לדלג לתוכן

CIA

סוכנות הביון המרכזית
Central Intelligence Agency
CIA
מרכז ג'ורג' בוש למודיעין, מטה ה-CIA.
מרכז ג'ורג' בוש למודיעין, מטה ה-CIA.
חותם ה-CIA
The Work of a Nation. The Center of Intelligence עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משרד אחראי מנהל המודיעין הלאומי
סוכנות אם הממשלה הפדרלית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות בת Directorate of Operations עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 18 בספטמבר 1947
סוכנות קודמת OSS
חוק חוק הביטחון הלאומי 1947
תאריך כניסה 23 בינואר 2025
מנהל ג'ון רטקליף
מטה מרכזי מרכז ג'ורג' בוש למודיעין, לאנגלי, וירג'יניה, ארצות הברית
עובדים חסוי (מוערך בכ-21,575)[1]
תקציב חסוי
אתר ה-CIA
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

CIA (באנגלית: Central Intelligence Agency; מילולית: סוכנות הביון המרכזית) היא סוכנות הריגול המודיעיני של הממשלה הפדרלית של ארצות הברית, הפועלת לאיסוף, עיבוד וניתוח מידע ביטחוני-לאומי מכל רחבי העולם, מחוץ לגבולות ארצות הברית, בעיקר דרך שימוש במודיעין אנושי (HUMINT). הסוכנות נוסדה ב-1947 על ידי הנשיא הארי טרומן. המטה שלה נמצא במרכז ג'ורג' בוש למודיעין בלאנגלי שבווירג'יניה, בסמוך לבירה וושינגטון די. סי. כחברה מרכזית בקהילת המודיעין האמריקנית (IC), הסוכנות מדווחת וכפופה לראש המודיעין הלאומי (DNI).

היסטוריית הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1942 עבר איסוף המודיעין מצבא ארצות הברית לידי סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), אשר עיבדה את המידע והציגה אותו בפני הממשל. בעקבות מלחמת העולם השנייה החליט נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות אויב. בראש המשרד עמד ויליאם ג'יי. דונובן, ולזכותו נזקפו הצלחות רבות בתחום הריגול, כגון גיוס מדענים העוסקים בפיתוח פצצת האטום.

ה-OSS, שבשיא תקופתו מנה 12,000 עובדים, פורק בתום מלחמת העולם השנייה, ובעקבותיו נוסדה בינואר 1946 "קבוצת המודיעין המרכזית" על ידי הארי טרומן; ב-18 בספטמבר 1947 נכנס לתוקף חוק הביטחון הלאומי, על פיו נוסדו סוכנות הביון המרכזית והמועצה לביטחון לאומי. ראש הסוכנות החדשה היה האדמירל רוסקו הילנקוטר, כשלצדו היו חלק ממוותיקי ה-OSS.

ב-1949 נחקק חוק סוכנות הביון המרכזית, שהרחיב את סמכויות הסוכנות בצורה משמעותית. בשנים הראשונות לקיומה, פעלה הסוכנות בעיקר במסגרת המלחמה הקרה נגד ברית המועצות וארגון הביון הסובייטי, הק.ג.ב.

במהלך שנות ה-70, בעקבות ניסיונו של הנשיא ריצ'רד ניקסון להשתמש בסוכנות כדי לשבש את חקירת פרשת ווטרגייט, הידק הקונגרס האמריקני את הפיקוח על הסוכנות, ובין השאר אסר עליה להרוג מנהיגים זרים ולעסוק בביון פנימי. חלק מאיסורי הקונגרס בוטלו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 והמלחמה בטרור. עד אפריל 2005, כשהוקם תפקיד ראש המודיעין הלאומי, כיהן ראש הסוכנות גם כראש המודיעין המרכזי (DCI) וכיועץ המודיעין הראשי של הנשיא.

ב-2019 דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי קים ג'ונג-נאם, אחיו למחצה של שליט צפון קוריאה קים ג׳ונג און שהורעל ב-2017 בגז עצבים, ביקר במלזיה כדי להיפגש עם מפעילו ב-CIA.[2]

ב-2021 הקים ה-CIA יחידה מיוחדת שמטרתה מיקוד בפעילותה של סין.[3] באוגוסט 2024 הורה ממשל ג'ו ביידן על הכפלת תקציב ה-CIA לטיפול בסין, והסוכנות אף הגבירה משמעותית את פעילות הריגול שלה אחר חברות סיניות והתקדמותן הטכנולוגית.[4]

באוגוסט 2025 אישר הנשיא דונלד טראמפ ל-CIA באמצעות הנחיית נשיא (Presidential Finding) לבצע מבצעים חשאיים וקטלניים בוונצואלה, במטרה להגביר את הלחץ על משטרו של הרודן ניקולס מדורו ולהביא להפלתו.

בדצמבר 2025 ה-CIA ביצע תקיפת מל"ט על מבנה בוונצואלה שכוונה לרציף בנמל שבו, כנופיית טרן דה ארגואה אחסנה סמים והתכוננה להעברתם לסירות.[5]

בינואר 2026 מילא ה-CIA תפקיד מרכזי בהכנות המודיעיניות למבצע נחרצות מוחלטת, שבמהלכו נלכדו מדורו ורעייתו והועברו לארצות הברית לצורך העמדתם לדין. על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, ה-CIA הפעיל מקור מודיעיני בתוך ממשלת ונצואלה, שסייע במעקב אחר תנועותיו של מדורו ובאיתור מיקומו המדויק. המודיעין שנאסף אפשר לכוח דלתא לתכנן את הפעולה לפרטיה, לעקוב אחר מיקומו של מדורו בזמן אמת ולבצע את לכידתו. בנוסף דווח כי צוות מצומצם של האגף לפעולות מיוחדות של הסוכנות שפעל בחשאי בשטח ונצואלה החל מאוגוסט 2025 אסף מידע מודיעיני על שגרת יומו ודפוסי פעילותו של מדורו. המידע שנאסף סייע בתכנון המבצע ובביצוע לכידתו.[6]

באוגוסט 2026, דיווח הניו יורק טיימס כי ה-CIA הקים כוח משימה חשאי שנועד להוביל לשינויים פוליטיים, כלכליים ושלטוניים בקובה.[7]

תפקיד הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק מיוחד שהוגדר על ידי הממשל האמריקאי, תפקיד הארגון הוא איסוף מודיעין ותיאום פעולות שמירת הביטחון הלאומי של ארצות הברית. מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי הנשיא. הפיקוח על פעולות הארגון מבוצע על ידי ועדות שונות של הסנאט ובית הנבחרים, כל פעולות הארגון מבוצעות מחוץ לארצות הברית, אך במקרה הצורך בפעולה פנימית חייב הארגון לתאם את הדבר עם ארגון ה-FBI, האחראי על פעולות הפנים.

הנחיית נשיא (Presidential Finding) היא צו רשמי של נשיא ארצות הברית המהווה תנאי חוקי מחייב לביצוע פעולות חשאיות של ה-CIA, החל ממבצעים היסטוריים וחיסולים כמו אוסאמה בן לאדן ועד להרחבת סמכויות הסייבר ההתקפי ותשתיות הקריטיות תחת ממשל טראמפ.

מבנה הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבט כללי על מטה ה-CIA בלאנגלי שבווירג'יניה

מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי נשיא ארצות הברית. הארגון מחולק לארבעה אגפים ראשיים, המתפקדים כאוספי מידע שטח ומידע לווייני:

  • אגף המודיעין – העוסק בניתוח מידע מודיעיני ממקורות כגון לוויינים וציתות תקשורתי, יחד עם סוכני שטח.
  • אגף המבצעים – העוסק במבצעים חשאיים, כגון הקמת חברות קש ברחבי העולם המסוות את פעולות סוכני הארגון.
  • אגף המדע והטכנולוגיה – החוקר את המודיעין הטכנולוגי והתפתחויות הטכנולוגיה בעולם על מנת לשפר את דרכי פעולות הארגון.
  • קיר הזיכרון של CIA
    אגף המנהל – העוסק בניהולם השוטף של כל אגפי הארגון ובביטחון הפנים של ארגון ה-CIA בארצות הברית.

להלן מבנה חלקי של הארגון[8]:

  • ראש הסוכנות (DCIA)
    • ממלא מקום ראש הסוכנות
    • סגן ראש הסוכנות
  • מטה
    • משרד היועץ המשפטי
    • משרד מבקר הסוכנות
    • המשרד ליחסי ציבור
  • אגף המבצעים (Directorate Of Operation – DO)
  • אגף המצאות דיגיטליות (Directorate Of Digital innovation – DDI)
  • אגף המודיעין (Directorate Of Intelligence – DI)
  • אגף המדע והטכנולוגיה (DS&T)
    • מחלקת מחקר ופיתוח
  • אגף הסיוע (DS)
  • השירות החשאי הלאומי (NCS)
    • המרכז לחקר הטרור

פעולות בולטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הסוכנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ראש ה-CIA
מספרשםתחילת כהונהסיום כהונה הערות
1 אדמירל סידני סורס23 בינואר 194610 ביוני 1946
2 גנרל הויט ונדנברג10 ביוני 19461 במאי 1947
3 אדמירל רוסקו הילנקוטר1 במאי 19477 באוקטובר 1950
4 גנרל וולטר בדל סמית'7 באוקטובר 19509 בפברואר 1953
5 אלן דאלס26 בפברואר 195329 בנובמבר 1961
6 ג'ון מקון29 בנובמבר 196128 באפריל 1965
7 ויליאם רייבורן28 באפריל 196530 ביוני 1966
8 ריצ'רד הלמס30 ביוני 19662 בפברואר 1973
9 ג'יימס סלזינג'ר2 בפברואר 19732 ביולי 1973 לימים מזכיר ההגנה ה-12
10 ויליאם קולבי4 בספטמבר 197330 בינואר 1976
11 ג'ורג' הרברט ווקר בוש30 בינואר 197620 בינואר 1977 לימים נשיא ארצות הברית ה-41
12 סטנספילד טרנר9 במרץ 197720 בינואר 1981
13 ויליאם קייסי28 בינואר 198129 בינואר 1987
14 ויליאם ובסטר26 במאי 198731 באוגוסט 1991
15 רוברט גייטס6 בנובמבר 199120 בינואר 1993 לימים מזכיר ההגנה ה-22
16 ג'יימס וולסי5 בפברואר 199310 בינואר 1995
17 ג'ון דויטש10 במאי 199515 בדצמבר 1996
18 ג'ורג' טנט11 ביולי 199711 ביולי 2004
19 ג'ון מקלולין11 ביולי 200424 בספטמבר 2004
20 פורטר גוס24 בספטמבר 20045 במאי 2006
21 גנרל מייקל היידן[12]30 במאי 200612 בפברואר 2009
22 ליאון פאנטה12 בפברואר 20091 ביולי 2011 לימים מזכיר ההגנה ה-23
23 דייוויד פטראוס1 ביולי 20119 בנובמבר 2012
24 ג'ון ברנן8 במרץ 201320 בינואר 2017
25 מייק פומפאו23 בינואר 201726 באפריל 2018 לימים מזכיר המדינה ה-70
26 ג'ינה הספל17 במאי 2018 (בפועל מ-26 באפריל)20 בינואר 2021 האישה הראשונה בתפקיד
27 ויליאם ברנס23 במרץ 202120 בינואר 2025
בפועל תומאס סילבסטר 20 בינואר 2025 23 בינואר 2025
28 ג'ון רטקליף 23 בינואר 2025 מכהן ראש המודיעין הלאומי לשעבר

ה-CIA בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאורים של ה-CIA קיימים בספרים, סרטים ומשחקי וידאו רבים, בהם המסתמכים, לפחות בחלקם, על אירועים היסטוריים, ואחרים שהם בדיוניים לחלוטין. סדרת הטלוויזיה צ'אק (2007), למשל, בדיונית, ובמרכזה אדם שראה בטעות הצפנות CIA סודיות והפך עקב כך לנכס / התחייבות, ובהמשך לסוכן בסוכנות. הסרט מלחמתו של צ'ארלי וילסון (2007), מבוסס על סיפורם של חבר הקונגרס האמריקני צ'רלי וילסון וסוכן ה-CIA גוסט אברקוטוס, שתמך במוג'אהדין האפגני, והרועה הטוב (2006), סרט ריגול בדיוני שהופק וביים על ידי רוברט דה נירו, מבוסס באופן רופף על פיתוח מודיעין נגדי ב-CIA. הדמות הבדיונית ג'ק ראיין בספריו של טום קלנסי הוא אנליסט של ה-CIA. הסרט האמריקאי השקט של גרהאם גרין עוסק בסוכן CIA הפועל בדרום-מזרח אסיה. בסדרת סרטי ג'יימס בונד, בונד משתף פעולה לעיתים קרובות עם סוכן ה-CIA פליקס לייטר.

תיאורים בדיוניים של ה-CIA משמשים גם במשחקי וידאו, כמו Splinter Cell של טום קלנסי, Call of Duty: Modern Warfare 2 וכן Call of Duty: Black Ops.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Gellman, Barton; Miller, Greg (29 באוגוסט 2013). "U.S. spy network's successes, failures and objectives detailed in 'black budget' summary". The Washington Post. ארכיון מ-1 בספטמבר 2013.
  2. ↑ "אחיו של קים ג'ונג און שחוסל - מודיע של ה-CIA", באתר ynet, 11 ביוני 2019
  3. ↑ ה-CIA מקים יחידה מיוחדת להתמודדות מול סין, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2021
  4. ↑ אתר למנויים בלבד מרגלים, בינה מלאכותית וסודות מדינה: המלחמה האמיתית היום בעולם היא בין ארה"ב לסין, באתר TheMarker‏, 12 בינואר 2024
  5. ↑ התקיפה הראשונה של טראמפ בוונצואלה: "ה-CIA פגע במחסן של כנופיית סמים", באתר ynet, 30 בדצמבר 2025
  6. ↑ ברק רביד, כוח אמריקני פעל בוונצואלה במשך חודשים: המבצע החשאי שקדם לתקיפה נחשף, באתר מאקו, 3 בינואר 2026
  7. ↑ Entous, Adam (2026-08-05). "C.I.A. Sets Up Secret Cuba Task Force as Trump Pressures Havana". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  8. ↑ , ניתוח של אתר ויקיליקס, 11.03.17
  9. ↑ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, מפקד הגסטאפו בווינה גויס לארגוני ביון במערב, וניצל מעונש, באתר הארץ, 6 באפריל 2021
  10. ↑ דיווח: טראמפ הורה ל-CIA לפתוח במבצע חשאי בניסיון להשפיע על דעת הקהל בסין, באתר מאקו, 14 במרץ 2024
  11. ↑ כטב"ם חמקן וחשאי, "פצצת האפלה" ו-150 מטוסים: כלי הטיס שסייעו ללכידת מדורו, באתר ynet, 6 בינואר 2026
  12. ↑ רונן ברגמן, "ואז דגן אמר לי: ישראל לא יכולה לסבול מדינת אויב חמושה בנשק גרעיני", באתר ynet, 30 בדצמבר 2016