ברטלסמן
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| על שם |
Carl Bertelsmann  |
| מייסדים |
Carl Bertelsmann |
| תקופת הפעילות |
1 ביולי 1835 – הווה (191 שנים) |
| חברות בנות |
|
| מדינה |
 גרמניה |
| מיקום המטה |
גיטרסלו |
| ענפי תעשייה |
תעשיית התקשורת, שירות (כלכלה), מערכת חינוך |
| מוצרים עיקריים |
הוצאה לאור |
| הכנסות |
20,245,000,000 אירו (נכון ל־2022) |
| מנכ"ל |
Thomas Rabe |
| עובדים |
164,691 (נכון ל־2022) |
|
www | |
  | |
בֶּרְטֶלְסְמַן (בגרמנית: Bertelsmann AG) הוא תאגיד רב-לאומי להוצאה לאור ותקשורת המונים, שבסיסו בגיטרסלו, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה. הוא קונגלומרט עסקי בבעלות פרטית בשליטת משפחת מוהן, מהגדולים בעולם בעסקי התקשורת, והוא פעיל גם במגזרי השירותים והחינוך.
תאגיד "ברטלסמן" נוסד כהוצאה לאור על ידי קרל ברטלסמן בשנת 1835. לאחר מלחמת העולם השנייה, תחת הנהגתו של ריינהרד מוהן, הפך מחברה בינונית לתאגיד גדול, שעסק לא רק בהוצאת ספרים אלא גם בשידורי טלוויזיה, רדיו, הפקה והפצה של מוזיקה ומגזינים ושירותים שונים. החטיבות העיקריות שלה כוללות את: קבוצת RTL, פינגווין רנדום האוס (בית ההוצאה לאור הגדול בעולם בשפה האנגלית שהוקם ממיזוג ספרי פינגווין והוצאת רנדום האוס), חברת המוזיקה BMG, חברת השירותים והלוגיסטיקה Arvato, חברת "שירותי השיווק של ברטלסמן", "קבוצת החינוך של ברטלסמן" ו"חברת ההשקעות של ברטלסמן".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1835–1933
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית החברה בבית הוצאה לאור ובית דפוס, שנקרא C. Bertelsmann Verlag אשר נוסד ביולי 1835 על ידי קארל ברטלסמן. בית ההוצאה של ברטלסמן התמקד בהוצאת מזמורים נוצריים וספרי דת[1]. בשנת 1851 עבר ניהול בית ההוצאה להיינריך, בנו של קארל, והוא החל להוציא גם רומנים. מאז ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה גדל העסק באופן יציב וב-1939 העסיק 401 עובדים.
1933–1945
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגרמניה הנאצית, בית ההוצאה לאור צבר מעמד בולט בזכות הוצאת הספרים Bertelsmann Volksausgaben ("ברטלסמן מהדורות עממיות") שהפקיה ספרים במחירים זולים. בפרט, ספרי הרפתקאות שזכו להצלחה מסחרית. בבית ההוצאה שלטה אז, כמו היום, משפחת מוהן שהיא נצר למשפחת ברטלסמן. אבי המשפחה (דור רביעי ממייסד השושלת), היינריך מוהן השתייך לחוג הפטרונים התורמים של האס אס וביקש להפוך את חברתו למפעל מופת נאציונל-סוציאליסטי[2]. במהלך מלחמת העולם השנייה, ההוצאה הפכה לספקית מובילה לוורמאכט, ואף עקפה את "הוצאת פרנץ אהר", בית ההוצאה לאור המרכזי של המפלגה הנאצית ופרסמה עבורו ספרים שחלקם היו גדושים בנושאים אנטישמיים. במיוחד בשנים 1939–1941, הכנסותיה של ההוצאה זינקו. בנוסף העסיקה עובדי כפייה יהודים במפעליה בליטא[2]. בשנת 1944 סגרו השלטונות את בית ההוצאה בעקבות סחר בלתי חוקי בנייר (עובדה שעזרה לו להסתיר את שיתוף הפעולה שלו עד לאותה עת).
התאגיד הודה בשיתוף הפעולה עם השלטון הנאצי רק ב-2002[3]. זאת לאחר שב-1998 תומאס מידלהוף, אז מנכ"ל "ברטלסמן", נשא נאום בעת קבלת פרס מארגון יהודי בארצות הברית, ובו חזר על הטענה שהחברה התנגדה לנאצים. זמן קצר אחר כך הכתב והחוקר העצמאי הרש פישלר פרסם תחקיר בכתב העת השווייצרי Die Weltwoche וב-The Nation האמריקאי, המפריך את הטענות[4]. הסערה שחולל אילצה את התאגיד לפתוח את הארכיונים שלו לבדיקה מקיפה. והוא הקים ועדה עצמאית ובלתי תלויה של היסטוריונים, בראשותו של פרופ' שאול פרידלנדר, שתבדוק את העובדות הקשורות בהתנהלותו בתקופת השלטון הנאצי. בדו"ח ביניים בשנת 2000 ובדו"ח סופי שהתפרסם ב-2002 נאמר שלא נמצאו הוכחות לטענות ראשי התאגיד כאילו לא שיתפו פעולה עם המשטר הנאצי. תאגיד "ברטלסמן" פרסם התנצלות פומבית על שיתוף פעולה זה ועל הניסיונות לכסות עליו[5].
1945–1970
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה, החברה הציגה את עצמה בפני רשות הפיקוח של בעלות הברית כהוצאת הספרים נוצרית שהייתה חלק מהתנגדות גרמנית לנאציזם ונרדפה לכאורה. קשרים לארגונים נאציים הוכחשו בתחילה. לאחר שנודע כי ההצהרות שניתנו היו שגויות, התפטר היינריך מוהן מתפקידו כראש בית ההוצאה לאור. ריינהרד מוהן, אחד משלושת בניו, קיבל עליו את ניהול הוצאת הספרים, לאחר שאחיו הבכור הנס היינריך מוהן נהרג בתחילת המלחמה ואח שני, וזיגברט מוהן, היה עדיין היה שבוי מלחמה[6]. ריינהרד מוהן עצמו היה בן 18 בתחילת המלחמה ונתפס כשבוי על ידי האמריקאים במהלך המערכה בצפון אפריקה ובמחנה השבויים למד אנגלית ונחשף לתרבות האמריקאית[1][6]. בשנת 1947, בעלות הברית העניקו לבסוף לחברה רישיון הוצאה לאור. בשנת 1950 השיק מועדון שיווק ספרים כדי לעודד את המכירות. לקוחות הזמינו ספרים באמצעות מנוי ובתמורה קיבלו מחירים מוזלים[6].
ב-1958 ייסד את חברת התקליטים אריולה (Ariola). ב-1964 נכנסה המשפחה לעסקי הקולנוע כאשר רכשה את אולפני Ufa, את רשת בתי הקולנוע הקשורים עמם מכרה כעשור מאוחר יותר. ב-1968 נכנס התאגיד לתחום העיתונות, שרכש קבוצה של כתבי עת מקבוצת "אקסל שפרינגר"[7]. ב-1969 רכש את הוצאת המגזינים "גרונר ויאר" והפכה אותה לגדולה באירופה.
התפתחות לתאגיד רב-לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1979 רכשה ברטלסמן את חברת התקליטים אריסטה רקורדס, ב-1986 רכשה גם את תקליטי RCA ומיזגה את פעילותה בתחום תחת קבוצת המוזיקה "ברטלסמן מיוזיק גרופ". באותה שנה גם רכשה את הוצאת הספרים האמריקאית "דאבלדיי" (Doubleday), שהפכה אותה להוצאת הספרים השנייה בגודלה בארצות הברית[8].
ב-1984 נכנס התאגיד לראשונה לעסקי הטלוויזיה, עם הקמת תחנת "RTL plus" בגרמניה בשיתוף אולפני Ufa וחברת הטלוויזיה הלוקסמבורגית CLT (Compagnie Luxembourgeoise de Télédiffusion). באוגוסט החל ערוץ "RTL plus" לשדר גם באמצעות טלוויזיה בלוויין[9].
עם איחוד גרמניה מחדש ב-1991 רכש התאגיד את השליטה בהוצאה לאור הגדולה ביותר שפעלה במזרח גרמניה[10].
ב-1996 רכשה ברטלסמן את "תקליטי וינדהם היל" (Windham Hill Records), בהם היה לה חלק כבר מ-1992. ב-2002 רכשה את חברת התקליטים האמריקאית "זומבה", שייצגה את בריטני ספירס[11]. בשנת 2004 נוסדה BMG-Sony עם איחודה של BMG עם סוני מיוזיק של תאגיד סוני, ליצירת חברת המוזיקה השנייה בגודלה בעולם[12], וב-2008רכשה "סוני" את חלקה של "ברטלסמן"[13].
ב-1997 הוקמה קבוצת "CLT-UFA" מיזוג של כל נכסי הטלוויזיה והרדיו של תאגיד "ברטלסמן" בגרמניה (כולל ערוץ RTL) ושאר פעילות CLT שהוחזקה בנפרד על ידי חברת "אודיופינה". באותה שנה ביקשה "CLT-UFA" לרכוש ולמזג את פעילות בטלוויזיה רב-ערוצית של תאגיד "קירש מדיה" בגרמניה עם "פרמייר" שהייתה בבעלותה[14], אך הרכישה נחסמה על ידי רשות ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי והיא מכרה את "פרמייר"[15]. בשנת 2000, מוזגה קבוצת "CLT-UFA" עם חטיבת הטלוויזיה של תאגיד המדיה הבריטי "פירסון", כדי ליצור את "קבוצת RTL", רשת ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו המובילה באירופה יחד עם חברת ההפקה FremantleMedia של "פירסון". "קבוצת RTL" ביצעה הנפקה ראשונה לציבור בבורסה לניירות ערך בלונדון ב-26 ביולי 2000, לפי שווי שוק של 27.1 מיליארד דולר[16]. בתחילת 2001, "ברטלסמן" רכש 30% נוספים ממניות החברה, במטרה להיות בעל השליטה ולהחזיק במעמד מוביל בשוק הטלוויזיה האירופי[17]. בתחילת 2002, התאגיד הגדיל את החזקתו ב"קבוצת RTL" ליותר מ-90%, בעקבות רכישת המניות של חברת "פירסון" הבריטית[18].
בועת הדוט-קום
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך בועת הדוט-קום בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 היה תאגיד "ברטלסמן" מעורב בשורה של מיזמים. ב-1995 הוקם מיזם משותף עם תאגיד "אמריקה און ליין" (AOL) לאספקת שירותי אינטרנט באירופה, בשם "AOL-אירופה"[19]. בהמשך המיזם פעל גם באוסטרליה בשם "AOL Australia". "AOL-אירופה" הייתה לספקית שירותי האינטרנט השנייה בגודלה ביבשת, עם מעל שלושה מיליון מנויים. במרץ 2000 הוכרז על תוכנית להנפקת המיזם לפי שווי שוק של 20 מיליארד דולר[20], אך זמן קצר אחר כך, בעקבות המיזוג של AOL עם "טיים וורנר" היא רכשה את חלקה של "ברטלסמן"[21]. העסקה בוצעה תמורת מזומן ומניות בחברה הממוזגת בשווי 8.25 מיליארד דולר, בתשלום נדחה[22]. בינתיים, בעקבות התפוצצת בועת הדוט-קום וירידה בשווי המניות, התשלום ירד לכ-6.8 מיליארד דולר שמתוכם כ-2 מיליארד דולר במזומן[23]. בנוסף, במסגרת העסקה, הוסכם כי תאגיד "ברטלסמן" ירכוש שטחי פרסום ב-400 מיליון דולר מאמריקה אונליין; אחר כך טענה הוועדה לניירות ערך ובורסות של ארצות הברית כי זו הייתה הנחה על מחיר העסקה ולא רכש מדיה אמיתי, ולכן יש להפחית אותה ממחיר העסקה בספרי התאגיד[24].
מיזמים נוספים בהם השקיע התאגיד בתקופת בועת הדוט-קום, אך גרמו בסופו של דבר להפסדים כבדים, היו: "לייקוס-אירופה", מיזמים לרכישה מקוונת של ספרים ותקליטורי מוזיקה Bol.com ו-CDNow.com והמיזם לשיתוף קבצים "נאפסטר".
"לייקוס-אירופה" הוקם ב-1997 כמיזם משותף עם פורטל האינטרנט האמריקאי ה"לייקוס, במטרה להקים פורטלי אינטרנט מקומיים ברחבי אירופה בשפות מקומיות[25]. במרץ 2000 המיזם גייס כ-773 מיליון אירו בהנפקה בבורסה לניירות ערך בפרנקפורט, לפי שווי שוק של כ-5 מיליארד אירו, ש"ברטלסמן" המשיך והחזיק בכ-20% מהמניות[26]. אך בהמשך אותה שנה דיווח המיזם על הפסדים ומחיר המניה קרס[27][28]. בסוף 2008 נסגר המיזם "לייקוס-אירופה", לאחר שנים של צבירת הפסדים, שבשלב זה כל המניות של"ברטלסמן" כבר נמכרו בהפסד[29].
Bol.com הוא אתר למכירת ספרים שהקים התאגיד בעקבות הכניסה של חברת אמזון לפעילות באירופה[30]. במקביל גם השקיע באתר "בארנס אנד נובל. קום", של רשת הספרים בארנס אנד נובל בארצות הברית, תמורת כ-50% מהמניות שלו[31]. ביולי 2000 רכש גם את האתר CDNow למכירת תקליטורי מוזיקה[32]. כל פעילות זו יצרה הפסדים ונמכרה בשנים 2002–2003[33][34].
באוקטובר 2000 השקיע התאגיד 60 מיליון דולר בשירות שיתוף קבצים "נאפסטר" שזכה להצלחה מהירה, בעיקר עקב שיתוף של המשתמשים בקובצי מוזיקה; אך הוא עמד בפני גל תביעות של חברות התקליטים על בגין עידוד המוני להפרת זכויות יוצרים. "ברטלסמן", שגם תבע את "נאפסטר" לצד חברות התקליטים האחרות, ביטל את תביעתו, השקיע במיזם במטרה לפתח שירות החלפת שירים מבוסס תשלום וניסה לשכנע את חברות התקליטים האחרות להסיר את תביעתן, אך בלא הצלחה[35]. במאי 2002 רכש התאגיד את מלוא הבעלות, תמורת 8 מיליון דולר, לאחר שהיה על סף פשיטת רגל. בעת הרכישה הוכרז כי "נאפסטר תתמקד במציאת מודל עסקי המכבד את זכויות היוצרים, המתגמל את האומנים ומספק למשתמשים בידור בעל ערך"[36]. התוכנית להפוך את "נאפסטר" לשירות בתשלום לא יצאה לפועל, בית המשפט חסם את הרכישה ו"נאפסטר" פורקה לאחר פשיטת רגל. למרות זאת, בפברואר 2003, הגישו קבוצת חברות מוזיקה תביעה בסך 17 מיליארד דולר כנגד "ברטלסמן", בטענה כי התאגיד נתן יד להפרה נרחבת של זכויות יוצרים בכך שסיפק מימון ל"נאפסטר"[37]. התביעות הסתיימו במספר פשרות במסגרתם שילמה כמה מאות מיליוני דולרים לתובעים שונים.
ארגון מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2001 החל ארגון מחדש בעסקי התאגיד, במסגרתו קיבל המיליונר הבלגי אלבר פרר (Albert Frère) כ-25% ממניות התאגיד תמורת העברת מניותיו בקבוצת RTL. בנוסף הוכרז על תוכנית לביצוע הנפקה ראשונה לציבור[38]. ביולי 2002 אולץ מנכ"ל החברה תומאס מידלהוף להתפטר, עקב חילוקי דעות עם הדירקטוריון סביב האסטרטגיה העתידית של התאגיד והארגון מחדש שיזם ועל רקע ההשקעות הכושלות בתחום האינטרנט שלא הניבו רווחים[39].
תחת המנכ"ל החדש, גונתר תילן, התאגיד החל למכור כמה מנכסיו, שאינם מוגדרים כנכסי הליבה, וכן פעילות מפסידה והחזקות מיעוט בחברות אחרות[40]. התאגיד רשם הפסד של 387 מיליון דולר ברבעון הראשון בניהולו, בגין ירידה בשווי עסקים והשקעות[41], אך בהמשך חזר לרווח עקב התאוששות בעסקי הספרים[42]. ב-2006 הודיע על יציאה מעסקי המוזיקה ומכירת ההחזקה בחברה המשותפת עם "סוני" (בהמשך חזר התאגיד לעסקי המוזיקה, שוב תחת השם BMG, תוך התמקדות בתחום ניהול זכויות יוצרים וגביית תמלוגים)[43]. במאי 2006 רכשה משפחת מוהן מאלבר פרר כ-25% ממניות התאגיד שהחזיק, תמורת 5.7 מיליארד דולר, והוא חזר להיות בבעלותה המלאה[44]. בני המשפחה גם החלו לתפוס שוב תפקידי ניהול בכירים בתאגיד, שנכדו של ריינהרד מוהן מונה למנכ"ל[45].
פעילות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]"קרן ברטלסמן", הקרן הפילנתרופית של התאגיד, החלה לתרום לפרויקטים בישראל זמן קצר לאחר הקמתה ב-1977. בין השאר תרמה לקרן לירושלים ומכון ויצמן למדע; ריינהרד מוהן אף ביקר בקביעות באופן אישי בפרויקטים להם תרמה הקרן בישראל[6]. ב-1991 תרם להקמת בית ספר כותרת לעיתונאות ולתקשורת שהוקם באוניברסיטת תל אביב[46].
בשנת 1981 הקימה ברטלסמן, בשותפות עם קונצרן כלל ו"ידיעות אחרונות" את "מיל"ת, מועדון ישראלי לתרבות" להפצת ספרים, תקליטים וקלטות בקרב מנויי המועדון, בדומה למודל אותו הפעילה במדינות אחרות ברחבי העולם[47]. בשיא פעולתו היו חברים במיל"ת כמאה אלף בתי אב[48]. עם עורכיו הראשיים נמנו אריה קרישק ויואב לביא. המועדון נסגר ב-1988 מסיבות כלכליות.
בסוף 1991 התעניין התאגיד ברכישת העיתון "מעריב", אך לבסוף הוא נמכר למשפחת נמרודי[49].
בסוף 2000 השקיעה ברטלסמן בחברה הישראלית Shopping.com 35 מיליון דולר[50].
במאי 2006 קיבלה ליז מוהן, אשתו של ריינהרד מוהן, תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב על "מעמדה החלוצי כאשת עסקים החולשת על חברת התקשורת הגדולה בעולם; פועלה הפילנתרופי; מחויבותה החברתית ותרומתה הנכבדה לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל ולחקר השואה באוניברסיטה"[51].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברטלסמן (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של ברטלסמן (בגרמנית)
- העבר הלא-נקי של תאגיד ברטלסמן, באתר הארץ, 5 במאי 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 יגאל אבידן (ברלין), ריינהרד מוהן – קצין לשעבר בצבא הגרמני, חדשות, 11 בדצמבר 1991
- 1 2 מארק לאנדלר, הניו יורק טיימס, תאגיד "ברטלסמן" מודה בסיוע לנאצים; לא מתנצלים על מעשי "דור אחר", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
- ↑ ברטלסמן התנצלה על שיתוף הפעולה עם השלטון הנאצי ופירסמה תיעוד מפורט של פעילותה, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2002
- ↑ מאת רן דגוני, וושינגטון, העיתון "ניישן": ענק המו"לות הגרמני ברטלסמן שיתף פעולה עם הנאצים, באתר גלובס, 14 בדצמבר 1998
- ↑ העבר הלא-נקי של תאגיד ברטלסמן, באתר הארץ, 5 במאי 2005
- 1 2 3 4 לאה אתגר, מון רוצה עוד זמן - ריינהרד מון, 70 ומשהו, מיליארדר. האיש השלישי בעושרו בגרמניה. לפני 3 שבועות ביקר בארץ, מעריב, 22 בנובמבר 1991
- ↑ שפרינגר מכר עוד עתונים, למרחב, 2 באוגוסט 1968
- ↑ מו"ל מערב גרמני רכש את "דאבלדיי", מעריב, 7 באוקטובר 1986
- ↑ אביחי בקר, מוכרי הצלחות - יש עתיד במקצועות הלווין, העיר, 23 באוגוסט 1985
- ↑ אפי לנדאו, עתונות צהובה במקום אדומה, חדשות, 2 באוקטובר 1990
- ↑ שירות פייננשל טיימס, ברטלסמן רכשה את חברת ההקלטות של בריטני ספירס ב-2.7 מיליארד דולר, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2002
חברת המדיה ברטלסמן רוכשת את חברת התקליטים האמריקאית זומבה ב-3 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 11 ביוני 2002 - ↑ ליאון איצקר, סוני מיוזיק ו-BMG השלימו את המיזוג - היוצר ענקית מוסיקה שתתחרה על הובלת השוק העולמי, באתר TheMarker, 6 באוגוסט 2004
מני ארנון, סוני וברטלסמן צפויות להודיע היום על מיזוג חטיבות המוסיקה המוקלטת שלהן, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2003
מיזוג סוני ו-BMG ייצור את חברת המוסיקה השנייה בגודלה בעולם, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2003 - ↑ Gwen Robinson, Sony to buy out Bertelsmann, Financial Times, August 6, 2008 (באנגלית)
- ↑ אליהו חסין, הערוץ הדיגיטלי של קירש ייבלע על-ידי יריבו מקבוצת ברטלסמן, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1997
- ↑ שירות בלומברג, פרנקפורט, ליאו קירש וסילביו ברלוסקוני הסכימו להקים רשת טלוויזיה אירופית משותפת, באתר גלובס, 23 במרץ 1999
- ↑ יהודה שויצר, RTL הונפקה בבורסת לונדון לפי שווי שוק של 27.1 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 26 ביולי 2000
הצלחה ל-RTL במסחר הראשון בלונדון, באתר גלובס, 26 ביולי 2000 - ↑ דפנה מאור, חברת המדיה ברטלסמן רוכשת 30% נוספים מרשת הטלוויזיה RTL; עשויה להנפיק אותם, באתר TheMarker, 5 בפברואר 2001
שירות בלומברג, גוטרלוש, גרמניה, ברטלסמן תרכוש עוד 30% מקבוצת RTL ותהפוך לבעלת שליטה, באתר גלובס, 5 בפברואר 2001 - ↑ שירות בלומברג, לונדון, פירסון הבריטית תמכור אחזקותיה ב-RTL לברטלסמן הגרמנית ב-1.3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2001
שירות בלומברג, לונדון, פירסון הבריטית תמכור אחזקותיה ב-RTL לברטלסמן הגרמנית ב-1.3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2001 - ↑ אליהו חסין, ברטלסמן ו-AOL ינפיקו את AOL-אירופה בעיתוי מושלם; יתכן שגם ליקוס תונפק, באתר גלובס, 13 בינואר 2000
- ↑ איי אונליין, ברטלסמן: מתקרבים לסיכום עם אמריקה און-ליין בנוגע להנפקת AOL אירופה, באתר TheMarker, 1 במרץ 2000
- ↑ איי אונליין, ברטלסמן מכרה נתח השליטה ב-AOL אירופה ב-8.25 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 17 במרץ 2000
- ↑ ברטלסמן מגייסת 2.5 מיליארד דולר על חשבון החזקותיה ב-AOL אירופה, באתר TheMarker, 10 ביולי 2001
- ↑ דפנה מאור, AOL אמרה כי תכבד את אופציית המכר של ברטלסמן במיזם משותף של השתיים באירופה, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2001
- ↑ הניו יורק טיימס, AOL נחשדת בדיווח יתר נוסף - של הכנסות בסך 400 מיליון דולר, באתר TheMarker, 30 במרץ 2003
- ↑ חברת האינטרנט טרה לייקוס וחברת המדיה ברטלסמן משיקות מסע פרסום בהיקף של מיליוני דולרים, באתר TheMarker, 8 בינואר 2001
- ↑ שירות בלומברג, פרנקפורט, האינטרנט מאבד מזוהרו? לייקוס-אירופה נפלה ב-%8 ביום המסחר הראשון, באתר גלובס, 23 במרץ 2000
איי אונליין, ירידה חדה במניות לייקוס אירופה ביום המסחר ה-1 בנויר מרקט, באתר TheMarker, 22 במרץ 2000 - ↑ יהודה שויצר, לייקוס אירופה צונחת בעקבות גידול חד בהפסדים, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2000
- ↑ דפנה מאור, הפסדי לייקוס אירופה גדלים בעוד החברה מחפשת מועמדת לרכישה באירופה, באתר TheMarker, 21 בפברואר 2001
- ↑ Lycos Europe opts for liquidation, €50m paid back to shareholders, The Guardian, December 15, 2008 (באנגלית)
- ↑ איי אונליין, אמזון וברטלסמן מגבירות המאבק על שוק המוסיקה באירופה, באתר TheMarker, 27 באוקטובר 1999
- ↑ דפנה מאור, בארנס אנד נובל מגדילה את החזקותיה בקמעונאית המקוונת בארנס אנד נובל.קום ב-10 מ' ד', באתר TheMarker, 2 באוקטובר 2002
- ↑ רוני שוקן, תאגיד המדיה הגרמני ברטלסמן קנה את CDNow, קמעונאית מוסיקה מקוונת, ב-117 מיליון דולר, באתר TheMarker, 20 ביולי 2000
- ↑ איי אונליין, ברטלסמן בעקבות דיסני ו-NBC - מצמצמת את פעילות האינטרנט בגלל הפסדים, באתר TheMarker, 15 במאי 2001
ארגון מחדש בחברת המדיה ברטלסמן: תמזג את חטיבות המסחר האלקטרוני והמוסיקה, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2001 - ↑ הודח מנכ"ל פעילות האינטרנט של ברטלסמן, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2002
עמי גינזבורג, בקמעונות ספרים הגודל בהחלט קובע, באתר הארץ, 3 במאי 2002 - ↑ יובל דרור, נאפסטר מתחילה למכור שירים בתשלום, באתר הארץ, 7 ביוני 2001
- ↑ עפרה שלו, ברטלסמן רוכשת את נכסי נאפסטר תמורת 8 מיליון דולר ומונעת את פשיטת הרגל של החברה, באתר TheMarker, 17 במאי 2002
- ↑ יהודה שויצר, תביעה בסך 17 מיליארד דולר הוגשה כנגד ברטלסמן על השקעתה בנאפסטר, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2003
- ↑ מנכ"ל ברטלסמן מתכנן מהפכה תרבותית לקראת הנפקה לציבור, באתר הארץ, 6 ביוני 2001
- ↑ האקונומיסט, עוד חסיד של מיזוג ישן וחדש במדיה הלך הביתה, באתר הארץ, 31 ביולי 2002
מנכ"ל ברטלסמן נאלץ להתפטר עקב חילוקי דעות עם הדירקטוריון סביב אסטרטגיית ההתרחבות שלו, באתר גלובס, 29 ביולי 2002
התפטר מנכ"ל קבוצת המדיה הגרמנית ברטלסמן תומאס מידלהוף, באתר הארץ, 29 ביולי 2002 - ↑ ענקית המדיה הגרמנית ברטלסמן מוכרת את חטיבת הפרסומים המדעיים תמורת 1.2 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 12 במאי 2003
הניו יורק טיימס, חילוקי דעות בצמרת ברטלסמן הביאו להתפטרות היו"ר, באתר TheMarker, 21 בנובמבר 2003 - ↑ ברטלסמן רשמה הפסד של 387 מיליון דולר ברבעון השלישי, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2002
- ↑ בלומברג, ענקית המדיה ברטלסמן הגדילה רווחיה פי ארבעה בין השאר בשל מכירות האוטוביוגרפיה של קלינטון, באתר TheMarker, 8 בספטמבר 2004
- ↑ רויטרס, קבוצת המדיה הגרמנית ברטלסמן מעמידה למכירה את אחזקותיה בחברת המוסיקה סוני BMG, באתר TheMarker, 27 במרץ 2006
- ↑ שירות בלומברג, משפ' מוהן נשארת בברטלסמן: תרכוש את ה-25% שהיו בידי מיליארדר בלגי, באתר גלובס, 25 במאי 2006
משפחת מוהן רוכשת בחזרה את מלוא השליטה בענקית המדיה הגרמנית ברטלסמן ב-5.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 25 במאי 2006 - ↑ רויטרס וסוכנויות הידיעות, הצעיר מבין שני האחים ניצח בקרב על ניהול אימפריית ברטלסמן, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2025
- ↑ אפי לנדאו, ביה"ס לעיתונאות כותרת נחנך במעמד הרצוג, חדשות, 27 במרץ 1991
היום תיערך חנוכת בניין בית הספר לעתונאות, מעריב, 21 במרץ 1991 - ↑ שוש גבאי, הפטנט היקר של מיל"ת, חדשות, 22 בנובמבר 1984
- ↑ דניאלה פישר, הצעה שקשה לסרב לה מיל'ת מועדון ספרים נכנס לתחום הפקת ספרים, העיר, 29 באפריל 1988
- ↑ יגאל לביב, ריינהרד מוהן ישלח צוות לישראל לבדיקת כדאיות קנית "מעריב", חדשות, 12 בדצמבר 1991
יגאל לביב, אפי לנדאו, היום יתברר אם ריינהרד מוהן, הבעלים של ברטלסמן הגרמנית, יציע הצעה משלו, בשיתוף עם דב יודקובסקי, אהרן דברת ושמעון חפץ, חדשות, 11 בדצמבר 1991 - ↑ סופי שולמן, שופינג.קום חושפת דו"חות לקראת הנפקתה בנאסד"ק: מכירות של 67 מיליון דולר ורווח של 7 מיליון דולר ב-2003, באתר TheMarker, 25 במרץ 2004
- ↑ דפנה מאור, ליז מוהן העומדת בראש אימפריית ברטלסמן קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב, באתר TheMarker, 27 במאי 2006