מקזבגי יצאנו לגיחה של יומיים בצפון אוסטיה. מעבר הגבול היה חלק (יחסית..)
חשוב לציין שלהבנתי מדובר באיזור רגיש יחסית, ולכן זה לא "עוד יעד תיירותי" של תרמילאים. לא ראינו שם תייר אחד, אבל בכל זאת, הרגש ההרפתקני והסקרנות שלי לכל מה שקשור לברה"מ לשעבר משכה אותי לשם.
הנה כמה תמונות:
"עיירת המתים" (ברוסית mertvy gorodok), מרחק של כ-70 ק"מ מולדיקבקז, למרגלות הקבקז הוא איזור מעניין, שם יש בקתות מוזרות שכאלה שהגיעו אליהם אוסטים לפני כ-400 שנה שחלו במחלת החולירה, כדי למות.
בתוך כל בקתה כזו יש מומיות שמורות יחסית. השקט המובהק של המקום (ובטח העובדה שאין שם אף לא תייר אחד) מוסיפה הרבה לאווירה המפחידה שלו.
במהלך הנסיעות בצפון אוסטיה ראינו מספר בקתות כאלה על ההרים לצדי הדרך, אבל במקום הזה ספציפית הן היו בריכוז גדול במיוחד
בתוך כל בקתה כזו יש מומיות שמורות יחסית. השקט המובהק של המקום (ובטח העובדה שאין שם אף לא תייר אחד) מוסיפה הרבה לאווירה המפחידה שלו.
במהלך הנסיעות בצפון אוסטיה ראינו מספר בקתות כאלה על ההרים לצדי הדרך, אבל במקום הזה ספציפית הן היו בריכוז גדול במיוחד
החבר סטלין מככב בצפון אוסטיה.
לפי הבנתי – סטלין עזר "לסלק" את המיעוט האתני האינגושי שחי בצפון אוסטיה במהלך שנות ה-40, ומאז האוסטים מחבבים אותו מאוד.
יש הרבה מאוד פסלים שלו בכל מקום, הרבה יותר משראיתי במקומות אחרים ברוסיה.
לפי הבנתי – סטלין עזר "לסלק" את המיעוט האתני האינגושי שחי בצפון אוסטיה במהלך שנות ה-40, ומאז האוסטים מחבבים אותו מאוד.
יש הרבה מאוד פסלים שלו בכל מקום, הרבה יותר משראיתי במקומות אחרים ברוסיה.
העיירה בסלן שליד ולדיקבקז מפורסמת בעיקר בגלל הטבח שהתרחש שם ב-2004 בבי"ס המקומי, שם נרצחו מעל 350 אזרחים, יותר ממחציתם ילדים.
ביה"ס שבו קרה האירוע נשמר כמו שהוא היה, מלבד תוספת של כיפה זהובה מסביב לאולם הספורט, שם רוכזו רוב הקורבנות לפני הטבח.
ביה"ס שבו קרה האירוע נשמר כמו שהוא היה, מלבד תוספת של כיפה זהובה מסביב לאולם הספורט, שם רוכזו רוב הקורבנות לפני הטבח.