מניפות אותך אל על".
אבל כמו תמיד אצל ברנינגר הנחיתה למציאות היא הדבר הכי קשה שיש.
76. Bloc Party- Banquet
כמו מיליארד שירים לפניו, גם השיר האנרגטי הזה של 'בלוק פארטי' מתוך אלבום הבכורה שלהם Silent Alarm, עוסק בתהליך ההפיכה מנער למתבגר אבל עם המון סטייל.
רגע לפני שארקטיק מאנקיז יתפוצצו על העולם ההרכב הזה היה אחלה של מנת פתיחה.
75. Elliott Smith- Son of Sam
כשנתיים לפני שדקר את עצמו פעמיים בחזה למוות, השאיר לנו אליוט סמית, את היצירה הנפלאה, Figure 8, וכמה עצוב שהיא האחרונה שלו.
Son of Sam שפתוח את האלבום הוא תמצית של כל מה שיפה באליוט סמית' ולמרות שיצא בתחילת העשור הוא בהחלט הצליח להדהד הלאה.
74. David Bowie- Everyone Says 'Hi
למרות שזו נחשבת התקופה הפחות טובה שלו, גם בעשור החמישי לחייו דייויד בואי לא זייף ו- Everyone Says 'Hi' הוא רק הוכחה אחת לכך.
השיר הנפלא והלא מספיק מוערך הזה מתאר איך זה לאבד מישהו קרוב, בדיוק כמו שהרגשתי ביום שבואי בעצמו הלך לעולמו. אין עוד מלבדו.
73. Conjure One ft. Sinéad O'Connor- Tears From the Moon
כל פעם שאני שומע את השיר הזה אני יותר מתגעגע לשינייד אוקונור האמנית ולא יצרנית הפרובוקציות שהפכה להיות.
ב- 2002 קרא הרכב המוזיקה האלקטרונית לאוקונר שתחזק אותו בעמדת המיקרופון בשיר חדש שלהם. התוצאה היא שילוב מופלא בין ההפקה האלקטרונית של ההרכב לבין קולה הנוגה של אוקונור.
72. The Knife- Heartbeats
הרבה לפני שזה נהיה טרנדי החזירו ב- 2002 הצמד השוודי את שנות השמונים למיינסטרים עם קטע סינת'פופ אלקטרוני היסטרי.
השיר הזה הפך לאחד הלהיטים הבלתי צפויים של העשור וקיבל ים מחמאות ודירוגים גבוהים בסיכומי העשור. עם ההפקה המושחזת כמו סכין (הבנתם?) בהחלט אפשר להבין מדוע.
71. Air- Playground Love
השיר שיצא הכי מוקדם ברשימה הזאת, ב- 17 בינואר 2000, הוא גם אחד הקסומים בה. הקטע הזה מגיע מתוך הפסקול שיצר ההרכב הצרפתי לסרט "חמש ילדות יפות" ומנשב רוח אניגמטית, נעורית, עדינה ומהרהרת בדיוק כמו הסרט.
70. Sia- Breath Me
השיר הזה של סיה נחרט לעד בזכות סצנת הסיום של סדרת המופת "עמוק באדמה". אבל האמת היא שהוא פשוט נפלא גם בזכות עצמו.
השיר הזה הראה את הפוטנציאל המטורף של סיה שהתפוצץ בענק כמעט עשור לאחר מכן.
69.New Order- Waiting for the Siren's Call
עם שירים מעולים כמו Krafty, Jetstream, Turn ועוד, לאלבומם האחרון של ניו אורדר בהרכבם המקורי לפני עזיבתו של פיטר הוק מגיע הרבה יותר כבוד ממה שבפועל הוא מקבל.
שיר הנושא שלו הוא לא רק מהפנינים החבויים של העשור הזה הוא גם בקלות אחד השירים הכי יפים ומרגשים בקריירה המפוארת של הלהקה הנדירה הזאת.
68. Hot Chip- Ready for the Floor
כנראה השיר הכי מרים במצעד הזה. אני רוצה לראות את האדם שלא ינענע בשנייה שהקטע הזה, שהיה מועמד לגראמי, מתחיל להתנגן.
לפעמים כל מה שאנחנו רוצים מהמוזיקה שלנו זה שתגרום לנו לזוז, להשתחרר, לשכוח מהכל וזה בדיוק מה שהקטע הזה של הוט צ'יפ עושה.
באלבום מתואר סיפור התאהבותו של עובד הוספיס באחת המטופלות שלו ואין בו שיר שלא ישבור לכם את הלב. בין שלל שירים על הפלות, מוות, דיכאון ומשפחה היפה ביותר הוא Two הנוגע בשלמות מצמררת.
"המקהלה תסיים לשיר והדבר הזה יהרוג אותך" שר המספר בשיר ומוכיח שגם כשהסוף ידוע מראש, הכאב לא פוחת.
66. Placebo- Special Needs
את מה שעשו קסטרו לרדיוהד בשנות התשעים, עשו פוקס לפלסיבו בשנות האלפיים. השיר הזה,
שיצא כסינגל השלישי מאלבומם הרביעי של ההרכב הבריטי האלטרנטיבי, הפך לאחד מלהיטי העשור בישראל בעקבות פרסומת לרשת פוקס בה לקח חלק.
אבל האמת היא שגם בלי זה מדובר בשיר נפלא שהצליח להביא למיינסטרים קצת אלטרנטיב איכותי.
65. The Mountain Goats- Up the Wolves
אביו של ג'ון דרניאל נהג לשתות ולהכות אותו כשהיה ילד ולא בהכרח בסדר הזה. השיר הזה שדרניאל כתב לימים, עוסק ברצון שלו לבריחה אבל גם בנקמה.
בשיר מתייחס דרניאל לסיפור המיתולוגי על התאומים רמוס ורומולוס אשר גודלו על ידי זאבים ובסופו של דבר הקימו את רומא. "אני הולך לשחד את הממונים, אני הולך להרוג את כל השופטים, יקח לכם שנים להתאושש מכל הנזק שאסב לכם" שר דרניאל בכאב עצום כלפי כל האנשים שיכלו לעזור לו אבל לא היו שם בזמן אמת. בין טראומה לתקווה. על The Sunset Tree של The Mountain Goats>>
64. Coldplay- The Scientist
אפשר להגיד הרבה דברים על קולדפליי אבל במשך 2 אלבומים וחצי הם באמת מימשו את ההבטחה הגלומה בהם.
"ידעתי שמשהו חסר באלבום" סיפר לימים מרטין על The Scientist ועל A Rush of Blood to the Head. לילה אחד, כשהיה בליברפול, מצא מרטין פסנתר ישן, לא מכוון, והתחיל לנגן עליו את Isn't It a Pity של ג'ורג' האריסון וזו הייתה ההתחלה של אחת הבלדות היפות של העשור ושל אחד משירי הפרידה הגדולים בכל הזמנים.
63. Velvet Revolver- Slither
איך זה נשמע כשסלאש, מאט סורום ודף מקגן מ'גאנז אנד רוזס' מחליפים את אקסל בסקוט ויילנד מ'סטון טמפל פיילוטס"? לא רע בכלל מסתבר.
השיר הראשון שאי פעם הקליט ההרכב החדש הזה היה Slither והוא זה שסייע לו להשיג חוזה הקלטות ובצדק כי מדבור בשיר פשוט אדיר, פצצת אנרגיה מטורפת.
השיר הזה גרם לכך שאלבום הבכורה של הלהקה, Contraband, יהפוך לאלבום הרוק נמכר הכי מהר בהיסטוריה של ארה"ב עבור להקת רוק חדשה.
62. Vampire Weekend- A-Punk
עם האמריקנה של פול סיימון לצד השפעות זרות של מוזיקת עולם, 'ומפייר וויקנד' מהר מאוד הפכו להיות אחד ההרכבים המעניינים בעולם והכל התחיל (בערך) מהשיר הזה.
למרות שהיצירות הגדולות שלהם יגיעו מאוחר יותר, A-Punk, שנקרא כך בשל העובדה שהריף המרכזי שלו הזכיר לחברי הלהקה קטע פאנק, הזניק את הלהקה לתודעה והציג רק קמצוץ מהפוטנציאל הענק שלה שיתפרץ בהמשך.
61. Arcade Fire- Keep the Car Running
במשך שנים טענתי שהדבר הכי טוב ב'פו פייטרס' היה הקאבר שעשו לשיר הזה וגם עליו המקור מתעלה עשרות מונים.
השיר הזה העוסק ברנויוה, רדיפה ולחץ תמידי מפני העתיד, התאים כמו כפפה ליד בעידן פוסט פיגועי האחד עשר בספטמבר והמערכה הבינלאומית נגד הטרור בה הפחד הפך לגלובלי ואתה לא יודע מאיפה תגיע המכה הבאה.
60. Pet Shop Boys- Love Etc
2009 הייתה שנה נפלאה לצמד הפופ הבריטי האלמותי. אחרי כמעט 25 שנות קריירה הם זכו לפרס מיוחד על "תרומתם למוזיקה", יצאו לסיבוב הופעות בינלאומי ששיאו היה בפסטיבל גלסטונברי המפורסם ושחררו את אלבומם העשירי Yes שקצר מחמאות מכל עבר.
הסינגל המוביל מתוכו היה Love Etc שכיאה לצמד מזיז את הרגליים עם ביט מהפנט ופונה לשכל עם טקסט סרקסטי היוצא נגד תרבות הצריכה. קלאסיק פט שופ בויז.
59. A-Ha- Summer Moved On
אחד הקאמבקים המרשימים בתולדות הפופ התרחש במאי 2000 כשיצא השיר הנפלא הזה של א-הא וסימן את חזרתם אחרי 6 שנות שתיקה.
איזה אנרגיות יש בשיר הנפלא הזה של 'קווינס אוף דה סטון אדג'. הקצב המדבק שלו בחסות דייב גרוהל, מרגיש לעיתים כמו שיר דיסקו על טריפים ואז מגיע הפזמון ומעיף את כל הדבר הזה לשמיים. בקלות אחד משירי הרוק האדירים והאנרגטיים של העשור.
57. Gorillaz- Feel Good Inc
אם באלבום הראשון הפרויקט של דיימון אלברן וג'ימי הולט עוד נתפס כאנקדוטה חד פעמית, אלבומם השני, Demon Days מ- 2005, הציג את היומרות של ההרכב ואת העובדה שהוא כאן בכדי להשאר.
הסינגל הראשון שיצא מתוכו, Feel Good Inc מציג שילוב מופלא בין רוק גיטרות אקוסטי, מוזיקה אלטרנטיבית והיפ הופ בעזרתם האדיבה של הרכב הוותיק 'דה לה סול'.
השיר עוסק בכל הדברים שגורמים לנו כבני אדם להרגיש טוב עם עצמנו, גם אם הם פחות סבבה לפעמים.
56. U2- Stuck in a Moment You Can't Get Out Of
את השיר הזה כתב בונו לזכרו של חברו מייקל האצ'ינס, סולן 'אינקסס' המיתולוגית, שהתאבד בשנת 1997.
השיר הוא סוג של שיח דימיוני בין השניים בו בונו מבקש מהאצ'ינס "לאסוף את עצמו" ועל הדרך מפיץ את המסר שהכל בר חלוף ושאסור להתייאש.
55. Lady Gaga- Poker Face
לקראת סוף העשור הגיעה ליידי גאגא ונענעה את עולם הפופ מהישנוניות שלו. עם תלבושות שנעו על ספקטרום של בובות קרמיט, חתיכות בשר ושברי פורצלן, ליידי גאגא ידעה להשתמש בתרבות הפופ בדיוק לצרכיה.
כל הר הגעש הזה התפרץ עם Poker Face שיצא כסינגל השני מאלבום הבכורה של הזמרת שעסק במיניות, הימורים תרבות הפופ ומה לא. השיר הזה סימל את ההתחלה לאחת הקריירות הפופ הגדולות בעשורים האחרונים.
54. Jay Z- 99 Problems
אם ג'ק וייט כינה את השיר הזה: "סיפורה של אמריקה" אז מי אני שאסתור אותו?
הגרסה המקורית של השיר שייכת לראפר Ice-T ששר עוד ב- 1993 I got 99 problems, but a bitch ain't one. אך בעוד שהכוונה בשיר של Ice-T הייתה די מילולית כלפי נשים, Jay Z הופך את ה"בעיות" שלו בשיר לחברתיות ופוליטיות.
בפחות מארבע דקות מצליח ג'יי זי לתמצת את כל סוגיות הגזענות, המשטרה, הסחר בסמים, בתי הכלא ועוד למניפסט מחאתי יוצא דופן.
בעוד שאת השיר הפיק הגאון והמנטור, ריק רובין, הרעיון להפוך את הקטע של Ice-T משיר של נשים וסרסורים לשיר פוליטי היה של לא אחר מאשר כריס רוק.
53. Green Day- Boulevard of Broken Dreams
הימים הם ימי פוסט האחד עשר בספטמבר וארצות הברית עדיין מנסה להתמודד עם השלכות הפיגועים הגדולים בהיסטוריה.
אחרי גל פטריוטיות חסר תקדים ששטף אותה וחיבוקים מכל קצוות תבל, המלחמה בטרור שהנהיג ג'ורג' בוש נגד מדינות תומכות טרור הפכה ב- 180 מעלות את דעת הקהל העולמית נגד ארצות הברית.
ממדינה נתקפת נתפסה ארה"ב כתוקפת וכמי ש"מסכנת את שלום העולם", פוזיציה שתעמיד אותה מול גלי ביקורת אדירים מבחוץ, וכמו שגרין דיי ימחישו, גם מבפנים.
ב- 2004 שחררו גרין דיי את American Idiot, אלבום פוליטי, סופר מחאתי, שהוא למעשה כולו אופרת רוק היוצאת בצורה חסרת תקדים נגד ארה"ב בעידן בוש והמלחמה בטרור.
כמעט כל הסינגלים ששוחררו מהאלבום הפכו ללהיטי ענק שהגדירו את העשור אבל היפה מכולם הוא כנראה Boulevard of Broken Dreams שמציג לראווה את מותו של החלום האמריקני.
52. Fleet Foxes- White Winter Hymnal
היו בעשור הזה לא מעט להקות פולק רוק, אינדי פולק, "פולקטרוניקה", אבל היה גם פולק רגיל ולא רע בכלל, כזה כמו שה'פליט פוקסז' עשו. סינגל הבכורה של ההרכב, White Winter Hymnal, יצא ב- 2008 והפך לאחד המוערכים והאהובים ביותר של השנה.
עם הגיטרות האקוסטיות, הטקסט הנהדר וההרמוניות הנפלאות, המשיכו הפליט פוקסז את מסורות הפולק בכבוד גדול גם במילניום החדש.
51. The Libertines- Time for Heroes
קצת אחרי שאואזיס ירדו מגדולתם ומעט לפני שארקטיק מאנקיז עלו על המפה, היו אלה הליברטינס שהוסיפו לבריטפופ קצת חספוס, הרבה קוק והניחו את היסודות לסאונד של האינדי הבריטי לשנים הבאות.
אם אואזיס היו קולם של בעלי הצאוורון הכחול, הליברטינס היו קולם של מי שצאווריהם היו שקועים כבר עמוק בתוך החרא.
50. Chairlift- Bruises
צמד האינדי פופ מקולרדו עבר מתחת לרדאר בעשור הזה וחבל, אבל לפחות שיר האהבה המקסים הזה כן זכה להכרה מסוימת כאשר אפל השתמשו בו לקידום האייפוד נאנו שלהם.
אחד השירים שפתחו אותי לעולמם הנפלא של ההרכב הזה שמסר את נשמתו לבורא ב- 2016.
49. Gary Jules- Mad World
מדהים עד כמה ששיר טוב עדיין נשאר כזה גם כש"מפשיטים" ממנו את הכל. כשיר הסיום עבור סרט הקאלט (ואחד האהובים עלי באופן אישי) "דוני דרקו", הציע מלחין פס הקול, מייקל אנדרוז, את להיט הניו וייב של 'טירס פור פירז' בגרסת פסנתר עירומה כמעט לחלוטין מלבד קולו של הזמר, גארי ג'ולס.
התוצאה הייתה אחד מהרגעים הקולנועים היפים של העשור ואחד מלהיטי המקום הראשון של חג המולד הכי מפתיעים בהיסטוריה של בריטניה. ככה נשמע קאבר מושלם, שלא כולם יודעים שהוא בכלל קאבר.
48. Eminem- Stan
חצי מהילדות שלנו ניסינו להבין האם הסיפור מאחורי השיר הזה הוא אמיתי. ובכן, הוא לא, אבל זה לא מנע מסטן להפך למיתוס בפני עצמו.
אמינם הוא אחד האמנים שהכי הצליחו להחדיר את המוזיקה השחורה למיינסטרים ואת זה בזכות פלואו נפלא, צבע עורו וכמובן לסטן, השיר שהביא את הראפ לכל בית בעולם מהדלת הראשית. בזמנו השיר הזה היה כל כך גדול שאין מישהו שלא הקשיב לו, אין פארודיה שלא נכתבה עליו ואין מחווה שלא נעשתה לו.
את ביט ההיפ הופ שלו, שילב הפעם אמינם עם הפופ העדין של דיידו ויצר שיר שבלתי ניתן לעמוד בפניו.
הצעד הזה לא רק שינה את מסלול הקריירה של רדיוהד אלא טלטל את עולם המוזיקה בכלל כשהזריק למיינסטרים צלילים ואסתטיקות חדשות לחלוטין. מעבר לעובדה ש- Everything in Its Right Place, הוא קטע נדיר בפני עצמו הוא גם זה שלאחריו רדיוהד תשתנה לנצח.
46. Oasis- Stop Crying You Heart Out
עם כל אהבתי העזה לאחים גאלאגר, אואזיס של שנות האלפיים החווירה לעומת זאת של הניינטיז ובכל זאת הלהקה עדיין הצליחה לשחרר כמה שירים נפלאים. Sunday Morning Call הוא מהאהובים עלי בתקופה המאוחרת שלהם למשל אבל האימפקט של Stop Crying You Heart Out הרבה יותר גדול.
אולי בגלל שהוא התנגן בסצנה האחרונה של "אפקט הפרפר" שהיה סוג של סרט קאלט בזמנו, אולי זה הקאבר של לאונה לואיס, אולי העובדה שזכה להפוך ב- 2020 לשיר התרמה פופולרי בביצוע מיטב אמני הממלכה המאוחדת ואולי פשוט כי זה שיר מקסים על נושאים אוניברסליים כמו זיכרון ואובדן. בכל מקרה, מדובר באחד השירים יפים בקריירה הכל כך מפוארת של אואזיס.
45. Broken Social Scene- Anthems for a Seventeen Year-Old Girl
יש שירים שהם כל כך קסומים, כל כך נוגים, נוגעים, מיוחדים ומרגשים עד שקשה למצוא את המילים לכתוב עליהם, וזה בדיוק מסוג השירים הללו.
הקולקטיב הקנדי הנפלא הזה ריגש אותנו במשך כל העשור עם סדרת אלבומים מופלאה אבל השיר הזה והאלבום ממנו הוא מגיע, מהווים את פסגת היצירה שלהם.
44. Elbow- Grounds for Divorce
הסינגל הראשון מתוך האלבום החד פעמי, The Seldom Seen Kid, עוסק ברצון לברוח מהכל כשאתה מרגיש שהחיים שלך מאבדים כיוון. מגזין Uncut כתב בזמנו על השורה הפותחת של השיר: I've been working on a cocktail, called grounds for divorce, שזו "שורת הפתיחה הטובה באיזשהו שיר פופ מזה שנים". מסכים.
43. The Shins- New Slang
את שיר הבכורה הנפלא הזה של 'השינס' כתב ג'יימס מרסר על חוויות ההתבגרות שלו בעיר מולדתו אלבקורקי שבניו מקסיקו. בטקסט כותב מרסר על תסכול בלגדול במקום כמו שם את חוסר הוודאות שחש לגבי העתיד.
למרות שהשיר מעולם לא צעד בשום מצעד בינלאומי הוא קיבל בוסט כשהופיע בסרט 'גארדן סטייט' בו סאם, דמות המגולמת על ידי נטלי פורטמן, מתארת את השיר כ"שיר שישנה את חייך".
42. The Strokes- Reptilia
יותר מדי אנשים חושבים שהסטרוקס התאדו מוזיקלית אחרי אלבום הבכורה הפנומנלי שלהם, אבל מי שנתן הזדמנות ל- Room on Fire לא הצטער. האלבום מלא בשירים לא פחות ממעולים לפחות כמו Reptilia שעם עבודת הגיטרות האדירה שבו והזעקות של קזבלנקס, הוא קלאסיק סטרוקס במובן הטוב ביותר.
41. Kanye West- Love Lockdown
אין ספק בכלל שקניה ווסט הוא לא רק אחד האמנים המהפכניים של העשור אלא הוא אחד האמנים המהפכניים בתולדות ההיפ הופ. ווסט לא חשש להוציא את המוזיקה השחורה מהגטאות המוכרים לה ולשלב אותה עם מגוון ז'אנרים כמו פופ, מוזיקה אלקטרונית, פולק ועוד בשביל ליצור משהו חדש.
לא מעט שירים מעולים יש לקניה אבל Love Lockdown ממחיש את ההתקדמות המוזיקלית האישית שלו וגם את האופן בו הוא לקח את ההיפ הופ למחוזות בהם הוא טרם ביקר בעבר והצעיד אותו קדימה.
40. Coldplay- Viva La Vida
כנראה השיר הטוב האחרון של קולדפליי, אבל איזה שיר. גם המקטרגים הגדולים ביותר של ההרכב, ובראשם אני, יעידו שמדובר בקטע היסטרי, כמעט חד פעמי, עם אחת ההפקות המשובחות של העשור ותודה לבריאן אינו.
39. Daft Punk- One More Time
דאפט פאנק פתחו את העשור הראשון של המילניום בסערה! One More Time יצא כסינגל הראשון מאלבומם האולטרה מצליח Discovery ובזכות ביט האוס ממכר והפקה ברמה הכי גבוהה שיש (כמו תמיד אצל הצמד הצרפתי) הפך לאחד הלהיטים ההיסטריים שהגדירו את העשור כולו.
38. The Verve- Love is Noise
11 שנות הפסקה של 'הוורב' התפוצצו עם השיר הענק הזה שנולד מלופ שריצ'ארד אשקרופט תכנת עבור שיר אחר של הלהקה בשם "קולומבו". את המילים כתב אשקרופט על בסיס או כתגובה לשיר "ירושלים" של הסופר ויליאם בלייק. עד היום בכל פעם שהוא מתחיל להתנגן בלתי אפשרי שלא להצטמרר.
37. The Strokes- Last Nite
אחרי שנדחק לשוליים לטובת הנו-מטאל, הפוסט בריט-פופ וכמובן המוזיקה השחורה, הרוק חזר ובגדול, מונהג בידי 5 צעירים מלאי סטייל והורמונים מניו יורק שקראו לעצמם הסטרוקס.
אלבום הבכורה האדיר שלהם, ?Is This it שיבחר כאלבום העשור של ידי מגזין המוזיקה NME, ובמקום השני על ידי ה'רולינג סטון', הפך לאלבום הרוק המשפיע ביותר של העשור וכתב את שמה של הלהקה בדברי הימים.
Last Nite, המספר את סיפורו של גבר שזורק את חברתו ואז מפקפק בהחלטה שלו, הפך במהירות ללהיט ענק עם קליפ שזכה לאינספור רפרנסים שרק העצימו את התופעה הזאת שנקראת הסטרוקס.
36. Death Cab For Cutie- Transatlanticism
שיר הנושא מתוך אלבום המופת של 'דת' קאב פור קיוטי' אמנם לא שוחרר מעולם כסינגל אבל הוא המייצג הנאמן ביותר שלו. כמעט 8 דקות אורך הקטע הנפלא הזה, 8 דקות של יגון, געגועים וצורך עז בקרבה ואהבה, רגשות שיחיו בתוכנו לעד, כמו השיר הזה.
35. System of a Down- Chop Suey!
'סיסטם' היו בקלות אחת הלהקות הכי משפיעות של העשור. עם שילוב מדויק בין רוק כבד, מטאל ופופ (כן, אל תרימו גבה), הם גרמו למיליוני בני ובנות נוער ברחבי העולם להרים גיטרה ולצרוח בגרון ניכר את כל הזעם שלהם החוצה.
Chop Suey! שיצא כסינגל הראשון מאלבומם השני, הביא את הלהקה להמונים עם טקסט קליל וסטנדרטי בסך הכל על התאבדויות.
34. Red Hot Chili Peppers- Californication
השיר הזה הוא סך כל הקריירה המדהימה של הפלפלים החריפים. עבודת בס נפלאה, ריף גיטרה ממכר, תופים עצמתיים וטקסט שנשאר אקטואלי גם היום על תעשיית החלומות של קליפורניה, ככה יוצרים קלאסיקה.
השיר הזה נבחר בשעתו כשיר העשור על ידי מאזיני גלגל"צ מה שחיזק את הפופולאריות של הלהקה בארץ, אם בכלל היה צורך בעוד חיזוק שכזה לאחד ההרכבים הכי אהובים בישראל.
33. Grizzly Bear- Two Weeks
יחד עם ג'סטין ורנון, פליט פוקסז, סופיאן סטיבנס ואחרים, גריזלי בר היו ממבשרי הגל החדש של האינדי פולק שזכה לפריחה מבורכת במחצית השנייה של שנות האלפיים ו- Two Weeks, שיצא כסינגל הראשון מאלבומם השלישי של החבורה, מברוקלין הוא אחד השירים הכי מיוחדים שיש לעשור הזה להציע.
עם ליין פסנתר ממכר, הרמוניות קסומות וקולות רקע של לא אחרת מאשר ויקטוריה לגרנד מ'ביץ' האוס', על השיר הזה כתוב בענק קלאסיקה.
32. Muse- Plug in Baby
אין ספק ששנות האלפיים האירו פנים למיוז. בין הסטרוקס לארקטיק מאנקיז, נשארו מיוז נאמנים למסורות הגלאם רוק והרוק המתקדם ועשו זאת בהצלחה מעוררת כבוד.
אחרי אלבום ראשון אמיץ, מיוז התפוצצו בכל מקום עם אלבומם השני והנפלא, Origin of Symmetry שהפך אותם לאחת הגדולות בעולם. מתוך האלבום יצא Plug in Baby כסינגל הראשון ואילו היה לי שקל על כל פעם שתלמיד שלי לגיטרה ביקש לנגן את הריף הפותח שלו הייתי מיליונר. ככה נולדות קלאסיקות.
31. Outkast- Hey Ya
בזכות ההפקה הפנומנלית שלו המורכבת מבליל של גיטרות אקוסטיות, פופ, דיסקו, היפ הופ ועוד, השיר הזה לנצח יחרט כאחד המיוחדים והכיפיים שיש לעשור הזה להציע. למעשה בזכותו יש סיכוי טוב שהנכדים שלכם ישאלו אתכם מה זו תמונת פולורואיד.
30. Radiohead- Reckoner
השיר הזה מגיע, מתוך In Rainbows שאני אוהב לכנות "האלבום השמח של רדיוהד". עם ריף שנכתב בהשראת ג'ון פרושיאנטה מרד הוט צ'ילי פפרז, וקול הפלסטו הנפלא של יורק, השיר הזה הוא אחת הפסגות בקריירה המדהימה של ההרכב הנצחי הזה.
29. Bon Iver- Skinny Love
באמצע שנות העשרים הרגיש ג'סטין ורנון שהחיים חומקים לו מבין אצבעותיו. הוא לא מצא את דרכו המוזיקלית, עבד בעבודות מזדמנות וכאילו להוסיף מלח על הפצעים, חברתו נטשה אותו.
אז כמו קלישאה הוליוודית ורנון אסף את הגיטרה שלו וברח לבקתת אביו שבהריה המושלגים של ויסקונסין ושם הוא הקליט במינימום אמצעים את אחד For Emma, Forever Ago, אחד מהאלבומים הכי יפים של העשור ואחד מאלבומי הפרידה היפים אי פעם.
מבין כל הקטעים קורעי הלב ביצירה הזאת, Skinny Love הוא אולי הבולט והנגיש ביותר. ההגשה הכל כך אותנטית של ורנון בשיר הזה נכנסת מתחת לעור ויחד עם ההפקה הלא מלוטשת התחושה היא שורנון מנגן כאן לידינו וזה קסם אמיתי שלא קל לייצר.
28. LCD Soundsystem- All My Friends
אין הרבה אמנים שהשפיעו על העשור הזה כמו ג'יימס מרפי. עם אלבומי מופת ששחרר בזה אחר זה, מרפי השפיע על דורות של אמנים ועיצב את הסאונד של שנות האלפיים ומה שיגיע אחריהם.
עם שילוב נדיר של כל המאפיינים שלו, All My Friends הפך לסימן ההיכר של המוזיקה האינטיליגנטית של מרפי ולאחד מהשירים הכי חשובים של העשור.
עם פתיח ארפג'ו מהפנט, גיטרות בועטות ומעל הכל קולו המטורף של בלאמי, השיר הזה נועד להיות קלאסיקה.
26. Wilco- Jesus, Etc
מי היה מאמין ש"וורנר", חברת התקליטים של וילקו, תדחה את האלבום הזה מכיוון שהוא "לא מסחרי מספיק". מזל שיש אינטרנט שבזכותו מאות אלפי אנשים נחשפו אליו, מה שהביא לשחרורו מחדש תחת חברת תקליטים אחרת.
לא שאני צרכן גדול של הז'אנר, אבל זה כנראה שיר ההיפ הופ האהוב עלי אי פעם. אולי זה ההוק מ- Straight To Hell של הקלאש, אולי הפלואו הנדיר שפורץ ממיה ואולי הטקסט הנפלא הועסק בהגירה ובצורך בחיים טובים יותר, אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר באחד השירים שהגדירו את העשור הזה.
24. Amy Winehouse- Back to Black
שיר הפרידה האולטימטיבי הזה נכתב על ידי איימי ויינהאוס אחרי שבן זוגה (ובעלה לעתיד) בלייק פילדר-סיביל, נפרד ממנה. לימים תספר ויינהאוס ש- Back to black זו החזרה של כל צד להרגליו הישנים והמוכרים לאחר פרידה. לימים היא תספר כי "במקרה של בלייק הוא חזר לאקסית שלו ואני חזרתי לשתות".
23. Arcade Fire- Wake Up
כנראה ההמנון הגדול ביותר על העשור. השיר האדיר הזה לקוח מאלבום הבכורה המופתי של הלהקה והוא פנייה ישירה לילדים באשר הם "להתעורר".
זו לא הפעם הראשונה והאחרונה שארקייד פייר ישירו על ואל ילדים וידחקו בהם להשתחרר מכבלי ההורים, המסורות והשקרים. עם אינספור איזכורים באמצעי המדיה השונים, במגרשי הספורט ובטריילר הבלתי נשכח ל"ארץ יצורי הפרא", של ספייק ג'ונז, Wake Up הוא אחד השירים שהכי השפיעו על העשור.
22. MGMT- Kids
עם וייב אייטיזי והפקה פשוט מופלאה, השיר הזה של MGMT הוא אחת מהקלאסיקות הכי גדולות שהעשור הזה ניפק. אנדרו ואן וינגרדן שכתב את המוזיקה סיפר שהשיר החל כבדיחה.
"זה שיר סטריאוטיפי על מוזיקת פופ. המבנה שלו מזכיר גזיליון שירי פופ אחרים", אבל איכשהו עדיין עדיין הוא מצליח להשמע אחר, מתקדם ולא פחות ממדהים.
21. The Postal Service- Such Great Heights
הרבה לפני שהאינדי פופ היה באופנה היה זה פרויקט הצד של בן גיברד מ'דת' קאב פור קיוטי' יחד עם המפיק ג'ימי טמבורלו ובחיזוקה של הזמרת, ג'ני לואיס, שהפתיע את העולם עם יצירה אלקטרונית, נוגעת ומפעימה ביופיה.
האלבום הזה עזר להגדיר את ה"אינדיטרוניקה" (שילוב בין אינדי למוזיקה אלקטרונית) והוכיח שגם סינתיסייזרים יכולים לרגש לא פחות מגיטרה. "הכל נראה מושלם מרחוק" שר גיברד ב- Such Great Heights, אבל מסתבר שלפעמים דברים יכולים להיות מושלמים כפי שהם ומקרוב.
20. The National- Mistaken for Strangers
להתבגר זה חרא. לגלות שכל החלומות שלך נשטפו אל קרקע המציאות זה לא בדיוק כיף אבל בדיוק על זה שר מאט ברנינגר ב- Mistaken for Strangers המופלא.
כל מי שיש לו ילדים, משכנתא והתברגן לרמה שהוא כבר לא מזהה את עצמו במראה יזדהה עם השיר הזה שהוא כולו "נפילה אלגנטית אל תוך חיי הבגרות הלא נפלאים".
19. Sufjan Stevens- For the Widows in Paradise, for the Fatherless in Ypsilanti
אלבומו השלישי של סופיאן סטיבנס, Michigan, הפך אותו ליקיר חובבי האינדי ובצדק מוחלט. האלבום הוא הומאז' מלא רוך וקסם למולדתו של סטיבנס שמספק כאן את פס הקול המושלם לנופי ילדותו.
בין כל השירים הנפלאים באלבום בולט הקטע הקסום הזה עם הבנג'ו המוכר של סטיבנס ועם טקסט שנע, כמו במקרים רבים אצל האמן המיוסר, בין אהבה רומנטית לאמונה דתית.
18. Interpol- Obstacle 1
אלבום הבכורה המדהים של אינטרפול, Turn on the Bright Lights, תפס את העולם בתדהמה. מעבר לעובדה שהוא פנטסטי, הוא גם נשמע כמו ש'ג'וי דוויז'ן' היו נשמעים אם הם היו פועלת בשנות האלפיים וזה פשוט נפלא.
לא מעט שירים מתוכו ראויים למצעד שכזה ובכל זאת Obstacle 1 שיצא כסינגל השני מתוכו הוא כנראה המוכר מכולם. אגב לשם השיר או לספרה אחת אין כל משמעות ממשית.
17. The White Stripes- Seven Nation Army
מי היה מאמין שאחד הריפים הגדולים בתולדות הרוק יתחיל מג'ימג'ום סתמי בבדיקת סאונד לפני הופעה? ומי היה מאמין שחברת התקליטים של הלהקה בכלל לא רצתה לשחרר את השיר הזה כסינגל הראשון מהאלבום Elephant?!
ובכל זאת זה קרה והשיר הפך במהרה לאחד לאחד ההמנונים הגדולים של העשור ובכלל. הקטע העוצמתי והכל כך ממכר הזה לא רק שינה את מסלול הקריירה של האחים ג'ק ומג וייט, הוא תרם רבות לעליית רוק הגראז'ים של תחילת העשור והפך לאחד משירי הרוק, ליטרלי, הגדולים והמוכרים בהיסטוריה.
16. Bruce Springsteen- The Rising
מעל העשור הראשון של שנות ה- 2000 ריחף צילם הכבד של פיגועי האחד עשר בספטמבר ששינו את העולם לעד. מאות יצירות נכתבו על האסון הבלתי נתפס הזה אבל מעל כולם עמדה זו של הבוס, The Rising, ושיר הנושא מתוכה.
הקטע המופלא הזה אינו מלא בזעם, כעס, נקמה או לאומנות, הוא אלא ביראת כבוד לאומה האמריקאית, למתיה, לגיבוריה ולאופן בה התמודדה עם האסון. בשיר מביט ספרינגסטין באומץ קדימה, אל עבר הזריחה, תוך עשיית חשבון נפש ותקווה לעתיד טוב יותר.
האגדה מספרת שאחרי הפיגועים ספרינגסטין נסע במכוניתו כשלפתע אדם צעק לו "איפה אתה כשאנחנו זקוקים לך?", אז הוא שמע את האיש, אסף את האי סטריט בנד והשאר היסטוריה.
15. The Killers- Mr. Brightside
איזה דרך נהדרת להתחיל קריירה. סינגל הבכורה של הלהקה מלאס וגאס הוא אחד הרגעים הכי אופוריים שהיו לעשור הזה להציע והוא נשמע מעולה גם היום.
השיר נכתב על ידי ברנדון פלאוורס בזמן שהיה בפרנויות והיה בטוח שחברה שלו בוגדת בו, מה שהתברר לבסוף כנכון, אבל מה אכפת לנו, אנחנו זכינו בקלאסיקה.
14. Grandaddy- He's Simple, He's Dumb, He's the Pilot
זה ללא ספק אחד השירים הכי מיוחדים ברשימה. הקטע השמיימי הזה, המגיע לכמעט תשע דקות, פותח את אלבום המופת של הלהקה, The Sophtware Slump, משנת 2000.
כמו בהרבה שירים של רדיוהד או ארקייד פייר, גם השיר הזה עוסק בניכור האנושי הנוצר כתוצאה מעליית הטכנולוגיה ועידן הדיגיטל, ובעשור בו התפוצצו הרשתות החברתיות לחיינו, אפשר להגיד שהוא חזה את העתיד.
13. The Flaming Lips- Do You Realize
מה לא נכתב ונאמר על אלבום המופת החד פעמי של הפליימינג ליפס Yoshimi Battles the Pink Robots? מביקורות משתפכות ועד מיוזיקל בברודווי, יושימי היה בכל מקום עם שירים מדהימים שרקחו מעשייה מטורפת על רובוטים ורודים שבאים להשתלט על העולם.
בתוך בליל השירים והעלילה בולט לו מעל כולם Do You Realize הנפלא שעם המשפט "האם אתה מבין שכל מי שאתה מכיר ימות יום אחד?" פשוט אי אפשר שלא להתאהב בו.
12. Sigur Rós- Hoppípolla
כל כך קשה לכתוב במילים על המוזיקה של סיגור רוס כי היא פשוט מעבר לעולם הגשמי. כמו הרבה משירי ההרכב האיסלנדי, גם Hoppípolla יכנס לכם מתחת לעור ולתוך הנשמה עד שהדמעות יתחילו לזלוג מעצמן.
בתרגום חצי חופשי המשמעות של Hoppípolla היא לקפץ בין השלוליות, ממש כמו שעשינו כשהיינו ילדים ובדיוק על כך השיר. על זכרונות, ילדות, נוסטלגיה והתבגרות. אם למילה קסם היה פסקול, כך בדיוק הוא היה נשמע.
11. Arcade Fire- Neighborhood #1 (Tunnels)
שיר הבכורה מאלבום הבכורה הכל כך אמיץ של ארקייד פייר הוא חוויה כמעט רוחנית. עם צלילים נוגים, עיבוד שמיימי וטקסט על ילדים המחפשים את עצמם בעולם פוסט אפוקליפטי, הייחוד של ארקייד פייר צועק מכל כיוון.
שלוש השניות הראשונות של השיר גרמו לי להתאהב נואשות בארקייד פייר ונתנו לי להבין שיש כאן להקה שהולכת להשאר איתנו עוד הרבה מאוד זמן.
10. Johnny Cash- Hurt
החכמה בקאבר היא להפוך אותו לשלך וזה בדיוק מה שעושה ג'וני קאש (עם עזרתו האדיבה של המפיק האגדי, ריק רובין) לשיר הזה של ניין אינצ' ניילז. למעשה השיר הזה כל כך מזוהה עם קאש עד שרבים לא יודעים בכלל שמדובר בקאבר.
גם הקליפ לשיר שצולם כשנה לפני מותו ומתאר את חייו וביתו של קאש, הפך ברבות השנים למצבת הזיכרון הכי יפה שיכול היה "האיש בשחור" לקבל.
9. Beck- Lost Cause
מה גרוע יותר מלתפוס את חברה שלך בוגדת בך? לתפוס אותה בוגדת בך אחרי 9 שנים יחד כאשר אתם כבר מאורסים, אבל זה בדיוק מה שקרה לבק.
עם לב שבור לרסיסים, נכנס בק לאולפן מחוזק בנייג'ל גודריך ("הרדיוהד השישי") ויצא עם Sea Change, יצירת מופת נוגעת ומרגשת בצורה בלתי רגילה שהפנינה היפה והכואבת ביותר שלה היא Lost Cause. "מותק את מקרה אבוד" שר בק לאישה ששברה את ליבו ויצר את אחד משירי הפרידה היפים בהיסטוריה.
טריוויה קצרה: רק שני אלבומים קיבלו בשנת 2002 ציון 5 כוכבים ממגזין ה'רולינג סטון' האמריקאי: Sea Change והאלבום ממנו לקוח השיר שבמקום ה- 16.
8. Yeah Yeah Yeah's- Maps
"הם לא אוהבים אותך כמו שאני אוהבת אותך" שרה קרן או בשיר המדהים הזה ורוצחת את הלב בדקירות סכין שחודרות לנשמה. ב- 2009 זכה Maps על ידי מגזין NME לתואר שיר האהבה האלטרנטיבי הכי יפה אי פעם ואני בטח לא מתכוון לערער על ההחלטה הזאת. 10 שירי אהבה אלטרנטיביים>>
7. Arctic Monkeys- I Bet That You Look Good on the Dancefloor
עם כל הכבוד להתפרצות הרוק המחודשת בניו יורק של תחילת שנות האלפיים, רק כשאלכס טרנר הרים את הגיטרה שלו המהפכה הושלמה.
נישאים על גלי תחיית רוק הגראז'ים בשילוב מסורות הבריטפופ והאינדי הבריטי, ארקטיק מאנקיז הפכו לאחד מהרכבי הרוק החשובים של העשור כשהחזירו את הצבע ללחיים של כל חובב גיטרות בממלכה הבריטית.
מעל כל השירים הבאמת מדהימים שלהם עומד בגאון הסינגל הלא פחות מגאוני הזה, מתוך אלבום הבכורה האדיר שלהם, שהזניק אותם למעמד של מחיי הרוק הבריטי החדשים. ותודה לדוראן דוראן.
6. Radiohead- Idioteque
בעיני השיר הזה הוא לפחות בטופ 3 של רדיוהד וזה לבד אומר המון. קטע פופ, אלטרנטיבי אינדוסטריאלי, אלקטרוני מדהים שמצליח למלא באנרגיות ואיכשהו להלחיץ בעת ובעונה אחת.
הטרנספורמציה המוזיקלית האדירה שעשו רדיוהד ב- Kid A לא הייתה מושלמת כל כך ללא הקטע העל זמני הזה שהיציג לעולם את רדיוהד החדשה.
5. MGMT- Time to Pretend
השיר הנפלא הזה הוא לא פחות מסאטירה מבריקה על אורח החיים המגלומני של כוכבי הרוק. הטקסט המושחז יחד עם ההפקה המושלמת של MGMT מספקים הצהרה תרבותית בועטת ואלגנטית על מצע סינתיסייזרים מקפיצים ואופוריים.
לא משנה באיזה מצב צבירה אתם נמצאים, אין מצב שהשיר הזה לא יעשה לכם נעים בגוף ויעיף אתכם הכי גבוה לשמיים.
4. Arcade Fire- Rebellion (Lies)
השיר המופלא הזה הזה מכיל בתוכו כל כך הרבה אינטרפטציות ופרשנויות. "אני מרגיש קצת כמו החלילן מהמלין כשאני שר אותו" סיפר ויין באטלר ששואף להעיר את הילדים ממסך השקרים והשתיקה שהתרבות המודרנית והסוציאליזציה אופפת אותם בו.
אבל המרד לא צריך לבוא רק מכיוונם של הילדים, אליהם באטלר מפנה חלק נרחב מהטקסטים שלו, אלא גם מאיתנו. אנחנו צריכים למרוד בתרבות הצריכה, בדברים שאנו לוקחים כמובן מאליו ובאורח החיים המנוון שנכפה עלינו. אנחנו חייבים להיות ביקורתיים ולהוציא את הראש לעיתים קרובות יותר מהתחת של עצמנו.
ברמה המוזיקלית, הרוק המוכר של ארקייד פייר משתלב בצורה גאונית עם עיבודי כלי המיתר הצועניים שמאפיינים את אלבומם הראשון והמושלם, Funeral.
הרגע בו נכנס הכינור לקראת הדקה הרביעית של השיר הוא מהרגעים המוזיקליים היפים ביותר של העשור. רגע מכונן בהם מתחברים כל כך הרבה רבדים מוזיקליים אל תוך שיא רגשי חסר תקדים. ללא ספק מדובר מהמנוני האינדי הגדולים בהיסטוריה.
3. Animal Collective- My Girls
השיר האדיר הזה הוא לא רק אחד משירי הפופ האלטרנטיביים הגדולים של העשור, הוא אחד משירי הפופ הגדולים אי פעם! בואו אנסח את זה מחדש, זה שיר פופ מושלם.
הפער בין הטקסטורות המוזיקליות האינסופיות שעוטפות את השיר הזה לבין המילים הכל כך ארציות שלו כמעט בלתי נתפס. בשיר מבקש "פנדה בר" (נח לנוקס) לוותר על כל הדברים החומריים שברשותו בעבור ארבע קירות לאישתו ולילדה שלו, ואם ארבע קירות זה כל מה שלנוקס צריך בשביל ליצור מוזיקה על זמנית אז אני מוכן לשלם לו את המשכנתא.
2. The National- Fake Empire
השיר הזה מושלם בכל כך הרבה רמות. הטקסט הרומנטי שמתכתב עם עולמות הפוליטיקה, הפוליריתמיקה שמשחקת עם הראש וכמובן קולו הבריטוני והחד פעמי של מאט ברנינגר ששורף את הנשמה בכל פעם מחדש.
"אנחנו חצי ערים באימפריה מזויפת" שר ברנינגר אל דור שלם של אנשים אפתטיים ומבולבלים ולאן שלא תסתכלו סביבכם תגלו שהוא צדק.
1. The Strokes- Hard to Explain
"אני אומר את הדברים הנכונים אבל פועל בדרך הלא נכונה" שר ג'וליאן קזבלנקס ובמשפט אחד מתמצת את אלבום המופת של הסטרוקס, Is This It, ואת רוח הנעורים של תחיית רוק הגראז'ים של שנות ה- 2000.
עם אנרגיה בלתי ניתנת לעצירה וטקסט צעיר על חוסר היומרה בלנסות ולהבין כל דבר, השיר הכי יפה מתוך היצירה הכי חשובה של של שנות האלפיים הוא הבחירה המתבקשת למקום הראשון. שיר שנועד לחיות לנצח.
איזה כיף זה מוזיקה נכון? ההתרגשות שהיא מצליחה לעורר בנו, הנוסטלגיה, הרגש, האסקפיזם, אבל מצד שני זה כל כך מבאס ליפול ברדיו או ב"שאפל" בספוטיפיי על חרא של שיר?! והאמת, ממש לא חסרים כאלה.
סוציולוג המוזיקה, סיימון פרית', כתב במאמרו "מה זאת מוזיקה רעה", שמוזיקה רעה היא לא מוזיקה שנשמעת "לא טוב", או לא מופקת היטב, אלא זו מוזיקה שהמבקרים, מעצבי דעה ואנחנו המאזינים בעצמנו החלטנו שהיא רעה.
אז מכיוון שאין טוב בלי הרע, בואו נרים לשירים הזוועתיים שעיצבו את חיינו וגרמו לנו להעריך עוד יותר את המושג הזה "מוזיקה טובה". קבלו את 100 השירים הגרועים בהיסטוריה!
מכירים את המשפט It was fun while it lasted? אז ככה בערך עם השיר הזה. כשאתה בן 12 ובטוח שהמילים "אתה יכול לנגוע, אתה יכול לשחק" הן חתרניות להחריד, Barbie Girl עלול עוד לעניין אותך אבל ברגע שחגגת בר מצווה זה נגמר.
כמו הרבה One Hit Wonders, גם השיר הזה היה במקום הנכון ובזמן הנכון. עם הוק יורודאנס ממכר ומילים על הבובה הכי מפורסמת בהיסטוריה הוא הפך בקלות ללהיט ענק אבל אחרי שהצחוקים נגמרו מגלים שבשיר הזה אין ממש מוזיקה או ערך.
99. The Beatles- Ob-La-Di, Ob-La-Da
והנה ההוכחה שגם להקות ענקיות מסוגלות להוציא שירים גרועים. פול מקרטני כתב את השיר הזה כסוג של ניסיון ליצור רגאיי שהיה אז פופולרי בבריטניה רק שעד היום לא ברור מה הקשר בין רגאיי לבין התוצאה הסופית. וחוץ מזה אם ג'ון לנון שנא את השיר הזה אז מי אני שאתווכח?
98. Rick Astley- Never Gonna Give You Up
אני מת על שנות השמונים. מטאל, אינדי, ניו וייב, אלטרנטיב, פופ מעולה? מה שאתם לא רוצים היה בעשור הצבעוני והקסום הזה, רק חבל ששירים כאלה מוציאים לו שם כל כך רע.
נכתב על ידי מחוללי הלהיטים של התקופה, סקוט, אייטקן ווטרמן, השיר הזה נשמע גנרי להחריד ומביך עוד כשיצא כאשר הוא אפילו נכשל בלהזדקן בחינניות. אתה הסיבה שאנשים שונאים את האייטיז!
97. Right Said Fred- I'm Too Sexy
השיר הזה הוא הרבה דברים: מוזר, גרוע, מבדר אבל סקסי הוא ממש לא. אז נכון הוא יורד על גברים נרקיסיסטים בחדרי כושר והוא לא יותר מבדיחה פנימית שאיבדה פרופורציות ובכל זאת קשה שלא להתכווץ במבוכה בכל פעם שהוא מתחיל להתנגן.
96. Beach Boys- Kokomo
זה מה שקורה כשבראיין וילסון לא כותב שיר של הביץ' בויז. "קוקומו" הוא כל מה שאנשים חושבים על הביץ' בויז מבלי להכיר את הביץ' בויז. סך כל הקלישאות הכי ריקות שעולות כששומעים את השם של הלהקה הבאמת מופלאה הזאת.
השיר המביך הזה נכלל בפסקול לסקט "קוקטייל" ואין ספק שהוא מבייש את נעוריה של ההרכב החלוצי מקליפורניה. למרות שהיה להיט גדול בסוף שנות השמונים אין ספק שמדובר ברגע מביך במיוחד בתולדות הלהקה. 50 שנה ל- Pet Sounds>>
95. Lou Reed and Metallica- The View
Lulu, האלבום המשותף של לו ריד ומטאליקה היה מהמסקרנים ביותר בתחילת העשור הקודם אבל התוצאה אויש התוצאה.
כמעט מיד כשיצא נקטל Lulu על ידי המבקרים והמעריצים כאחד כאשר עד עכשיו הוא נחשב לאחד האלבומים המושמצים והרעים ביותר שיצאו בתולדות הרוק. זה לא באמת משנה איזה שיר תבחרו מתוכו כולם די גרועים אבל The View, הסינגל הראשון והיחיד מתוכו מסכם את ההרפתקה בצורה די טובה, או רעה, תלוי איך מסתכלים על זה.
94. (Meat Loaf- I'd Do Anything for Love (But I Won't Do That
פומפוזיות ורוק תמיד הלכו ביחד, בטח ובטח בתקופת הרוק המתקדם וזה לגמרי מובן ובסדר, אבל מסתבר שיש דבר כזה אובר בומבסטיות. בלדת הרוק של מיטלוף מ- 1993 היא 12 דקות של קרינג'יות סוכרתית נטולת אותנטיות ומלאת פאתוס ברמת הגיחוך.
למעשה הדבר היחיד שמוגזם יותר מהשיר הזה זה הקליפ שלו שבוים על ידי לא אחר מאשר מייקל ביי אשר מתאר סיפור מודרני של היפה והחיה על רקע מרדפי מכוניות, מסוקים ועוד שלל זיקוקים.
93. Tony Orlando and Dawn- Tie a Yellow Ribbon Round the Ole Oak Tree
תופתעו אולי לשמוע שהשיר הזה מדבר על אסיר שהשתחרר מהכלא ואומר לאהובתו שאם היא עדיין רוצה אותו אז שתקשור סרט צהוב סביב עץ האלון. על פניו רומנטי והכל אבל הביצוע כל כך מתקתק ונטול קסם עד שבא להקיא. אחרי שתאזינו לשיר הזה תתחננו להיכנס לכלא ולא לשמוע אותו לעולם.
92. Jennifer Lopez- Jenny From the Block
"אל תתבלבלו מהתכשיטים שיש לי, אני עדיין ג'ני מהבלוק" מנסה לשכנע אותנו גברת לופז בקליפ לשיר הזה בעודה מתנשנשת עם בן אפלק על יאכטה. רמת אמינות? דיווח חדשותי ב"ישראל היום".
אני חייב להודות שג'ניפר לופז היא מהזמרות היותר שנואות עלי והיותר אוברייטד. באמת שיש לה כל כך הרבה שירים גרועים (אני מדבר אליך Love Don't Cost a Thing) אבל הדובדבן שבקצפת פגת התוקף הזאת הוא ללא ספק Jenny From the Block, הסינגל הראשון מאלבומה השלישי בו מנסה לופז לדחוף לנו בכוח לגרון את השקר שהיא אישה רגילה למרות ההצלחה. לא יותר מנפיחה נפוחה מחשיבות עצמית.
91. Puff Daddy- Come With Me
מי חשב שזה יהיה רעיון טוב לשלב בין Kashmir של לד זפלין לראפ של פאף דדי או פי דידי או איך שלא קוראים לו. מה שמפתיע זה שג'ימי פאקינג פייג' בכבודו ובעצמו משתתף בזוועה הזאת. יש קלאסיקות שפשוט לא צריך לגעת בהן נקודה.
90. Twisted Sister- I Wanna Rock
עם עליית הפופ החדש בשנות השמונים, הרוק האמריקאי מצא את עצמו במשבר ובגדול פנה לשני כיוונים. מצד אחד היו אלה להקות המטאל שעטו על עצמן שחורים והקצינו את הסאונד לכדי נגינה מהירה ואגרסיבית. בגל הזה בלטו להקות כמו מטאליקה, פנתרה, איירון מיידן וכו'.
מן הצד השני עמדו להקות שאימצו גם כן סאונד הרבה יותר "טכני", מהיר ורועש אך בניגוד למטאליסטים הם אימצו גם את הסממנים החיצוניים של אמני הפופ החדש והתלבשו בבגדים נוצצים, התהדרו בשיער נפוח וכו'.
גל הלהקות הללו נקרא Hair Metal (מטאל שיער) או גלאם מטאל והוא כלל מגוון עצמים לא מזוהים שניגנו מטאל עם לוק של דוראן דוראן. אחת הלהקות המפורסמות בז'אנר המושמץ (אף שהיה סופר פופולארי בארה"ב) היא Twisted Sister בהובלת הסולן האקסצנטרי, די שניידר.
ההרכב המיותר הזה אחראי על לא מעט שירים גרועים אבל הגדול שביניהם הוא להיטם מ- 1984 I Wanna Rock שנשמע (ובמידה רבה הוא באמת כזה) כמו פרודיה לא ממש מוצלחת על הז'אנר.
89. Poison- Every Rose Has Its Thorn
ללא ספק אחת הבלדות הכי צ'יזיות שיש. את השיר כתב ברט מייקלס (בדוק שם של מתאבק ב- WWF) על יחסיו המתפרקים עם חברתו דאז, טרייסי לואיס.
למרות שינוי הכיוון המרענן שהנמיך את הדיסטורשן של הלהקה למינימום, השיר לא באמת מצליח לנגוע ונשמע בעיקר כמו ניסיון לא אותנטי לייצר להיט. למרות שהצליח עדיין מדובר בשיר מעורר גיחוך ופלצות בעת ובעונה אחת גם אחרי כל השנים האלה.
88. Bon Jovi- Livin' on a Prayer
אם יש משהו שבון ג'ובי מעולם לא חסכו בו בשירים שלהם זה פאתוס. זרקו אבן על כל שיר בדיסקוגרפיה שלהם ואני מבטיח לכם שתמצאו בו צעקות, יללות, סולאי גיטרה, הפקה מנופחת, ים מצ'ואיזם ועוד.
השילוב הזה הופך את בון ג'ובי לקרקע פוריה לשירים גרועים ואכן כאלה לא חסרים ברפרטואר שלה אבל Livin' on a Prayer הוא הסטנדרט ממנו הכל התחיל. כל כך הרבה פומפוזיות יש בשיר הזה עד שכשמאזינים לו קשה שלא לנוע בחוסר נעימות.
גם הקליפ מציג את כל מה שרע בלהקה, בעיקר חשיבות עצמית חסרת גבולות. הרגע בו ג'ון בון ג'ובי מעופף מעל קהל שהגיע לראות אותו בהופעה כאילו הוא מינימום מתנת האל לאנושות הוא מהאגו טריפים הגדולים בהיסטוריה של המוזיקה.
87. Steve Miller Band- Abracadabra
יש שירים שאפשר לנתח למה הם גרועים, יש שירים שנשמעו בסדר לזמנם אבל לא הזדקנו יפה ויש שירים שהם פשוט גרועים – אברקדברה הוא דוגמה נהדרת מהזן האחרון. שיר שהזוועה שלו חוצה את גבולות הזמן-מרחב.
השיר הצליח הרבה בזכות הקליפ שהופק לו ונטחן רבות ב- MTV שעשה אז את צעדיו הראשונים. הוא הציג לעולם איך אמורים להראות קליפים בערוץ החדש, רק שכמו השיר גם הקליפ לא הזדקן יפה וזה עוד (בלשון המעטה) מה שרק מוסיף לגיחוך שלו.
86. Opus- Live is Life
הדבר הכי טוב שיצא מהשיר הזה של הלהקה האוסטרית הנשכחת הוא הסרטון של דייגו מראדונה מלהטט לצליליו בחימום לפני משחק של נאפולי, מעבר לזה מדובר בחתיכת טראש שקשה להאזין לה ולקחת אותה ברצינות.
85. Bryan Adams- The Only Thing That Looks Good on Me Is You
גם בראיין אדמס יכול בקלות היה להכניס לדירוג הזה לפחות עשרה שירים אבל אין ספק שהזוועה הזאת מ- 1996 היא בראש הרשימה.
כל הקריירה של אדמס מלאה בשירים קלישאתיים וצ'יזיים ו- The Only Thing That Looks Good on Me Is You, למרות שאינו בלדה, לא שונה מהם. הדבר היחיד שיפה בו אלה הדוגמניות בקליפ.
84. ?Band Aid- Do They Know it's Christmas
אני בטוח שהיוזמה הזאת של בוב גלדוף (שאף הגה בעקבותיה את הלייב אייד) הייתה רצופת כוונות טובות לסייע לעם האתיופי שסבל מבצורת חמורה בקיץ 1984 אבל התוצאה, אוי התוצאה.
אם כבר האמנים הכי גדולים בממלכה המאוחדת מוציאים שיר שמדיף ריח חזק של קולוניאליזם והתנשאות אירופוצנטרית קלאסית ("האם הם בכלל יודעים שחג המולד?!"), אז לפחות שיהיה טוב! אפילו בוב גלדוף בעצמו אמר עליו שזה "אחד משני השירים הגרועים בהיסטוריה" כשהשני הוא We Are the World, התשובה האמריקאית ל- ?Do They Know it's Christmas.
גם מידג' יור שכתב יחד עם גלדוף את השיר הודה כי "לשיר הזה אין כל קשר למוזיקה, הכל היה עבור הכסף". מי אני שאתווכח?
83. Baccara- Yes Sir, I Can Boogie
צמד הבנות הספרדיות היו הראשונות בהיסטוריה מארצן שהכניסו שיר למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי. אכן כבוד, אבל מפוקפק ביותר דווקא לעם הבריטי. להגנתם זוועת הדיסקו הזאת הייתה להיט די גדול בכל אירופה מבלי שום סיבה נשמעת לאוזן.
השיר קיבל חיים חדשים כשסרטון של נבחרת סקוטלנד החוגגת לצליליו את עלייתה לטורניר היורו אחרי ניצחון על סרביה בנובמבר 2020 התפרסם ברשת. בעקבות כך השיר צעד מחדש עד למקום ה- 57 במצעד הסינגלים הבריטי. איזה תקופה מוזרה לחיות בה.
82. Baltimora- Tarzan Boy
לרגע קטן בשנות השמונים היה ז'אנר בשם איטלו-דיסקו (Italo-disco) שזכה לפופולריות גדולה ברחבי אירופה. תכלס זה היה סינת'פופ לכל דבר אבל הוא יוצר על ידי אמנים איטלקים ומשם שמו.
אחד הלהיטים המוכרים של הז'אנר הוא Tarzan Boy של ההרכב האיטלקי 'באלטימורה' שחשב שזה יהיה מגניב או יפה לשיר כמו טרזן לצליל סינתיסייזרים ומכונות תופים. שלא יהיה ספק אני מת על האייטיז אבל זה צעד אחד רחוק מדי עבורי ועבור כל אחד עם אוזניים.
81. Madonna- American Life
למדונה יש מן הסתם הרבה זכויות במוזיקה, אבל לצידן גם לא מעט רגעים מביכים (מי אמרMadame X?).
American Life, סינגל הבכורה ושיר הנושא מתוך אלבומה התשיעי שיצא ב- 2003 הוא תצוגת תכלית של בינוניות מרגיזה. הסאונד של השיר נשמע זוועה אפילו לשנת 2003, הקול של מדונה מתכתי ומוזר ומעל הקול הטקסט העוסק בחומריות, הנצלנות והריקנות של תרבות הבידור פשוט לא נשמע אמין כשהוא יוצא מפיה של אחת הנשים העשירות ביותר בעולם.
80. Ed Sheeran – Shape of You
לא אכפת לי שהשיר הזה של אד שירן זכה בתואר שיר העשור של ישראל (איך?!), לא מעניין אותי שהוא "חמוד", "כיף" או "לא מזיק", חייבים להודות בעובדה הפשוטה והיא שמדובר בחרא של שיר!
הג'ינג'י הלבנבן מבריטניה מתנסה בדנאסהול והתוצאה היא בדיוק כמו שהיא נשמעת: מרגיזה, מעפנה וסחית למות! זה אולי שיר שהיה לו קטע באיזושהי שניה מדויקת בהיסטוריה אבל מהר מאוד הוא הפך לבלתי נסבל. העובדה שהוא אחד מעשרת הסינגלים המצליחים בהיסטוריה היא אות קלון על המין האנושי כולו.
79. Meghan Trainor– All About That Bass
סינגל הבכורה של מייגן טריינור מתיימר לדון בנושא רגיש כמו דימוי גוף בקלילות ובחן אבל התוצאה הסופית מלאכותית להחריד. כן, השיר עורר שיח בנושא אבל זה היה שיח נקודתי ללא כל קשר למהותה של המוזיקה עצמה, מה שגרם לשיר להתפייד באותה מהירות בה הגיח לעולם.
אה ומשפטים כמו "זה נכון, אני לא מידה 2, אבל אני יכולה לנענע את זה כמו שאני אמורה..." לא בדיוק מעצימים.
78. Carl Douglas- Kung Fu Fighting
11 מיליון עותקים. 11 מיליון אנשים רכשו את הסינגל הזה וסייעו להפוך אותו לאחד השירים הנמכרים בהיסטוריה. מי היה מאמין ששילוב של מקצב דיסקו, נגיעות יפניות וזמר מג'מייקה יכול להפוך לכזה להיט היסטרי?
כמובן שזה עדיין לא הופך אותו לשיר טוב, בדיחה אולי, אבל עדיין לא שיר טוב בשום צורה ואופן.
77. Men Without Hats- The Safety Dance
אז יש לשיר הזה מקצב סבבה והכל, אבל זה עדיין לא הופך אותו לשיר טוב. הקטע הזה נבחר על ידי קוראי מגזין הרולינג סטון לאחד מחמשת השירים הכי גרועים של האייטיז ואני מנחש שאם היה מצעד "השם הכי גרוע להרכב מוזיקלי אי פעם", גם בו הלהקה הייתה מככבת.
76. Toni Basil- Mickey
למרות שהזמרת והכוריאוגרפית, טוני בזיל, טוענת שאין בשיר הזה שום התייחסות לסקס בשום צורה, המילים: "תן לי את זה בכל דרך שאתה יכול, בכל דרך שאתה רוצה ואקבל את זה כמו גבר" עלולות לרמוז אחרת.
בכל מקרה, במקור השיר הזה נכתב עבור אישה מה שהביא את בזיל לכעוס מדוע זה בסדר לשיר את זה לאישה ולא לגבר למרות שכאמור התעקשה הזמרת שלא מדובר בסקס. מבולבלים? גם אנחנו.
בכלל לא משנה על מה שיר המעודדות המוזר הזה, שום דבר לא ישנה את העובדה שהוא פשוט רע ומרגיש כמו הזיה תיכונית שצמחה הרבה מעבר למה שהייתה אמורה.
75. (Eiffel 65- Blue (Da Ba Dee
נכון, להיט הדאנס האיטלקי הזה לגמרי מדבק, אבל אתם יודעים מה עוד מדבק? קורונה!
מיליוני אנשים שגדלו בשנות התשעים סובלים מפוסט טראומה של אובר אוטו-טיון בגלל השיר הזה. עם מילים טיפשיות להחריד וסאונד שלא החזיק מעמד הלהיט הזה נשמע היום מביך אפילו יותר מכשהוא יצא.
74. Gwen Stefani- Rich Girl
גוון סטפני, איב וטוביה החולב נכנסים לבר… לא זו לא התחלה של בדיחה, זה בדיוק מה שקורה בשיר ההזוי הזה מתוך אלבום הבכורה של סטפני.
השעטנז המוזר בין בחורה לבנה שרוצה להיות מיליונרית, ראפרית "קשוחה' ואחד הקטעים המפורסמים מ"כנר על הגג" כאילו נועד למתוח את העצבים עד קצה גבול היכולת ועושה זאת בהצלחה יתרה.
אגב, כשיצא השיר, סטפני כבר נהנתה מתמלוגים עבור 26 מיליון האלבומים שמכרה להקה האם שלה, No Doubt, כך שדי ברור שהיא יודעת בדיוק איך זה להיות נערה עשירה?
73. NSYNC- Pop*
סינגל הבכורה מאלבומם השלישי של החמישייה האמריקאית הוא בדיוק מסוג הדברים האלה שאתה עושה כשאתה צעיר ואז מתחרט עליהם כל החיים שלך. כמו שיר בר מצווה או תספורת גרועה בספר מחזור, ככה השיר הזה מרגיש היום, אסופה של צלילים מיושנים וריקים מלווים בטקסט מנותק והזוי.
"נמאס לי מכל האנשים שאומרים מה הקטע עם הפופ הזה ומתי הוא יעלם? אבל אתם צריכים להבין שזה לא טרנד". ללא ספק ג'סטין טימברלייק וחבריו עלו כאן על משהו, רק שמוזיקת פופ הייתה קיימת אז כבר לפחות 50 שנה.
72. Travie McCoy ft. Bruno Mars- Billionaire
לא מעט שירים בדירוג הזה עוסקים ברצון האנושי, אך גם הילדותי משהו, להיות עשירים. ומה נעשה כשנהיה עשירים? ובכן על פי טרבי מקוי וברונו מארס נופיע אצל אופרה או על השער של מגזין פורבס, נשחק כדורסל עם הנשיא ואפילו נחלק מרצדסים בחינם. ללא ספק פנטזיות של ילד בן 10.
גם המוזיקה עצמה לא ממש ממוטטת בלשון המעטה. עם אותם 4 אקורדים חרושים מכל שיר פופ בשלושים השנים האחרונות ושילוב מעייף בין פופ, היפ הופ ורגאיי (סוג של), השיר הזה נעלם אל תהומות הנשייה באותה מהירות בה הגיח לעולם.
71. Zager and Evans- The Year 2525
שנת 1969 ללא ספק הייתה השנה של החלל, העתיד והטכנולוגיה. הנחיתה על הירח, "אודיסאה בחלל", Space Oddity של דייויד בואי ועוד, הפכו את העתיד לנגיש אבל גם מפחיד משהו. לא פלא שהשיר הזה צעד 6 שבועות רצופים בראש מצעד הסינגלים האמריקאי.
אבל כמו הרבה שירים ברשימה, מה שנתפס כסבבה ב- 1969, נשמע היום סתם מעפן. הרצינות התהומית בה צמד האמריקאים שר על עתיד האנושות היא קצת, חייבים להודות, מביכה. גם כל כך הרבה מספרים יש בשיר הזה עד שהוא מרגיש כמו שיעור מתמטיקה ולא כמו שיר פופ וגם, למרות הנבואות האפוקליפטיות בו, אנחנו עדיין כאן.
70. Color Me Badd- I Wanna Sex U Up
מדהים כמה שיר עם המילה "סקס" בתוכו יכול להיות לא סקסי. לא ברור מה קורה בקטע הזה, הוא פופ? היפ הופ? פורנו רך? מה שבטוח הוא מביך.
אבל אם אתם חושבים שהשיר הזה לא מספיק גרוע כמו שהוא, תקשיבו לגרסה המלאה שלו מתוך פסקול הסרט New Jack City ותיהנו מהפתיח השונה שנפתח במילים: "רק תשכבי ותהני מהנסיעה".
69. Bruno Mars – The Lazy Song
עם הארבע וחצי אקורדים שמרכיבים את השיר הזה ומילים סטייל: "אני אצפה בטלוויזיה עם היד בתוך המכנסיים שלי", הרושם הוא שברונו מארס באמת היה עצלן כשהוא כתב את השיר הזה.
גם אם הוא עלול באיזושהי צורה להסב עונג מסוים, הרי שהעונג הזה יחלוף מהר מאוד ויתחלף בהקלה. מסוג השירים האלה שאתה שומע אותם פעם, פעמיים מהנהן וזורק אותם לפח לשארית החיים.
68. Lenny Kravitz- Fly Away
יאללה בואו נזרוק חרוזים לאוויר ונראה מה יצא מזה: Fly, High, Sky, לרגעים זה מרגיש כאילו קרן פלס כתבה את המילים ולא לני קרביץ.
גם מוזיקלית השיר הזה לא ברור, אקורדים קשוחים של דיסטורשן על רקע לופים מתוכנתים, משהו שם נשמע לא במקום. השיר הזה אמנם עזר להחזיר אל קרביץ לתודעה אבל לא בטוח שהתגעגענו. אה כן ומאדים הוא חלק משביל החלל כאילו…
67. Celine Dion- My Heart Will Go On
אם הייתם בני או בנות 13 כשהשיר הזה יצא כחלק מפסקול הסרט המצליח בצורה מפלצתית, 'טיטאניק', יש מצב שהוא הזיז לכם משהו בלב. אבל כמו הסרט גם השיר לא הזדקן בחינניות.
כיום הערך היחיד שעלול להיות לבלדה השמאלצית הזאת הוא נוסטלגיה אבל לא הרבה יותר מזה.
66. Guns N' Roses- My World
אין עוררין על כך ששני אלבומי Use Your Illusion הם יצירות מופת אבל Use Your Illusion II מעט טוב יותר, מה שהופך אותו בעיני לאחד מאלבומי הרוק הטובים בהיסטוריה. אבל מה הביא את אקסל רוז להוסיף לו בשנייה האחרונה את את הקטע האחרון שסוגר אותו לא נבין לעולם.
My World הוא סוג של קטע אינדוסטריאלי הזוי לא קשור לאלבום בשום צורה שמרגיש כמו כתם קטשופ על חולצה יפה. לימים יטען רוז שהוא הושפע ממוזיקת האינדוסטריאל של התקופה ואפילו שחבר שם לו פיטריות הזיה במשקה.
קשה להאמין ששיר כל כך מעצבן היה אחד הלהיטים הגדולים של האייטיז כשהגיע למקום הראשון ב- 25 מדינות שונות(!). באמת שקשה להאזין לכל השיר הזה ולהישאר ער, הוא כל כך משעמם, כל כך דביק וכל כך מעצבן שאין פלא ברולינג סטון בחר בו כשיר הגרוע של שנות השמונים.
64. Miley Cyrus- Party in the U.S.A
שניה וחצי לפני שנכנסה לשלב "מרד הנעורים" המעייף בקריירה שלה, הוכיחה לנו מיילי סיירוס בפעם המי יודע כמה עד כמה היא גנרית ומשעממת.
Party in the U.S.A הוא סך כל הרעות החולות של ה'טין פופ' האמריקאי והסתמי, חגיגה של ריקנות וכלום. את השיר ביצעה לראשונה הזמרת Jessie J שהחליטה שלא להקליט אותו מכיוון שהיה "כיפי מדי" אז סיירוס הייתה שם להרים את השאריות מהרצפה ולהראות לעולם עד כמה באמת גרוע השיר הזה.
63. Coldplay – Adventure Of A Lifetime
בערך מהאלבום השלישי שלהם קולדפליי הפכו למפלצת אצטדיונים עם הרבה מאוד "פירוטכניקה" ומעט מדי נשמה. שיא תהליך האבולוציה ההפוך שעבר על קולפדליי הגיע לשיאו עם השיר המעצבן הזה להחריד הזה שנשמע כמו שיר ילדים לא אפוי.
עם ליין הגיטרה המגוחך בהיסטוריה ומילים מעפנות במיוחד, הדבר היחיד שמשתווה לזוועה הזאת הא קליפ ה- CGI שלה בה נראים חברי קולדפליי כקופים ולא, אין לי שום דבר טוב לכתוב על זה.
U2- The Sweetest Thing .62
הקו בין רומנטיקה לגיטימית לבחילה מאסיבית הוא תמיד דק אבל בשיר הזה בונו חוצה אותו בצורה חסרת אחריות כמעט ומספק שיר שיחד איתו צריכה להגיע אזהרת הקאה.
על פי הסיפור בונו כתב את השיר הזה כמתנה לאשתו לאחר שבילה את יום הולדתה בחדר החזרות. אבל בונו יקירי, עשית משהו נחמד לאישתך? סבבה, אבל למה כולנו צריכים לסבול מזה.
61. Justin Timberlake- Señorita
שלא יהיה ספק, הסינגל הרביעי מאלבום הבכורה של יוצא אן סינק מזוויע לכל אורכו ועם זאת מגיע לו להיכלל כאן רק בגלל ה- Call and Response המביך שבסופו.
אבל גם בלי הקטע הזה מדובר בעוד שיר קיטשי ומצ'ואיסטי של גבר יענו מסוקס על ביט ממוחזר של 'הנפטונס' שדומה מדי לקטע שלהם Run to the Sun. לשניה וחצי ג'סטין טימברלייק נתפס כמושיע של עולם הפופ, השיר הזה מוכיח שבפועל הוא היה רחוק משם שנות אור.
60. Avril Lavigne- Hello Kitty
שיר גרוע כזה באמת שלא שומעים כל יום. השיר הזה כל כך גרוע עד שקשה להאמין שהוא בכלל אמיתי.
בקטע ה- EDM, דאבספט ועוד משמש של כל מני ז'אנרים מהתקופה, שרה לאבין על "האובססיה שלה" (כהגדרתה) עם הדמות של הלו קיטי. אבל מה שיכול היה להיות בקונסטלציה מסוימת קטע פאן טהור, הפך לניכוס התרבות היפנית ולשיר שתצטרכו לצבוט את עצמכם בכדי להאמין שהוא אשכרה נכתב על ידי בני אנוש תבוניים.
"Hello Kitty You're So Pretty" אכן גאונות צרופה.
59. Aerosmith- Pink
לאיירוסמית' יש ערמות של שירים מעולים ואלבומים טובים, אבל השיר הזה מטיל צל כבר על כל הרפרטואר של ההרכב. עם רפרנסים ברורים (מדי) לסקס ועיבוד פשטני, Pink הוא כל מה שלא ציפית לשמוע מאיירוסמית'.
בזמנו הוא באמת היה להיט גדול מאיזושהי סיבה אבל היום הוא בלתי ניתן להאזנה וכאמור מחוויר לעומת השירים הבאמת טובים של הלהקה.
58. Mariah Carey – Loverboy
השיר הזה של מריה קארי על השוגר דאדי שלה, הוא ללא ספק מהנקודות היותר מביכות בקריירה שלה. מדהים איך זמרת עם כל כך הרבה פוטנציאל יכולה להיות אחראית על כל כך הרבה זבל לאורך השנים.
השיר הזה שיצא ב- 2001 זכה לביקורות צוננות שתהו מה קרה לקארי. גם שיתוף הפעולה עם Cameo בשיר מגיע לשיאים חדשים של טרלול כשלקראת סופו הוא מתחיל לזרוק מילים לא קשורות לאוויר כמו: "תותים, פטל, כל הדברים הטובים". יאללה בואו נזרוק מילים ונראה אם יצא מזה שיר.
57. Jason Derulo feat Nicki Minaj & Ty Dolla $ign- Swalla
"כל הבחורות שכאן, אם אתן מרגישות צמאות, בואו קחו לגימה כי אתן יודעות מה אני מגיש….". למי שחושב שג'ייסון דרולו מתכוון להזמין את הבחורה אשר חשקה נפשו בכוס לימונדה רק אעדכן שהמילה Swalla הא סלנג ל- Swollow וכן, עכשיו אתם חופשיים להקיא.
תקשיבו, אני רחוק מלהיות עדין נפש אבל באמת שנשגב מבינתי איך שיר כל כך שובניסטי, סקסיסטי ודוחה יכול להפוך ללהיט אבל מילא, ההיפ הופ מלא בשירים מהסוג הזה. אין בשיר הזה ולו שמץ של עניין, חדשנות, משהו שאתה יכול להגיד לעצמך OK, זה לא בוב דילן אבל סבבה. פשוט כלום ושום דבר.
56. Paul McCartney & Stevie Wonder- Ebony and Ivory
מדהים איך שתי אגדות מוזיקה בדמותם של פול מקרטני וסטיבי וונדר הצליחו במו ידיהם לנפק שיר כל כך מביך.
לבנים ושחורים יכולים לחיות יחד בהרמוניה ממש כמו קלידי הפסנתר, וואו מי חשב על האנלוגיה המטורפת הזאת שאף מלווה במילים כמו: "בכל אחד יש גם רע וגם טוב" שכאילו נכתבו על ידי ילדים בכיתה ג' בשיעור חיבור. ב- 2006 בחרו מאזיני BBC את השיר הזה כדואט הגרוע בהיסטוריה ולא תשמעו אותי מתווכח עם התוצאה יותר מדי.
אבל אם אתם באמת רוצים לקבל את החוויה השלמה של היופי הנשגב הזה, תציצו בקליפ שמצליח להתעלות ברמת המבוכה אפילו על השיר עצמו. הקטע שהשניים יושבים על קלידי הפסנתר הוא פרייסלס!
55. (Beyonce- Single Ladies (Put a Ring on It
הסינגל הכי אוברייטד של הזמרת הכי אוברייטד בהיסטוריה! "אם אתה אוהב על זה, שם על זה טבעת", לא מלחיץ בכלל.
אני מודה שאני משוחד כי מכל הזמרים והאמנים בהיסטוריה האנושית מעולם לא הצלחתי להבין את סוד הקסם של קווין בי. כנראה שאני הבעיה, אבל בחיאת בשיר הזה שזכה לביקורות משתפכות אין שום דבר חדש או מעניין. ביט פלקטי, סאונד בנאלי וטקסט שלא יבייש את יוסי גיספן.
54. Lionel Richie- Hello
לליינול ריצ'י מגיע פרס מפעל חיים על שירים גרועים ובכל זאת אפשר להכניס לרשימה רק אחד אז טבעי ללכת על הלהיט הגדול, המעצבן והנדוש שלו, Hello. כמה צ'יזי שיר יכול להיות? כמה בנאלי, משעמם, פשטני, מעייף ומרדים? מסתבר שהרבה.
53. Miami Sound Machine & Gloria Estefan- Dr. Beat
השיר הזה כל כך גרוע שלא הייתי מענה איתו שבויים של דאע"ש. הוא כל כך גרוע שחירש ידמם בגללו מהאוזניים. הסאונד המחריד של השיר הזה היה לא אקטואלי כבר ב- 1984, השנה בו יצא.
"אני לא יכולה לשלוט ברגליים שלי כשאני שומעת את הקצב, דוקטור יש לך משהו לתת לי?" שרה גלוריה אסטפן בצורה מעוררת חשד שמישהו הצמיד לה אקדח לרקה והכריח אותה לשיר את הזבל הזה.
52. Olivia Newton-John- Physical
למרות שהוא תמיד מוזכר כאחד הפנינים הבלתי מזיקים של האייטיז והטקסט המיני שלו נחשב אמיץ לזמנו, שום דבר לא ישכנע אותי שמדובר בשיר טוב. רוצים סקסי? תאזינו למדונה או משהו כזה.
טינה טרנר עשתה בחכמה שלא לכלכה את הקריירה שלה עם השיר הבזוי הזה ודחתה אותו. אם יש פרודיה על האייטיז זה השיר הזה.
51. O-Town- Liquid Dreams
או טאון היו התוצר הראשון של תכנית הריאליטי, Making the Band, שמטרתה הייתה ובכן, ליצור להקה, רצוי כזאת שמורכבת מ- 5 בנים שנראים טוב ויודעים לזוז בהתאם לרוח תקופה.
סינגל הבכורה של הלהקה הנשכחת עסק בחלומות רטובים (דוחה) תוך שהוא מרפרף בצורה גסה לאייקונים נשיים כמו ג'נט ג'קסון, ג'ניפר לופז, דסטניז צ'יילד ועוד.
ההפקה הדלוחה שנשמעת כמו מתנ"ס בלוד והקולות הנוראיים של הזמרים (סייריסלי, הם עברו מיליארד אודישנים ואף לא שמע שהם שרים חרא?!) הופכים את הקטע הזה לאחד השירים המביכים בהיסטוריה של להקות הבנים ובכלל.
50. Snow- Informer
שנתיים אחרי ההצלחה של ונילה אייס עם Ice Ice Baby, עוד בחור לבנבן ניסה לשכנע אותנו שהוא יודע לעשות ראפ ולא סתם ראפ, אלא ראפ-רגאיי ג'מייקני.
הפעם היה זה דארין אובראיין או "סנואו" עם השיר Informer, העוסק במעצרו שלו משנת 1989 בעת שהואשם בניסיון לביצוע רצח. אכן מרשים.
אם יש הגדרה לחוסר אותנטיות במוזיקה זה בדיוק הקטע הזה בו בחור לבן מקנדה "מרפרפ" במבטא קאריבי. אפשר לקרוא לזה גלובליזציה ואפשר פשוט לקרוא לזה זוועה.
49. Terry Jacks- Seasons in the Sun
הגרסה האנגלית לשיר של ז'אק ברל היא מהרגעים היותר דביקים והנוראיים בהיסטוריה של המוזיקה.
למרות שהמילים מתארות אדם גוסס שנפרד מאוהביו וחבריו, הדבר האחרון שהן מצליחות לעשות זה לרגש. חלק מיופי של יצירה אמימית זה הפענוח שלה והעובדה שהמאזינים לא מקבלים את כל המשמעויות על מגש של כסף וכאן זה לגמרי לא המקרה.
למזלם הביץ' בויז ויתרו על הסכרת הזאת שעם השנים הפכה לבדיחה ודי בצדק. וכל זה מבלי ששמעתם עדיין את הגרסה הגרמנית של השיר (נשבע לכם שיש כזאת).
48. Sir Mix-a-Lot- Baby Got Back
אנתוני ריי, הידוע בכינויו Sir Mix-a-Lot, צפה לתומו בסופרבול כשלפתע ראה פרסומת לבירה עם בחורה רזה מדי לטעמו. זו הנקודה המדויקת בהיסטוריה בה נוצרה יצירת המופת האלמותית הזאת שהיא כולה שיר הלל של גבר לנשים עם ישבן גדול.
מאז שיצא השיר לקח חלק במגוון רחב של קומדיות בין היתר: "המלאכיות של צ'ארלי", "ג'קאס" ועוד יצירות מופת מודרניות. אבל הוא זכה לעדנה מחודשת כאשר שותף בפרק של "חברים" כשיר היחיד שגורם לאמה, הבת של רוס ורייצ'ל, להירגע. לצערי כמו השיר עצמו, גם הבדיחה הזאת לא הייתה מצחיקה.
47.The Chainsmokers- Selfie
רגע לפני שהפכו לאחד הצמדים הכי מבוקשים על הכדור, הקליטו ב- 2014 צמד המפיקים The Chainsmokersאת שיר הנושא לסיטקום האמריקאי "סלפי". כצפוי הסדרה לא החזיקה מעמד יותר מעונה אחת אבל שיר הנושא שלה כאן בכדי לענות אותנו לנצח.
הצמד סיפר כי הם התכוונו ליצור להיט ויראלי סטייל Harlem Shake, רק שבמקום זה יצא להם שלשול ואפילו לא מוצלח במיוחד. כמו דור הסלפי, גם השיר הזה מבולבול, מפוזר ולא יודע מתי להפסיק.
46. Justin Bieber- Baby
בגיל 15 בלבד שיחרר הביברון הקטון את הזוועה הזאת שנשמעת כמו שיר בר מצווה לילד שעוד לא התחלף לו הקול ונתן את האות ל"ביברמאניה".
למרות שלאורך השנים הוא יתאמץ לעשות קולות של אמן "רציני" ומיוסר, ג'סטין ביבר תמיד יזכר כילד המעצבן עם תספורת הקסדה שאחראי לאחד השירים הכי מעצבנים שאי פעם נוצרו.
45. Nickelback- Rockstar
הרפרטואר של ניקלבק יכול היה בכיף לפרנס אינספור דירוגים של שירים גרועים, אבל אם הייתי צריך לבחור את השיר הגרוע ביותר שלהם אז מבחינתי ללא ספק מדובר ב- Rockstar.
מעולם להקת רוק לא הוציאה שיר כל כך משעמם, כל כך מעצבן וכל כך אנטי רוק שזה מכאיב. אין ספק שהשיר הזה מצדיק את הכינוי של ניקלבק כ"אחת הלהקות הגרועות בהיסטוריה".
44. True Steppers and Dane Bowers ft. Victoria Beckham- Out Of Your Mind
למעט הבלחות פה ושם אף אחת מיוצאי הספייס גירלז לא הצליחה לתחזק קריירת סולו מצליחה לאורך זמן וכולנו מברכים על כך כמובן. אבל הניסיון הפתטי ביותר היה ללא ספק של ויקטוריה בקהאם שהצטרפה לצמד המפיקים True Steppers ולזמרת וה- DJ, דיין באוארס, בכדי ליצור את אחד השירים הכי גרועים של העשור הראשון של המאה ה- 21.
השיר הזה כל כך מוזר ולא קוהרנטי עד שהוא ממש נשמע כמו משהו לא אפוי שנזרק על רצפת חדר העריכה ויצא רק בגלל השם של ויקטוריה בקהאם. אגב ויקטוריה, גם ככה הקול שלה כל כך מעוות שם עד שקשה בכלל לזהות אותה. פשוט מחריד.
43. Will Smith- Wild Wild West
כישרון המשחק של ויל סמית' משתווה רק לכישרון שלו לשחרר זבל של מוזיקה. מ- Will 2K ועד Miami, וויל סמית' הוא עולם שלם של שירים ממוסחרים, חסרי נשמה וגנריים להחריד.
השיא הגיע ב- 1999 כשסמית' שחרר את שיר הנושא לסרט באותו השם ובכיכובו, Wild Wild West. זה רק הגיוני שאחד הסרטים הכי גרועים בהיסטוריה יקבל את אחד השירים המזעזעים שידענו.
42.Afroman- Because I Got High
סורי סטלנים אבל אין בשיר הזה שום דבר מגניב או אפילו מצחיק הוא דבילי והביט שלו נשמע כמו משהו שהכנתי בבית בגיל 13 על מכונת תופים ישנה.
ג'וסף אדגר פורמן, AKA "אפרומן", טען שהוא כתב את השיר תוך כמה דקות ויודעים מה? בדיוק ככה זה נשמע.
41. Phil Collins- Sussudio
פיל קולינס הוא כנראה האמן הכי מושמץ בהיסטוריה, אבל האמת היא שלא ממש בצדק. יש לו יותר כישרון בציפורן של הזרת מרוב האמנים המצליחים בעשרים השנים האחרונות ובכל זאת, לא תמיד הכישרון הזה נותב גם לשירים טובים כפי שמוכיח Sussudio.
הקטע הבאמת נוראי הזה יצא כסינגל הראשון מאלבומו No Jackets Required מ- 1985 וכבש את ראשי המצעדים, עובדה שלא מנעה ממנו להפוך לאחד השירים השנואים של העשור וברפרטואר של קולינס.
ולמי שתוהה לגבי המשמעות של המילה "סוסודיאו" אז ובכן אין לה משמעות, זו סתם מילה שקולינס המציא תוך כדי ג'ימג'ום מה שכנראה מוסיף עוד יותר לסתמיות של השיר המעצבן הזה.
40. Pitbull- I Know You Want Me
אני זוכר בבירור שבפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה הייתי בטוח שזה שיר של אלון דה לוקו ולא, זו ממש לא מחמאה בשום צורה. הייתי משוכנע שהשיר הזה הוא בדיחה או לכל היותר פרודיה על הסאונד של מיאמי אבל לא, הסתבר שזה שיר לגיטימי לגמרי של בחור שקורא לעצמו על שם ובכן, של כלב.
כל כך הרבה סגנונות יש בשיר הזה, דאנסהול, רגאטון, EDM והכל דחוס יחד אל תוך עיסה מביכה ושובניסטית במיוחד של זמר עם קול של מלגזה.
39. Westlife- Uptown Girl
יודעים מה גרוע יותר משיר גרוע? קאבר גרוע לשיר גרוע! Uptown Girl היה שיר נוראי בפני עצמו כשבילי ג'ואל שחרר אותו בספטמבר 1983 אז למה 18 שנים לאחר מכן להקת הבנים הבריטית החליטה להעלות אותו מהאוב זה לא ממש מובן.
השיר שמתאר את ניסיונות החיזור של נער ממעמד הנמוך אחר נערה ממעמד גבוה (אכן נושא לא נדוש בכלל), הפך כצפוי ללהיט ענק כשיצא אך מהר מאוד נעלם מדפי ההיסטוריה. אחד השירים שבישרו על מותם של להקות הבנים וטוב שכך. עוד 10 קאברים גרועים במיוחד ומיותרים להחריד מחכים לכם כאן>>
38. Jason Derulo feat. Snoop Dogg- Wiggle
לא פחות משמונה כותבים (!!!) קיבלו קרדיט על יצירת המופת הזאת הכוללת בתוכה את המילה Wiggle לא פחות מ- 57 פעמים ובכל זאת מצליחה שלא להיות חיננית, סקסית או מצחיקה בשום צורה. מי היה מאמין ששיר על תחת גדול של חשפנית יכול להיות כל כך גרוע?
37. Bobby McFerrin- Don't Worry, Be Happy
הטינופת הזאת של בובי מקפרין מ- 1988 נכללה באינספור רשימות "השירים הגרועים אי פעם" ואף כבשה את הפסגה בחלק מהן והאמת? לגמרי בצדק.
מדהים איך שיר שאמור לגרום לך להרגיש טוב מצליח לגרום לך לרצות להטיל מום בעצמך או סתם לקפוץ מהגג.
36. Starship- We Built This City
עוד שיר שזוכה "לככב" בדירוגי השירים הגרועים ביותר אי פעם (אולי יותר מכל השירים כאן) הוא להיט הרוק המביך הזה של סטארשיפ מ- 1985. בין היתר הוא הוכתר כשיר הגרוע ביותר אי פעם על ידי המגזין "בלנדר", השיר הגרוע ביותר של האייטיז על ידי "הרולינג סטון" ועוד רשימות מפוקפקות כאלה ואחרות.
אז מה יש בשיר הזה שגורם לכזאת שנאה יוקדת כלפיו? וואו מאיפה להתחיל? הסאונד שהיה מיושן עוד בזמנו, הפאתוס המוגזם וכנראה העובדה שהשיר שאמור להיות "רוקנ'רולי" נשמע כמו חיקוי דהוי לז'אנר ומסריח מאופורטוניזם.
יודעים מה? אם אפילו חברת הלהקה, גרייס סליק, שהייתה שותפה בכתיבת השיר קראה לו "השיר הכי גרוע אי פעם" אז באמת מה יש להוסיף?
35. Hanson- MMMBop
ברגע שעוברים את הקטע של "יא איזה חמודים שלושת האחים הבלונדיניים האלה שמנגנים ביחד ונראים כמו בנות" ואשכרה מקשיבים ל- MMMBop מגלים שהוא פשוט מיותר.
כן הוא חמוד וזה שיר של ילדים והכל אבל בכיף אפשר לתת לשב"ס לענות איתו אסירים ביטחוניים ואני מבטיח לכם שהם יזמרו. אחרי 2-3 פעמים שהקשבתם לשיר הזה מיציתם אותו לשארית חייכם.
34. LMFAO- Sexy and I Know it
גרסת המילניום ל- I'm Too Sexy אבל מטונפת באותה מידה. בשיר לועג הצמד האמריקאי לכל מי שבטוח שהוא סקסי כשבעצם הוא לא, כלומר על עצמם, רק חבל שהבדיחה היא בסוף על חשבוננו.
33. DJ Snake ft. Selena Gomez, Ozuna and Cardi B- Taki Taki
רגטון, מומבטון ועוד ז'אנרים עם שמות מומצאים ממרכז אמריקה אפשר למצוא במטחנת הבשר הזאת.
מדהים ששמונה אנשים שחתומים ככותבים על הזוועה הזאת לא הצליחו למצוא לו מילים אמתיות והתפשרו על "טאקי טאקי" שהן למעשה לא אומרות כלום (ואני מניח שהם לא התכוונו למשחק). שיא הכלום ושום דבר.
32. Vanilla Ice- Ninja Rap
זה לא ש- Ice Ice Baby היה יצירת מופת אבל השיר הזה באמת בליגה משל עצמו. ונילה אייס כתב את השיר הזה עבור הסרט צבי הנינג'ה 2 ואפילו הופיע בו אבל איכשהו כשמסביבו אנשים בתחפושות של צבים ועכברוש דווקא הוא הצליח להתבלט לרעה.
31. Boney M- Brown Girl in the Ring
קדחת הדיסקו של שנות השבעים סיפקה לעולם הרבה גיבורים פורצי דרך אך גם לא מעט רגעים מביכים כמו למשל השיר הזה של הפרויקט הגרמני של המפיק פרנק פריאן.
מי לעזאזל חשב שזה רעיון טוב לקחת שיר ילדים ולהפוך אותו לעיסה מוזיקלית חסרת חן והזויה לחלוטין? זה בקלות אחד הקטעים הכי גרועים שאי פעם נוצרו.
30. Lou Bega- Mambo #5
מכל הקטעים בהיסטוריה האנושית בחר הזמר הגרמני, לו בגה, להעלת מהאוב קטע אינסטרומנטלי קובני משנת 1949 ומי היה מאמין שזה יעבוד לו. Mambo #5 הפך ללהיט קיץ ענק בשנת 1999, מה שלא מכפה על העובדה שמדובר בשיר פשוט גרוע.
עד היום אני לא בטוח אם המאזינים צחקו עם לו בגה או עליו. בכל מקרה לאחר הצלחת השיר הוגשה נגד בגה ומפיקיו תביעה שהדיון בה לקח לא פחות משמונה שנים. 10 קאברים שלא ידעתם שהם קאברים>>
29. Psy- Gangnam Style
לכל בדיחה, לא משנה כמה טובה היא תהיה, יש אורך חיים עד שבסופו של דבר היא פשוט מפסיקה להצחיק. בדיוק ככה גם עם גנגהאם סטייל.
למרות שאי אפשר להתכחש לביט הממכר שלו, אני בספק רב אם ללא הקליפ המושקע, הפרסונה של סיי ומעל הכל הריקוד שהפך להיסטריה, השיר הזה היה מצליח.
בכל מקרה סיי הוא שיאו של תהליך כיבוש ז'אנר ה- K-Pop הקוריאני את השוק הגלובלי והאמריקאי בפרט שממנו אנחנו סובלים עד היום (מי אמר BTS ולא קיבל?).
28. (Khia- My Neck, My Back (Lick It
ללא ספק השיר הכי… איך נקרא לזה? מפורט ברשימה הזאת. בחוגים מסוימים מביטים על השיר הזה כפמיניזם מודרני ואמירה נשית אמיצה, אבל בלי לזלזל באף אחת אני לא בטוח שלזה התנועה הפמיניסטית התכוונה כששרפה חזיות בשנות השישים.
אפילו Khia, שטענה כי השיר הזה מאוד שונה משאר החומרים שלה, הייתה בהלם מהאימפקט שלו ואמרה: "כנראה שהעולם הוא מקום מוזר ומלוכלך". כנראה.
27. Ricky Martin- Maria
איך אפשר לשכוח את הזוועה הזאת של ריקי מרטין שהשחירה לנו את הניינטיז. לא פחות מ- 5 מיליון עותקים מכר הסינגל הזה תוך כדי שהוא פותח את השער לעוד עשרות להיטים לטיניים נוראיים שיכבשו את המצעדים ברחבי העולם במחצית השנייה של שנות התשעים ועל כך נשנא אותו לנצח.
26. Des'ree– Life
דזרה עוד עשתה קולות אל אמנית רצינית עם You Gotta Be הלא רע בכלל שלה אבל אז הגיע Life שמציג את אחד הטקסטים המביכים בהיסטוריה של המוזיקה.
"אני לא רוצה לראות רפאים, זה מראה שאני מפחדת ממנו, אני מעדיפה לאכול טוסט ולצפות בחדשות…" ואכן לאכול טוסט נשמע הרבה יותר נעים מלפגוש ברוח רפאים ואיכשהו עדיין השיר הזה לא נכנס לפנתיאון השירים המבריקים ביותר בהיסטוריה ומעניין למה?
גם האופטימיות ההזויה שלו עם הפזמון "חיים, או חיים, או חיים" לא מוסיפים לו יותר מדי נקודות. כתם על הניינטיז.
25. Los Del Rio- Macarena
לצד מותם הטראגי של האוגרים שלי, השיר הזה הוא טראומת ילדות קשה. טיולים שנתיים, מסיבות כיתה, לאן השיר הזה לא ליווה אותנו בילדות וצילק את נפשותינו העדינות.
גם כשהתבגרתי והתחלתי להסתכל על דברים ממקום של הכלה, נוסטלגיה או סתם פאן, מעולם לא הצלחתי להבין איך פיסת הצואה הזאת הפכה ללהיט, ובכל זאת עדיין מדובר באחד השירים הכי מצליחים בהיסטוריה אז מה אני מבין?
24. Robin Thicke (ft. T.I. & Pharrell Williams)– Blurred Lines
השיר הזה עשה הרבה רעש בשל היותו אחד השירים המזוגניים בהיסטוריה ואף נאסר להשמעה במקומות מסוימים- מה שבאופן פרדוקסלי הפך אותו ללהיט גדול (כלל ראשון בלימודי תרבות: אם רוצים שמשהו יעלם לא מחרימים אותו כי אז הוא הופך ל"דיבור") .
"בדיחה רעה" אמר על השיר הזה רובין ת'יק בעצמו אבל מילא הבדיחה הייתה מצחיקה. השיר המזעזע הזה כולל בתוכו שורות כמו: "את הזונה הכי חמה פה" ו"מה מתחרז עם חבקי אותי?" שהן סתם דוחות בכל קנה מידה.
אבל זה בסדר כי ת'יק קיבל בסוף את מה שמגיע לו כשבית המשפט קבע שעליו לשלם 7.3 מיליון דולר למשפחה של מרווין גיי על שימוש בשיר שלו, Got to Give It Up.
23. Baauer- Harlem Shake
כמו מחלה ממארת, גם הקטע הזה של הדי ג'יי והמפיק המוזיקלי האמריקאי, באואר, הצליח להדביק אוכלוסיות שלמות.
מה שהפך את השיר הזה, שנשמע כמו קטע מפסקול של סרט פורנו גרמני משנות ה- 80, ללהיט הייתה העובדה שהוא הפך להיות להיט יוטיוב בעזרת מיליוני האנשים ברחבי העולם שנעו לצליליו. המוזיקה לא הייתה האישיו אלא האתגר וכשהמוזיקה היא לא המרכז, אתה יודע שאתה בבעיה. קל אחד הקטעים הכי נוראיים שיצאו אי פעם.
22. Ludacris- Area Codes
כמה רומנטיקה ורוך יש בשיר הזה בעל הפזמון האלמותי: "יש לי זונות באזורי חיוג שונים".
אם אתם תוהים לעצמכם אז לודקריס מזכיר 43 אזורי חיוג בשיר ועליהם הוא יכול היה להוסיף יותר אבל רצה להישאר נאמן לאזורי החיוג האמיתיים בהם יש לו… ובכן נשים לשכב עמן. קסם.
21. Jet- Are You Gonna Be My Girl
השיר הזה, לא במתכוון, הוא פרודיה מושלמת על רוקנ'רול. הפאתוס, האגו, החשיבות העצמית, מה חשבו לעצמם חברי ההרכב כשהוציאו את השיר הכי לא מגניב שאמור להיות מגניב הזה. הוא נשמע כמו בדיחה.
אה כן ואיגי פופ התקשר, הוא רוצה את הריף שלו בחזרה!
20.Ja Rule feat Ashanti— Mesmerize
עם קול של מתקין פרגולות ממושב יכיני, איך ג'ה רול (או איך שלא כותבים את השם שלו בעברית) התגלגל לעולם המוזיקה וההיפ הופ זו תעלומה.
וגם, אם כבר אתה ראפר אז תדבוק בזה עד הסוף, למה אתה מנסה לשיר לעזאזל? זה ביי פאר השיר עם הכי הרבה זיופים ברשימה הזאת ותאמינו לי שזה חתיכת הישג.
19. Baha Men- Who Let the Dogs Out
הדבר הכי טוב שיצא מהשיר המעיק הזה הוא הסרט הדוקומנטרי עליו שנקרא בפשטות ?Who Let the Dogs Out וחוקר מי לעזאזל כתב אותו כמו גם את מלחמת התמלוגים סביבו.
אבל מעבר לכך כיצירה מוזיקלית (ונסחפתי כשכתבתי "יצירה") אין לקטע הזה שום ערך מלבד אולי באיצטדיוני ספורט שם הוא זכה להצלחה גדולה. חוץ מזה הוא בעיקר מגרה את בלוטות העצבים.
18. Tacabro- Tacata
יש מקום מיוחד בגיהנום לכל להיטי הקיץ ה"אקזוטיים" שתוקפים אותנו באזור יולי-אוגוסט אבל מעל כולם עומדת הזוועה הזאת שיצאה ב- 2012 ומאיזושהי סיבה לא נשמעת לאוזן הפכה ללהיט בינלאומי ענק.
על החתום ההרכב האיטלקי, Tacabro יחד עם הזמר הקובני, מרטינז רודריגז (נשבע לכם שזו לא דמות משובר שורות). מזל גדול שלא שמענו משניהם שוב.
17. ?Michael Bolton- Can I Touch You… There
יש סוכרזית, יש סוכר ויש מייקל בולטון. קצת שמאלץ' מדי פעם זה לגמרי מובן אבל הרפרטואר של מייקל בולטון דביק יותר מסיליקון לאריחים של האמבטיה.
השירים של בולטון מככבים בקביעות ברשימות שירים ואלבומים גרועים ולגמרי בצדק, אבל בעוד שכולם מצביעים על הלהיטים היותר מוכרים שלו, מתחת לפני השטח יש שירים גרועים עוד יותר כמו למשל הקטע המלחיץ הזה מ- 1995.
"האם אני יכול לגעת לך שם? לגעת לך בפנים? לגעת לך בלב כמו שאת נוגעת בשלי?" לא מייקל, תעשה לכולנו טובה ואל תיגע לאף אחת בשום מקום.
16. Insane Clown Posse – Miracles
גבירותי ורבותי, קלבו את שיר הראפ הגרוע בהיסטוריה. הפלואו, הסאונד, הכל נשמע כמו חלטורה הזויה מההתחלה ועד הסוף. עשרות פארודיות נעשו על השיר הזה ועל צמד הראפרים שחושבים שלצבוע את הפנים שלהם KISS סטייל זה עדיין מגניב.
אבל מעל הכל כנראה עומדות המילים המופרכות של השיר הזה שאמורות לגרום לנו "להעריך את מה שיש לחיים להציע לנו"."קשתות בענן מזויינות אחרי הגשם, יש מספיק ניסים בעולם הזה שיעיפו לך את המוח" הם שרים באחד מהרגעים המביכים בתולדות ההיפ הופ.
15. Jordy- It's Hard to Be a Baby
כל מי שנולד בניינטיז או בסוף אייטיז זוכר את הקטע הצרפתי ההזוי הזה ולו בשל העובדה הפשוטה שמי ששר אותו הוא ילד 4.5 בלבד.
כן, ג'ורדי היה סוג של ילד פלא עם הורים גרידיים במיוחד (שאף נטען נגדם כי הם מנצלים את בנם למטרות מסחריות) שראו בילד שלהם פוטנציאל מעבר לפרסומת לחיתולים בהן הוא כיכב והחליטו לנסות להפוך אותו לכוכב מוזיקה- מי האמין שזה אשכרה יצליח.
על רקע צלילי האוס אופייניים לתקופה, שר (סוג של) ג'ורדי על כמה זה קשה להיות תינוק והעולם יצא מגדרו.
לא משנה אם אתם מוצאים את הקטע המוזר הזה מתוק או נחמד הוא מסריח מאופורטוניזם ותאוות בצע והאמת שגם מוזיקלית הוא לא יותר מפרסומת אפקטיבית לאמצעי הגנה.
14. Rick Dees and his Cast of Idiots – Disco Duck
זה מה שקורה שכשבדיחה מאבדת פרופורציות. את קטע הדיסקו ההזוי הזה הגהה ה- DJ, ריק דיס שאף סיפר שלקח לו יום אחד לכתוב אותו ושלושה חודשים למצוא מישהו שיהיה מוכן לבצע אותו. מעניין למה.
כל המהות של הדיסקו היא פאן אבל ברגע שהקול של הכאילו דונלדק דאק נכנס זה בר יותר מדי עבור האוזן האנושית.
13. Nicki Minaj- Stupid Hoe
"את זונה טיפשה, את זונה טיפשה את זונה טיפשה, את זונה טיפשה את זונה טיפשה, את זונה טיפשה את זונה טיפשה, את זונה טיפשה"
אין מה להוסיף כשהמילים מדברות בעד עצמן.
12. The Cheeky Girls- The Cheeky Song
The Cheeky Girls הן גבריאלה ומוניקה אירימה, צמד תאומות זהות מרומניה שהשתתפו בתוכנית הריאליטי הבריטית Popstars: The Rivals ויצאו ממנו עם להיט ענק בשם (Cheeky Song (Touch My Bum.
בשיר מבקשות התאומות העדינות מהגברים שלא להיות ביישנים ולגעת להן בישבן, מה שכנראה עזר להם למכור למעלה ממיליון עותקים מהצואה המוזיקלית הזאת.
אפשר לפחות להתנחם בעובדה שבסקר שנערך על ידי ערוץ 4 הבריטי בשנת 2004, השיר הזה נבחר כשיר הפופ הגרוע בהיסטוריה.
11. Las Ketchup- The Ketchup Song
השיר עם הריקוד הכי מעצבן מאז מקרנה הגיע בשנת 2002 למקום הראשון ב- 27 מדינות ומכר למעלה מ- 7 מיליון עותקים, עובדה שהפכה אותו לאחד הסינגלים הנמכרים ביותר בהיסטוריה(!!!). מרשים מאוד ביחס לשיר שלשם המקורי שלו (Aserejé) אין כל משמעות.
אגב, יש לא מעט תיאוריות הטוענות שהשיר הוא בעצם שיר הלל לשטן (נשבע לכם) בגלל פזמון הג'יבריש שלו, אבל גם אם הוא לא שיר הלל לשטן הוא בהחלט שייך לגיהנום.
10. Gunther- Ding Dong Song
קבלו את השיר הסוטה בהיסטוריה. למרות שיצא כחצי פרודיה על להיטי הסינת'פופ הגרמניים של האייטיז, קטע הדאנס ההזוי הזה של הזמר השוודי, גנת'ר, הגיע למקום הראשון במולדתו והפך ללהיט בכל רחבי אירופה בינואר 2004 ככה שאפשר להתייחס אליו כאל שיר אמיתי לכל דבר, נדמה לי לפחות.
בכל מקרה הקטע המטריד הזה בו גנת'ר מבקש מבנות המין השני לגעת לו ב"טרלהלה" הפך לתופעת יוטיוב כשאלפי אנשים ברחבי העולם עשו ליפ סינק לצליליו והפכו אותו לעוד יותר מגוחך ממה שהוא באמת (וזה בהחלט הישג מרשים).
9. Rebecca Black- Friday
זה מה שקורה כשכסף פוגש חוסר מודעות. רבקה בלאק הייתה ילדה שאהבה לרקוד ולשיר ואפילו הופיעה בקליפ לשיר Baby של ג'סטין ביבר. מפה לשם ההורים שלה חשבו שזה יהיה רעיון טוב להפוך אותה לזמרת אז הם שילמו 4000 ש"ח לחברת התקליטים ARK Music Factory שיפיקו עבורה שיר וקליפ.
התוצאה הייתה Friday, אחד השירים הנלעגים בתולדות המוזיקה. השיר הפך להיות כל כך ויראלי מהסיבות הלא נכונות (פשוט תצפו בקליפ שלו) עד שבלאק הפכה בזכותו לאושיה בפני עצמה בגיל 13 בלבד. השיר זכה בתואר "השיר הגרוע בהיסטוריה" באינספור דירוגים ולפעמים אין לי אלה להסכים.
8. The Village People- Sex Over the Phone
לא אכפת לי אם השיר הזה אמור היה לקדם סקס בטוח ועוד בתקופה בה מגפת האיידס השתוללה, כשאני מאזין לו אני פשוט מרגיש מחולל.
הוילג' פיפל תרמו רבות לעלייתה של התרבות הקווירית אבל השיר הזה מוגזם אפילו עבורם. קטע הזוי שלוקח את עצמו ברצינות תהומית וגולש בקלות למחוזות האבסורד.
ואיך אפשר בלי מילה על הקליפ? אוי הקליפ. אם הויליג' פיפל היו מצלמים פרודיה על הויליג' פיפל זה לא היה יוצא ככה.
7. Ohio Express- Yummy Yummy Yummy
יש מצב טוב שזה השיר הכי גרוע של הסיקסטיז וזה חתיכת הישג ללא ספק. הקטע הזה, שיצא ב- 1968, הוא מהשירים שהכי מזוהים עם גל להקות ה"באבל-גאם פופ" (Bubblegum Pop) שבאופן פרדוקסלי, היוו אלטרנטיבה לשירי המחאה והפוליטיקה של התקופה.
עכשיו זה לא שיש לי בעיה עם שירי פופ שכל תכליתם היא כיף, אבל כמו שם הז'אנר אליו הוא משתייך, השיר הזה דביק ברמות בלתי נסבלות. זה בדיוק מה שאנשים היו מדמיינים כשהם היו לוקחים LSD בסיקסטיז. שיר גרוע שלוקח את עצמו יותר מדי ברצינות.
6. Black Eyed Peas- My Hump
שיר הלל לגופן החטוב של בנות המין היפה או במילים אחרות זבל סקסיסטי, מעליב ומביך בכל קנה מידה. אבל רוצים לשמוע מה עצוב עוד יותר מהשיר הזה? העובדה שהוא זכה בפאקינג גראמי! אין ספק שלמין האנושי אין זכות קיום.
5. Paul Anka- (You're) Having My Baby
עזבו הכל, זה באמת אחד השירים הכי הזויים בהיסטוריה. גם השיר הזה כיכב ואף הגיע למקום הראשון באינספור דירוגים שסקרו את השירים הגרועים בהיסטוריה.
"את נושאת ברחמך את התינוק שלי, איזה דרך נפלאה להראות לי כמה את אוהבת אותי" WTF?! מה קרה ללקנות מתנה או סתם חיבוק? אלה המילים הכי קרינג'יות ומצ'ואיסטיות שנכתבו אי פעם. באמת שלכתוב שיר כל כך גרוע זה הישג.
4. Billy Ray Cyrus- Achy Breaky Heart
נשבע לכם שפעם חשבתי שהשיר הזה בדיחה אבל מסתבר שלא, זה ממש שיר שאנשים אמורים לשמוע אותו להנאתם ובנוסף להכל הוא בכלל גם (סוג של) קאבר.
בתחילת שנות ה- 90 הייתה תחייה מטורפת של מוזיקת קאנטרי שחדרה למיינסטרים עם כל מני אלמנטים יותר "עכשוויים" ו- Achy Breaky Heart רכב על הגל הזה בהצלחה. אין ספק שלמיילי סיירוס היה מאיפה ללמוד ליצור מוזיקה כל כך גרועה.
3. Britney Spears- I'm Not a Girl, Not Yet a Woman
לבריטני (ביץ') יש מספיק שירים שהיו יכולים בקלות למלא רשימה כזאת, אבל נדמה לי שבלדת העלק התבגרות הזאת היא הדובדבן שבקצפת. שניה לפני שהיא ירדה מהפסים לחלוטין, סיפקה בריטני לעולם מופע מביך של קיטשיות אמרקנית חוצת גילאים.
"פעם חשבתי שיש לי את התשובות להכל, אבל עכשיו אני יודעת שהחיים לא תמיד הולכים בדרך שלי…" היא שרה באופן שיגרום אפילו לילדים בני 5 להרגיש מובכים. אחד משיאי הפתטיות של אחת מסמלי הניינטיז והטראש המובהקים ביותר.
2. Black Lace- Agadoo
אנחנו זוכרים אותו כשיר ההרקדות המעיק בבית הספר או בקלאבים באילת, אבל מדהים לגלות ש"אגדו" טיפס עד למקום השני במצעד הלהיטים הבריטי ואף שהה בטופ 75 לא פחות מ- 30 שבועות תמימים- ללא ספק אות קין על הממלכה המאוחדת.
לצערו של ההרכב זה לא מנע מפאנל מומחי המגזין Q לבחור בו כשיר הגרוע בהיסטוריה בטענה ש"הוא נשמע כמו מסיבת דיסקו בבית הספר שמכריחים אותך להשתתף בה". אגב, אני מוכן לתת הרבה כסף למי שבאמת יודע שאחרי ה"אגדו דו דו" מגיע המשפט Push pineapple shake the tree. השיר הזה הוא כמו טריפ מקולקל.
1. Sisqo- The Thong Song
והנה גבירותי ורבותיי הזוועה האולטימטיבית, פסגת הפחד של המוזיקה, השיר הכי גרוע שנוצר ידי המין האנושי, "שיר החוטיני".
הטינופת הזאת יצאה בפברואר 2000 ומאז החיים של כולנו מתחלקים לשניים. השיר הזו הוא באמת ההוכחה שלא צריך שום כישרון או יכולת בשביל לייצר להיט. "מותק אני יודע שאת רוצה להראות את החוטיני החוטיני החוטיני הזה" אכן קסם.
אבל מילא שהמילים לא עמוקות כמו טקסט של ת'ום יורק או בוב דילן למשל, גם המוזיקה עצמה נשמעת כמו שאריות של משחק מגה דרייב מ- 1993. לא סקסי, לא מגניב, לא מעניין, לא זכיר זוועה מהשנייה הראשונה ועד האחרונה.
כאילו העולם לא סבל מספיק, ה- 2017 השיר הזה יצא שוב כאילו כדי להזכיר לנו עד כמה גרוע הוא, אבל האמת שממש לא היינו צריכים תזכורת.
הרצון של קולדפליי לשנות ולגוון בהחלט ראוי לציון. חבל רק שהתוצאה הסופית היא גלולת שעמום מטרחנת.
ציון המועדון: ★★☆☆☆
אני אוהב לחשוב שאין לי איזשהי טינה אוטומטית לקולדפליי כמו לרוב מבקרי המוזיקה בעולם. בכל זאת הם כתבו את the Scientist, Fix You ועוד כמה פנינים משובחות למדי. אני אפילו מוכן להודות ששלושת (יש היאמרו ארבעת) אלבומיהם הראשונים לא היו רעים בכלל.
אבל למרות זאת חייבים להודות שאת הביקורות נגדם הם הרוויחו ביושר. סדרת האלבומים שהוציאו לאורך העשור האחרון היו בינוניים להחריד ונטולי כל משקל סגולי. התחושה הייתה שהלהקה העדיפה את המוכר והסולידי ואט אט התבוססה במן בינוניות מרגיזה.
ועכשיו 4 שנים אחרי A Head Full of Dreams, אלבומם האחרון והמעצבן במיוחד אני חייב להוסיף, חוזרים קולדפליי עם Everyday Life, אלבומם השמיני במספר, שמדיף מן ארומה קלה של ניסיון לשבור שיגרה ולספק משהו שטרם שמענו מהם בעבר.
אך בעוד שאני מעריך את הניסיון סוף סוף לגוון ולשנות, התוצאה ריקנית, מעייפת ומעל הכל פשוט משעממת.
האלבום החדש הוא למעשה אלבום כפול (לא שיש לזה משמעות בעידן הדיגיטלי) שהחלק הראשון שלו מכונה Sunrise (זריחה) והשני Sunset (שקיעה) אשר יחד יוצרים את היום יום שכולנו חווים.
היום יום הזה על פי קולדפליי מלא בחרדות, אי צדק, פוליטיקה ועוד גורמים שמשפיעים עלינו (כאילו דה) בעודינו חווים את ה"אוטומטיות" של החיים.
הרוח הפוליטית שנושבת בשנים האחרונות מ"הטראמפיזם", דרך הברקזיט ועד למשברי הפליטים והאקלים, מוצאים את דרכם בצורה מאולצת כזאת או אחרת אל תוך האלבום והופכים אותו למעין יצירה חברתית (שקלתי לרגע לכתוב פוליטית אבל זו תהיה הפרזה) על החיים כיום.
כמה חבל רק שקולדפליי כמו קולדפליי משתדלים מאוד שלא להרגיז אף אחד וזה פשוט מרגיז כי זה הופך את האמירה הגם ככה קלושה שלהם, לחסרת שיניים פינת לא רלוונטית. אם כבר החלטתם לצאת מהקופסה אז תגדלו ביצים ותשירו על ואל מי שבאמת מעצבן אתכם כי אחרת אין לזה שום משמעות.
גם המוזיקה עצמה לא מצילה את האלבום החדש. את שלל התמות שמנסים קולדפליי להעביר, עוטפים עיבודים חסרי השראה שמתיימרים להיות "שונים" או "מיוחדים" אבל בסופו של דבר נשמעים פשוט משעממים. איפה ההפקות של בריאן אינו וקן נלסון ואיפה זה?
אם קולדפליי באמת רצו לשנות משהו בסאונד שלהם, הדבר החכם מצידם היה לקחת הפסקה מהמפיק הדי קבוע שלהם, ריק סימפסון, ולנסות משהו שונה.
אז סבבה, השירים קצת יותר מופשטים, יש קצת יותר (עלק) סול וקצת כלי נשיפה וכל מני ניגונים אוריינטליים ברקע, אבל זה עדיין לא הופך את היצירה למעניינת יותר.
לצד כמה קטעים סימפטיים כמו Church, Daddy או Arabesque (ממתי כריס מרטין החל להתעניין באדריכלות מוסלמית?) אפשר למצוא באלבום גם את כמה מרגעי השפל הגדולים בהיסטוריה של הלהקה.
Guns למשל, שמכיל בתוכו את המשפט המוזר "עוני זה טוב לעסקים, כרות את היערות כי הם כל כך טיפשים…", מנסה ללא הצלחה להישמע כמו קטע אינדי. Cry Cry Cry גרוע ברמה של "איך הדבר הזה נכנס לאלבום?" ו- Orphans הוא פשט העתק ל- Adventure of a Lifetime המעיק.
אבל מעל כולם עומד הניסיון הפתטי של כריס מרטין להוביל מקהלת גוספל ב- BrokEn. מה לעזאזל הוא חשב כשהוא הקליט את זה?! הקול של מרטין הולך שם לאיבוד כמו ילד לבנבן בדאונטאון קומפטון קליפורניה. כריס יקירי, אתה לעולם לא תוכל לסחוב שיר גוספל.
בכל מקרה, כל הבליל הזה הופך את Everyday Life לאלבום מבלבל ומבולבל עם חצאי רעיונות שלא התגבשו לכדי יצירה ממשית. בקיצור, לא אפוי.
כבר שנים שקולפליי גדולים יותר מכל ביקורת כזאת או אחרת שתיכתב עליהם. הם ימשיכו לעשות מה שהם רוצים ולמכור מיליונים בזמן שאיך טיילור סוויפט אומרת? Haters Gonna Hate.
ובכל זאת ההמלצה שלי לגבי Everyday Life היא שאם אתם מתכוונים לתת לאלבום הזה, צ'אנס תדאגו להצטייד לפני כן בכרית או שמיכה כי אתם פשוט הולכים להרדם.
על אף שכיום הם נחשבים בכיינים ומאוסים, ב- 1999 סיפקו לעולם טראוויס סגיר שקט ויפה לשנות ה- 90 הסוערות עם אלבומם השני, The Man Who, שמצליח לרגש ולהעלות חיוך קטן של נוסטלגיה גם היום.
ציון המועדון: ★★★★☆
ממש לא מזמן כתבתי כאן פוסט על 10 אמני גילטי פלז'ר שכולנו שומעים אבל מתפדחים להודות בזה. טראוויס נכללו באותה רשימה. קשה למצוא אנשים שמוכנים להודות שהם מחובבי הלהקה הסקוטית החמודה מדי הזאת. האמת היא שגם אני לא מחסידיה הגדולים, אבל לרגע אחד ב- 1999, הם העניקו לנו אלבום מקסים בפשטותו שמהווה סיום מהורהר, סתווי ואינטימי לעשור מוזיקלי שכולו צבע וטירוף.
השנה היא 1999. סערת הבריטפופ מתפיידת לאיטה והגראנג' הוא כבר מזמן זיכרון מתוק. בתקופה זו הרוק האמריקאי מקצין לכיוון הנו-מטאל ונשלט על ידי להקות כמו P.O.D, Puddle of a Mud, Korn, Limp Bizkit וכמובן, Linkin Park.
בניגוד אליו, מעבר לאוקיינוס, להקות הרוק הבריטיות שאפו להתרחק מהרעש ומתדמית הרוק הצעקני והחברתי של הבריטפופ ומאמצות גישה שקטה ואישית יותר. התוצאה: גל להקות בעלות סאונד אקוסטי חם עם טקסטים אינטרוספקטיביים ומלנכוליים שלימים יכונה "פוסט- בריטפופ".
הפוסט-בריטפופ לבש מגוון צורות. להקות כמו Radiohead ו- Muse הלכו לכיוון האקספרמינטלי בעוד ש- The Verve, Coldplay ואחרות הלכו כאמור לכיוון המופנם והאקוסטי. אחת מהלהקות שבישרו יותר מכל על הפוסט-בריטפופ היו Travis.
ארבעת הסקוטים השתייכו לחלוטין לזרם הרך יותר של הז'אנר ובמאי 1999 שחררו את מה שיהפוך להיות האלבום המייצג ביותר שלו, The Man Who.
"מה זה בכלל וונדרוול?"
למרות שרבים טועים בכך, The Man Who הוא לא אלבום הבכורה של הלהקה כי אם אלבומה השני, והשילוב בין הסאונד השקט לתזמון בו הוא יצא היו מושלמים.
אחרי הטירוף של האחים גאלאגר, הצבעוניות של ברט אנדרסון והאלקטרוניקה של תום יורק, האי הבריטי היה זקוק לקצת שקט ושלווה ו- The Man Who סיפק בדיוק את זה: סיכום מלנכולי, שקט ואישי לעשור חברתי, צעקני וצבעוני. אם תרצו The Man Who הוא כמו שביזות יום א' אחרי סופ"ש פרוע במיוחד. אבל בקטע טוב.
"בכל יום אני מתעורר ומרגיש שזה יום ראשון" שר הילי ב- Writing to Reach You הנפלא שפותח את האלבום ומוסיף את השאלה החשובה באמת: "מה זה בכלל וונדרוול"? בהתייחסו ללהיט הענק ההוא של אואזיס שהגדיר את העשור.
The Fear שמגיע אחריו הוא קטע אינטימי ויפה בו שר הילי לאהובתו, "כל מה שרציתי הוא רק הזדמנות לומר שאני רוצה לראות אותך בבוקר לצידי כשאני מסתובב במיטה" רגע לפני שהוא מתוודה ב- As You Are כי למרות הכל "בכל יום אני מתעורר לבדי…".
את הסאונד החם שעוטף את The Man Who חייבים טראוויס ללא אחר מאשר נייג'ל גודריך, מפיק העל האגדי של רדיוהד (הידוע בכינוי "הרדיוהד השישי"), שמוכיח שלמרות שסימן ההיכר שלו זו הניסיוניות המוזיקלית, הוא בהחלט יכול להפיק גם מוזיקה אקוסטית פשוטה ויפה. הוא יוכיח זאת שוב ב-2002 עם Sea Change המופתי של בק.
שלא תטעו, מדי פעם תוכלו לשמוע הבלחות סאונד מעניינות סטייל גודריך (כמו הפתיחה של The Fear למשל) אבל בסך הכל האלבום הוא כולו על טהרת הפשטות האקוסטית וזה יותר ממספיק.
The Man Who, שזכה לשמו בזכות הספר The Man Who Mistook His Wife for a Hat של הסופר אוליבר סאקס, אוצר בתוכו פנינים נוספות של רגש מזוקק ויופי מלטף בזכות שירים קסומים כמו Driftwood המוקדש לכל אלה שיש להם פוטנציאל ענק אך הם מפחדים לממש אותו, The Last Laugh of the Laughter בעל ליין הפסנתר הקסום שמדבר על סיום פרק בחיים ומעל כולם, כנראה השיר היפה באלבום, Turn. כל אלה שירים נפלאים שתמיד כיף לחזור אליכם.
האלבום שהפך את קולדפליי למפלצת אצטדיונים
כאשר יצא The Man Who, הוא לא היה להיט גדול ונפל במהירות מהטופ 10 בבריטניה. האגדה מספרת שכאשר הלהקה הוזמנה לנגן בפסטיבל המוזיקה המפורסם, גלסטונברי, רגע לפני שהחלה לנגן את Why Does it Always Rain on Me, החלו ארובות השמיים לשטוף את באי הפסטיבל ללא רחמים.
אגדה אורבנית או לא, הסיפור הזה שהפך לויראלי מפה לאוזן, הקפיץ את השיר לתודעה הקולקטיבית, הפך אותו ללהיט הגדול ביותר מתוך האלבום ובצעד חריג החזיר את האלבום לראש מצעד המכירות הבריטי.
עוד אנקדוטה פרובנציאלית קטנה כי בכל זאת חייבים. את השיר החורפי הזה כתב הילי דווקא ב… אילת! כן כן. באיזשהו שלב פראן הילי חיפש לצאת לחופשה במקום חם ושמשי בניגוד לסקוטלנד הגשומה והגיע עד אילת. העניין הוא שבדיוק כשהגיע לעיר החופש הישראלית, היא הברכה ביומיים רצופים של גשם. הילי שהבין עד כמה המחזה נדיר החליט לכתוב את השיר והשאר היסטוריה.
על אף הפופולריות של טראוויס ולהקות דומות לה, ברבות השנים רוב להקות הפוסט-בריטפופ לא זכו לפופולריות גדולה או לעדנה ביקורתית וזה עוד בלשון המעטה. המוזיקה שלהם נתפסה כמשעממת, מתבכיינת ונטולת כל עניין.
האמת היא שיש משהו בביקורות הללו ובאמת תוך זמן קצר רוב הלהקות הללו התפרקו (Catatonia), נעלמו אל תהום הנשייה (Stereophonics) או שינו את עורן (Coldplay). אגב קולדפליי, ללא ההצלחה של טראוויס ו- The Man Who בפרט, אין שום סיכוי שהם היו הופכים למפלצת האצטדיונים שהם הפכו להיות.
עדיין מצליח לרגש
טראוויס עוד זכו לטעום את טעם הצלחה עם אלבומם הבא, The Invisible Band (גם כן בהפקתו של גודריך) שהנפיק את Sing הנוראי ו- Side הנחמד שהיו להיטים גדולים. יהיו להם גם כמה הבלחות לא רעות בכלל כמו Love Will Come Through המעניין או Closer המרגש, אבל בגדול גם הם הלכו ומחזרו את עצמם לדעת עד שהתדרדרו לתהום הנשייה.
כיום הם עדיין פועלים (מסתבר), אבל את ההבלחה החד פעמית שלהם, The Man Who הם כבר לא ימחזרו וזה בסדר. האלבום הזה היה במקום הנכון ובזמן הנכון וסיפק מוזיקת נחמה לעשור רווי תהפוכות מוזיקליות.
כמעט 20 שנה אחרי, עדיין כיף לחזור לאלבום הזה בבוקר סתווי או סתם כשמתחשק משהו נעים לאוזן. הוא עדיין עושה את העבודה ומצליח לרגש גם את הציניקנים הגדולים ביותר, וביניהם, גם אותי.
אי שם ב- 1991 לפני ש- U2 הפכה לפרודיה על עצמה ובונו לאיש הכי מייגע בעולם, שחררה הרביעייה האירית את Achtung Baby, אחד מהאלבומים שהגדירו את הניינטיז. אבל 25 שנה אחרי האם הקסם עוד קיים?
לא מעט אמנים קיבלו לאורך השנים הערכה ביקורתית גדולה על האומץ שהיה להם לחתוך בשיא הצלחתם לכיוונן של טריטוריות מוזיקליות חדשות. בוב דילן עשה את זה כשהרים את הגיטרה החשמלית וזנח את הפולק, רדיוהד היו שם כשחיבקו את הצליל האלקטרוני עם Kid A על חשבון הגיטרות המנסרות של The Bends ו- OK Computer, בק היה שם עם Sea Change, דייויד בואי עשה זאת בכל אלבום שלו.
כל האמנים הללו ועוד רבים וטובים אחרים, העדיפו חדשנות מוזיקלית על פני השמרנות והדריכה במקום. המבקרים מעריכים את זה וברוב המקרים גם הקהל לא נשאר אדיש. Achtung Baby, אלבומם השביעי של U2 הוא גם אחד מאותם מקרים.
אחרי שהגיעו לשיא ההצלחה עם The Joshua Tree, מילאו איצטדיונים והפכו ללהקה הכי גדולה על הגלובוס, בונו, דה אדג', אדם קלייטון ולרי מולאן היו בצומת דרכים.
לצורך הקלטות אלבומם החדש הם הם החליטו לשנות אווירה ולנסוע לאולפני הנזה המיתולגיים בברלין בהם הקליטו בין היתר: איגי פופ, ניק קייב, דפש מוד ודייויד בואי את טרילוגיית ברלין המפורסמת שלו.
כשברקע שקיעתן של שנות ה-80, התפוררות חומת ברלין וקריסת העולם הדו-גושי, עידן מוזיקלי חדש עמד בפתח. עידן של מוזיקת רוק אלטרנטיבית בועטת מצד אחד ורייבים אלקטרוניים המוניים מצד שני.
גם ברמה האישית העידן החדש של U2 לא נפתח בקלות. דה אדג' ואישתו התגרשו, בונו הפך לאבא, הלהקה הייתה פקעת עצבים, דמואים של האלבום נגנבו ובקיצור, היה שמח. ואת הסממנים לכל הבלאגן הזה אפשר למצוא ב- Achtung Baby.
מדובר באלבום אקלקטי שמציג ערבוב ז'אנרים ומכונות תופים ותכנותים לצד ריפים בועטים. באותה תקופה בונו אפילו שינה את הסטייל שלו למעילי עור ומשקפי "זבוב" במן הכלאה מוזרה ומודרנית בין אלביס פרסלי ולו ריד (כהגדרתו).
הסינגל הראשון מתוך האלבום, The Fly, יחד עם המראה החדש של בונו והחברים, היה הצהרת כוונות של הלהקה. אנחנו לא חד מימדיים, אנחנו משתנים בהתאם לתקופה ולסגנון ויש לנו עוד הרבה מה לתת.
הסאונד החדש, המראה המודרני והטקסטים האישיים הפכו את Achtung Baby ברבות השנים לקלאסיקת חובה לכל חובב מוזיקה באשר הוא. "רולינג סטון" מיקמו את האלבום במקום ה-62 והמרשים במיוחד ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. אבל האם 25 שנה אחרי, Achtung Baby עדיין מצליח להיות רלוונטי?
הכי קל היה ל- U2 לעשות קולדפליי (הממשיכה ההיסטורית שלה) ולהוציא להיטים ואלבומים שנשמעים אותו דבר תוך כדי שהם ממלאים אצטדיונים ואת חשבונות הבנק שלהם. אבל ל- U2 הייתה את האמביציה והרצון לשנות ולחקור עוד טריטוריות מוזיקליות ואת זה תאהבו או לא, חייבים להעריך.
אז כן, הניסוי הצליח ו- Achtung Baby הוא ללא ספק אלבום טוב. מעולה אפילו. אבל הוא לא שרד מבחינת סאונד ורלוונטיות את מבחן הזמן טוב כמו אלבומים אחרים מתקופתו.
Nevermind של נירוונה, Out of Time של אר.אי.אם, Use You Illusion של גאנז אנד רוזס, Ten של פרל ג'אם, Loveless של My Bloody Valentine Blood Suger Sex Magic של רד הוט צ'ילי פפרס, כל אלה נשמעים היום הרבה יותר רלוונטיים מאשר Achtung Baby. חלקם הגדירו תקופה, חלקם הגדירו דור, חלקם הביאו את להקת האם לתודעה וכולם פשוט נשמעים כיום טוב יותר מ- Achtung Baby ולא, אני לא מדבר רק על הסאונד אלא על החבילה כולה.
עד היום נשגב מבינתי איך שיר כל כך בינוני וכל כך קיטשי כמו One הפך להיות כזה להיט היסטרי. גם Mysterious Ways תמיד היה די מעיק בעיני, Even Better Than The Real Thing בינוני מדי ו- Zoo Station מתאמץ מדי. אם כבר הפנינים האמיתיות באלבום הם 2 שירים שלא יצאו מעולם כסינגלים: Ultraviolet ו- So Cruel הנהדרים.
דווקא אלבום המחווה, AHK-toong BAY-bi Covered, המעולה שיצא ב-2011 לציון 20 שנה ל- Achtung Baby, ממחיש עד כמה האלבום נשמע לא מפוקס ואפילו מיושן מעט בראי הזמן.
מצד אחד סוללת האמנים המרשימה שלקחה בו חלק (דפש מוד, הקילרז, ניין אינצ' ניילס, פטי סמית', ג'ק וויט ועוד רבים וטובים) היא הוכחה ניצחת למורשתו המוזיקלית ומצד שני כמעט כל ביצוע בו עולה על המקור, בעיקר אלה של דפש מוד ל-So Cruel (זה לא באמת פייר להתחרות עם דייב גהאן) והקלירס ל- Ultraviolet.
ממרחק הזמן, Achtung Baby עדיין נשאר אלבום טוב, מאתגר ומלא קסם, אבל לא בטוח שהוא קלאסיקה כזאת גדולה כפי שהוא נתפס. אולי העובדה שזה האלבום הבאמת טוב האחרון של U2 הביאה מבקרים רבים להסתכל אליו אחורה בערגה או אולי העובדה שבונו הפך לדושבאג בלתי נסבל גרמה למעריצים להתגעגע לימים בהם עסק (פחות או יותר) רק במוזיקה. בכל מקרה, Achtung Baby הוא אחלה אלבום, אבל לא בטוח שהרבה יותר מזה.
מועדון תרבות 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.