ה-OSS, שבשיא תקופתו מנה 12,000 עובדים, פורק בתום מלחמת העולם השנייה, ובעקבותיו נוסדה בינואר 1946 "קבוצת המודיעין המרכזית" על ידי הארי טרומן; ב-18 בספטמבר1947 נכנס לתוקף חוק הביטחון הלאומי, על פיו נוסדו סוכנות הביון המרכזית והמועצה לביטחון לאומי. ראש הסוכנות החדשה היה האדמירל רוסקו הילנקוטר, כשלצדו היו חלק ממוותיקי ה-OSS.
ב-1949 נחקק חוק סוכנות הביון המרכזית, שהרחיב את סמכויות הסוכנות בצורה משמעותית. בשנים הראשונות לקיומה, פעלה הסוכנות בעיקר במסגרת המלחמה הקרה נגד ברית המועצות וארגון הביון הסובייטי, הק.ג.ב.
ב-2021 הקים ה-CIA יחידה מיוחדת שמטרתה מיקוד בפעילותה של סין.[3] באוגוסט 2024 הורה ממשל ג'ו ביידן על הכפלת תקציב ה-CIA לטיפול בסין, והסוכנות אף הגבירה משמעותית את פעילות הריגול שלה אחר חברות סיניות והתקדמותן הטכנולוגית.[4]
באוגוסט 2025 אישר הנשיא דונלד טראמפ ל-CIA באמצעות הנחיית נשיא (Presidential Finding) לבצע מבצעים חשאיים וקטלניים בוונצואלה, במטרה להגביר את הלחץ על משטרו של הרודן ניקולס מדורו ולהביא להפלתו.
בדצמבר 2025 ה-CIA ביצע תקיפת מל"ט על מבנה בוונצואלה שכוונה לרציף בנמל שבו, כנופיית טרן דה ארגואה אחסנה סמים והתכוננה להעברתם לסירות.[5]
בינואר 2026 מילא ה-CIA תפקיד מרכזי בהכנות המודיעיניות למבצע נחרצות מוחלטת, שבמהלכו נלכדו מדורו ורעייתו והועברו לארצות הברית לצורך העמדתם לדין. על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, ה-CIA הפעיל מקור מודיעיני בתוך ממשלת ונצואלה, שסייע במעקב אחר תנועותיו של מדורו ובאיתור מיקומו המדויק. המודיעין שנאסף אפשר לכוח דלתא לתכנן את הפעולה לפרטיה, לעקוב אחר מיקומו של מדורו בזמן אמת ולבצע את לכידתו. בנוסף דווח כי צוות מצומצם של האגף לפעולות מיוחדות של הסוכנות שפעל בחשאי בשטח ונצואלה החל מאוגוסט 2025 אסף מידע מודיעיני על שגרת יומו ודפוסי פעילותו של מדורו. המידע שנאסף סייע בתכנון המבצע ובביצוע לכידתו.[6]
באוגוסט 2026, דיווח הניו יורק טיימס כי ה-CIA הקים כוח משימה חשאי שנועד להוביל לשינויים פוליטיים, כלכליים ושלטוניים בקובה.[7]
על פי חוק מיוחד שהוגדר על ידי הממשל האמריקאי, תפקיד הארגון הוא איסוף מודיעין ותיאום פעולות שמירת הביטחון הלאומי של ארצות הברית. מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי הנשיא. הפיקוח על פעולות הארגון מבוצע על ידי ועדות שונות של הסנאט ובית הנבחרים, כל פעולות הארגון מבוצעות מחוץ לארצות הברית, אך במקרה הצורך בפעולה פנימית חייב הארגון לתאם את הדבר עם ארגון ה-FBI, האחראי על פעולות הפנים.
הנחיית נשיא (Presidential Finding) היא צו רשמי של נשיא ארצות הברית המהווה תנאי חוקי מחייב לביצוע פעולות חשאיות של ה-CIA, החל ממבצעים היסטוריים וחיסולים כמו אוסאמה בן לאדן ועד להרחבת סמכויות הסייבר ההתקפי ותשתיות הקריטיות תחת ממשל טראמפ.
פעילות נגד המאמצים של סין להגדיל את ההשפעה הגלובלית שלה באמצעות מבצעי השפעה פנימית על דעת הקהל בסין נגד משטרו של שי ג'ינפינג.[10]
פעילות במבצע נחרצות מוחלטת בוונצואלה - ב־The New York Times פורסם כי ה-CIA פרס בחשאי רחפנים חמקניים מעל ונצואלה במשך חודשים שקדמו למבצע. רחפנים אלו שימשו, על פי הדיווח, למעקב אחר תנועותיו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, ולבניית תמונה מודיעינית מפורטת של שגרת יומו כהכנה למבצע.[11]
תיאורים של ה-CIA קיימים בספרים, סרטים ומשחקי וידאו רבים, בהם המסתמכים, לפחות בחלקם, על אירועים היסטוריים, ואחרים שהם בדיוניים לחלוטין. סדרת הטלוויזיה צ'אק (2007), למשל, בדיונית, ובמרכזה אדם שראה בטעות הצפנות CIA סודיות והפך עקב כך לנכס / התחייבות, ובהמשך לסוכן בסוכנות. הסרט מלחמתו של צ'ארלי וילסון (2007), מבוסס על סיפורם של חבר הקונגרס האמריקני צ'רלי וילסון וסוכן ה-CIA גוסט אברקוטוס, שתמך במוג'אהדין האפגני, והרועה הטוב (2006), סרט ריגול בדיוני שהופק וביים על ידי רוברט דה נירו, מבוסס באופן רופף על פיתוח מודיעין נגדי ב-CIA. הדמות הבדיונית ג'ק ראיין בספריו של טום קלנסי הוא אנליסט של ה-CIA. הסרט האמריקאי השקט של גרהאם גרין עוסק בסוכן CIA הפועל בדרום-מזרח אסיה. בסדרת סרטי ג'יימס בונד, בונד משתף פעולה לעיתים קרובות עם סוכן ה-CIA פליקס לייטר.