Special Education

נורי ותמר הם זוג מזה שלוש שנים, הם נפגשו בתקופת צוק איתן כשני מפגינים שלא מוכנים לחיות בחוסר הצדק שמתרחש במדינה. שניהם מגיעים מדרום הארץ, היא קיבוציניקית הוא נווד ערכי. היא יהודיה, הוא מוסלמי.
ככל זוג, הם מחפשים את דרכם המשותפת לזוגיות. הוריו של נורי אינם מקבלים את הזוגיות שלו עם תמר, הם מכירים לו את המשודכת שלו ומחליטים על תאריך חתונה, נורי נקרע בין ההחלטה האם לבחור באהבת אמת או בשורשיות ומשפחה. אביו של נורי שולח אותו למסע לאפריקה הרחוקה במטרה להרחיקו מתמר ולהגשמת הרעיון המשפחתי לשתילת פולי קקאו בשדות הנגב השוממים, כך הוא ממלא את יעודו כערבי בדואי ומאמין שיצליח להפריח את השממה דרך גידול קקאו.
תמר מאמינה בכל ליבה שהם חזקים יחד, שנורי צריך לבחור בה ולהתמודד מול הוריו. היא מאמינה ברוח, במילים ונורי הוא איש של אדמה. תמר נשארת לבד ונורי יוצא למסע שבו עליו לקבל החלטה לגביי עתידו. תמר נאחזת בקצוות זיכרון, ברגעי נחמה, ולאט לאט גודל אהבתה לנורי עוטה עליה כאב ואיבוד אחיזה במציאות.
ההצגה בוחנת את המרחבים שבין לבין, בין תיאור לתנועה, בין מסך לבמה, בין קצה לקצה, בין איש לאישה, בין מילה לשיר.
בימוי וכתיבה: קאיד אבו לטיף
כתיבה ומשחק: דנה הרשטיג לוין
הפקה וצילום: עפרה מלכה
ריקוד וכוראוגרפיה: הדו לסרי
סאונד: דולב אזולאי
עריכה: אסף דרורי
ע. הפקה: טלילה פרנק

אני מדבר, ומי שסביבי בוכה, למה עכשיו? תנו להשלים משפט, להשחיל עוד מילה, להגיד שזה היה מוקדם לי מדי, אני אפילו לא בחצי הראשון של החלום. ברהט, על שפת הנגב, שוכן חלום בדואי, ניגון אגדי, ושדות אשר חום השמש גזל מהם את צבעם הירוק, החיים הפכו את פניהם, כאילו אין בינם לבין הפרחים סיפורים, אגדות, הרועים מדברים את שפת המדבר, בזמנים טובים וקשים, הם שולטים באהבת המדבר, השמש מוסתרת בצהריים על-ידי כנפי נשרים, ואלה מביטים סביב, תופסים מכרסמים בפתחי מאורותיהם. גברים ונשים זורעים אהבה ותקווה בכל פינה במרחב, חמושים בסבלנות של נשרים, ונחישות של המדבר הנטוע במצפונם, כך נובטים חלומות, כמו החרציות.

This paper explores the paradox of unity and commonality within the sociopolitical landscape, encapsulated by the metaphor "There is no oil in the lamp of Jerusalem." Through an interdisciplinary approach, combining political science, sociology, and religious studies, the study examines how the city's diverse communities, despite their common heritage and intertwined histories, struggle to find a unified direction amidst ongoing conflicts and divisions. The paper analyzes the historical and contemporary factors contributing to this phenomenon, including the influence of external political forces, internal social dynamics, and the symbolic significance of Jerusalem in global geopolitics. By highlighting the challenges and potential pathways to achieving a cohesive and inclusive framework for governance and social cohesion, this research aims to contribute to the broader discourse on conflict resolution and peacebuilding in one of the world's most contested and sacred cities.

This paper delves into the enigmatic nature of the Negev region, exploring the concept of "strangeness" as it pertains to both the land and its inhabitants. Titled "Negev Strange? And So, Blessed Are the Strangers," the study investigates how the Negev's unique cultural, historical, and environmental characteristics shape the identity and experiences of those who reside there. Through an interdisciplinary approach that incorporates anthropology, history, and environmental studies, the paper examines the interactions between diverse communities, including Bedouins, immigrants, and settlers, and the ways in which their perceived "strangeness" influences social cohesion and conflict. The paper also explores the notion that the region's strength lies in its diversity and the blessings that come from embracing the "strangers" within its midst. By analyzing case studies and historical accounts, the paper aims to shed light on the complexities of identity and belonging in the Negev, offering insights into how embracing diversity can lead to a more inclusive and resilient society.

This paper examines the advocacy efforts and challenges faced by disabled individuals in the Negev region, encapsulated by the rallying cry, "Our Rights, Your Duty." The study explores the socio-political landscape that shapes the experiences of disabled persons, focusing on their efforts to assert their rights and achieve inclusion in various aspects of society. Using a qualitative approach grounded in social justice theory and disability studies, the research investigates the barriers faced by disabled individuals in accessing healthcare, education, employment, and social services in the Negev. It also analyzes the role of advocacy organizations, government policies, and community initiatives in advancing disability rights and fostering a more inclusive environment. Through interviews, case studies, and policy analysis, this paper aims to provide insights into the lived experiences of disabled individuals in the Negev and contribute to the discourse on disability rights and social equity.
تتناول هذه الورقة جهود المناصرة والتحديات التي يواجهها الأفراد ذوو الإعاقة في منطقة النقب، والتي تتلخص في صرخة الحشد "حقوقنا، واجبك". وتستكشف الدراسة المشهد الاجتماعي والسياسي الذي يشكل تجارب الأشخاص ذوي الإعاقة، مع التركيز على جهودهم لتأكيد حقوقهم وتحقيق الاندماج في مختلف جوانب المجتمع. باستخدام نهج نوعي يرتكز على نظرية العدالة الاجتماعية ودراسات الإعاقة، يبحث البحث في العوائق التي يواجهها الأفراد ذوو الإعاقة في الوصول إلى الرعاية الصحية والتعليم والتوظيف والخدمات الاجتماعية في النقب. كما يحلل دور منظمات المناصرة والسياسات الحكومية والمبادرات المجتمعية في النهوض بحقوق الأشخاص ذوي الإعاقة وتعزيز بيئة أكثر شمولاً. من خلال المقابلات ودراسات الحالة وتحليل السياسات، تهدف هذه الورقة إلى تقديم نظرة ثاقبة للتجارب الحياتية للأفراد ذوي الإعاقة في النقب والمساهمة في الخطاب حول حقوق الإعاقة والعدالة الاجتماعية.