מוזה: כתב עת לתלמידי מחקר במדעי הרוח by Muza Journal
מוזה 6, 2023
Muza is a scholarly peer-reviewed journal recognized by the Israeli Council for Higher Education.... more Muza is a scholarly peer-reviewed journal recognized by the Israeli Council for Higher Education. It is published annually on behalf of the Mandel School for Advanced Studies in the Humanities at the Hebrew University of Jerusalem The research articles published in the journal undergo rigorous peer-review and adhere to the rules and principles of academic research
גיליון מוזה השישי, אשר עתיד לראות אור במהלך 2023, מבקש לעסוק בהיבטים המגוונים של העיסוק בארכיונים... more גיליון מוזה השישי, אשר עתיד לראות אור במהלך 2023, מבקש לעסוק בהיבטים המגוונים של העיסוק בארכיונים במדעי הרוח. הגיליון מיועד לחוקרות ולחוקרים המבקשים להצטרף לשיחה על מקום הארכיון במחקר העדכני. אנו מעודדים מחקרים שדנים בארכיון בדרכים שונות: לא רק בממצא הארכיוני, אלא גם במושג הארכיון בעיצוב תהליכים היסטוריים, ביצירות אומנות בתחומים שונים (קולנוע, מוזיקה, מחול ועוד), בתקשורת ובתחומים נוספים מעולמות הרוח והחברה. נשמח לקבל מאמרים המבוססים על שיטות חדשות ומקוריות, לצד עבודות יצירתיות שנעזרות בשיטות קיימות.
מוזה 4, 2022
כתב עת רב־תחומי ללימודים מתקדמים במדעי הרוח מיסודו של בית ספר מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים
מוזה 3, 2019
כתב עת רב־תחומי לתלמידי מחקר במדעי הרוח מיסודו של בית ספר מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים
Calls for Papers & Invitations by Muza Journal
Call for Papers: Muza Journal (Mandel School for Advanced Studies in the Humanities, The Hebrew U... more Call for Papers: Muza Journal (Mandel School for Advanced Studies in the Humanities, The Hebrew University of Jerusalem).
Deadline: February 12, 2017.
Papers by Muza Journal
מוזה כתב עת שפיט לתלמידי מחקר, Jul 5, 2017
עדכון חילוני-ציוני לצאינה וראינה: עיון בדרשותיו של דוד כהן
המאמר מתחקה אחר התרומה החלוצית לספר... more עדכון חילוני-ציוני לצאינה וראינה: עיון בדרשותיו של דוד כהן
המאמר מתחקה אחר התרומה החלוצית לספרות הדרוש של איש החינוך דוד כהן (1894–1976). כמו שנראה להלן, דרשותיו היו הגות יהודית-חילונית, שהיא פרי מזיגה בין עולמות סוציאליסטיים חילוניים לבין העולם הדתי. מיזוג זה קיבל את ביטויו בכתיבה דרשנית על פרשת השבוע או בהשראתה, שפורסמה בעלון קיבוץ אלונים. ננתח להלן את דרשותיו, שהן מקרה פרטי של תופעה יהודית-תרבותית בקרב התנועה הקיבוצית, שטרם זוהה במחקר. עיון זה הוא חוליה מקשרת בין המחקר העשיר שנכתב על הוגי הציונות החילונית לבין תשומת הלב המחקרית שֶלה זוכה החילוניות הלמדנית המתחדשת. ביטויה הראשוני של חילוניות זו היה פעילות "חוג שדמות", אשר בשנות השישים והשבעים המוקדמות ליכד בצוותא צעירים נלהבים ללמוד יהדות. חברי החוג נחשפו לכתבי החסידות של הרב קוק, של מרטין בובר, של גרשם שלום ושל אחרים, וחוו בעקבות מפגש זה התעוררות רוחנית ותרבותית.
"חוג שדמות" היה בעל השפעה מעטה בטווח הקצר, אולם הייתה לו השפעה רוחנית רבה בטווח הארוך, והיא הובילה להקמתן ולשגשוגן של מסגרות חילוניות ללימודי יהדות. במאמר הזה נראה שהחוג לא צמח ברִיק, שכן בתנועה הקיבוצית התקיימה עוד קודם לכן שדרה תרבותית-יהודית-למדנית, שהייתה חלק בלתי נפרד ממנה ומן התהליכים הרוחניים שבקרבה. יש להבין את הגותם של בני "דור הביניים" בתנועה הקיבוצית, אשר נולדו מימי העלייה הראשונה ועד ראשית המנדט הבריטי בארץ ישראל (1881–1917), על רקע ההגות היהודית-הציונית, שפרחה בשנים אלו, כדוגמת זו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, של יוסף חיים ברנר, של אחד העם, של חיים נחמן ביאליק ושל אהרן דוד גורדון. מִטבע הדברים, זוהי תשתית שאי אפשר להתעלם ממנה. ואולם, דור ביניים זה, שעמו נמנה דוד כהן, לא שִחזר את הגותם של קודמיהם, אלא יצר מהלך תרבותי-יהודי ייחודי ושונה מקודמיו. מהלך זה נשכח, נבלע וטושטש עם פריצת "חוג שדמות" ותנועות השיבה אל היהדות, ובכוונתנו להאירוֹ לראשונה במאמר הזה.
A secular Zionist Revision of "Tsene U'r'ene": Reading David Cohen's Homilies
The current study describes the secular Zionist movement's addition to the derash literature through the writings of David Cohen (1894-1976). I wish to argue that his writings conflate his socialist secular milieu with his religious upbringing. This fusion informed his homilies on the weekly Torah portion, Which were published locally on his kibbutz.
The paper opens with a brief description of the derash literature and how it was affected by modernity, Followed by a presentation of relevant theoretical hermeneutical paradigms, including the translation of canonical texts for a modern audience.
The main section deals with the writings of David Cohen, who was known as "the father of HaNoar HaOved." It shows how Cohen devoted his life to working with underprivileged youth, while writing homilies in a mixed style that combined Histadrut ideology, Hassidic lore, and the "Tsene U'r'ene" format.
Gad Opaz's premise that the Shedemot group had to break through a screen of silence and repression reflects a misconception of Cohen's generation's engagement with a secular Jewish outlook. The current study sheds new light on this matter and suggests that Opaz's premise may have been too general.
Uploads
מוזה: כתב עת לתלמידי מחקר במדעי הרוח by Muza Journal
Calls for Papers & Invitations by Muza Journal
Deadline: February 12, 2017.
Papers by Muza Journal
המאמר מתחקה אחר התרומה החלוצית לספרות הדרוש של איש החינוך דוד כהן (1894–1976). כמו שנראה להלן, דרשותיו היו הגות יהודית-חילונית, שהיא פרי מזיגה בין עולמות סוציאליסטיים חילוניים לבין העולם הדתי. מיזוג זה קיבל את ביטויו בכתיבה דרשנית על פרשת השבוע או בהשראתה, שפורסמה בעלון קיבוץ אלונים. ננתח להלן את דרשותיו, שהן מקרה פרטי של תופעה יהודית-תרבותית בקרב התנועה הקיבוצית, שטרם זוהה במחקר. עיון זה הוא חוליה מקשרת בין המחקר העשיר שנכתב על הוגי הציונות החילונית לבין תשומת הלב המחקרית שֶלה זוכה החילוניות הלמדנית המתחדשת. ביטויה הראשוני של חילוניות זו היה פעילות "חוג שדמות", אשר בשנות השישים והשבעים המוקדמות ליכד בצוותא צעירים נלהבים ללמוד יהדות. חברי החוג נחשפו לכתבי החסידות של הרב קוק, של מרטין בובר, של גרשם שלום ושל אחרים, וחוו בעקבות מפגש זה התעוררות רוחנית ותרבותית.
"חוג שדמות" היה בעל השפעה מעטה בטווח הקצר, אולם הייתה לו השפעה רוחנית רבה בטווח הארוך, והיא הובילה להקמתן ולשגשוגן של מסגרות חילוניות ללימודי יהדות. במאמר הזה נראה שהחוג לא צמח ברִיק, שכן בתנועה הקיבוצית התקיימה עוד קודם לכן שדרה תרבותית-יהודית-למדנית, שהייתה חלק בלתי נפרד ממנה ומן התהליכים הרוחניים שבקרבה. יש להבין את הגותם של בני "דור הביניים" בתנועה הקיבוצית, אשר נולדו מימי העלייה הראשונה ועד ראשית המנדט הבריטי בארץ ישראל (1881–1917), על רקע ההגות היהודית-הציונית, שפרחה בשנים אלו, כדוגמת זו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, של יוסף חיים ברנר, של אחד העם, של חיים נחמן ביאליק ושל אהרן דוד גורדון. מִטבע הדברים, זוהי תשתית שאי אפשר להתעלם ממנה. ואולם, דור ביניים זה, שעמו נמנה דוד כהן, לא שִחזר את הגותם של קודמיהם, אלא יצר מהלך תרבותי-יהודי ייחודי ושונה מקודמיו. מהלך זה נשכח, נבלע וטושטש עם פריצת "חוג שדמות" ותנועות השיבה אל היהדות, ובכוונתנו להאירוֹ לראשונה במאמר הזה.
A secular Zionist Revision of "Tsene U'r'ene": Reading David Cohen's Homilies
The current study describes the secular Zionist movement's addition to the derash literature through the writings of David Cohen (1894-1976). I wish to argue that his writings conflate his socialist secular milieu with his religious upbringing. This fusion informed his homilies on the weekly Torah portion, Which were published locally on his kibbutz.
The paper opens with a brief description of the derash literature and how it was affected by modernity, Followed by a presentation of relevant theoretical hermeneutical paradigms, including the translation of canonical texts for a modern audience.
The main section deals with the writings of David Cohen, who was known as "the father of HaNoar HaOved." It shows how Cohen devoted his life to working with underprivileged youth, while writing homilies in a mixed style that combined Histadrut ideology, Hassidic lore, and the "Tsene U'r'ene" format.
Gad Opaz's premise that the Shedemot group had to break through a screen of silence and repression reflects a misconception of Cohen's generation's engagement with a secular Jewish outlook. The current study sheds new light on this matter and suggests that Opaz's premise may have been too general.
Deadline: February 12, 2017.
המאמר מתחקה אחר התרומה החלוצית לספרות הדרוש של איש החינוך דוד כהן (1894–1976). כמו שנראה להלן, דרשותיו היו הגות יהודית-חילונית, שהיא פרי מזיגה בין עולמות סוציאליסטיים חילוניים לבין העולם הדתי. מיזוג זה קיבל את ביטויו בכתיבה דרשנית על פרשת השבוע או בהשראתה, שפורסמה בעלון קיבוץ אלונים. ננתח להלן את דרשותיו, שהן מקרה פרטי של תופעה יהודית-תרבותית בקרב התנועה הקיבוצית, שטרם זוהה במחקר. עיון זה הוא חוליה מקשרת בין המחקר העשיר שנכתב על הוגי הציונות החילונית לבין תשומת הלב המחקרית שֶלה זוכה החילוניות הלמדנית המתחדשת. ביטויה הראשוני של חילוניות זו היה פעילות "חוג שדמות", אשר בשנות השישים והשבעים המוקדמות ליכד בצוותא צעירים נלהבים ללמוד יהדות. חברי החוג נחשפו לכתבי החסידות של הרב קוק, של מרטין בובר, של גרשם שלום ושל אחרים, וחוו בעקבות מפגש זה התעוררות רוחנית ותרבותית.
"חוג שדמות" היה בעל השפעה מעטה בטווח הקצר, אולם הייתה לו השפעה רוחנית רבה בטווח הארוך, והיא הובילה להקמתן ולשגשוגן של מסגרות חילוניות ללימודי יהדות. במאמר הזה נראה שהחוג לא צמח ברִיק, שכן בתנועה הקיבוצית התקיימה עוד קודם לכן שדרה תרבותית-יהודית-למדנית, שהייתה חלק בלתי נפרד ממנה ומן התהליכים הרוחניים שבקרבה. יש להבין את הגותם של בני "דור הביניים" בתנועה הקיבוצית, אשר נולדו מימי העלייה הראשונה ועד ראשית המנדט הבריטי בארץ ישראל (1881–1917), על רקע ההגות היהודית-הציונית, שפרחה בשנים אלו, כדוגמת זו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, של יוסף חיים ברנר, של אחד העם, של חיים נחמן ביאליק ושל אהרן דוד גורדון. מִטבע הדברים, זוהי תשתית שאי אפשר להתעלם ממנה. ואולם, דור ביניים זה, שעמו נמנה דוד כהן, לא שִחזר את הגותם של קודמיהם, אלא יצר מהלך תרבותי-יהודי ייחודי ושונה מקודמיו. מהלך זה נשכח, נבלע וטושטש עם פריצת "חוג שדמות" ותנועות השיבה אל היהדות, ובכוונתנו להאירוֹ לראשונה במאמר הזה.
A secular Zionist Revision of "Tsene U'r'ene": Reading David Cohen's Homilies
The current study describes the secular Zionist movement's addition to the derash literature through the writings of David Cohen (1894-1976). I wish to argue that his writings conflate his socialist secular milieu with his religious upbringing. This fusion informed his homilies on the weekly Torah portion, Which were published locally on his kibbutz.
The paper opens with a brief description of the derash literature and how it was affected by modernity, Followed by a presentation of relevant theoretical hermeneutical paradigms, including the translation of canonical texts for a modern audience.
The main section deals with the writings of David Cohen, who was known as "the father of HaNoar HaOved." It shows how Cohen devoted his life to working with underprivileged youth, while writing homilies in a mixed style that combined Histadrut ideology, Hassidic lore, and the "Tsene U'r'ene" format.
Gad Opaz's premise that the Shedemot group had to break through a screen of silence and repression reflects a misconception of Cohen's generation's engagement with a secular Jewish outlook. The current study sheds new light on this matter and suggests that Opaz's premise may have been too general.