Papers by Achia Kohn-Tavor
ANCIENT SYNAGOGUES REVEALED 1981-2022, 2023
Renewed excavations at the site were undertaken
on behalf of Ariel University, in collaboration
w... more Renewed excavations at the site were undertaken
on behalf of Ariel University, in collaboration
with D. Ben-Shlomo and funded by the
Israel Nature and Parks Authority. Gaps in earlier
information about the synagogue and the
absence of documentation from earlier excavations
necessitated a reexamination of Yeivin’s
suggested building stages and dating of the
synagogue. These objectives led us to conduct
a few probes in the synagogue and its vicinity
in the summer of 2020. The following is a preliminary
review of our findings and our reevaluation
resulting from these probes beneath the
synagogue’s current level of preservation.
(9 days later!) Dear Friends and Colleagues, On the morning of October 7, ca. 2000 Hamas terroris... more (9 days later!) Dear Friends and Colleagues, On the morning of October 7, ca. 2000 Hamas terrorists launched a brutal attack on civilians in Israeli kibbutzim, moshavim and towns adjacent to the Gaza Strip. They went from house to house to burn, torture, mutilate, and kill Jewish families. They gunned down hundreds of young people at an outdoor music festival that turned into a scene of rape and massacre. They kill children in front of parents, parents in front of children, raped women and children, murdered babies that were sleeping in their cribs. They went from house to house systematically killing and torturing Jewish families. Since Saturday, the enormity of these atrocities has surfaced, with more than 1300 dead and 3500 injured, along with reports of inhumane behavior by Hamas terrorists. The death toll may increase as over 400 people are missing.
חפירות יישומיות 7, 2022
Salvage excavation took place in 1998, following the construction of a road
that damaged the sou... more Salvage excavation took place in 1998, following the construction of a road
that damaged the southern edge of the site. Shalom Rotgeizer directed the
excavation.
The poorly preserved remains belonged to a church belonging to a monastery.
It is typical to comparable churches of the Christian Western Galilee of the
Late Byzantine Period. The church's remains were removed, and the area was
utilized as a burial ground following its abandonment.
Jerusalem Journal of Archaeology, 2022
A small salvage excavation was conducted in 2007 at the Mount of Offence (part of the Mount of Ol... more A small salvage excavation was conducted in 2007 at the Mount of Offence (part of the Mount of Olives, Ras el-' Amud neighborhood), overlooking Jerusalem's old city. The excavation revealed finds of three periods: the EB Ib, late Iron Age IIc, the Early Roman, and the Byzantine periods. The EB Ib remains included a burial cave, which was only partly excavated. The remains provide important information about the inhabitants of early Jerusalem. Later, in the Late Iron Age IIc, part of the cave was cleared and used for temporary habitation, perhaps in anticipation of the impending Babylonian siege. Lastly, in the Early Roman and Byzantine periods, the mountainside was made into a quarry, unaware of the early cave. These three chronological episodes offer us a glimpse into some of the activities on the outskirts of ancient Jerusalem.
Jerusalem Journal of Archaeology, 2022
A small salvage excavation was conducted in 2007 at the Mount of Offence (part of the Mount of Ol... more A small salvage excavation was conducted in 2007 at the Mount of Offence (part of the Mount of Olives, Ras el-' Amud neighborhood), overlooking Jerusalem's old city. The excavation revealed finds of three periods: the EB Ib, late Iron Age IIc, the Early Roman, and the Byzantine periods. The EB Ib remains included a burial cave, which was only partly excavated. The remains provide important information about the inhabitants of early Jerusalem. Later, in the Late Iron Age IIc, part of the cave was cleared and used for temporary habitation, perhaps in anticipation of the impending Babylonian siege. Lastly, in the Early Roman and Byzantine periods, the mountainside was made into a quarry, unaware of the early cave. These three chronological episodes offer us a glimpse into some of the activities on the outskirts of ancient Jerusalem.
Judea and Samaria Research Studies, 2021
מחקרי יהודה ושומרון, 2021
המאמר מציג תוכנית חדשה של ארכיאולוגיה חינוכית בגיתות ברקן ליד היישוב ברקן, אשר נהגתה ומבוצעת על י... more המאמר מציג תוכנית חדשה של ארכיאולוגיה חינוכית בגיתות ברקן ליד היישוב ברקן, אשר נהגתה ומבוצעת על ידי קהילת בית הספר היסודי ע"ש בנציון נתניהו ביישוב במהלך חמש השנים האחרונות. הרקע הארכיאולוגי וממצאי החפירה מתוארים במאמר לצד המטרות וההישגים החינוכיים והחברתיים של המיזם. הישגים אלו הם מטרתה העיקרית של הפעילות, בשונה מרוב החפירות הקהילתיות בארץ ובעולם, אשר בדרך כלל מלוות חפירות ארכיאולוגיות שיזמו ארכיאולוגים או חפירות שקשורות לפיתוח ולבנייה. כמו כן, מתוארים ממצאים מקדמיים של מחקר חברתי־קהילתי מלווה שנערך בקרב המשתתפים בחפירה הארכיאולוגית, כדי לחדד את התרומות החינוכיות של הפעילות.
NGSBA Archaeology, 2020
During the months of October–November 2011 a rescue excavation (license number B375/2011) was con... more During the months of October–November 2011 a rescue excavation (license number B375/2011) was conducted at the site of Horvat Hermas (Arabic: Khirbet Hermas, New Israel Grid reference 180497/644855). The excavation was directed by Conn Herriott on behalf of Y.G. Archaeology Ltd. under the academic auspices of The Hebrew Union College, Jerusalem. The excavation was funded by the Israel Railway Company.
The excavation team was made up of workers from Bir al-Maksur, Galilee, as well as I.Bransburg and G. Suleimani (field supervisors) and Y. Govrin (archaeological consultation and logistics).
The settlement at Horvat Hermas existed from the late Byzantine period through the Mamluk period, with a peak in the Early Islamic period. During this peak period it included several building complexes, courtyards, an industrial area, and refuse pits. The excavation provides a significant addition to the material culture corpus of the period and the region and supplements the settlement picture in the region during late antiquity.
NGSBA Archaeology 5, 2020
NGSBA Archaeology 5, 2020
NGSBA Archaeology 5, 2020
HOLY LAND ARCHAEOLOGY ON EITHER SIDE Archaeological Essays in Honour of Eugenio Alliata, ofm, 2020
CURA AQUARUM IN GREECE Proceedings, 2015
In 2014 a large underground reservoir was excavated at Bet She‘arim. Known as the Slik in Hebrew ... more In 2014 a large underground reservoir was excavated at Bet She‘arim. Known as the Slik in Hebrew and es-Sih in Arabic, the reservoir is at the western foot of the Bet She‘arim hill, near Catacombs 1–4, known today as the Menorah Caves. The excavations took place during two seasons. The reservoir, as well as the aqueduct, were excavated by Tsvika Tsuk, Iosi Bordowicz and Achia Kohn-Tavor. The excavations were undertaken by the Israel Nature and Parks Authority under the auspices of the Israel Antiquities Authority and funded by the Heritage Program in the Prime Minister’s Office. The goals of the excavation were: 1. Scientific study of the reservoir and its feeding system; 2. Preparing the reservoir for tourism as a visitor center for the history of the menorah (seven-branched candelabrum).
This article represents the final publication of the excavation in the Slik Reservoir.
Tsuk, T.; Bordowicz, I.; Kohn-Tavor, A. (2017): A Large Reservoir and Impressive Aqueduct from the Roman Period at Bet She‘arim National Park. In: Wellbrock, K. (ed.): Schriften der Deutschen Wasserhistorischen Gesellschaft, Band 27-2, Siegburg, 2017, 535-624., 2017
Publication of the excavation at The "Slik" Reservoir and Aqueduct from the Roman Period at Bet ... more Publication of the excavation at The "Slik" Reservoir and Aqueduct from the Roman Period at Bet She‘arim
Beth-Shean Valley is a unique region in the southern Levant: It is the widest plateau on the west... more Beth-Shean Valley is a unique region in the southern Levant: It is the widest plateau on the west bank of the Jordan River, and makes a climatical and botanical transition area. The climate is classified as semi-iridic, but there is an abundance of springs in the valley. For these features, the flourishment of settlements in the valley, is directly dependent at the existence of organized water systems. The Beth-Shean Valley is also an important road junction: Here the roads along the Jordan Valley meet the main road from the Mediterranean Sea to Trans-Jordan and Syria. These characteristics make the Beth-Shean Valley to a reagon with high sensitivity to changes in settlement patterns. Thus, The results of settlement research in the Valley might provide important indications on the settlement processes in the southern Levant.
This research is conducted in the framework of the 'Beth-Shean Valley Regional Project', headed by Prof. Amihai Mazar. In the course of this project, Tel Beth-Shean has been excavated, the settlement pattern in the Middle Bronze Age was studied, and Tel Rehov is currently excavated. The aim of the current research is to widen the picture, as to the settlement in the valley during the Iron Age.
In order to do so, the data concerning the past-settlements in the valley was gathered in two ways: By an archaeological field survey, and by collecting data revealed in the past.
The archaeological survey is conducted in collaboration with Israel Antiquities Authority, part of the 'Survey of Israel', and in the same format. At the same time, an archaeological data is collected from academic publications, archives, researchers, and the area inhabitants.
The knowledge concerning the Iron Age is analyzed, in order to create a picture of the settlement pattern in the Beth-Shean Valley in terms of settlement hierarchy and life subsistence. The results will be compared, chronologically and geographically, to the settlement pattern in the former and later periods, and to the settlement pattern at other regions in the Southern Levant in the Iron Age.
Survey of the Tel Rehov area in the Beit-Shean Valley
This study deals with the history of human settlement in the area surrounding Tel Rehov in the Be... more This study deals with the history of human settlement in the area surrounding Tel Rehov in the Beit-Shean Valley. It is part of the Beit-Shean Valley Regional Project, headed by Prof. A. Mazar.
In order to get a picture of the settlement in the Valley, a detailed archaeological field survey of a sample section, featuring the Sde Eliyahu (66) and the Kfar Ruppin (67) survey maps, was[a] conducted. The survey showcases the findings throughout history, and its results are presented in the appendices (Appendix 1 – findings catalogue; Appendix 2 - Table of sites per period; Appendix 3 – Table of datable finds; Appendix 4 - periodic site maps). The survey is based on pedestrian and vehicular field work, as well as on findings of previous surveys (especially those of N. Zori A. Maeir), stratigraphic excavations and reports by people currently living in the area. The survey area was divided into seven landscape units.
Understanding that the whole is greater than all the details, most of which remain unknown to the surveyors, the results of this study depict a picture of the human settlement throughout pre-historical as well as historical eras.
The research approach, which is the basis for the interpretation, is that each region has its own unique social and economic make-out, i.e., the survey area's environmental conditions affect the region's carrying capacity, and, in turn, the social and economic processes. Beit-Shean Valley constitutes a socially and economically defined unit, and its research provides a comprehensive picture of a defined unit. Understanding the nature of the area is essential to the understanding of society throughout history, because "Man is Nothing But the Mould of His Homeland's View" (Shaul Tshernichovski). Inter-regional and international processes are reflected in the area's history and correspond with its unique make up, which facilitates the work of historians and other researchers.
The evaluation of the unique conditions is based on geographical conditions and historical sources. It seems that intensive settlement in the Beit-Shean Valley was always closely correlated to, and depended on a strong and stable government. Such government would be required to make good use of the many water sources in the area and maintain efficient draining and roads systems. My working hypothesis is that throughout history, efforts were made to sustain an organized settlement, and to optimally utilize the valley's carrying capacity. This is of course a sedentary settlement, so I assume that prosperity in certain periods would indicate the existence of water systems, agriculture and commerce, which, in turn, rely on stable government. On the other hand, periods of decreased settlement would indicate weakness of government and the disintegration of such systems. Since the Beit-Shean Valley is a transition zone, these processes are particularly valuable in the wider study of settlement processes in Israel and in the Levant.
The pre-historic settlement was that of hunters-gatherers, and the scarcity of finding makes it impossible to conduct a settlement analysis. In the Chalcolithic period we recognize the beginning of a widely dispersed sedentary settlement. These communities began to cultivate the land in the valley. The array of Tells in the valley is dated to the second part of the Early Bronze Age I, but due to external actions during the Intermediate Bronze Age it disappears, giving place to a different form of settlement not returned since. Other inter-regional processes also influence the settlement in the Jordan Valley, so we see an increase during the Middle Bronze Age II, centralization during the Late Bronze Age, and a renewed rise during the Iron Age I which intensifies during the Iron Age II. This Tel array was chosen for as a form of settlement because it showcases the social, economic and political characteristic of these periods. The Assyrian occupation destroyed the settlement and the array of Tells, and during the Persian period the settlement system changed and apparently so did the population. The new chain of settlements followed the old Tel array as far as its spatial distribution is concerned; however, the individual communities were not situated on the Tells themselves. Later, with the demographic growth in the Hellenistic, Roman and Byzantine periods, settlement expanded and was spread over large open areas. It seems that during these periods security consideration were not paramount in determining the location and nature of the different communities. Also, the central city became the administrative center, and the administrative function of the villages decreases. The similar size of these communities indicates that all the villages were subjected directly to the city of Beit-Shean / Scythopolis. During the Middle-Ages we recognize a gradual deteriorating of both permanent settlement and power of government, and the neglect of agricultural and draining systems. This state of affairs continued until that towards the modern era only the licentious Bedouins settled the area.
The combination of many information sources, with intensive field work and careful thou meaningful interpretation, using geographical data, proved to be a viable tool to a wide understanding of Beth-Shean Valley’s history.
Thesis Chapters by Achia Kohn-Tavor
עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2003
David Amit. Synagogues of Hurbat Ma'on and Hurbat 'Anim and the Jewish settlement in southern Heb... more David Amit. Synagogues of Hurbat Ma'on and Hurbat 'Anim and the Jewish settlement in southern Hebron hills.
Uploads
Papers by Achia Kohn-Tavor
on behalf of Ariel University, in collaboration
with D. Ben-Shlomo and funded by the
Israel Nature and Parks Authority. Gaps in earlier
information about the synagogue and the
absence of documentation from earlier excavations
necessitated a reexamination of Yeivin’s
suggested building stages and dating of the
synagogue. These objectives led us to conduct
a few probes in the synagogue and its vicinity
in the summer of 2020. The following is a preliminary
review of our findings and our reevaluation
resulting from these probes beneath the
synagogue’s current level of preservation.
that damaged the southern edge of the site. Shalom Rotgeizer directed the
excavation.
The poorly preserved remains belonged to a church belonging to a monastery.
It is typical to comparable churches of the Christian Western Galilee of the
Late Byzantine Period. The church's remains were removed, and the area was
utilized as a burial ground following its abandonment.
The excavation team was made up of workers from Bir al-Maksur, Galilee, as well as I.Bransburg and G. Suleimani (field supervisors) and Y. Govrin (archaeological consultation and logistics).
The settlement at Horvat Hermas existed from the late Byzantine period through the Mamluk period, with a peak in the Early Islamic period. During this peak period it included several building complexes, courtyards, an industrial area, and refuse pits. The excavation provides a significant addition to the material culture corpus of the period and the region and supplements the settlement picture in the region during late antiquity.
This article represents the final publication of the excavation in the Slik Reservoir.
This research is conducted in the framework of the 'Beth-Shean Valley Regional Project', headed by Prof. Amihai Mazar. In the course of this project, Tel Beth-Shean has been excavated, the settlement pattern in the Middle Bronze Age was studied, and Tel Rehov is currently excavated. The aim of the current research is to widen the picture, as to the settlement in the valley during the Iron Age.
In order to do so, the data concerning the past-settlements in the valley was gathered in two ways: By an archaeological field survey, and by collecting data revealed in the past.
The archaeological survey is conducted in collaboration with Israel Antiquities Authority, part of the 'Survey of Israel', and in the same format. At the same time, an archaeological data is collected from academic publications, archives, researchers, and the area inhabitants.
The knowledge concerning the Iron Age is analyzed, in order to create a picture of the settlement pattern in the Beth-Shean Valley in terms of settlement hierarchy and life subsistence. The results will be compared, chronologically and geographically, to the settlement pattern in the former and later periods, and to the settlement pattern at other regions in the Southern Levant in the Iron Age.
In order to get a picture of the settlement in the Valley, a detailed archaeological field survey of a sample section, featuring the Sde Eliyahu (66) and the Kfar Ruppin (67) survey maps, was[a] conducted. The survey showcases the findings throughout history, and its results are presented in the appendices (Appendix 1 – findings catalogue; Appendix 2 - Table of sites per period; Appendix 3 – Table of datable finds; Appendix 4 - periodic site maps). The survey is based on pedestrian and vehicular field work, as well as on findings of previous surveys (especially those of N. Zori A. Maeir), stratigraphic excavations and reports by people currently living in the area. The survey area was divided into seven landscape units.
Understanding that the whole is greater than all the details, most of which remain unknown to the surveyors, the results of this study depict a picture of the human settlement throughout pre-historical as well as historical eras.
The research approach, which is the basis for the interpretation, is that each region has its own unique social and economic make-out, i.e., the survey area's environmental conditions affect the region's carrying capacity, and, in turn, the social and economic processes. Beit-Shean Valley constitutes a socially and economically defined unit, and its research provides a comprehensive picture of a defined unit. Understanding the nature of the area is essential to the understanding of society throughout history, because "Man is Nothing But the Mould of His Homeland's View" (Shaul Tshernichovski). Inter-regional and international processes are reflected in the area's history and correspond with its unique make up, which facilitates the work of historians and other researchers.
The evaluation of the unique conditions is based on geographical conditions and historical sources. It seems that intensive settlement in the Beit-Shean Valley was always closely correlated to, and depended on a strong and stable government. Such government would be required to make good use of the many water sources in the area and maintain efficient draining and roads systems. My working hypothesis is that throughout history, efforts were made to sustain an organized settlement, and to optimally utilize the valley's carrying capacity. This is of course a sedentary settlement, so I assume that prosperity in certain periods would indicate the existence of water systems, agriculture and commerce, which, in turn, rely on stable government. On the other hand, periods of decreased settlement would indicate weakness of government and the disintegration of such systems. Since the Beit-Shean Valley is a transition zone, these processes are particularly valuable in the wider study of settlement processes in Israel and in the Levant.
The pre-historic settlement was that of hunters-gatherers, and the scarcity of finding makes it impossible to conduct a settlement analysis. In the Chalcolithic period we recognize the beginning of a widely dispersed sedentary settlement. These communities began to cultivate the land in the valley. The array of Tells in the valley is dated to the second part of the Early Bronze Age I, but due to external actions during the Intermediate Bronze Age it disappears, giving place to a different form of settlement not returned since. Other inter-regional processes also influence the settlement in the Jordan Valley, so we see an increase during the Middle Bronze Age II, centralization during the Late Bronze Age, and a renewed rise during the Iron Age I which intensifies during the Iron Age II. This Tel array was chosen for as a form of settlement because it showcases the social, economic and political characteristic of these periods. The Assyrian occupation destroyed the settlement and the array of Tells, and during the Persian period the settlement system changed and apparently so did the population. The new chain of settlements followed the old Tel array as far as its spatial distribution is concerned; however, the individual communities were not situated on the Tells themselves. Later, with the demographic growth in the Hellenistic, Roman and Byzantine periods, settlement expanded and was spread over large open areas. It seems that during these periods security consideration were not paramount in determining the location and nature of the different communities. Also, the central city became the administrative center, and the administrative function of the villages decreases. The similar size of these communities indicates that all the villages were subjected directly to the city of Beit-Shean / Scythopolis. During the Middle-Ages we recognize a gradual deteriorating of both permanent settlement and power of government, and the neglect of agricultural and draining systems. This state of affairs continued until that towards the modern era only the licentious Bedouins settled the area.
The combination of many information sources, with intensive field work and careful thou meaningful interpretation, using geographical data, proved to be a viable tool to a wide understanding of Beth-Shean Valley’s history.
Thesis Chapters by Achia Kohn-Tavor
on behalf of Ariel University, in collaboration
with D. Ben-Shlomo and funded by the
Israel Nature and Parks Authority. Gaps in earlier
information about the synagogue and the
absence of documentation from earlier excavations
necessitated a reexamination of Yeivin’s
suggested building stages and dating of the
synagogue. These objectives led us to conduct
a few probes in the synagogue and its vicinity
in the summer of 2020. The following is a preliminary
review of our findings and our reevaluation
resulting from these probes beneath the
synagogue’s current level of preservation.
that damaged the southern edge of the site. Shalom Rotgeizer directed the
excavation.
The poorly preserved remains belonged to a church belonging to a monastery.
It is typical to comparable churches of the Christian Western Galilee of the
Late Byzantine Period. The church's remains were removed, and the area was
utilized as a burial ground following its abandonment.
The excavation team was made up of workers from Bir al-Maksur, Galilee, as well as I.Bransburg and G. Suleimani (field supervisors) and Y. Govrin (archaeological consultation and logistics).
The settlement at Horvat Hermas existed from the late Byzantine period through the Mamluk period, with a peak in the Early Islamic period. During this peak period it included several building complexes, courtyards, an industrial area, and refuse pits. The excavation provides a significant addition to the material culture corpus of the period and the region and supplements the settlement picture in the region during late antiquity.
This article represents the final publication of the excavation in the Slik Reservoir.
This research is conducted in the framework of the 'Beth-Shean Valley Regional Project', headed by Prof. Amihai Mazar. In the course of this project, Tel Beth-Shean has been excavated, the settlement pattern in the Middle Bronze Age was studied, and Tel Rehov is currently excavated. The aim of the current research is to widen the picture, as to the settlement in the valley during the Iron Age.
In order to do so, the data concerning the past-settlements in the valley was gathered in two ways: By an archaeological field survey, and by collecting data revealed in the past.
The archaeological survey is conducted in collaboration with Israel Antiquities Authority, part of the 'Survey of Israel', and in the same format. At the same time, an archaeological data is collected from academic publications, archives, researchers, and the area inhabitants.
The knowledge concerning the Iron Age is analyzed, in order to create a picture of the settlement pattern in the Beth-Shean Valley in terms of settlement hierarchy and life subsistence. The results will be compared, chronologically and geographically, to the settlement pattern in the former and later periods, and to the settlement pattern at other regions in the Southern Levant in the Iron Age.
In order to get a picture of the settlement in the Valley, a detailed archaeological field survey of a sample section, featuring the Sde Eliyahu (66) and the Kfar Ruppin (67) survey maps, was[a] conducted. The survey showcases the findings throughout history, and its results are presented in the appendices (Appendix 1 – findings catalogue; Appendix 2 - Table of sites per period; Appendix 3 – Table of datable finds; Appendix 4 - periodic site maps). The survey is based on pedestrian and vehicular field work, as well as on findings of previous surveys (especially those of N. Zori A. Maeir), stratigraphic excavations and reports by people currently living in the area. The survey area was divided into seven landscape units.
Understanding that the whole is greater than all the details, most of which remain unknown to the surveyors, the results of this study depict a picture of the human settlement throughout pre-historical as well as historical eras.
The research approach, which is the basis for the interpretation, is that each region has its own unique social and economic make-out, i.e., the survey area's environmental conditions affect the region's carrying capacity, and, in turn, the social and economic processes. Beit-Shean Valley constitutes a socially and economically defined unit, and its research provides a comprehensive picture of a defined unit. Understanding the nature of the area is essential to the understanding of society throughout history, because "Man is Nothing But the Mould of His Homeland's View" (Shaul Tshernichovski). Inter-regional and international processes are reflected in the area's history and correspond with its unique make up, which facilitates the work of historians and other researchers.
The evaluation of the unique conditions is based on geographical conditions and historical sources. It seems that intensive settlement in the Beit-Shean Valley was always closely correlated to, and depended on a strong and stable government. Such government would be required to make good use of the many water sources in the area and maintain efficient draining and roads systems. My working hypothesis is that throughout history, efforts were made to sustain an organized settlement, and to optimally utilize the valley's carrying capacity. This is of course a sedentary settlement, so I assume that prosperity in certain periods would indicate the existence of water systems, agriculture and commerce, which, in turn, rely on stable government. On the other hand, periods of decreased settlement would indicate weakness of government and the disintegration of such systems. Since the Beit-Shean Valley is a transition zone, these processes are particularly valuable in the wider study of settlement processes in Israel and in the Levant.
The pre-historic settlement was that of hunters-gatherers, and the scarcity of finding makes it impossible to conduct a settlement analysis. In the Chalcolithic period we recognize the beginning of a widely dispersed sedentary settlement. These communities began to cultivate the land in the valley. The array of Tells in the valley is dated to the second part of the Early Bronze Age I, but due to external actions during the Intermediate Bronze Age it disappears, giving place to a different form of settlement not returned since. Other inter-regional processes also influence the settlement in the Jordan Valley, so we see an increase during the Middle Bronze Age II, centralization during the Late Bronze Age, and a renewed rise during the Iron Age I which intensifies during the Iron Age II. This Tel array was chosen for as a form of settlement because it showcases the social, economic and political characteristic of these periods. The Assyrian occupation destroyed the settlement and the array of Tells, and during the Persian period the settlement system changed and apparently so did the population. The new chain of settlements followed the old Tel array as far as its spatial distribution is concerned; however, the individual communities were not situated on the Tells themselves. Later, with the demographic growth in the Hellenistic, Roman and Byzantine periods, settlement expanded and was spread over large open areas. It seems that during these periods security consideration were not paramount in determining the location and nature of the different communities. Also, the central city became the administrative center, and the administrative function of the villages decreases. The similar size of these communities indicates that all the villages were subjected directly to the city of Beit-Shean / Scythopolis. During the Middle-Ages we recognize a gradual deteriorating of both permanent settlement and power of government, and the neglect of agricultural and draining systems. This state of affairs continued until that towards the modern era only the licentious Bedouins settled the area.
The combination of many information sources, with intensive field work and careful thou meaningful interpretation, using geographical data, proved to be a viable tool to a wide understanding of Beth-Shean Valley’s history.
Inter-province influences come to light, as do inter-province features. Some differences between northern Phoenicia and southern Phoenicia can be explained by influences from Syria on one side, and Palestina on the other. It is to be stressed that within each church-group there is a variety of ground plans, decorations, etc.; the common features are present only in some of the churches, yet their wide spatial deployment attests the common ground shared by all.
Hereafter I will consider the features that are particular to the Upper Galilee churches as representing the churches of Provincia Phoenicia. These churches have some unique architectural features: a wide staircase leading from the atrium to the narthex; a spacious bema; a 'Phoenician Bema' (qestromo), or an extended bema with one or two lecterns— development of the end of the 5th century CE or the early 6th century CE; galleries above the aisles; and a trapezoid contour to some of the apses. To these church-features we can add other Phoenician ritual practices, such as burial customs.
למרות המרחב הגיאוגרפי הגדול הכלול בדרום הלבנט, והחלוקה האזרחית (פרובינקיאלית) והכנסייתית, מעטים המחקרים שניסו לבדוק מאפיינים אזוריים בכנסיות, ובפרט על רקע של החלוקה הפרובינקיאלית.
יתרה מכך, ידוע כי בנצרות היו זרמים שונים, אשר נאבקו זה בזה. זרמים אלו התבססו באזורים שונים באימפריה הביזנטית ומחוצה לה, עם היררכיה כנסייתית תומכת. יש לצפות כי ההבדלים התיאולוגיים והליטורגיים יתבטאו במבנה הכנסיות, אך עד כה מעטות הדוגמאות למרכיבים ארכיאולוגיים הקשורים לתיאולוגיה ולליטורגיה.
דוגמה בולטת ונדירה למרכיב אזורי בכנסיות המקושר לליטורגיה וזרם מסוים, היא 'הבמה הסורית' הקיימת בחלק מהכנסיות בצפון סוריה ובמערב עירק דהיום. יש לשאול האם ניתן לזהות מאפיינים ייחודיים באזורים נוספים? העבודה בוחנת האם ניתן לאפיין כנסיות על פי האזור שבה נבנו; במילים אחרות, האם ניתן להסתכל על מרכיבים של כנסייה מסוימת ולפיהם לקבוע היכן היא נמצאת?
האזוריות של הכנסיות יכולה להתבטא באדריכלות המבנה, בעיטורו ובריהוטו. כן עשויים לבוא לידי ביטוי מאפיינים של החדרים הסמוכים לכנסייה, ומיקומה ביחס לקהילה אותה היא משרתת. יש לבדוק גם האם ניתן לזהות תהליכים כרונולוגיים בכנסיות באזורים שונים: שלבי ייסודן ובנייתן; השינויים שעברו במהלך קיומן; וזמן יציאתן משימוש והסיבות לכך.
אם אכן ניתן לזהות מרכיבים אזוריים, יש לנסות ולבדוק מהי הסיבה לשוני בין האזורים השונים: האם הרקע למרכיבים השונים הוא מסורות חברתיות מקומיות, מוסכמות של ההיררכיה הכנסייתית האזורית, ליטורגיות שונות, הבדלים באמצעים הכלכליים, בתי יוצר ואומנים שונים, או שילוב של מרכיבים אלו?
לצורך בחינת שאלה זו נבחר תחום גיאוגרפי מובחן, אשר גבולו תחום בחלקו גם מבחינה דתית-תרבותית וגם מבחינה אזרחית: הגליל העליון. מ' אביעם הראה כי מזרח הגליל העליון היה תחום יהודי בתקופה הביזנטית, בעוד במערב הגליל העליון נמצאו כנסיות רבות. הגבול בין שני אזורים אלו חופף ברובו לגבול בין פרובינקיה פלסטינה לפרובינקיה פניקיה. מדרום נתחם האזור בבקעת בית הכרם. הגבול הצפוני של הגליל העליון עובר לאורך נחל הליטאני; אך בשל המידע המחקרי המועט מלבנון דהיום, עבודה זו תחומה מצפון בגבול הבין-לאומי. אביעם וחוקרים אחרים סקרו עשרות כנסיות באזור זה, ואף חפרו חלק מהן. בשל מיעוט היישוב המאוחר ברוב האתרים בגליל העליון, השתמרות הכנסיות טובה יחסית, ומאפשרת לערוך מחקר רחב ומעמיק.
מבחינת מסגרת הזמן, העבודה סוקרת את כל כנסיות הגליל העליון החל מהכנסיות הראשונות, שנבנו בראשית המאה ה-5, ועד ליציאתן של הכנסיות האחרונות משימוש, כנראה בראשית המאה ה-9 לסה"נ. הכנסיות המאוחרות יותר באזור נבנו על ידי הצלבנים, במסורת אירופית שונה.
הגישה המחקרית בעבודה זו נוקטת בשיטת 'מן הפרט אל הכלל' (bottom up), מתוך הבנה כי איסוף מירב המידע על כנסיות הגליל העליון, ארגונו והשוואתו למידע הקיים על כנסיות באזורים סמוכים, יציף את ההבדלים בין הכנסיות באזורים השונים.
הפרק הראשון של העבודה מספק רקע כללי לשיטת העבודה ולנושאים העולים בעבודה: שיטת המחקר וסקירת המחקר הקודם; הרקע הגיאוגרפי; תולדות הנצרות בלבנט בתקופה הביזנטית; החברה והיישוב בגליל בתקופה זו; ואדריכלות הכנסיות למרכיביה השונים, ובכללם המנזרים.
הפרק השני מציג את הממצא החומרי של כנסיות הגליל העליון שנאסף לאורך כמאה וחמישים שנה בסקרים ובחפירות. ראשית מוצגות כנסיות שנסקרו ונחפרו במחקרים קודמים: בכל כנסייה מוצג בקצרה הרקע המחקרי, הרקע היישובי, ונסקרים הממצאים המוכרים בכנסייה: תכנית, מבנה, ריהוט, ממצא קטן וכו', וכן שלבי הקיום של הכנסייה. לצערנו, המידע על רוב הכנסיות מוגבל ביותר בין אם טרם נחפרה, ובין אם נחפרה אך טרם פורסמה באופן מלא. למרות זאת, הקורפוס מכיל מידע רב על כנסיות הגליל העליון, ואליו צורפו שתי כנסיות הנמצאות בחלקו הלבנוני של הגליל העליון.
בחלק השני של פרק זה מוצג פרסום מלא וסופי של חפירות בכמה כנסיות בגליל העליון. החפירות נוהלו על ידי, ונערכו במסגרת מחקרם של מ' אביעם וי' אשכנזי שכותרתו 'צמיחה כלכלית ובנייה דתית בגליל הנוצרי בשלהי העת העתיקה: שינויים מקומיים ואזוריים וביטוים בממצא הארכיאולוגיה והספרותי', במימון הקרן הלאומית למדע. חפירות אלו נערכו במטרה לאתר כתובות הקדשה בכנסיות, ואגב כך חשפו מידע חשוב רב. כן מפורסמת לראשונה חפירת הצלה שנערכה בכנסייה נוספת.
למידע לעיל הוספתי נספח המתאר סקרים בכנסיות בגליל העליון הלבנוני, במטרה לצור תמונה רחבה ככל האפשר של כנסיות הגליל העליון. כל הכנסיות המופיעות בקורפוס מרוכזות וממוספרות בטבלה אחת, הכוללת גם כנסיות אחרות המוכרות בתחומי פרובינקיה פניקיה הימית.
הפרק השלישי דן בממצאים שהוצגו בפרק השני בשתי רמות: ראשית, אני מציג קווים משותפים שניתן לזהות בממצא הכנסיות בגליל העליון. בהמשך מושווים קווים משותפים אלו לממצא מקביל באזורים סמוכים בתחום פרובינקיה פניקיה הימית, ולאחר מכן לממצא מקביל בכנסיות בפרובינקיות סמוכות. מתוך מהלך זה ניתן להסיק מסקנות אזוריות מבוססות ובעלות הקשר רחב.
מרכיבי הכנסייה הנידונים בפרק הינם: א. אדריכלות הכנסיות: התכנית, החלוקה הפנימית וחומרי הבנייה; ב. המרכיב העיטורי העיקרי ששרד, הלא הוא הפסיפסים, מבחינת המוטיבים ומבחינת סידור השטיחים; ג. ריהוט הכנסייה הליטורגי והפונקציונלי. דיון נפרד מוקדש לזיהוי כנסיות המנזרים בגליל העליון, סוגיה סבוכה הנתונה בדיון ארוך; וכן דיון העוסק במיקומן יוצא הדופן של כנסיות רבות בשולי הכפר. לסיום מוקדש דיון בשלבי הקיום של הכנסיות בנייתן, שינויים שנערכו בהן במשך קיומן, יציאתן משימוש, והשימוש שנעשה במבנה לאחר מכן.
המסקנה העיקרית העולה מהעבודה היא כי בעיון מדוקדק ניתן לאפיין כנסיות לפי האזור בו נבנו. מאפייני הכנסיות מושפעים משתי ההיררכיות אליהן כפופה הכנסייה: הפרובינקיה האזרחית וההיררכיה הכנסייתית. לחלק מהמאפיינים ניתן לתת הסבר ליטורגי או פונקציונלי, וחלקם נשארים להמשך המחקר. ניתן לזהות השפעה הדדית בין כנסיות בפרובינקיות שונות, והבדלים נוספים בצפונה ובדרומה של הפרובינקיה המושפעים מהכנסיות בפרובינקיות הסמוכות. יש להדגיש כי בתוך כל קבוצת כנסיות יש מגוון רחב של תכניות, עיטורים וכו'; המאפיינים להלן נמצאים רק בחלק מכנסיות האזור, אך קיומם בפרישה אזורית מעיד על המשותף.
להלן אפרט את מאפייני כנסיות הגליל העליון- המייצגות את כנסיות פניקיה הימית בכלל. לכנסיות אלו ישנם כמה מאפיינים אדריכליים ייחודיים: גרם מדרגות רחב המוביל מן האטריום אל הנרתקס; שטח במה גדול; קיומה של במה פניקית (קסטרומו) או במה מורחבת עם שולחן קריאה אחד או שניים – התפתחות שמתרחשת בסוף המאה ה-5 או בראשית המאה ה-6; גלריות מעל לסיטראות; ומתאר טרפזי בחלק מהאפסיסים. למאפיינים האזוריים הקשורים לכנסיות בפרובינקיה פניקיה, ניתן להוסיף מרכיב פולחני אחר הנהוג בפניקיה- הוא נוהגי קבורה ייחודיים.
מרכיבים נוספים מופיעים גם באזורים סמוכים כוללים: כתובות הקדשה בסורית, המעידות על מקורה השמי של חלק מהאוכלוסייה הנוצרית; תכנית הדומה לזו של כנסיות בפרובינקיות הסמוכות: בדרום פניקיה נפוצים יותר שלושה אפסיסים כמו בחלק מכנסיות פלסטינה, ואילו בצפון פניקיה קיים אפסיס בודד עם פסטופוריה, במתכונת הנפוצה בסוריה; עמודים הניצבים על גבי פדסטלים וכרכוב בבסיס האפסיס, כמו בכנסיות סוריה; סידור שטיחי הפסיפסים והשימוש בדגמים מושפע ממקורות בסוריה. בתוך הגליל העליון ניתן לזהות כי הכנסיות במישור החוף עשירות יותר מכנסיות ההר.
מקרה מיוחד בגבול פניקיה–פלסטינה מציף תופעה מעניינת: על פי הופעת הבמה הפניקית בחלק מהכנסיות באזור תפן ובקעת בית הכרם, השייך לפלסטינה, ניתן לשער כי הוא אוכלס על ידי נוצרים מפניקיה. מאידך, תאריך כתובת ההקדשה נקוב לפי מניין פלסטינה השנייה. משמע, אנשי האזור שמרו על פולחן התואם לפניקיה, וסביר להניח שגם היו כפופים להיררכיה הכנסייתית הפניקית, בעוד שמבחינה אזרחית היו כפופים לפרובינקיה פלסטינה ולמניין השנים שלה.
הבמה הפניקית, בדומה לבמה הסורית, נועדה לקרב את הקוראים בטקס אל הקהל. נראה כי ניתן לעקוב אחרי הנוהג הליטורגי הזה החל מבנייתן של במות סוריות בצפון סוריה בראשית התקופה הביזנטית. בהמשך נוספו הבמות הפניקיות לכנסיות או שולבו בכנסיות חדשות. טקסטים ליטורגיים סוריים קדומים מסבירים את תפקידם של שולחנות הקריאה בבמות אלו, מסורת שנמשכת עד לשולחנות הקריאה בכנסיות הסוריות-אורתודוקסיות דהיום. אגב כך ניתן להציע לזהות את השייכות של כנסיות פניקיה לזרם המיאפיזיטי. זוהי דוגמה יוצאת דופן לחיבור של ממצא ארכיאולוגי עם ליטורגיה וזרם נוצרי.
מעניין להשוות בין הפתרונות השונים לקירוב הקורא אל הקהל בכנסיות באזורים שונים: הבמה הסורית בצפון סוריה ובמזרח עירק, האמבו במרכז כנסיות קונסטנטינופול, הבמה הפניקית בפניקיה, והאמבו הצמוד לבמה החל משלהי התקופה הביזנטית בפלסטינה ובערביה.
שני נושאים קשורים למיקומה של הכנסייה בכפר או ביחס לאוכלוסייה הכפרית: האחד הוא שאלת זיהוין של כנסיות כמשרתות מנזר או קהילה. זוהי שאלה הנידונה גם במחקרים אחרים, וטרם הוסכם מהם הקריטריונים לכך. השני הוא מיקומן של כנסיות רבות בשולי הכפר דווקא, תופעה שקיימת גם בפרובינקיות סמוכות. הוצעו לכך סיבות שונות, חלקן טכניות וחלקן אידיאולוגיות.
התנצרות הגליל העליון, כפי שניתן לשפוט מתאריכי ייסוד הכנסיות, החלה לכל המאוחר בראשית המאה ה-5. נראה כי ההתנצרות לא התפשטה מערי החוף אל ההר, אלא הופיעה במקביל בשני האזורים. כנסיות המשיכו להיבנות לאורך כל התקופה הביזנטית, וסביר כי עובדה זו מעידה על התחזקות הדרגתית של הנצרות באזור. מעבר להכנסת הבמה הפניקית שהוזכרה לעיל, ניכרת התחזקות של פולחן המרטירים, המעיד, אולי, גם על הליטורגיה של התהלוכה הגדולה כמו בפלסטינה.
כנסיות רבות בגליל העליון נהרסו בחורבן אלים בראשית המאה ה-7. בשילוב עם מקורות היסטוריים, ניתן להציע כי חורבן זה בא מידי יהודים שפשטו על הקהילות הנוצריות אגב הפלישה הפרסית, אף כי ישנן אפשריות אחרות. כנסיות מעטות נבנו או המשיכו לתפקד לאחר מכה זו, והיישוב הנוצרי באזור לא התאושש יותר.