10 האלבומים הגדולים של 2023

2023 הייתה שנה הזויה ומוזרה, בעיקר לנו הישראלים. ניסיון להפיכה משפטית שקרע את העם לגזרים, פוסט-קורונה, אתגרים כלכליים ולקינוח מלחמה. מזל שהייתה לנו מוזיקה להיאחז בה. אלה היו עשרת האלבומים הכי טובים שיצאו ב- 2023.

10. Youth Lagoon: Heaven Is a Junkyard

אלבומו הראשון של טרבור פאוורס מזה 8 שנים הוא חזרה מבורכת הביתה. למעשה מדובר באחת ההפתעות היותר נעימות של השנה.

האלבום הזה כולו מרגיש כמו ריחוף שמיימי רוחני ותוצאה של שקט נפשי שנמצא לאחר שנים של חיפוש. זהו ללא ספק אחד האלבומים הכי מהפנטים וקסומים שיצאו השנה וכן, יש לו גם את השם הכי מעולה. 

9. Sufjan Stevens- Javelin

למרות שביקרתי אותו לחומרה בביקורת שכתבתי עליו, עדיין כל אלבום של סופיאן סטיבנס הוא בערך 5 רמות מעל יתר האלבומים שבסביבה וחוץ מזה, יש לי מסופיאן סטיבנס את הציפיות הכי גבוהות שיש ומכאן גם נבעה הביקורת.

על אף שמצאתי אותו כניסיון לשחזר את Carrie&Lowell המופתי, אי אפשר שלא להעריך את היכולת המופלאה של סטיבנס לשיר אל תוך נימי הנפש העדינים ביותר של האדם. בעולם עפים על האלבום הזה, וגם אם אני קצת פחות, עדיין מגיע לו מקום בעשירייה הפותחת של 2023.
רגש לבד זה לא מספיק: סופיאן סטיבנס Javelin ביקורת אלבום>>

8. Sigur Ros- Átta

עשר שנים לקח לסיגור רוס לשחרר את Átta את אלבומם השמיני שנקרא באיסלנדית פשוט "שמונה". אך למרות הזמן שעבר הרושם הוא שחברי הלהקה לא ישבו רגל על רגל אלא חשבו ותכננו בקפידה כל תו ותו שירכיבו את האלבום הנפלא הזה.

מדהים כל פעם מחדש לגלות עד כמה הלהקה הזאת משוחררת מכל אילוץ מסחרי ופשוט עושה מה שבראש שלה. את החופש הזה מנצלים סיגור רוס היטב בכדי ליצור אלבומים מלאי כנות ורגש שפורצים מתוכם כדור מלוע של תותח וזה משהו שאי אפשר לזייף. למרות שכבות המוזיקה הבלתי נגמרות, הגרעין הוא לב, לב ענק שמגולם בשיאו ב- Átta.
יופי אינסופי: סיגור רוס Átta- ביקורת אלבום>>

7. The National- Laugh Track

אלבומם השני של הנשיונל בתוך כחצי שנה, מוכיח שלהרכב החד פעמי הזה יש כל כך הרבה מה לתת, אפילו אחרי קריירה של למעלה משני עשורים.

גם אם אלבומם העשירי של ההרכב הבאמת חד פעמי הזה, לא יחרט בהיסטוריה כאחד האלבומים הכי הגדולים שלהם, עדיין מדובר ביצירה אלגנטית, אינטליגנטית, עדינה, איכותית, עמוקה ואותנטית, שלא לוקחת את המאזינים שלה כמובן מאליו ומהווה ניצחון אמיתי לאמנות.
לא צחוק: The National- Laugh Track ביקורת אלבום>>

לפנק אותך בתוכן בלעדי למייל

6. Depeche Mode- Memento Mori

אלבומם ה- 15 של הרכב הסינת'פופ האגדי הוא הטוב ביותר שלהם מזה שנים. עם רוחו של חברם הטוב ומייסד הלהקה, אנדרו פלטשר, נחה עליהם, יצרו דפש מוד אלבום מלא עצב אך גם רווי חסד.

בלטינית "ממנטו מורי" משמעותו היא שלכל דבר יש סוף, מזל שבזכות המוזיקה הנצחית שלהם דפש מוד ימשיכו לחיות לנצח.
ואז נותרו שניים: דפש מוד- ממנטו מורי ביקורת אלבום>>

5. Caroline Polachek- Desire, I Want to Turn Into You

קרוליין פולצ'ק הנפלאה, בה התאהבתי עוד מימיה ב- Chairlift הלא מספיק מוערכת, סוף סוף מוצאת את קולה האמיתי באלבומה הרביעי, Desire, I Want to Turn Into You.

עם שילובים מופלאים בין פופ "ארטיסטי" לאלטרנטיבי ואפילו טריפ הופ וניו אייג', פולצ'ק נותנת למפלצת הצבעונית שבתוכה לצאת החוצה והתוצאה היא אלבום הפופ הטוב של השנה.

4. Boygenius- The Record

אחרי ששחררו EP די מדהים ב- 2018, הסופרגרופ של פיבי ברידג'רס, וג'וליאן בייקר ולוסי דאקוס התכנס סוף סוף לאלבום בכורה שנקרא בפשטות The Record.

אלבום הבכורה של השלישייה, שלהגיד עליה "מוכשרת" יהיה האנדרסטייטמנט של השנה, כבש את רוב דירוגי אלבומי השנה למיניהם ובהחלט אפשר להבין למה.

הגיטרות של בייקר, העדינות של דאקוס והכריזמה הבלתי נגמרת של ברידג'רס מתחברים כאן בצורה יוצאת דופן ויוצרים אלבום אינדי פולק-רוק משובח שיהדהד עוד הרבה זמן קדימה  ובעיקר עושה חשק לעוד.
גאוני: ביקורת אלבום של The Record ביקורת אלבום של Boygenius>>  

3. Fever Ray- Radical Romantics

אלבומה השלישי של קארין דרייר השבדית (לשעבר The Knife) היא תצוגת תכלית של איך צריך להישמע פופ אלקטרוני איכותי ב- 2023. 

מחוזקת באחיה אולוף ובטרנט רוזנר מ- Nine Inch Nails, היצירה הזאת עונה בדיוק על השם שלה כאשר היא מצליחה להיות קסומה, מחרידה, רומנטית ורדיקלית בעת ובעונה אחת. מדובר באמת ובתמים במאסטרפיס ייחודי, שלא לומר חד פעמי.

וגם, כמה אמנים שחררו השנה קטע היסטרי כמו Kandy שהוא בקלות שיר השנה שלי. יודעים מה, אפילו יש מצב שהאלבום הזה היה צריך להיות גבוה יותר ברשימה.

2. Lana Del Rey- Did You Know That There's a Tunnel Under Ocean Blvd

אלבומה התשיעי של לנה דל ריי היה קרוב מאוד לכבוש את הפסגה אצלי אבל היי, גם מקום שני למי שעד לפני עשור הסתכלו עליה בזלזול, זה הישג לא מבוטל.

לנה דל ריי ממשיכה ב- Did You Know That There's a Tunnel Under Ocean Blvd להסיר את כל מי שעוד היה לו ספק לגביה ומספקת יצירה חשופה, כנה, מרגשת ואמוציונלית, כמעט חד פעמית.

למרות אורכו ויומרנותו, מדובר ביצירה אמיצה וייחודית שממשיכה וממצב את לנה דל ריי כיוצרת החשובה ביותר הפועלת כיום.
לנה דל ריי- Did You Know That There's a Tunnel Under Ocean Blvd ביקורת אלבום>>

1. The National- First Two Pages of Frankenstein

כשמאט ברנינגר נתקל במחסום כתיבה מתסכל שמנע ממנו לכתוב והוריד אותו לתהומות דיכאוניים בהן לא ביקר שנים, הוא פנה למאגרי המילים הגדולים ביותר שקיימים: הספרים. 

ברנינגר החל לעלעל בעמודים הראשונים של ספרים אקראיים שמשך מתוך הספרייה הפרטית שלו כאשר אט אט החלו המילים החלו לצוף החוצה ולכתוב כבמטה קסם את אלבומה התשיעי של הנשיונל. הטכניקה הזאת עזרה לברנינגר לשכלל עוד יותר את הכתיבה הגם ככה גאונית שלו והוסיפה לו מימד נוסף של סטוריטלינג מדהים דרכו טווה ברנינגר פסיפס שלם מרגעי חיים קטנים.

מוזיקלית זהו האלבום העדין ואולי המרגש ביותר בקריירה של הנשיונל (וזה חתיכת הישג) שעוסק בשלל נושאים כמו אהבה, זוגיות, פרידה, נוסטלגיה וכמובן, מהנושאים האהובים ביותר על ברנינגר, התבגרות.

ארבע שנים לקח ללהקה הניו-יורקית (במקור מאוהיו אבל זה לא כזה משנה) לשחרר את First Two Pages of Frankenstein והיה שווה לחכות כל רגע.
שעת סיפור: הנשיונל- First Two Pages of Frankenstein ביקורת אלבום>>

10 האלבומים הגדולים של 2022
10 האלבומים הגדולים של 2021
10 האלבומים הגדולים של 2020
10 האלבומים הגדולים של 2019

10 האלבומים הגדולים של 2018

10 ה
אלבומים הגדולים של 2017
10 האלבומים הגדולים של 2016

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

רוצה לקבל עדכונים חמים ממני

גאוני: The Record ביקורת אלבום של Boygenius

אחרי ה- EP המוערך שלהן מ- 2018, חוזרות פיבי ברידג'רס, ג'וליאן בייקר ולוסי דאקוס לסיבוב נוסף, הפעם עם אלבום מלא והתוצאה נפלאה.

ציון המועדון: ★★★★☆

כבר כתבתי כאן לא מעט בעבר על כך שבשנים האחרונות אני מאזין ליותר ויותר זמרות ויוצרות אדירות ונהנה מכל רגע. שרון ואן איטן, מיצקי, לוסי דאקוס, Wet Leg, בילי אייליש ואוליביה רודריגו הצטרפו לכאלה שכבר חרשתי עליהן כמו ביורק, לנה דל ריי, קרן או, האחיות HAIM ועוד רבות אחרות.

אבל עם כל הכבוד לנ"ל, מי שנמצאות אצלי מעל כולן הן שתי החברות הטובות, ג'וליאן בייקר ומעט מעליה, פיבי ברידג'רס.

באנר מועדון תרבות

עד כמה אני אוהב את השתיים? ב- 2021 בחרתי באלבומה השלישי של בייקר, Little Oblivions, כאלבום השנה שלי וב- 2020 ב- Punisher המופלא של פיבי ברידג'רס שמבחינתי הוא אף מועמד לתואר אלבום העשור.

גם דוקאס נכנסה לעשירייה שלי בדירוג של שנה שעברה ועכשיו לאור כל זה דמיינו לעצמכם כמה התרגשתי כשגיליתי שהפרויקט המשותף של השלישייה, להלן Boygenius, חוזר לסיבוב נוסף.

פיבי ברידג'רס, ג'וליאן בייקר ולוסי דאקוס שיחררו את יצירת הביכורים של Boygenius עוד ב- 2018. מדובר ב- EP שנשא את שם ההרכב וזכה בצדק רב לשבחי המבקרים.

ששת השירים במיני אלבום הזה נעו על הציר שבין רוק אלטרנטיבי עדין לפולק מהורהר כאשר גולת הכותרת עבורי הוא ללא ספק השיר Souvenir הנוגע בשלמות שמצליח לרגש אותי בכל האזנה מחדש.

ועכשיו מגיע אלבומן המלא הראשון של השלישייה שכיאה למעמדו, לציפיות ממנו ולאופי של השלושה, נקרא בפשטות The Record, "האלבום", והוא לא פחות ממעולה.

לפנק אותך בתוכן בלעדי למייל

זוכרים שהפאוור ריינג'רס היו מתחברים יחד ויוצרים מגה זורד ענקי שהיה מפרק את כל מי שבסביבה? אז ככה זה עם The Record. כל צלע בשלישייה מביאה את הטוב ביותר שלה ואיכשהו זה מתלכד לכדי יצירה אחת ייחודית ונפלאה.

למרות שלא קשה לזהות מי לקחה את המושכות באיזה שיר, השלם עדיין גדול מסך חלקיו והתחושה היא שלא מדובר באלבום של סופרגרופ, אלא לגמרי אלבום של גרופ.

החברות, גם בחיים האישיים, תומכות אחת בשנייה ומפרגנות ליצירה האחת של השנייה וזה מורגש בכל תו ותו ובסוף גם נשמע מלוכד ונפלא.

בכל הקשור לסאונד של The Record, האלבום החדש לא בורח מאותם אזורי הנוחות בהן מרגישות השלישייה בנוח ועדיין משהו בו נשמע יותר "פרשי ויותר "גדול" מבדרך כלל.

זה קורה בזכות העיבודים המלאים, הטקסטורות העשירות וההפקה המהודקת שיחד עם הכתיבה החדה כתמיד של השלושה, גורמים לאלבום, גם ברגעיו הכי קטנים, להשמע גדול מהחיים, לעיתים ממש על גבול האופורי וזה מבלי לפגוע בגרעין הפולק האותנטי שכל כך מזוהה עם הקריירות שלהן.

גם ההרמוניות הקוליות של ברידג'רס, בייקר ודאקוס נשמעות נשגבות מאי פעם ומרפרפות לאמנים כמו סיימון וגרפונקל ב- Cool About It למשל או פליטווד מק ב- Not Strong Enough המושלם שמועמד כבר עכשיו להיות שיר השנה שלי וזה מבלי לדבר על Without You Without Them הפותח שלרגע מזכיר אפילו את הביצ' בויז הגדולים.

"תנו לי את כל מה שיש לכם" שרה לוסי דאקוס בשורה הראשונה שפותחת את The Record ואין ספק שהתחושה שנושבת מאלבום הבכורה של Boygenius, היא ששלושת הזמרות באמת נותנות את כל מה שיש להן.

זה לא אלבום שהוקלט כבדרך אגב אלא יצירה עם ים של לב וכנות מאחוריה. יצירה עם אמירה אמנותית, חברית אמיתית של שלוש נשים שמוכיחות למי שעוד יש לו ספק שבהחלט יש דבר כזה כוח נשי והוא חי ובועט מאי פעם.

הפוסט הבא אצלך לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!